לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1070310,703 עוקבים אודות עסקים

פורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
ברוכים הבאים לפורום, לשעבר פורום נשים שלא רוצות ילדים. נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה.
אמהות, סקרנים, אורחים, תחקירנים, חוקרות/ים ושאר מתעניינים - אנא לחצו על המשך...
לקישורים לקהילות נוספות לאנשים שלא רוצים ילדים   -   אנא לחצו על המשך...
אמהות מאושרות, סקרנים ואורחים לרגע: נא לעיין ב``שאלות נפוצות`` לפני הכתיבה בפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'אירוח - ביאטה שבון בנושא אנשים רגישים מאוד'
אירוח - ביאטה שבון בנושא אנשים רגישים מאוד
15/11/2011 | 09:09
118
191
בעקבות דיון בפורום http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For... שבו התברר שרבים מהפורום מזדהים עם ההגדרה של אנשים רגישים מאוד, פניתי לביאטה שבון, והצעתי לה להתארח בפורום.

אודות ביאטה שבון:
מטפלת מוסמכת ביוגה תרפיה רגשית, בעלת תואר בפסיכולוגיה ומדעי המחשב. מלווה ומעצימה אנשים רגישים בעזרת סדנאות, הרצאות וטיפולים פרטניים. מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל. כותבת מאמרים בנושא אנשים רגישים. עורכת מדעית של תרגום הספר "אדם רגיש מאוד" ו"ילד רגיש מאוד" שייצא בקרוב בהוצאת פוקוס. התמחותה הנוספת היא הנושא של כאבים כרוניים הקשורים לבעיות רגשיות.
עוד על אנשים רגישים מפי ביאטה שבון בעתונות: http://yogaterapiya.com/2009/09/03/%D7%9E%D7%90%D7...
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שאלות לאירוח - אנשים רגישים מאוד'
שאלות לאירוח - אנשים רגישים מאוד
<< ההודעה הנוכחית
13/11/2011 | 08:59
117
70
בבקשה שרשרו לפה שאלות לקראת האירוח של ביאטה שבון, מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד, שיתחיל ביום שלישי הקרוב.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'חברות וחברים'
חברות וחברים
13/11/2011 | 15:42
5
אני צריכה את עזרתכם להצלחת האירוח.
בבקשה תעלו שאלות בנושאים שמעניינים אתכם הקשורים לתחומי ההתמחות של ביאטה.

בלי שאלות - לא ממש יהיה אירוח...
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'איך ניתן להקהות ולמתן את רגישות היתר?'
איך ניתן להקהות ולמתן את רגישות היתר?
13/11/2011 | 15:57
10
17
בעיקר בתחום הצפה חושית, התעייפות מהירה, הימנעות מעוררות (אפילו שיחות טלפון מכבידות, שלא לדבר על קול הצלצול המטלטל).
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'עם הרגישות נולדים ולא ניתן לשנות אותה'
עם הרגישות נולדים ולא ניתן לשנות אותה
15/11/2011 | 20:29
9
13
אבל אפשר ללמוד כיצד להתנהל איתה. וחשוב לעשות זאת, אחרת, נמצא את עצמנו כל הזמן במצב של עוררות יתר. רגישות בפני עצמה היא תכונה נייטרלית, אבל הילדות שלנו, הטראומות שחווינו בעבר והיחס שקיבלנו בבית משפיע על על היכולת להתמודד עם הדברים. לאנשים רגישים מערכת עצבים בנויה אחרת מאשר אצל אדם אחר. היא קולטת הרבה יותר מהסביבה ומתעייפת יותר מהר. לכן, אנחנו חייבים לטפל בה בהתאם. לא ניתן להקהות את הרגישות, אבל אפשר ללמוד איך להרגיע את עצמנו או להחליט מראש שלא נכנסים לסיטואציות מסויימות שגורמות לעוררות יתר. זה אומר - להקשיב לעצמנו ולדעת לנוח כשהתעייפנו. לאכול בזמן. לשון מספיק שעות, כי חוסר שינה או שינה לא איכותית, מוציא אותנו מהאיזון. אם זה מכביד, לדבר פחות בטלפון. לקנות מכשיר עם צלצול יותר נעים או לשים שני טלפונים - אחד בחדר אחר - עם צלצול והשני לידנו שהצלצול שלו מושתק. וחשוב גם לצבור חוויות חיוביות במשך השבוע. יש לנו מין מיכל של אנרגיה פנימית שמספיקה לכמות מסויימת של פעילויות. חשוב למלא אותו באופן קבוע וגם לדעת להשתמש באנרגיה הקיימת בחוכמה. לשמר אותה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'נימה דטרמניסטית משהו'
נימה דטרמניסטית משהו
16/11/2011 | 09:05
6
10
ניתן אולי להניח, אולי בשולי הדברים,
שמצב רגשי עמו נולדנו, עשוי שישתנה לאורך חיינו
וכתוצאה ממגוון ההשפעות הרחב לו אנו חשופים לאורך שנים רבות -
ובתקווה גם לאורך ההתפתחות הרגשית שאדם שואף אליה,
אם הוא שואף.

אבל כן,
לאכול בזמן ולישון טוב זו המלצה מצויינת, אני מצטרף.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'מה שלא ישתנה זה הטמפרמנט שלנו - היותנו אנשים '
מה שלא ישתנה זה הטמפרמנט שלנו - היותנו אנשים
16/11/2011 | 17:24
5
8
רגישים מאוד.
אבל התגובה שלנו לדברים והיכולת להכיל אותם בהחלט יכולה להשתנות ועל זה בדיוק כתבתי בהמשך
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ביאטה תודה על המענה, וברשותך, מהו 'טמפרמנט' ?'
ביאטה תודה על המענה, וברשותך, מהו 'טמפרמנט' ?
17/11/2011 | 08:59
4
5
לצפיה ב-'מזג/אופי/מבנה אישיות בסיסי'
מזג/אופי/מבנה אישיות בסיסי
17/11/2011 | 10:11
3
4
לצפיה ב-'דליה תודה'
דליה תודה
17/11/2011 | 11:14
2
3
חשבתי שלזה הכוונה ואני מניח שגם ביאטה כיוונה לשם.

