נמאס לי מאתרי היכרויות

[mirit2468]

זו חלק מהבעיה

מציעים לך קריטריונים, אז את בוחרת. טווח גיל, השכלה וכו'. אבל בפועל ייתכן שאת פוסלת מישהו שמאוד מתאים לך. אני הגבלתי את טווח הגילאים ל- 27-35 כשהייתי בת 29. בעלי היה אז בן 35 אבל מה אם הוא היה בן 36? אז זה לא היה מונע ממני להתחתן איתו אבל הוא כנראה לא היה פונה אלי. הוא גם מעולם לא סיים את הלימודים לתואר ראשון, אבל מה אם הייתי כותבת שאני מעוניינת בבעל השכלה אקדמאית כי זה היה נראה לי משהו סטנדרטי לכתוב? גם אז הוא לא היה פונה אלי אבל במציאות זה לא הפריע לי להתחתן איתו. ומצד שני הקריטריונים האלה לא אומרים כלום. פעם רצו להכיר לי מישהו אז אמרו לי שהוא רואה חשבון עם תואר שני במנהל עסקים. על סמך זה אני אמורה להחליט אם אני רוצה לצאת איתו? לו אגב אמרו שהיה לי פעם שיער כחול. לפי זה הוא אמור להחליט אם הוא רוצה לצאת איתי?

 

[אוניברסאליסט]

נכון, נוקשות הפסילות היא בעיה

והיא חלק מרכזי מהמצב שבו מתלוננים שקשה למצוא בנות ובני זוג. . קריטריוני הסינון שבני אדם קובעים לעצמם הם פעמים רבות לא מנבאים טוב את הצלחת הקשר הפוטנציאלי ויש אפשרות סבירה שקשר זוגי טוב ילך לאיבוד בגלל שבן זוג פוטנציאלי לא עמד בקריטריון הראשוני. ככל שהסינון יותר נוקשה ופחות גמיש ועעל שהדרישות גבוהות מדי גובר הסיכוי מ(בעצם הסיכון) להחמצה. אם הנורמה המקובלת היא סינון נוקשה אז אין פלא שמתרבות התלונות שקשה למצוא בני זוג היום. כל אחד מצמצם מראש את המאגר שלו. במידה רבה קריטריון היופי והאסתטיקה (הוזכר המונח "שווים" שגורם לי לנוע באי נוחות כאילו מדובר בסחורה) לדעתי גורם לבני אדם להחמיץ קשר איכותי. משיכה היא פעמים רבות משהו שנוצר עם הזמן. אדם יכול להיות מקסים מהרבה בחינות למרות שהמראה שלו לא משהו. יש תמיכה מחקרית בפסיכולוגיה חברתית שחשיפה חוזרת ונשנית לאדם מגבירה את החיבה אליו. זו טענה של זיונץ (יוסף שורצולד, משיכה בין אישית, בתוך: פסיכולוגיה חברתית, יחידה 5 עמ' 23-26 מכאן יש גם חשיבות לגיאוגרפיה. אם בני אדם קרובים וסמוכים זה לזה גיאוגרפית אז יש יותר סיכוי שהמגע והאינטראקציה ביניהם יהיו תכופים וכך יותר סיכוי שיחבבו זה את זה. (שורצולד, שם, עמ' 27-28) המחקר תומך גם בקשר בין חיבה לבין דמיון בדעות. אני לא יודע האם באתרי היכרויות יש דרישה לדעות או שחושפים דעות אבל ניגודי דעות בנושא שנתפש כחשוב (אידיאולוגי, ערכי) הוא לא טוב לקשר. מי שמביע דעות מנוגדות מערער פסיכולוגית על הביטחון בצדקת הדעות של הצד השני משרה אווירה לא נעימה ומעורר דחייה. גם הנטייה של המחזרים לאיזון בין המשאבים שהוא נותן למה שהוא מקבל עלולה לגרום להחמצה. הכוונה היא היא לכך שאם אדם יפה מוכן להיות בן זוג של אדם שאינו יפה אז הוא ידרוש "פיצוי" כלשהו כגון סטטוס, כסף. כלומר יש תופעה שבני אדם יפים חושבים שהם צריכים (מגיע להם) למצוא בני זוג יפים והם יסרבו לבני זוג לא יפים אלא אם כן האחרון יביא איתו פיצוי הולם מתחום אחר. הם לא לוקחים בחשבון שאדם שאין לו את הפיצוי שהם מבקשים יכול להיות שותף לקשר איכותי.

