נמאס לי מאתרי היכרויות 
מעולם לא הייתי חסידה מיוחדת שלהם, אבל זה לא שאני גרה באמצע תל אביב ורואה כל היום בני זוג פוטנציאלים. ביומיום הרגיל שלי אין לי כמעט בכלל הזדמנויות לפגוש, חוץ מכמה קורסים שאני עושה שאיכשהו ברובם יש יותר נשים, המצב די יבש כאן באזור, לכן אני רשומה בכמה אתרי היכרויות. אמרו לי שהכרטיס שלי "טוב" - תמונות טובות של נערת הטבע שאני, אני מקרינה שם את עצמי, לא חסרים כישורים, הכתיבה קולחת וכולי. ובפועל מה קורה ? כלוםםם פונים אליי בחורים שמאד לא מתאימים לי - בגדול או ממש מבוגרים (רוב הגברים במדינה כנראה חושבים שיש להם עליונות גילאית על נשים ולכן מבקשים לעצמם פערי גיל של מינימום 8 שנים לטובתם, ונכון שהרוב לא מעניין אותי, אבל זה הציבור שאני צריכה להתמודד איתו כאן בלבאנט), או ערסים בכל מיני גוונים של זה, או פשוט כאלו שאין שום לחלוחית שיוצאת אליי מהכרטיס שלהם. לעומת זאת, אני, כשמישהו נראה לי, אני פונה אליו, זה קורה ממש אחת ל.... מצב מאד נדיר - אבל כבר הנפקתי כמה עשרות פניות כאלו. ומה קורה אז? זהו, שכלום. הבחורים שאני פונה אליהם, מסתכלים, צופים, נעלמים, חוזרים צופים, אולי אפילו מהנהנים, אבל.... לא משיבים. כלום. אוויר. נמאס מאד. אני שואלת את עצמי מידי פעם האם אין מצב שבחור כלבבי יפנה אליי או יענה לי, ואם זה ככה אז למה. אולי אני פונה לטווסים ? כאלו שפונות אליהם יותר מידי בנות והם מרגישים "על הסוס" ? אז זהו, שהיתה לי נטיה קלה לזה, מודה, אבל בשנים האחרונות אני סולדת מהטיפוסים האלה. אולי הגיל שלי מרתיע ? אז זהו, שיש בחורים כאלו שאני בטווח הגילאים שהם מחפשים ולפעמים אפילו הם לא עונים. וזה שאני נראית 10 שנים פחות גם לא יעזור הרבה, כי באתר קודם רואים מספר. אולי בגלל שאני גרה לא בתל אביב, רחמנא ליצלן, אלא בירושלים, וזה קשה מידי כידוע לרוב התל אביבים לחצות את שער הגיא, הם מגיעים הרבה יותר מהר לחו"ל וכולי ... אולי. והגיל, הגיל - במציאות כשרואים מה שיש, אני רואה שאני מושכת תשומת ליבם של צעירים ממני גם בעשור ויותר, ושם מרגישה עם "מחיר שוק" (כמה נורא ככה נכון) גבוה בהרבה מאשר באתרים המטופשים. באתרים האלו, גיל הוא אחד הפרטים הראשונים והכי חשובים אם לא הכי חשוב שמסתכלים עליו. והפתיים מסתכלים, אולי נעצרים קצת, אבל בסוף עוברים הלאה לאלפי הפרגיות מאזור המרכז שאפשר לצאת איתן לדרינק קליל ומטופש בטריינינג בקטנה תוך שעה. ואני - לא רוצה סבא, רוצה בחור בגילי, רוב אלו שיצאתי איתם היו צעירים ממני בכמה שנים אפילו, חכם חכם חכם, טוב טוב טוב, מושך מושך מושך, מתאים מתאים. מה יהיה ? למה כל כךךך קשה להשתדך בדור הזה ? למה בשביל כל מי שאני מכירה הנושא מהווה משוכה בלתי עבירה כמעט ? אפילו בתוכנית האמנם טפשית, "שלוש" - שלוש הבנות שפגשו עשרות אם לא מאות גברים, קיבלו הפקה שלמה ותמיכה אינסופית מבחינה תקציבית, בלי סוף צ'אנס והזדמנויות, מתוך שלוש הבנות האלו - 0, ואני חוזרת למי שלא צפה, 0 מהן הצליחה למצוא בן זוג. לא מוזר ?