מצאתי טקסט מעניין מתוך אתר "בטיפול נט" ואני מעתיק אותו ומצרף לינק אליו בתחתיתו, הוא נוגע בתיאור של "טמפרמנט" [ שאולי נוותר על ניתוח מושגי לעת עתה ]. ביאטה הגדירה אותו בתור "מה שלא ישתנה", ואני חושב שההגדרה הזו נכונה בחלקה, שכן חלקים ממנו, ואולי רובו, ואולי כולו, יכולים להשתנות לפעמים :

ציטוט :

" כיצד נקבע הטמפרמנט והשפעותיו על התינוק והוריו

התינוק מגיע לעולם מצויד בתכונות מסוימות, ואכן, במשך שנים התייחסו לטמפרמנט של התינוק כאלמנט קבוע ומולד. לאחרונה הנושא נחקר רבות, וכמו תופעות אנושיות אחרות מתברר שגם כאן- הנתונים המולדים מתפתחים תוך כדי אינטראקציה, ואינם נשארים קבועים עם השנים. כלומר, הטמפרמנט הנו רכיב באישיות המושפע הן מנתונים גנטיים וביולוגיים, והן מהסביבה: ההורים מושפעים מתכונות הילד ומגיבים אליו, הילד מושפע מהוריו ומגיב חזרה, ונוצר "מעגל קסמים" של השפעות הדדיות. כך, למשל, תינוק בעל מזג קשה עשוי לגרום להוריו לחוש מותשים ומתוסכלים, עד שכל טיפול ומגע בו ילווה בכעס וחרדה רבה; התינוק, בהתאם, יחווה דחייה ואי שקט ועצבנותו תגבר ותתסכל את הוריו עוד יותר, וחוזר חלילה.  
מתוך יחסי הגומלין הללו ניתן להבין את חשיבותה של טיב ההתאמה (goodness of feet) בין הילד לסביבתו: התאמת הטיפול ההורי למזגו של הילד, והתכווננות ההורה לצרכיו הספציפיים של הילד. מרבית ההורים מתכווננים באופן טבעי לצרכיו של הילד, ולהתכווננות זו השפעה מכרעת על התקשרות הילד להורה ועל תחושתו כי הוא רצוי, אהוב ומטופל היטב. כאשר ההתאמה בין ההורים לילד טובה פחות, עשויים הן ההורים והן הילד לחוות תסכול רב: לדוגמא, ילד רגוע ובעל מזג נוח הנולד למשפחה פעלתנית עשוי לתסכל את הוריו אשר יחושו צורך להפעיל אותו שוב ושוב, באופן שיגרום לו לבכי ועצבנות. על אף חשיבותה ההתאמה בין ההורים לילד, טיב ההתאמה יכול להשתנות במהלך החיים, כשהילד עובר מהסביבה ההורית לגן ולבית הספר. לעיתים הורים מתקשים להסתגל לטמפרמנט של ילד, אך בממסגרת חיצונית כישרונותיו יכולים לבוא לידי ביטוי, והוא יתאים אז את עצמו לסביבתו ביתר קלות. זוהי גישה אופטימית לפיה מסגרת מתאימה או התערבות טיפולית במהלך החיים יכולים לעזור לילד בהתפתחותו. כמו כן, אחת הדרכים הטובות להגברת ההתאמה היא התכווננות לזיהוי צרכיו ומוקדי הקושי של התינוק ("בבוקר היא לא נרגעת בלי טיול בחוץ; כשהיא עייפה אין מה לדבר על לתת למישהו אחר להחזיק אותה") והבנה שמזגו אינו מעיד על איכות הטיפול ההורי: הורים לתינוקות בעלי מזג נוח חווים עצמם, בד"כ, כהורים טובים יותר, אך בפועל, הורים שלילדם מזג קשה הם הורים טובים ומסורים לא פחות.
ביבליוגרפיה

אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב
ש. סולברג (1995), פסיכולוגיה של הילד והמתבגר מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית
המדריך הישראלי להורים/ הילי כוכבי ועמירם רביב, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2007. "

סוף ציטוט

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'לדעתי ומנסיוני חלקים ב"טמפרמנט" יכולי להשתנות'
לדעתי ומנסיוני חלקים ב"טמפרמנט" יכולי להשתנות
17/11/2011 | 11:22
3
לצפיה ב-'הארת נקודה רגישה'
הארת נקודה רגישה
16/11/2011 | 16:28
3
אני לפעמים חווה את הלאות הנפשית והפיסית כעצלות וזה מכניס אותי לסדרה של תסכולים מתישים לא פחות...
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שאלה לביאטה'
שאלה לביאטה
13/11/2011 | 16:10
4
9
שלום וברוכה הבאה!
שאלתי - בחלק מהדברים הייתי מאד מאד רגישה בילדות והמצב השתפר משמעותית - למשל ברגישות למגע ולרעשים חזקים.
מה יכולות להיות הסיבות לכך? האם "תרגול" יכול להעלות את הסבילות, או להקהות את החושים? (אני מתכוונת להשפעה ארוכת טווח ולא לדה-סנסיטיזציה זמנית).
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'"התרגול" בהחלט משפר את המצב ומעלה את הסבילות'
"התרגול" בהחלט משפר את המצב ומעלה את הסבילות
15/11/2011 | 20:35
3
8
אני קוראת לזה "חשיפה הדרגתית". אבל חשוב לעשות את זה לאט ובעדינות. כמו שזה נראה לי, הרגישות שלנו לא ממש משתנה, אלא המודעות אליה והיכולת להכיל את הגירויים שאנחנו קולטים. כשאנחנו במצב רוח רע, חולים, במחזור, בתקופה קשה של החיים, טראומות פיזיות ורגשיות וכד', הרבה יותר קשה עם הגירויים וזה נראה לנו  כאילו נעשינו יותר רגישים. מצד שני, כשאנחנו בטוב, הדברים זורמים יותר.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שינוי ושיפור'
שינוי ושיפור
16/11/2011 | 09:07
2
4
אני שם לב שהגבתי מעל אך חשוב מכל שכחתי -

שלום ביאטה וברוכה הבאה, תודה לך על השתתפותך כאן
:)
סליחה על חוסר הנימוס.

אני שמח שבתשובה זו הותרת פתח לשינוי, שאני מאמין גדול בו,
ומצטרף לדברייך ככל שהם נוגעים בעובדה [ המוכרת למדי ]
לפיה כשאנו בתקופה קשה/חולים וכד', קשה לנו יותר,
ואילו "כשאנחנו בטוב", טוב לנו יותר.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'מסכימה מאוד'
מסכימה מאוד
25/11/2011 | 08:58
2
הסיווגים האלה בעיניי לפעמים מקשים על האנשים להשתנות, כאשר אנחנו מקטלגים את עצמנו לפעמים אנחנו פותרים את עצמנו מהשינוי- כאילו "ככה נולדתי וזה מה יש". כמו שאני אגדיר את עצמי פשוט כחסרת סבלנות, לדוגמא, ואז פשוט לא אנסה לחוות דברים שקשורים בסבלנות.
אני רואה ב"קיטלוג" הזה בעיקר פתיחת דלת לדרך חדשה.
פעם אחד המורים שלי אמר שחשוב להמנע מההגדרות האלה בדיבור, לא להגיד "אני עצבני" (כי אז זה כבר חלק ממך) אלא להגיד "לפעמים אני חווה עצבנות" זה כאילו רק סמנטיקה אבל בעיניי זה הרבה יותר מזה...
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שלום ביאטה'
שלום ביאטה
13/11/2011 | 17:20
1
6
רציתי לשאול, מה אנשים סיפרו לך על השפעת הספר  על חייהם? כלומר חוץ  מהבנה של עצמם יותר טוב. האם התרחשו שינויים גדולים בחייהם?