 

[mirit2468]

לגבי חשיפה חוזרת ונשנית

אכן למעט בעלי, כל בן זוג שהיה לי בעבר הוא כזה שביליתי איתו מספיק זמן לא בתור בן זוג ובסוף הוא מצא חן בעיני מספיק בשביל להפוך לבן זוג (חברים ללימודים, לצבא וכו'). לגבי מושג השווים, גם לי הוא גורם אי נוחות. לרוב מי שמדורג כ-"שווה" מדורג כך לפני מראה ולפי קריטריונים שלא באמת רלבנטים למערכת יחסים. אף אחד מהגברים שהיו בני זוג שלי לא נחשב לשווה אבל הייתי מאוד מרוצה מהם. בעלי הוא כזה שכל מי שפוגש אותו חושב שהוא נחמד ומקסים (כולל כל המשפחה שלי בישראל) והוא בהחלט מציאה ומישהו שכדאי להיות נשואה לו אבל אני לא חושבת שבחורות היו מדרגות אותו בתור שווה (אולי כי הוא שמן, אולי כי הוא חנון).

 

[batkola]

כשאת נמשכת למישהו הוא ה"שווה" שלך

אני לא חושבת שצריך להירתע כל כך מהמושג. אפשר גם לקרוא לזה "יפה". לא מדובר על אנשים שהם קונצנזוס של יפים בכלל, אלא על מגוון שמאפשר לך למצוא בתוכו את השווים, או ה"יפים" שלך - בשבילי מדובר במשיכה שהיא קודם כל נובעת מהאינטרקציה בינינו, כלומר תקשורת ומשיכה מינית. יש כאלו שממראה והתנהגות אני יכולה בערך לצפות כיצד נתקשר בהמשך.

 

[אני כבר לא סמויה]

מסכימה

בסופו של דבר ההבדל בין קשר רומנטי לחברות טובה הוא בעיקר המשיכה. מה שכן, בעלי ספציפית היה לא ממש מושך בעיני כשהכרתי אותו, לא יפה ולא מכוער, סתם בחור עם מראה מאד מאד רגיל. אחרי תקופה של ידידות קרובה, בפעם הראשונה שחשבתי לעצמי שהוא מושך, הבנתי שכנראה שנוצר כאן משהו מעבר. ובאמת, אצלי, כשיש לי חיבה עזה למישהו, הוא נוטה להיות יותר יפה בעיני (זה תופס גם עם בעלי חיים... טיהי)

 

[isola bella]

לאוניברסליסט

כתבת: "במידה רבה קריטריון היופי והאסתטיקה (הוזכר המונח "שווים" שגורם לי לנוע באי נוחות כאילו מדובר בסחורה) לדעתי גורם לבני אדם להחמיץ קשר איכותי. משיכה היא פעמים רבות משהו שנוצר עם הזמן. אדם יכול להיות מקסים מהרבה בחינות למרות שהמראה שלו לא משהו". זו בדיוק לב הבעיה לדעתי באתרי היכרויות * אנשים 'רצים' מהר מהר ולא נוטים לתת צ'אנס מעמיק כי יש עוד 'הרבה מציאות' באתר * כל אחד/ת משווק את עצמו כאילו היה קודם כל מוצר ורק אח"כ בן/בת אדם. בדיוק כמו באתרי מחפשי עבודה... . לכן אני בוחרת להדיר את רגלי מאתרי היכרויות FOR GOOD ועדיף מאוחר מאשר אף פעם איזולה בלה

 

[אוניברסאליסט]

אני איתך לגמרי

 

[e s t a h]

יש בנושא ספר עיון של הסוציולוגית אווה אילוז:

"אינטימיות קרה". מאוד מומלץ.

 

[אורלנדה]

תודה על ההמלצה, הוא מחכה לי על המדף

קראתי בר את "קפיטליזם" שלה באוניברסיטה המשודרת.

