אירוח - ביאטה שבון בנושא אנשים רגישים מאוד

efroch99

New member
חברות וחברים

אני צריכה את עזרתכם להצלחת האירוח. בבקשה תעלו שאלות בנושאים שמעניינים אתכם הקשורים לתחומי ההתמחות של ביאטה. בלי שאלות - לא ממש יהיה אירוח...
 

D h a l i a

New member
איך ניתן להקהות ולמתן את רגישות היתר?

בעיקר בתחום הצפה חושית, התעייפות מהירה, הימנעות מעוררות (אפילו שיחות טלפון מכבידות, שלא לדבר על קול הצלצול המטלטל).
 
עם הרגישות נולדים ולא ניתן לשנות אותה

אבל אפשר ללמוד כיצד להתנהל איתה. וחשוב לעשות זאת, אחרת, נמצא את עצמנו כל הזמן במצב של עוררות יתר. רגישות בפני עצמה היא תכונה נייטרלית, אבל הילדות שלנו, הטראומות שחווינו בעבר והיחס שקיבלנו בבית משפיע על על היכולת להתמודד עם הדברים. לאנשים רגישים מערכת עצבים בנויה אחרת מאשר אצל אדם אחר. היא קולטת הרבה יותר מהסביבה ומתעייפת יותר מהר. לכן, אנחנו חייבים לטפל בה בהתאם. לא ניתן להקהות את הרגישות, אבל אפשר ללמוד איך להרגיע את עצמנו או להחליט מראש שלא נכנסים לסיטואציות מסויימות שגורמות לעוררות יתר. זה אומר - להקשיב לעצמנו ולדעת לנוח כשהתעייפנו. לאכול בזמן. לשון מספיק שעות, כי חוסר שינה או שינה לא איכותית, מוציא אותנו מהאיזון. אם זה מכביד, לדבר פחות בטלפון. לקנות מכשיר עם צלצול יותר נעים או לשים שני טלפונים - אחד בחדר אחר - עם צלצול והשני לידנו שהצלצול שלו מושתק. וחשוב גם לצבור חוויות חיוביות במשך השבוע. יש לנו מין מיכל של אנרגיה פנימית שמספיקה לכמות מסויימת של פעילויות. חשוב למלא אותו באופן קבוע וגם לדעת להשתמש באנרגיה הקיימת בחוכמה. לשמר אותה.
 

ARSENIK

New member
נימה דטרמניסטית משהו

ניתן אולי להניח, אולי בשולי הדברים, שמצב רגשי עמו נולדנו, עשוי שישתנה לאורך חיינו וכתוצאה ממגוון ההשפעות הרחב לו אנו חשופים לאורך שנים רבות - ובתקווה גם לאורך ההתפתחות הרגשית שאדם שואף אליה, אם הוא שואף. אבל כן, לאכול בזמן ולישון טוב זו המלצה מצויינת, אני מצטרף.
 
מה שלא ישתנה זה הטמפרמנט שלנו - היותנו אנשים

רגישים מאוד. אבל התגובה שלנו לדברים והיכולת להכיל אותם בהחלט יכולה להשתנות ועל זה בדיוק כתבתי בהמשך
 

ARSENIK

New member
דליה תודה

חשבתי שלזה הכוונה ואני מניח שגם ביאטה כיוונה לשם. מצאתי טקסט מעניין מתוך אתר "בטיפול נט" ואני מעתיק אותו ומצרף לינק אליו בתחתיתו, הוא נוגע בתיאור של "טמפרמנט" [ שאולי נוותר על ניתוח מושגי לעת עתה ]. ביאטה הגדירה אותו בתור "מה שלא ישתנה", ואני חושב שההגדרה הזו נכונה בחלקה, שכן חלקים ממנו, ואולי רובו, ואולי כולו, יכולים להשתנות לפעמים : ציטוט : " כיצד נקבע הטמפרמנט והשפעותיו על התינוק והוריו התינוק מגיע לעולם מצויד בתכונות מסוימות, ואכן, במשך שנים התייחסו לטמפרמנט של התינוק כאלמנט קבוע ומולד. לאחרונה הנושא נחקר רבות, וכמו תופעות אנושיות אחרות מתברר שגם כאן- הנתונים המולדים מתפתחים תוך כדי אינטראקציה, ואינם נשארים קבועים עם השנים. כלומר, הטמפרמנט הנו רכיב באישיות המושפע הן מנתונים גנטיים וביולוגיים, והן מהסביבה: ההורים מושפעים מתכונות הילד ומגיבים אליו, הילד מושפע מהוריו ומגיב חזרה, ונוצר "מעגל קסמים" של השפעות הדדיות. כך, למשל, תינוק בעל מזג קשה עשוי לגרום להוריו לחוש מותשים ומתוסכלים, עד שכל טיפול ומגע בו ילווה בכעס וחרדה רבה; התינוק, בהתאם, יחווה דחייה ואי שקט ועצבנותו תגבר ותתסכל את הוריו עוד יותר, וחוזר חלילה. מתוך יחסי הגומלין הללו ניתן להבין את חשיבותה של טיב ההתאמה (goodness of feet) בין הילד לסביבתו: התאמת הטיפול ההורי למזגו של הילד, והתכווננות ההורה לצרכיו הספציפיים של הילד. מרבית ההורים מתכווננים באופן טבעי לצרכיו של הילד, ולהתכווננות זו השפעה מכרעת על התקשרות הילד להורה ועל תחושתו כי הוא רצוי, אהוב ומטופל היטב. כאשר ההתאמה בין ההורים לילד טובה פחות, עשויים הן ההורים והן הילד לחוות תסכול רב: לדוגמא, ילד רגוע ובעל מזג נוח הנולד למשפחה פעלתנית עשוי לתסכל את הוריו אשר יחושו צורך להפעיל אותו שוב ושוב, באופן שיגרום לו לבכי ועצבנות. על אף חשיבותה ההתאמה בין ההורים לילד, טיב ההתאמה יכול להשתנות במהלך החיים, כשהילד עובר מהסביבה ההורית לגן ולבית הספר. לעיתים הורים מתקשים להסתגל לטמפרמנט של ילד, אך בממסגרת חיצונית כישרונותיו יכולים לבוא לידי ביטוי, והוא יתאים אז את עצמו לסביבתו ביתר קלות. זוהי גישה אופטימית לפיה מסגרת מתאימה או התערבות טיפולית במהלך החיים יכולים לעזור לילד בהתפתחותו. כמו כן, אחת הדרכים הטובות להגברת ההתאמה היא התכווננות לזיהוי צרכיו ומוקדי הקושי של התינוק ("בבוקר היא לא נרגעת בלי טיול בחוץ; כשהיא עייפה אין מה לדבר על לתת למישהו אחר להחזיק אותה") והבנה שמזגו אינו מעיד על איכות הטיפול ההורי: הורים לתינוקות בעלי מזג נוח חווים עצמם, בד"כ, כהורים טובים יותר, אך בפועל, הורים שלילדם מזג קשה הם הורים טובים ומסורים לא פחות. ביבליוגרפיה אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב ש. סולברג (1995), פסיכולוגיה של הילד והמתבגר מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית המדריך הישראלי להורים/ הילי כוכבי ועמירם רביב, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2007. " סוף ציטוט
 