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'כן, בהחלט שינויים משמעותיים'
כן, בהחלט שינויים משמעותיים
15/11/2011 | 20:40
7
האנשים הביעו התלהבות והתרגשות. מי שהיה מוכן לעבוד עם עצמו, זה שינה הרבה בחיים שלו. הספר הוא לא רק למידע ומודעות, אלא קריאה לפעולה. לאנשים רגישים מאוד רבים יש בעיות רבות מדי עם סגנון חיים לא מאוזן, כי הם כל הזמן משתדלים להיות כמו כולם. ואז הם מוצאים את עצמם לעיתים יותר מדי קרובות במצבי הצפה ועוררות יתר. הספר "אדם רגיש מאוד" שינה הרבה מאוד בחיי. בזכותו למדתי מתי לנוח ומתי להרחיב את גבולות היכולת שלי וכך לחיות חיים הרבה יותר מאוזנים ובריאים פיזית ונפשית.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'האם אנשים רגישים'
האם אנשים רגישים
13/11/2011 | 17:27
2
11
חשים אנרגיות של הסביבה ובמיוחד אנשים קרובים? האם הם מתקשים למצא את האנרגיה האישית שלהם?

אם כן, איך ניתן לחסום  את האנרגיות  המתמזגות?

מקווה שהשאלה הובנה(:
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אנחנו קולטים את "האנרגיות" של האחר'
אנחנו קולטים את "האנרגיות" של האחר
15/11/2011 | 20:52
1
4
לא נראה לי שאפשר לחסום אותן. לפחות אני אישית לא יודעת לעשות זאת. אבל אפשר לשאול מטפלים בהילינג או רייקי, אולי יש להם פטנט. למדתי פשוט לעצור ולשאול את עצמי מה קורה לי רגשית ופיזית - איזה תחושות אני חווה בגוף? ואז, אם מדובר בקרובי משפחה, למשל, אני פשוט שואלת: "תגיד/י, אתה מודאג ממשהו? האם את בחרדה?". ואם מתגלה שמה שחוויתי הוא חלק מהאנרגיה שלה/ו, אני לומדת לשחרר את זה מהגוף שלי. לנשום. להרגע. להתנתק. להסתכל מעבר לחלון. כי זה לא שלי. הבעיה מתרחשת כשהאדם שאני שואלת אותו לא ממש מודע למה שקורה לו ואז הוא פשוט אומר לי: "לא, הכל בסדר". במקרה כזה אני הולכת על האינטואיציה שלי. בסה"כ אפילו לא כל כך משנה מה האדם עונה, אם משהו לא מרגיש לי טוב, אני מנסה לשחרר את זה מהגוף שלי או להתרחק, לעזוב, לעשות פסק זמן ואז לראות האם זה משפר את ההרגשה. נכון שזה לא פשוט, כי לא מכל אחד אפשאר להתרחק. אבל זה כמו עם כל דבר לא נעים בחיים - אנחנו צריכים להחליט כמה, באיזה אופן והאם בכלל אנחנו רוצים את זה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'נהדר'
נהדר
16/11/2011 | 09:10
2
הזן מציע דרך התבוננות דומה על ה'נסיבות' בחיים, בעולם,
והבנה שאלו רק נסיבות, שהתרחשו ויתרחשו לעד :
הפנמה רגשית שלהן עלולה להזיק.

אנשים רבים מפנימים לחינם מצוקות זרות - ולעיתים נדמה שהם
במרדף אחר צבירת עוד ועוד מצוקות, בשעה שטבעי לנהוג אחרת.

התדיינו כאן על 'פגיעות' ונדמה שהרעיונות משיקים.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'רגישות יתר תחושתית'
רגישות יתר תחושתית
13/11/2011 | 17:30
1
5
שלום ביאטה,

האם שמדברים על רגישות יתר הכוונה גם לתחושה פיזית, כלומר רגישות יתר תחושתית במגע בגוף.

ואם את מכירה את הנושא, איך ניתן לטפל בכך?
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'מדובר ברגישות גבוהה שהיא חלק מהטמפרמנט המולד'
מדובר ברגישות גבוהה שהיא חלק מהטמפרמנט המולד
15/11/2011 | 20:58
5
אפשר לבדוק האם האדם שייך לקטגוריה הזו בעזרת השאלון:
http://yogaterapiya.com/2009/08/30/164

קיימת תופעה שנקראת "הפרעה בוויסות חושי" והיא לא קשורה לרגישות גבוהה. בהפרעה בוויסות חושי קיימת בעיה בעיבוד הגירויים שנקלטו. אצל אנשים רגישים מאוד, להיפך, אין שום בעיה בעיבוד, להיפך, הוא הרבה יותר מעמיק וקפדני. אנחנו פשוט קולטים יותר. אם אנשים אחרים היו קולטים כל כך הרבה הם היו גם מתעייפים ומוצפים כל כך מהר.
יכול להיות מצב בו אדם רגיש מאוד יסבול מהפרעה בוויסות חושי. כעקרון, רגישות גבוהה היא תכונה פסיכולוגית שמתבטאת ברמות שונות, לא רק חושים.

על ההבדל בין רגישות גבוהה להפרעה בוויסות חושי אפשר לקרוא כאן:
http://yogaterapiya.com/2010/11/15/%D7%9E%D7%94-%D...
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שלום ביאטה ותודה על האירוח'
שלום ביאטה ותודה על האירוח
13/11/2011 | 21:07
1
3
1. האם יש סמן מוחלט שמבדיל בין אנשים רגישים מאד לבין אנשים רגילים? או שכולם נמצאים על איזו סקאלה רציפה והשוליים הקיצוניים שלה "סובלים" יותר מהאחרים מהרגישות שלהם?

2. האם לא נכון לאמר שלכל אדם כמעט יש תחומים בהם יש לו רגישות יתר? (אני אתן דגומא קיצונית-רובינו המוחלט רגישים להתעללות בילדים/קשישים/בע"ח)

3. האם הורות קשה יותר לאנשים בעלי רגישות יתר? האם אנשים רגישים נוטים לדעתך, לפי מה שנתקלת, לוותר על הורות בגלל עוצמת הרגשות שהורות מזמנת?
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שלום '
שלום
16/11/2011 | 00:06
2
1. מהמחקרים של ד"ר איליין ארון, מחברת הספר "אדם רגיש מאוד", שחקרה את התכונה של רגישות עולה, כי ישנם 50% מהאוכלוסיה שכשקוראים את השאלון
בכלל לא מתחברים לאף סעיף. לאומת זאת, ישנם 30% נוספים שמוצאים בו נקודות מסויימות רלוונטיות. ורק בין 15-20% מתחברים לרוב השאלות. אבל, כמובן, גם בתוך האוכחוסיה של אנשים רגישים מאוד, ישנם אנשים שונים שקשה להם עם הרגישות שלהם יותר או פחות. אבל צריך לקחת בחשבון שישנם אנשים שבכלל לא "סובלים". בדרך כלל הם אנשים שהיתה להם ילדות טובה, הורים תומכים וסביבה שכיבדה את הרגישות שלהם.
http://yogaterapiya.com/2009/08/30/164

2. יש הבדל בין רגישות לזולת שקיימת אצל הרבה אנשים לבין רגישות גבוהה שמתארת סוג של טמפרמנט עם מכלול תכונות. אנשים רגישים מאוד לא תמיד יהיו רגישים לזולת.

