אוניברסאליסט
New member
סיפור על יד קלה על מרשם התרופה הפסיכיאטרית
את הסיפור הבא אני מביא כציטוט שכתב פסיכולוג שהוא עצמו קרא את הסיפור באתר האינטרנט mad in america. זהו אותו אתר שדליה כתבה בו את הטור שלה.
"סיפורו של אב שמספר כיצד בתו בת ה-16 בישרה לו שהיא במשבר עקב פרדה מבן זוגה, אבל עומדת להתחיל בנטילת פרוזק ומקווה שזה יועיל לה. האב הגיב בתדהמה - למה צריכה בתו לקחת פרוזק בגלל משבר נורמלי ולא חריף במיוחד, כאשר הנערה ממשיכה להצטיין בלימודיה ומנהלת חיי חברה אינטנסיביים. הורי הנערה גרושים ולהם משמורת משותפת עליה. עמדת האם היתה שכדאי שהבת תעזר בפרוזק כדי להאבק במצוקתה. האב לא וויתר ויצר קשר עם הרופאה המטפלת כדי לברר את הסוגיה. התברר שרופאת הילדים שאבחנה חרדה קלה עד בינונית סברה שעל הנערה לעבור טיפול CBT ואם טיפול זה לא יועיל מספיק, אזי ייבחנו חלופות נוספות. התברר גם שהמטפלת כלל לא רופאה אלא אחות מטפלת (יש דבר כזה בארה"ב - אחיות שהוסמכו לאבחן ולרשום תרופות) עם מעט נסיון בתחום הנפשי. למשל, האחות כלל לא הייתה מודעת לסיכונים, בעיקר אצל מתבגרים, הכרוכים בנטילת פרוזק. כמו כן היא לא ראתה שום בעיה בכך שהמלצתה על הפרוזק היא בעצם מחוץ להתוויות שאושרו על ידי הFDA למתבגרים. כידוע, פרוזק אושר כתרופה לדיכאון ולא לחרדה. אמנם, לא נדיר שמטפלים רושמים פרוזק מחוץ להתוויות אבל אצל מתבגרים זה עלול להיות מסוכן. הסיכון הוא בעיקר ביצירת דחף אובדני או הגברתו של דחף כזה. גם מתברר שחלופת הCBT לא באמת נוסתה ולכן "זמנה" של התרופה טרם הגיע. הרופאה האחראית הגיבה על כך בטענה שהיא עדיין חושבת שעל הנערה להתחיל בנטילת פרוזק. כאשר האב ביקש להעביר את בתו מטיפולה של הרופאה הנוכחית לטיפולה של רופאה אחרת, הגיבה הרופאה באומרה שהיא אינה מעונינת להמשיך בטיפול בנערה.
בשלב הזה הועברה הנערה לבדיקה של פסיכיאטר מומחה שסבר שאכן בהינתן האיבחון, אין צורך בתרופה. הוא גם סבר שכל התהליך לא היה תקין.
הסיפור אולי ייראה כפרשיה נדירה. כלל וכלל לא. בימנו סיפורים כאלה שכיחים ביותר. היד הקלה על התרופות היא מחזה נפוץ. קשה לך בלימודים? קח תרופה. קשה לך בעבודה? קח תרופה. קשה לך כי אדם שיקר לך הלך לעולמו? קח תרופה. אנחנו שבויים בידי מקצוע - הפסיכיאטריה - שאיבד את ערכיו ומצפנו ובידי יצרני תרופות שהחמדנות היא אשר מנחה אותם."
את הסיפור הבא אני מביא כציטוט שכתב פסיכולוג שהוא עצמו קרא את הסיפור באתר האינטרנט mad in america. זהו אותו אתר שדליה כתבה בו את הטור שלה.
"סיפורו של אב שמספר כיצד בתו בת ה-16 בישרה לו שהיא במשבר עקב פרדה מבן זוגה, אבל עומדת להתחיל בנטילת פרוזק ומקווה שזה יועיל לה. האב הגיב בתדהמה - למה צריכה בתו לקחת פרוזק בגלל משבר נורמלי ולא חריף במיוחד, כאשר הנערה ממשיכה להצטיין בלימודיה ומנהלת חיי חברה אינטנסיביים. הורי הנערה גרושים ולהם משמורת משותפת עליה. עמדת האם היתה שכדאי שהבת תעזר בפרוזק כדי להאבק במצוקתה. האב לא וויתר ויצר קשר עם הרופאה המטפלת כדי לברר את הסוגיה. התברר שרופאת הילדים שאבחנה חרדה קלה עד בינונית סברה שעל הנערה לעבור טיפול CBT ואם טיפול זה לא יועיל מספיק, אזי ייבחנו חלופות נוספות. התברר גם שהמטפלת כלל לא רופאה אלא אחות מטפלת (יש דבר כזה בארה"ב - אחיות שהוסמכו לאבחן ולרשום תרופות) עם מעט נסיון בתחום הנפשי. למשל, האחות כלל לא הייתה מודעת לסיכונים, בעיקר אצל מתבגרים, הכרוכים בנטילת פרוזק. כמו כן היא לא ראתה שום בעיה בכך שהמלצתה על הפרוזק היא בעצם מחוץ להתוויות שאושרו על ידי הFDA למתבגרים. כידוע, פרוזק אושר כתרופה לדיכאון ולא לחרדה. אמנם, לא נדיר שמטפלים רושמים פרוזק מחוץ להתוויות אבל אצל מתבגרים זה עלול להיות מסוכן. הסיכון הוא בעיקר ביצירת דחף אובדני או הגברתו של דחף כזה. גם מתברר שחלופת הCBT לא באמת נוסתה ולכן "זמנה" של התרופה טרם הגיע. הרופאה האחראית הגיבה על כך בטענה שהיא עדיין חושבת שעל הנערה להתחיל בנטילת פרוזק. כאשר האב ביקש להעביר את בתו מטיפולה של הרופאה הנוכחית לטיפולה של רופאה אחרת, הגיבה הרופאה באומרה שהיא אינה מעונינת להמשיך בטיפול בנערה.
בשלב הזה הועברה הנערה לבדיקה של פסיכיאטר מומחה שסבר שאכן בהינתן האיבחון, אין צורך בתרופה. הוא גם סבר שכל התהליך לא היה תקין.
הסיפור אולי ייראה כפרשיה נדירה. כלל וכלל לא. בימנו סיפורים כאלה שכיחים ביותר. היד הקלה על התרופות היא מחזה נפוץ. קשה לך בלימודים? קח תרופה. קשה לך בעבודה? קח תרופה. קשה לך כי אדם שיקר לך הלך לעולמו? קח תרופה. אנחנו שבויים בידי מקצוע - הפסיכיאטריה - שאיבד את ערכיו ומצפנו ובידי יצרני תרופות שהחמדנות היא אשר מנחה אותם."