 

[batkola]

מה שאתה מציג מדבר לגמרי על ערכי שוק

אתה מדבר לגמרי על אנשים "יפים" וה"פיצוי" שהם דורשים ממישהו שיוצא איתם ונמצא ב"רמת יופי" אחרת. אני חושבת שאין מי שלא מודע לעניין השוק שבעניין - אנחנו חיים בחברה מערבית, וכל הקונספט של אתרים מדבר עלינו כמוצרים. אם אני אוהבת את זה? לא. אבל אני לא מתכחשת לזה. ומראה חשוב מאד - מראה הוא שער לנשמה של הבנאדם. אני למשל לרוב לא אוהבת כאלו שנראים "חתיכים" במובן המקובל, אלא משהו קצת אחר, אבל אלו הם בשבילי היפים שלי. אנחנו בני אדם ויש לנו נשמה, נפש וגם גוף. ההתכחשות הגורפת לקריטריון של מראה תמיד נדמית לי נובעת יותר מבהלה וסוג של פוליטיקלי קורקטנס מאשר מאמת. ואלו שיצאתי איתם עד היום - נתתי צ'אנס ענק גם לכאלה שממש לא משכו אותי בהתחלה (בהנחה שהם לא דחו אותי), כדי לראות אם המשיכה תבוא, ובינתיים להכיר את האופי. בינתיים השיטה הזו, עם כל הסובלנות והפשרתיות שהוציאה ממני, לא נשאה פרי. זה לא אומר שאני אגביל רק לכאלו שברגע שאני רואה אותם אני בעננים, אבל צריכה להיות משיכה ולצוץ בשלב מוקדם מאד, אחרת זה לא יחזיק מים. וכן -

 

[אוניברסאליסט]

אבל הצגתי את זה בתור התנגדות

ולא בתור תמיכה. דיברתי על אותם אלה שמחפשים פיצוי וזה אכן שוק אבל לא התייחסתי על כך כמשהו שאני תומך אלא כמשהו שיכול להוות בעיה. זכותך להשקפתך ולדעתך לגבי יופי כשער לנשמה של האדם. אני לא השתכנעתי מכך. מבחינת המחקר המדעי האמפירי בפסיכולוגיה חברתית לא נמצאו תכונות חיוביות יותר אצל אנשים יפים למשל רפרנס:: hartfield & sprecher , mirror mirror...the importance of looks in everyday life (זהו ספר) יוסף שורצולד, משיכה בין אישית, בתוך: פסיכולוגיה חברתית, יחידה 5, ע' 84 אם כי יכול להיות שאנשים יפים פיתחו יותר מיומנות חברתית יש סטיראוטיפ שנקרא "יפה הוא טוב" (אדפ יפה הוא אדם טוב-לב) יש תמיכה מחקרית לקיומו של הסטיראוטיפ הזה אבל לא לנכונות הטענה עצמה. הסטיראוטיפ הזה הוא אחד מהגורמים לזה שבני אדם נמשכים לאנשים יפים. זו השלכה מתכונה חיצונית לתכונה פנימית. ההטיה כלפי יפים אינה קיימת רק במצבי חיזור אלא גם בסיטואציות נוספות למשל בקבלה לעבודה, רושם על מראיינים בראיונות עבודה. הייתה השערה שהסטיראוטיפ הזה יכול להיות נבואה שמגשימה את עצמה. בני אדם מניחים שיופי קשור לתכונות חיוביות לכן הם מתייחסים בחיוב לזולת היפה לכן הוא מפתח אופי טוב ונוח. אבל אפשר לשער גם הפוך: ילדים יפים הזוכים להערצה ופינוק עלולים לפתח אנוכיות, פינוק, חוסר התחשבות. העובדה שבני אדם נמשכים אל המוכר ושעצם החשיפה מגבירה חיבה קיבלה אישוש במחקרים. עדיין מדובר בהכללה חלקית ולא בהכללה מלאה. ייתכן ויהיו אינדיבידואלים שהם חריגים לכך. יש לציין שהטענה שחשיפה מגבירה חיבה היא טענה שמותנית בכך שהיחס הראשוני לאדם אינו שלילי. כלומר אם היחס חיובי או ניטראלי אז חשיפה מגבירה חיבה. אבל אם היחס הראשוני הוא שלילי אז חשיפה נוספת עלולה אפילו להגביר את הדחייה. אבל אם היחס השלילי הראשוני אל הזולת נובע ממראהו החיצוני אז נכון שהחשיפה עלולה להגביר את היחס השלילי אבל אם אדם משכנע את עצמו שאין טעם שהוא יתייחס בשלילה לאדם רק על פי מראהו וכי יכול להיות קשר טוב ומושך עם האדם הזה ואם הוא נותן צ'אנס אמיתי אז לא מתקיים המצב של יחס ראשוני שלילי. אם חשיפה מגבירה חיבה במצבים שבהם היחס הראשוני אינו שלילי גם אם לא לכולם, אז הדבר הזה אומר שאם רבים רבים מסננים על בסיס זה שהאדם לא נראה מספיק טוב אז רבים עלולים להחמיץ קשר זוגי טוב. גם אם זה לא נכון לכל אחד זה נכון לרבים.