3. נראה שכן, לאדם רגיש מאוד יש הרבה יותר קושי להתמודד עם ההורות. לא יצא לי לפגוש באופן אישי הרבה נשים שוויתרו על ילדים וגם אצלי אין בינתיים ילדים, אבל אני מניחה שהפחד מהקשיים שהם אמיתיים לגמרי וגם הקשיים מעוצמת הרגשות בהחלט עלול לגרום לאנשים רגישים לוותר על הורות.  ד"ר ארון מתייחסת לנושא הזה בספרה "אדם רגיש מאוד". אפשר גם לקרוא את הדיון שהיה לנו בקהילה כאן:
http://anashimregishim.com/2011/05/19/%d7%9e%d7%9b...
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'מניסיוני אנשים רגישים מאוד די סובלים מזה'
מניסיוני אנשים רגישים מאוד די סובלים מזה
14/11/2011 | 12:10
5
13
וקשה לי למצוא את היתרונות שבעניין. למרות שהספר הציע אותן.

אז אוקי אני אדם רגיש מאוד [עניתי בחיוב על השאלון], יש בי עולם רגשי מאוד עמוק ומפותח ויצירתי ואינטואיטיבי. אבל איזה טוב זה עשה לי? זה גרם לי לדי הרבה בעיות פיזיות ורגשיות.

להבנתי אדם רגיש מאוד הוא נוסטלגי מאוד. מה טוב בלהיות נוסטלגית? להיות קשור לעבר? אני עד היום נאחזת בזכרונות מהעבר, מתגעגעת לאנשים מהעבר הקרוב והרחוק, גם כאלה שלא באו לי טוב. וזאת מתוך רצון לתקן את מה שאי אפשר. מתוך מקום שאינו משלים עם המציאות.
[אני בהחלט עובדת על לשפר את זה באמצעות מודעות עצמית ומדיטציה, אחרת זה היה יותר ממביך]
אני מקשרת את הבעיות האלה להיותי אדם רגיש מאוד, רגיש מדי לדעתי. אדם רגיש ופגיע שעשה הכל לשחק אותה כאילו הוא לא. מסכות, שקרים ואמצעי הסחה הרי לא חסר, צריך רק להושיט את היד ולבחור מההיצע.

אלה שאלותי
מה היתרונות שבלהיות אדם רגיש מאוד מבחינה מעשית ויומיומית?
איך תייעצי לאדם רגיש מאוד לאזן את היותו אדם פגיע מאוד?
מה ההבדל בין אדם רגיש מאוד לאדם רגיש מדי?
האם בלבלתי בין רגישות ופגיעות לבין עקשנות, לוחמנות והתנגדות?
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'את באמת לא רואה יתרון?'
את באמת לא רואה יתרון?
15/11/2011 | 14:15
1
8
לחוות את החיים בדרך שאנשים אחרים לא יכולים אפילו להתקרב ללחוות אותם, להרגיש דברים שאנשים אחרים לא מסוגלים להרגיש, זאת לא סוג של מתנה בעיניך? נכון, זאת ברכה שהיא גם וואחד קללה, אבל זאת גם מתנה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ככה אומרים. בינתיים ובשבילי זו ואחד קללה'
ככה אומרים. בינתיים ובשבילי זו ואחד קללה
15/11/2011 | 17:20
8
שוב, בהנחה שאני לא מבלבלת בין מושגים ומצבים..
ראיתי איך חיו סבא שלי יבדל"א וסבתא שלי ז"ל. נחשי מי היה מה..
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'זה מורכב'
זה מורכב
16/11/2011 | 12:12
1
8
יש הרבה יתרונות בלהיות רגיש, אבל זה תלוי בך, האם את מעריכה את זה בעצמך. כמובן, אם עברנו טראומות קשות בחיים ותחושת הרווחה, ה-well being שלנו נפגמה, לאדם רגיש קשה מאוד בחברתנו והוא יצטרך לעבוד על עצמו המון כדי להגיע לאיזון נפשי ופיזי. יש כאלה שבסופו של דבר זה מציח להם לגמרי, ויש כאלה שמגיעים לאיזון רק בצורה חלקית. אני לא אתווקח, בחברה שלנו לאדם רגיש ממוצע די לא פשוט. אבל עם כל הקושי, אסור לוותר על היכולות שלנו להיות יצירתיים, לקלוט אנשים ולדעת מה יכול לעשות להם טוב, להעריך אומנות, להיות אנשים מעניינים, עמוקים עם תוכן, להיות אכפתיים, לשים לב לדברים שאנשים אחרים לא שמים לב אליהם, להיות אינטואיטיביים. בסופו של דבר, זה תלוי רק בנו, האם נרצה לראות רק את הצד הקשה של התכונה או שגם את הצד הטוב.

לאנשים פגיעים אני יכולה להמליץ להתיחס אל הפגיעות שלהם כאל פרוייקט. לחפש מה יכול לעזור להם. סדנאות, טיפולים, פעילות פיזית וכד'. כל דבר שיכול לעזור לבנות חוסן פיזי ונפשי. לרפא את הפצעים ולהעצים אותם. חלק גדול מהפגיעות נובע מהטראומות של העבר וגם יחס מצד ההורים ובני המשפחה שלא היה נכון לנו או בעייתי. אני יודעת שקל להגיד, והדרך לא קצרה ולא פשוטה, אבל זה הפתרון היחידי שאני רואה. ללמוד להיות הפסיכולוג של עצמי.

"אדם רגיש מאוד" הוא מונח שמתאר את התכונה, את הטמפרמנט המולד והתכונה היא נייטרלית. יש אנשים רגישים שלא סובלים. הביטוי "רגיש מדי" בדרך כלל מבטא את המצב של פגיעות ורגישות מעבר למה שמצופה בחברתנו. ואז השאלה מהי נורמה? האם אדם אחר, אם היה מבין לעומק את הדברים ורואה את מה שאדם רגיש מאוד רואה, יתכן מאוד שהיה מגיב באותו אופן.

עקשנות, לוחמנות והתנגדות הן תכונות אופי ולווא דווקא קשורות לרגישות. יש הרבה אנשים רגישים שהם לא כאלה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני אכן מתייחסת לריפוי העצמי כאל פרויקט'
אני אכן מתייחסת לריפוי העצמי כאל פרויקט
17/11/2011 | 12:15
2
אחרת, לא חבל לבזבז כאלה קלפים מאתגרים? ..
כוונתי לא רק לרפא את העצמי אלא להתעלות מעליו ולחשוף את האני האמיתי, אבל זה כבר לפורום אחר (:
תודה על תשובתך. אם תהיה לי עוד שאלה, אפנה אליך במייל.

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שלום ביאטה '
שלום ביאטה
14/11/2011 | 14:15
59
9
השאלה שלי היא האם כל אדם שהוא רגיש מאוד מכל בחינה שהיא הוא רגיש מאוד לפי ההגדרה שאת מתייחסת אליה או שאת מתייחסת רק לסוג מסוים של רגישים מאוד?