Bogen2

New member
הארת נקודה רגישה

אני לפעמים חווה את הלאות הנפשית והפיסית כעצלות וזה מכניס אותי לסדרה של תסכולים מתישים לא פחות...
 

sleep1937

New member
שאלה לביאטה

שלום וברוכה הבאה! שאלתי - בחלק מהדברים הייתי מאד מאד רגישה בילדות והמצב השתפר משמעותית - למשל ברגישות למגע ולרעשים חזקים. מה יכולות להיות הסיבות לכך? האם "תרגול" יכול להעלות את הסבילות, או להקהות את החושים? (אני מתכוונת להשפעה ארוכת טווח ולא לדה-סנסיטיזציה זמנית).
 
"התרגול" בהחלט משפר את המצב ומעלה את הסבילות

אני קוראת לזה "חשיפה הדרגתית". אבל חשוב לעשות את זה לאט ובעדינות. כמו שזה נראה לי, הרגישות שלנו לא ממש משתנה, אלא המודעות אליה והיכולת להכיל את הגירויים שאנחנו קולטים. כשאנחנו במצב רוח רע, חולים, במחזור, בתקופה קשה של החיים, טראומות פיזיות ורגשיות וכד', הרבה יותר קשה עם הגירויים וזה נראה לנו כאילו נעשינו יותר רגישים. מצד שני, כשאנחנו בטוב, הדברים זורמים יותר.
 

ARSENIK

New member
שינוי ושיפור

אני שם לב שהגבתי מעל אך חשוב מכל שכחתי - שלום ביאטה וברוכה הבאה, תודה לך על השתתפותך כאן :) סליחה על חוסר הנימוס. אני שמח שבתשובה זו הותרת פתח לשינוי, שאני מאמין גדול בו, ומצטרף לדברייך ככל שהם נוגעים בעובדה [ המוכרת למדי ] לפיה כשאנו בתקופה קשה/חולים וכד', קשה לנו יותר, ואילו "כשאנחנו בטוב", טוב לנו יותר.
 

לירון543

New member
מסכימה מאוד

הסיווגים האלה בעיניי לפעמים מקשים על האנשים להשתנות, כאשר אנחנו מקטלגים את עצמנו לפעמים אנחנו פותרים את עצמנו מהשינוי- כאילו "ככה נולדתי וזה מה יש". כמו שאני אגדיר את עצמי פשוט כחסרת סבלנות, לדוגמא, ואז פשוט לא אנסה לחוות דברים שקשורים בסבלנות. אני רואה ב"קיטלוג" הזה בעיקר פתיחת דלת לדרך חדשה. פעם אחד המורים שלי אמר שחשוב להמנע מההגדרות האלה בדיבור, לא להגיד "אני עצבני" (כי אז זה כבר חלק ממך) אלא להגיד "לפעמים אני חווה עצבנות" זה כאילו רק סמנטיקה אבל בעיניי זה הרבה יותר מזה...
 

luliy

New member
שלום ביאטה

רציתי לשאול, מה אנשים סיפרו לך על השפעת הספר על חייהם? כלומר חוץ מהבנה של עצמם יותר טוב. האם התרחשו שינויים גדולים בחייהם?
 
כן, בהחלט שינויים משמעותיים

האנשים הביעו התלהבות והתרגשות. מי שהיה מוכן לעבוד עם עצמו, זה שינה הרבה בחיים שלו. הספר הוא לא רק למידע ומודעות, אלא קריאה לפעולה. לאנשים רגישים מאוד רבים יש בעיות רבות מדי עם סגנון חיים לא מאוזן, כי הם כל הזמן משתדלים להיות כמו כולם. ואז הם מוצאים את עצמם לעיתים יותר מדי קרובות במצבי הצפה ועוררות יתר. הספר "אדם רגיש מאוד" שינה הרבה מאוד בחיי. בזכותו למדתי מתי לנוח ומתי להרחיב את גבולות היכולת שלי וכך לחיות חיים הרבה יותר מאוזנים ובריאים פיזית ונפשית.
 
למעלה