 

[batkola]

זה ממש לא מה שאמרתי

בשום אופן לא כתבתי ש"יופי" הוא השער לנשמה, כתבתי ש: מראה הוא שער לנשמה של הבנאדם. לכן כל מה שכתבת אחרי על תיאוריות שונות לגבי הקשר בין יופי חיצוני (אוביקטיב ?) לבין תכונות חיוביות לחלוטין לא קשור לדעותי, אני אפילו שוללת את זה. וחשוב לי להדגיש, שמראה של אדם אומר המון, אבל המון. אנחנו לא חיים בעולם של רוחות, אלא בעולם הזה, ולדעתי יש כאן התכחשות למשהו שהוא טבעי ובסיסי - לזה שלכולנו חשוב איך האדם השני נראה. זה לא אומר שלכולנו אותו טעם, אוהו, ממש לא, אבל זה אומר שיש משהו במראה שמקרב אותנו לאדם השני או ההיפך, ולדעתי האישי זה קשור במשיכה נשמתית.

 

[אוניברסאליסט]

זה לא עקרוני

אני גם לא חושב שמראה (גם אם לא יופי) הוא שער לנשמה אם אני מבין נכון את טוענת לקשר בין מראה של אדם לאישיות ולאופי שלו. אני לא מכיר תיאוריה התומכת. בכך. פעם הייתה תיאוריה כזאת וזו התיאוריה של שלדון שטען לשלושה טיפוסים של מבני גוף ולקשר בינם לבין המזג (טמפרמנט) שלהם: אנדורפיני, מזומורפי ואקטומורפי. התיאוריה הזאת הייתה בעלת אוריינטציה קרימינולוגית אבל אם אני מבין נכון זו נחשבת לגישה שהופרכה. לא רק שאני לא מתכחש שמבחינה עובדתית אמפירית חשוב לבני אדם איך האדם השני נראה אני אפילו ציינתי זאת במפורש שלי הנתונים העובדתיים והמחקר המדעי בפסיכולוגיה חברתית יש הטיה כלפי יפים זה מתבטא במצבי חיזור אבל לא רק בהם. גם בהקצאת משרות בשוק העבודה. כלומר מבחינה תיאורית (דסקריפטיבית) כלומר לגבי המצוי אני מסכים איתך. הטענה שלי היא נורמטיבית או פרסקריפטיבית לגבי הרצוי ולא לגבי המצוי. אני חושב שהאנושות תהיה נשכרת מכך אם לא יהיו סינוני יופי. זו טענה על הרצוי אבל היא מבוססת גם על המצוי. עובדתית בני אדם מסוגלים (יש להם פוטנציאל) להימשך אל הפחות אטרקטיביים ולחוות זוגיות איכותית איתם. אני חושב שצריך לשנות את הגישה ואת הנחות היסוד או האינטואיציות. אבל אני טוען את זה מתוך הלימה עם הפסיכולוגיה האנושית ולא מתוך התנכרות לה. אני לא חושב שאדם צריך להתאמץ ולהתגבר ולחיות עם אדם שהוא סולד ממנו. אני חושב שפסיכולוגית בני אדם יימשכו זה לזה אם הם יתנו צ'אנס גם לפחות אטרקטיביים. הבעיה העיקרית היא שאפילו לא נותנים צ'אנס ודוחים על הסף.