מתוך עיון בשאלון אפשר לחשוב על בני אדם שהם רגישים מאוד אבל אין להם את התכונות שהשאלון מתייחס אליהם וייתכן ויש להם תכונות הפוכות.

למשל, אדם מסוים הוא לא אינטואיטיבי בכלל הוא מאוד שכלתן, אמנות ומוסיקה לא מדברים אליו, הוא אוהב סרטים אלימים, הוא לא מוצף בגירויים ותחושות, הוא לא רגיש למגע ולגירויים, אין לו פחד קהל ויש לו ביטחון בפני קהל.

אבל הוא נעלב בקלות ופגיע, קשה לו לראות מישהו סובל, קשה לו לראות רוע והתלהמות. אמנם הוא אוהב סרטי אלימות אבל קשה לו לראות סרטים עצובים (דרמות) כאשר דמות בסרט סובלת ממשהו. קשה לו לשמוע שירים עצובים.

בדברים רבים האדם הזה לא מתאים להגדרה לפי השאלון ויש לו אפילו תכונות הפוכות אבל לפי היבטים אחרים יש לאדם הזה רגישות גבוהה שיכולה אף להגיע לכדי קשיי תפקוד והסתגלות.

האם האדם הזה בכל זאת מתאים להגדרה של "רגיש מאוד" לפי ההגדרה שלך או שאת עוסקת ברגישות מסוג מסוים ויש רגישויות שההגדרה הזאת לא חלה עליהם?

    
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שאלה מעניינת מאד. מעניין מה תהיה התשובה.'
שאלה מעניינת מאד. מעניין מה תהיה התשובה.
14/11/2011 | 19:23
57
4
לצפיה ב-'התשובה כבר קיימת :)'
התשובה כבר קיימת :)
15/11/2011 | 09:42
56
6
החיפוש אחר הגדרות כמותיות שעוסקות במאסה כדי לתאר תופעות איכותיות סובייקטיביות אצל אדם יחיד נדון לכשלון.

דוגמא טובה היא הספקטרום האוטיסטי,
מה שהתחיל פעם בתור איפיון מכליל וגס הבחנה - 'אוטיזם',
וככל שמתקדמים נפרש בפנינו אותו 'ספקטרום אוטיסטי' שעליו
ניתן למקם ביתר דיוק הפרעות ותתי הפרעות ושילובים של מאפיינים שונים, עד למקום בו הגבולות מיטשטשים וכולנו מצויים על הספקטרום, כל אחד בתצורה שלו.

זה דומה גם להפרעות קשב,
שאינן רק הסחות דעת וכיו"ב אלא מגוון רחב מאוד של התגלמויות
של התנהגויות רגילות לחלוטין, המבטאות פשוט את השוני מאדם לאדם.

החיפוש אחר הגדרות בעייתי מאוד,
הוא הביא למצב שפעם PMS - תסומנת קדם ויסתית על תופעותיה הרגשיות -
"הוגדרו" כהפרעה נפשית לפי הDSM. כך גם הומוסקסואליות,
ועוד.

ההגדרה היא הצעה של אדם או מספר אנשים למשהו,
ופעמים רבות אינה שווה הרבה ככל שנקודת המבט עוברת
ממישור המאסה האנושית לפרט היחיד.

בדומה לאוניברס' אני זוכר שבפעם שעברה שעלה פה הנושא הזה
מצאתי גם אני שאני עונה על קריטריונים רבים ושונה במובהק מחלק.
מה זה אומר ?
שמישהו עשה רשימת מכולת בדרך האינסופית להציע עוד תת-תת-איפיון לנפש האנושית, ושכתמיד, במגמה הפרקטאלית הזו, עתידים להתפצל ממנה תתי-תתי-תתי-קבוצות של אנשים.

"אנשים רגישים מאוד" הוא לא קריטריון לכלום, וכך גם לא רשימת המכולת הזו, לא יותר מזה שהדיאסאמ [הו הו ! ] הגדיר פיאמאס כמחלת נפש.

בחיפוש אחר עצמנו, זה הכל החל מסיבות והצטדקויות ועד לבניית מכנה משותף כלשהו, ראשית עם עצמך והמשך בסביבתך.



בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני לא חושבת שההגדרות של PMS והומוסקסואליות'
אני לא חושבת שההגדרות של PMS והומוסקסואליות
15/11/2011 | 10:57
54
3
הן הבעיה, וגם לא בהכרח עצם הניסיון להגדיר. הבעייתי בעיניי הוא הפתולוגיזציה שלהן (בין היתר בהכנסתן ל-DSM ושימוש דכאני בהן), וזה פרויקט הפוך לגמרי, להבנתי, ממה שביאטה שבון ומחברת הספר "אדם רגיש מאוד" מנסות לעשות.
ובמילים אחרות, הגדרות הן לא בהכרח הבעיה אלא מה עושים איתן.
אין כאן מהלך חד-משמעי, גורף, שמתאים לכווווווולם - אבל יש מי שהגדרה וקריטריונים תחתיה עשויים לספק מזור בדיוק בגלל שאותו אדם ירגיש לעצמו מובן יותר, וגם יוכל לגשת אחרת אל העולם בעזרת ההבנה הזאת. יש מי שעבורו זה לא ישנה, והקשיים ייוותרו בעינם.
אני יכולה לספר רק על עצמי שכשנחשפתי לקיומה של ההגדרה "אדם רגיש מאוד" והקריטריונים שלה (תודה דליה!) ולאחר שקראתי את הספר, הרגשתי מובנת יותר לעצמי, ואני מצליחה להסביר את עצמי טוב יותר לסביבתי. זה פתח לי ערוץ תקשורת אחר שהקל עליי.
אישית, אני לא מרגישה מפורקת פרקטאלית אלא דווקא אסופה.
כמובן שההגדרה הזאת כוללת בתוכה רצף, וכל אחת ואחד יכולים למצוא את עצמם עליו, וגם לבחור אם ואיך להשתמש בתובנות החדשות.


בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-':)'
:)
15/11/2011 | 11:22
53
1
אני מספיק לי שהתשובה הנאה שלי דגה אותך ממצולות עיסוקייך,
אני בא לפה בשביל טיפוח האגו :)

ההתייחסות שלי היא גם לתהייה של אוניברס'
לגבי מאפיינים זהים ומנוגדים בקרב אותה הגדרה שמצא
שמתקיימים אצלו [ וגם אני אצלי ].

ההגדרה ככח מפענח ו'מסדר' שלך לגבי עצמך חיונית מאוד,
וכך הרגשתי כשלמדתי על כל מיני הגדרות שתאמו לי
בעיקר בתחום הקשב והדחיינות שהיא אחת ממאפייניו,
זה מקל, כמעט מרגיע, וזה גם תירוץ נ ה ד ר עבורי להיות מי שאני
במקומות שהחברה מגדירה שלילי כמו לא-ללמוד-למבחנים,
ואני מגדיר ככח עליון [ והוא אפילו "מוגדר", כאמור ].