מעולם לא הייתי חסידה מיוחדת שלהם, אבל זה לא שאני גרה באמצע תל אביב ורואה כל היום בני זוג פוטנציאלים. ביומיום הרגיל שלי אין לי כמעט בכלל הזדמנויות לפגוש, חוץ מכמה קורסים שאני עושה שאיכשהו ברובם יש יותר נשים, המצב די יבש כאן באזור, לכן אני רשומה בכמה אתרי היכרויות. אמרו לי שהכרטיס שלי "טוב" - תמונות טובות של נערת הטבע שאני, אני מקרינה שם את עצמי, לא חסרים כישורים, הכתיבה קולחת וכולי. ובפועל מה קורה ? כלוםםם פונים אליי בחורים שמאד לא מתאימים לי - בגדול או ממש מבוגרים (רוב הגברים במדינה כנראה חושבים שיש להם עליונות גילאית על נשים ולכן מבקשים לעצמם פערי גיל של מינימום 8 שנים לטובתם, ונכון שהרוב לא מעניין אותי, אבל זה הציבור שאני צריכה להתמודד איתו כאן בלבאנט), או ערסים בכל מיני גוונים של זה, או פשוט כאלו שאין שום לחלוחית שיוצאת אליי מהכרטיס שלהם. לעומת זאת, אני, כשמישהו נראה לי, אני פונה אליו, זה קורה ממש אחת ל.... מצב מאד נדיר - אבל כבר הנפקתי כמה עשרות פניות כאלו. ומה קורה אז? זהו, שכלום. הבחורים שאני פונה אליהם, מסתכלים, צופים, נעלמים, חוזרים צופים, אולי אפילו מהנהנים, אבל.... לא משיבים. כלום. אוויר. נמאס מאד. אני שואלת את עצמי מידי פעם האם אין מצב שבחור כלבבי יפנה אליי או יענה לי, ואם זה ככה אז למה. אולי אני פונה לטווסים ? כאלו שפונות אליהם יותר מידי בנות והם מרגישים "על הסוס" ? אז זהו, שהיתה לי נטיה קלה לזה, מודה, אבל בשנים האחרונות אני סולדת מהטיפוסים האלה. אולי הגיל שלי מרתיע ? אז זהו, שיש בחורים כאלו שאני בטווח הגילאים שהם מחפשים ולפעמים אפילו הם לא עונים. וזה שאני נראית 10 שנים פחות גם לא יעזור הרבה, כי באתר קודם רואים מספר. אולי בגלל שאני גרה לא בתל אביב, רחמנא ליצלן, אלא בירושלים, וזה קשה מידי כידוע לרוב התל אביבים לחצות את שער הגיא, הם מגיעים הרבה יותר מהר לחו"ל וכולי ... אולי. והגיל, הגיל - במציאות כשרואים מה שיש, אני רואה שאני מושכת תשומת ליבם של צעירים ממני גם בעשור ויותר, ושם מרגישה עם "מחיר שוק" (כמה נורא ככה נכון) גבוה בהרבה מאשר באתרים המטופשים. באתרים האלו, גיל הוא אחד הפרטים הראשונים והכי חשובים אם לא הכי חשוב שמסתכלים עליו. והפתיים מסתכלים, אולי נעצרים קצת, אבל בסוף עוברים הלאה לאלפי הפרגיות מאזור המרכז שאפשר לצאת איתן לדרינק קליל ומטופש בטריינינג בקטנה תוך שעה. ואני - לא רוצה סבא, רוצה בחור בגילי, רוב אלו שיצאתי איתם היו צעירים ממני בכמה שנים אפילו, חכם חכם חכם, טוב טוב טוב, מושך מושך מושך, מתאים מתאים. מה יהיה ? למה כל כךךך קשה להשתדך בדור הזה ? למה בשביל כל מי שאני מכירה הנושא מהווה משוכה בלתי עבירה כמעט ? אפילו בתוכנית האמנם טפשית, "שלוש" - שלוש הבנות שפגשו עשרות אם לא מאות גברים, קיבלו הפקה שלמה ותמיכה אינסופית מבחינה תקציבית, בלי סוף צ'אנס והזדמנויות, מתוך שלוש הבנות האלו - 0, ואני חוזרת למי שלא צפה, 0 מהן הצליחה למצוא בן זוג. לא מוזר ?