 

[batkola]

מענין אותי גם מה אתה מרגיש, מעבר למה אתה חושב

אותי מעניינת החוויה האישית. האדם שמאחורי הדברים. כשאני קוראת אותך זה רהוט וקוהרנטי, אבל זה קצת כמו לקרוא מחקרים במדעי החברה: הרבה נתונים ומושגים אקדמיים, ופחות דיבור אישי שלך. גם לדעתי צריך לתת צ'אנס ל"פחות אטרקטיביים", כלומר, למי שלא מהשנייה הראשונה מקפיץ לנו את הדופק לשמיים, וכך גם נהגתי בשנים האחרונות. מרוב שעשיתי את זה, יצא שנשארתי עם בחורים נחמדים וחברים טובים, אבל לא זיקקנו משיכה גדולה מזה ולבסוף ההתאמה התפוררה לה. לכן - יש גבול גם לענין ההתפשרות, ומנסיוני אם תוך זמן קצר המשיכה והקשר החזק לא צצים, מפרקים את החבילה. (ולגבי המחקרים שציטטת על אנשים "יפים" ומידת ההצלחה שלהם בחיים - זה לצערי נכון ורואים את זה בכל פינה).

 

[אוניברסאליסט]

אם יש אישה שיכולה להעשיר אותי

מבחינה פילוסופית ולהפוך את חיי למעניינים בשל כך והיא לא יפה (אבל עדיין מושכת מינית) ולעומת זאת יש אישה יפה מאווד שתשעמם אותי והפילוסופיה לא מדברת אליה אני אעדיף את הראשונה על השנייה. היות ואין לי נתונים שרק נשים יפות מתעניינות בפילוסופיה (או רובן) אז אין טעם שאדחה על הסף את הלא יפות. מצד שני ראיתי נשים יפות אבל מכוערות מבפנים

 

[אורלנדה]

רואה חשבון עם תואר שני במינהל עסקים

זה אכן יקסום לנשים מסויימות. כי המקצוע והתואר "שווים" בשוק הפנויים פנויות והוא גם מרמז על משכורת גבוהה.

 

[אוניברסאליסט]

פעם שלא כהרגלי האזנתי לתוכנית היכרויות ברדיו

הבחורה שרצתה להכיר והתארחה באולפן השידור הייתה מושבניקית אחד הבחורים המחזרים עלה לשידור ואמר שהוא לומד משהו במדעי הרוח. היא אמרה: אני רק תוהה לגבי המקצוע שלך. איך נפרנס את הילדים? התרשמתי שהבחור היה בהלם. נסתתמו מילותיו. היו לי הרהורים על השינויים הערכיים בתנועת המושבים (ההתיישבות העובדת). ההתיישבות שנקראת מושב הייתה חלק מתנועת העבודה ותנועת הפועלים והציונות הסוציאליסטית. נכון שפחות מקיבוץ אבל עדיין. היא מסננת בחורים לפי ההכנסה שמניב מקצועם. אבל גם קיבוצים עברו הפרטה וגם שם חושבים קפיטליסטית.

 

[אורלנדה]

אתה יודע, אוניברסאליסט, זה נקרא לרתום את

העגלה לפני הסוסים (שאלת כפירה - אולי הם יחליטו שהם אלהורים?). אם זה לא היה עצוב קצת, הייתי צוחקת. אבל באמת, התוכניות הללו לא יכולות להיות רציניות. הניסיון למצוא בן זוג בהתאם לרשימת מכולת, היא ממש עורכת קניות בשוק, האשה הזאת.

 

[כפית של דבש]

לא הפרש רציני - רק כשהגבר הוא מבוגר יותר

אם האישה מבוגרת, גם שנה יכולה להיות הפרש מאוד רציני. דעתי : אין להסכים לזה - בפרנציפ.

 

[noga ke]

ואו

כאילו אני כתבתי, רק להחליף את הבן זוג בבת זוג.. מפחיד.