אבל,
כאשר אוסף קריטריונים מותירים אותך חצוי,
חשוב לזכור את מה שלגביו התייחסתי במענה שלי.
הגדרה מגדרת שטח מסויים,
ובשונה מהגדרה של סינוסיטיס למשל,
תחום הרגש אמורפי מאוד ובעיקר רב רבדי ומשתנה תדירות,
כך שזהירות נדרשת בהגדרה או בניסיון להתפענח לפיה :
השימוש הדכאני שציינת מצוי בקצה של אותה סקאלה מגדירנית,
שהרי,
בשביל מה מגדירים אם לא לגדר ?

זוהי שפת קודים פוסט מודרנית,
חלק מהמאמץ להיבדל ולהתייחד מחד,
אך ככזה לקבל חותמת, הכשר מהחברה מאידך,
חלק מהמאמץ להקל על התמודדויות -
התמודדויות מלאכותיות שהביא לעולם העידן המתועש
והחיים בקרב/בחשיפה אל מליוני בני אדם,
חיים ששינו לחלוטין את סקאלת ההתבוננות הטבעית שלנו לגבי הסביבה ולגבי עצמנו.

היכונו לביאטה משיח !
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני אכן במצולות :)'
אני אכן במצולות :)
15/11/2011 | 12:30
50
2
ולא הייתי שולפת את עצמי מהם לולא כתבת על ה-DSM באופן שבעיניי בלבל בין השימוש של חברה ומוסדות בהגדרות, כדי לייצר היררכיות, פתולוגיות וניהול אוכלוסין; לבין מה שבני-אדם עושים או מנסים לעשות באמצעות הגדרות, בינם לבין עצמם.

עכשיו אחרי שעשינו את ההבחנה הזו, אני מתמקדת בניסיון של בני-אדם לבחון מהי ההגדרה שמתאימה להם - ופה אני חושבת שזה הולך לשני כיוונים: הגדרות אכן יכולות לגדר; אבל הן יכולות גם לפתוח שערים.
ובמובן זה, אני גם לא בטוחה שההתייחסות לניסיון לבחון עצמנו בתוך הגדרות כניסיונות לתרץ, להכשיר שרצים, ולקבל גושפנקא חברתית, היא לא מגדרת בפני עצמה.
אין בי רומנטיזציה לימים בהם סקאלת ההתבוננות הייתה אחרת, ואני בטח לא מתייחסת אליה כסקאלת התבוננות טבעית. היא 'פשוט' תרבותית-אחרת.
ודאי שאם אסתובב בעולם בתחושה שהבָנתי את עצמי הופכת אותי למיוחדת, נעלה, הדובדבן שבקצפת והסכין החדה במגירה גם יחד - אני בבעיה. אבל זה בגלל שאני השתמשתי לרעה בהגדרה, לא בגלל שהגדרות הן רעות באופן אינהרנטי.
עיניי תמיד תהיינה פקוחות לניסיונות להגדיר אותי מבחוץ, זה אחרת לדעתי כשזה מגיע מבפנים.

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'מהן מהן, לא מהם. חשוך במצולות.'
מהן מהן, לא מהם. חשוך במצולות.
15/11/2011 | 12:31
1
לצפיה ב-'לדעתי הגדרות הן חיונית לשימוש בשפה '
לדעתי הגדרות הן חיונית לשימוש בשפה
15/11/2011 | 12:59
3
1
חיוניות לתקשורת בין בני אדם על מנת שיבינו זה את זה באמצעות מילים.

אם השפה והלשון הכרחית על מנת שנבין את עצמנו ואם הגדרות חיוניות לשפה אז הגדרות חיוניות על מנת שנבין את עצמנו

אבל זה לדעתי בעקיפין. באופן ישיר אני לא רואה איך הגדרות גורמות לנו להבין טוב יותר את עצמנו. מה שגורם להבנה את עצמנו הוא הסברים ולא הגדרות.  ניסוח מילולי של חוויות לאו דזווקא בתור הגדרה אלא בתור הסבר. כאשר בעקבות ההסבר אנחנו מבינים טוב יותר מה קורה לנו זה הדבר שבאופן ישיר גורם לנו להבין את עצמנו. ההגדרה משתלבת כאן באופן עקיף. על מנת שהההסבר יהיה מובן עלינו לדעת את ההגדרות של המילים שההסבר משתמש בהם.

  
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני מסכימה עם מה שכתבת'
אני מסכימה עם מה שכתבת
15/11/2011 | 13:33
2
2
רק שמלכתחילה כוונתי לא הייתה למסמן, אלא למסומן.
המילה "הגדרות" כמילה שאין לה עומק, שבתוכו נכללים גם ההסברים, היא מילה ריקה.
ובמילים אחרות, ודאי.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'לדעתי המסומן מוגדר מעצם ההתייחסות אליו '
לדעתי המסומן מוגדר מעצם ההתייחסות אליו
15/11/2011 | 14:17
1
1
אני לא חושב שיש כאן שני שלבים קודם מתייחסים אל המסומן ואחר כך מגדירים אותו אלא שכל יחס אל המסומן הוא כבר הגדרה.

המסומן הוא כבר משהו שיש מסמן שסימן אותו (הגדיר אותו)

כאשר מתייחסים אל המסומן אז מה בעצם עושים? קובעים "גדר" מה נכלל בתוך המסומן ומה נכלל מחוצה לו. מעצם ההתייחסות אל המסומן יש הבחנה בין קבוצת הדברים המסומנים לקבוצת הדברים שאינם מסומנים. זו כבר הגדרה. זו כבר חלוקה בין מה שבתוך הקבוצה למה שמחוצה לה.

בדברים אלה אני לא בהכרח חולק.



בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אחזור לכוונתי הכללית - '
אחזור לכוונתי הכללית -
15/11/2011 | 14:41
4
ההגדרה "אדם רגיש מאוד" אכן לא מעידה על מהותה מעצמה, מה שטוען אותה במשמעות אלו ההסברים בתוכה או הקריטריונים תחתיה.
הפוסט שכתבת על אותו אדם הוא דוגמא למה שאני מדברת עליו ושהוא זה שחשוב בעיניי. זו הרי לא הייתה שאלה האם להגדיר זאת כ"אדם רגיש מאוד" או כ-"X".
אני לא בטוחה שאני מצליחה להסביר את עצמי, בכל מקרה, אני לא מרגישה שיש בינינו ויכוח.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'קונספט של מישטור'
קונספט של מישטור
15/11/2011 | 13:00
44
2
נותר כזה גם כשאתה "בן חורין" למשטר את עצמך 'מבפנים'.

בני אדם, בינם לבין עצמם, מיישמים היררכיות שנשאבות מהגדרות מוסדיות ומהתנהגות מוסדית. זה מקור לקונפליקטים רבים. אם אתה תוהה בביה"ס האם אתה 'ערס' או 'חנון', אתה עושה שימוש בהגדרות.

תיוג עצמי הוא היישום המוצלח של היררכיה חברתית חיצונית. אני לא 'מבלבל בין השימוש', להפך. אני מביט בזה בשלמות וללא הפרדה מלאכותית בין הפרט לכלל במישור הזה. החיפוש של אדם אחרי הגדרת 'מה מתאים לו' הוא הבעיה, הוא כופר בחיים כמות שהם, ב'ככות' שלהם, בחד פעמיות. אני לא יודע כמה מתוך זה יצליח לפתוח שערים, והשערים שאולי יפתחו יפנו לקבוצה מצומצמת יותר של 'כמוך', או 'דומים לך', שבקרבם יכול להיות השינוי רב מאוד, כפי שכתב אוניברס' על עצמו.

אין ימים בהם בהכרח הייתה התבוננות אחרת. יש אנשים שמתבוננים אחרת תמיד.   העידן הנכחי ושפע הידע הנגיש שבו מקשים על ביטול הגדרות ומסגרות והתקדמות לקראת חשיבה אופקית וחופשית, [ואולי גם דילול ההתעסקות ב'אני' הקדוש הזה] ובעבר זה לא היה קל יותר לדעתי, כי אם להפך, היו מעט הגדרות, נוקשות, שנולדים אליהן ומתים בגינן. בהווה אנו חוגגים את הרחבת ההגדרות הללו, ולעיתים לא שמים לב שזה מור אוף דה סיים שיט, גדר התיל שלנו מגיעה בהמון גוונים, יש עם ציפוי לכה, יש בסגול, יש עם פאייטים...

יש משהו מאוד שלילי, אינהרנטית, בהגדרות.
הן משטחות מבפנים ומבחוץ.

ההתמודדות המעניינת לעיתים היא חיים ללא ההגדרות האלו, שמשמשות גם כמשענת, ודאי של 'אאוריקה, אני בעצם רגיש מאוד' וזה 'רשמי' אז די כבר-תעזבו-אותי-קיבלתי-גושפנקא [עם או בלי אישוש עצמי].

אני לא רואה איך הן מרחיבות דעת ורגש, אולי מרגיעות דאגה בכוון של 'יש עוד דפוקים כמוני', שזה כבר פן רכילותי, כמו הסיבה שהתכנסנו כאן : מה, גם את לא רוצה ילדים ? הבה נאושש האחד את השני ונאשר את הנורמליות שלנו, כי בעיני החברה אנו דפוקים.

חוצמזה כיף להסתובב בעולם ולחוש מיוחדת, נעלה, הדובדבן שבקצפת והסכין החדה במגירה גם יחד. לא יהיה לך עוד צ'אנס לעשות את זה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'מקדישה לך את מילותיו של דוד גרוסמן:'
מקדישה לך את מילותיו של דוד גרוסמן:
15/11/2011 | 13:28
41
3
"... את בטח זוכרת את הפלא הזה כשילד מתחיל לתת שמות לדברים. ובכל זאת, בכל פעם שהוא למד מילה חדשה, מילה שהיא גם קצת 'שלהם', של כולם, אפילו המילה הראשונה שלו, מילה יפה כמו 'אור', הלב שלי גם נחמץ קצת, באפס קצהו, כי חשבתי - מי יודע מה הוא מאבד ברגע זה, וכמה אינסוף סוגים של זוהר הוא הרגיש וראה וטעם והריח, לפני שדחס את כולם לתוך התיבה הקטנה 'אור' עם הריש הזאת בקצה, כמו מתג כיבוי. את מבינה, נכון" ("שתהיי לי הסכין").

בדיון בנושא אחר, אוכל לייצג את עמדתך ולטעון שלא רק שהגדרות יכולות לשטח מבפנים ומבחוץ, מילים ושפה בכלל הן לעתים מתגי כיבוי ובתי-כלא קטנים.
במקרה הזה, לא.
ההיחשפות להגדרה "אדם רגיש מאוד" לא לוותה בצהלת אושר מסוג מגניבוש! "צרת רבות [ו'דפוקות'] חצי נחמה". מה שכן, למדתי שיש דבר כזה של תחושת הצפה מגירויים; של צורך שונה מהמוכר לי סביבי, בשקט והתרכזות; הסבר איך זה שאני יכולה לשבת 16 שעות מול המחשב בכתיבת שתי פסקאות ורבע זאת בזמן שכולם סביבי מתרוצצים לכל הכיוונים.
תאמר שאם כך, לא ההגדרה היא זאת שעזרה לי אלא הקריטריונים שלה, ואענה לך שנכון. אבל אלמלא היו מרכזים את הקריטריונים לכדי אתר וספר עם כותרת - לא הייתי מבינה את כל אלה. ואילולא הייתי מבינה, לא הייתי יכולה להמשיך לחיות לאור המגדלור שאני מחבבת מאוד: 'דעי את עצמך'.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ברוח דומה אקדיש לך את פראנקל'
ברוח דומה אקדיש לך את פראנקל
15/11/2011 | 13:56
40
2
שאמר באדם מחפש משמעות שאיננו ממציאים את פשר קיומנו אלא רק מגלים אותו.

זה משתלב מאוד עם מה שאמרת :

כעת, אם חשת צורך זה או אחר לריכוז, בין אם בעבודה מול מחשב ובין אם בצפייה בעץ גדל, הרי שהבנת הכל לבד ובעצמך ואלו הדברים 'כמות שהם'. את אומרת שלולא זה וזה 'לא הייתי מבינה את כל אלה', ואני אומר, זו לא הבנה, זו ההיזדקקות המותנית לפילטר שלכאורה מסייע לפענח אך עושה זאת ע"י טשטוש וחסימת חלק מהאור.

דעי את עצמך זה ה-דבר, וככזה לא מצריך כלים ולא מצריך אחרים :
כלים ואחרים הם אחלה, ככל שהם אנקדוטיאליים ולא מביאים אנשים לשאול מה ששאל אוניברס' בשאלתו לעיל ובמקרים דומים אחרים.

על מנת לדעת את עצמך אתה נדרש לשימוש בכלים אחרים, יש גבול בו המחשבה לא מצליחה לתהות על המחשבה באותם כלים, באותה רמה : זה הווינדואוס והדוס, לפעמים צריך לגשת לדוס ע"מ לשנות דברים בווינדואוס.

ינעל העוללללללם !
מה חדש.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'עצם ההידרשות לפרנקל היא חצי דרך'
עצם ההידרשות לפרנקל היא חצי דרך
15/11/2011 | 14:31
39
1
בטענתי.
לכאורה, לא היית אמור לפנות אליו כגיבוי כי סביר שהבנת טענתו לבד והוא הדהד את עצמך מבפנים.
ובכל זאת פנית. ההדהוד הזה חשוב גם כשמבינים דברים as is סוליקו.
האם לראות בזה משהו אנקדונטלי, מסוג הדברים ש'מותר' בשונה מאחרים? אני מניחה שהגבול מועבר על-ידי המשתמש.

אם אני אומרת שהיתקלות בפילטר עשתה לי זום-אאוט, הכיצד אתה אומר שהוא טשטש וחסם לי חלק מהאור?
אני יודעת שאתה סבור שאם פשוט הייתי מאפשרת לעצמי לדעת את עצמי ולקבל את העובדה שאני זקוקה לריכוז ולשקט מסוג מסוים - זה היה זום-אאוט בפני עצמו. ובכל זאת אני מרגישה שרק כששמעתי את עצמי נופלת ביער, הבנתי שנפלתי. הרבה פעמים זה סוד הקסם של ספרים.
אני הולכת לבדוק אם אני בתודעה כוזבת.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'תודעה כוזבת'
תודעה כוזבת
15/11/2011 | 15:03
38
2
אם היה מדיד לזה, מה טוב.

פראנקל היה מקרה יחיד של האדם ההוא בתנאים ההם : זו שיחה על חוויות, שמטעימה בך תובנות אם תרצה ואם לאו. לשבת לנסח אותן [ או הצעה להן ] עלול להסתיים בהוספת פילטר חדש - או בהטמעת תובנות לא מוגדרות ולא משורטטות [ הניסיון לשרטט הוא לעיתים יומרנות שלנו כלפי עצמנו שמתעלמת ממשתנים רבים, לרבות עיתוי ] שהיא אולי עדיפה, תובנה לא מתומללת, תחושתית.

אני לא נדרש רק אליו, אלא לשפע של כותבים שנחנו ביכולות כשלו ואחרות בתחום האינטלקטואלי רגשי ובניסיון לנסח הגדרות. הכוון הוא להיחשף להמון לטובת רדוקציוניזם מחשבתי - זום אאוט, אבל כזה שבסופו של דבר מזין ספקות ולא תשובות, שבתורן מזינות ויתור על הניסיון המלאכותי לאחוז ולגדר אלא כמעט מחייבות זרימה תודעתית, החל מקבלת היוםיום בדרך של השלמה [ לא פסימיות ולא אופטימיות ] וכלה בהשלמה עם האקראיות שקובעת את גורלנו, חיינו ומותנו, מדי דקה.

החשיבות שבמודעות היא היא ב'מחר', בעיקור עוד שורש של 'סבל' לא הכרחי שמתקיים בנו.

[סוד] הקסם של רעיונות נוחל הצלחה רק אצל מי שמודע, וזו אולי גם הסיבה שהם יהדהדו אצלו. מודעות כוללת בתוכה גם השלמה מלאה, מכאן שהגדרות יכולות רק לצמצם את הקיים אצל מודעים או להעניק אשליה של הרחבות אצל העיוורים, אשליה שתצמיד אותם לניסיון צר עוד יותר לכפות הגדרות על המציאות - כפי שמצאתי בשאלה שהעלה אונברס' וגם מעבר לזה, בנטייה האנושית לחפש משהו להיכפף אליו, להסתייע בו, מתודולוגיה ששורדת כל עוד אדם אחר לא המציא מתודולוגיה חדשה.

האם זה פוסל רעיונות או הגדרות וחלוקות שהציעו רבים, למשל, פרויד וחלוקת האני שלו ? לחלוטין לא, אלא שככל שהעיון שלך רחב יותר, משקלם הסגולים של הוגים אלו ואחרים מתמעט אל מול האלטרנטיבות הטובות לא פחות, ואז בהכרח הקונקרטיות של מה שהיית יכול להעלות בפני אורחים בפורום מידלדלת [ אם נותר ממנה משהו ].

הכוון ההפוך פוטר אותך מהצורך להתנסח בעצמך ושולח אותך לחיי ויקיפדיה בחיפוש אחר הגדרות והגדרות של הגדרות ולוגיקה של הג' של הג' והלאה : גוף עקר של ידע לשם ידע, ללא ביטוי אמיתי, פיזי.

אגב, דבר ממה שאמרתי לא אמרתי כלפייך אלא באופן דיוני, אני לא חושב ש'את' או משהו בשום דבר, או שהפילטר התקיים אצלך או חסם לך אור. לפי התיאוריה שלך, חרשים לא נופלים.

את מוזמנת לבדיקות תודעה חינם בשיטות של הרחבתה ובתיאום מראש
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אם כבר, אז לפי התיאוריה שלי'
אם כבר, אז לפי התיאוריה שלי
15/11/2011 | 15:50
5
1
חירשים לא מבינים שהם נפלו, לא שהם לא נופלים. אבל גם זה לא בהכרח נכון. אני שמעתי כשנפלתי, חירש אולי יוכל לראות כשנפל.

בכל מקרה,
שאלת/תשובת התודעה הכוזבת תישאר בעיניי לנצח אמורפית, בלתי-מדידה וסובייקטיבית, ולכן גם לא פעם היא כלי לניגוח.
נישאר חלוקים בסוגיות של הרחבות וצמצומים, ובסוגיות של 'ביטוי אמיתי' ו'לא אמיתי', שלי מרגישות בינאריות לכדי מחנק.
תודה על ההזמנה, ברור שאתאם מראש (!), חוזרת למצולות.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'לא חלוקים כלל'
לא חלוקים כלל
15/11/2011 | 16:07
1
אם היית טוענת ההפך הייתי טוען ההפך. אין לי שום עמדה, וכבר הייתי כאן מכל צד, ולדעתי גם את.

זה אותו דיון ישן בין פרמנידס להרקליטוס על השלישי הנמנע והכפייה שעושה השפה על המציאות [אליבא דפרמנידס ] וההרמוניה בתור סדר העולה ממתיחות וניגודים, ההבדלה בין ידע להבנה, הבנה פנימית אינטואיטיבית ותלויית לוגוס [הרקליטוס].

רוצה לומר, לא לכפות פרגמנטציה על המציאות.
"הדרך למעלה והדרך למטה היא אותה הדרך בדיוק".

תהני

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אולי התכוונת לבוליאניות, במקום בינאריות?'
אולי התכוונת לבוליאניות, במקום בינאריות?
16/11/2011 | 04:02
3
1
בינארי מתכוון לשיטת ספירה עם 2 ספרות,
ובוליאני זאת חלוקה דיכוטומית חד משמעית של "נכון" או "לא נכון"

או שלא הבנתי אותך
(למקרה שתחזרי מהמצולות לענות, למרות שאני נטפל לדברים קטנים)
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ייתכן.'
ייתכן.
16/11/2011 | 10:55
2
1
עכשיו כשהכרתי לראשונה את המונח בוליאני, יש מצב שהוא מתאים יותר למה שכתבתי.
בנוגע לבינארי - בעולמות של מדעי-החברה משתמשים בבינארי ללא קשר לספרות אלא לטבע-תרבות; גבר-אישה; רציו-רגש וכו'.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אולי הם משתמשים בבינאריות כדי לציין 2 [=בי-X]'
אולי הם משתמשים בבינאריות כדי לציין 2 [=בי-X]
16/11/2011 | 12:25
1
אפשר להסתכל על "גבר אישה" בתור מערכת זוגית (להבדיל מגבר, אישה, דודה שלו, הילד שלהם, הסבא והסבתא והמאהבת של אישתו)

ואז זה בהחלט מערכת בינארית

בילינגואלי - דו לשוני, הוא יודע 2 שפות, אבל יש אופציה לעוד.
טבע ותרבות אלו שתי מערכות, אבל יכול להיות שיש גם תיאור טרינארי, בהתאם לקונטקסט (אני יכול לחשוב על כמה)
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אם הייתי מבינה, הייתי כותבת אלמנטרי ווטסון'
אם הייתי מבינה, הייתי כותבת אלמנטרי ווטסון
16/11/2011 | 14:15
לצפיה ב-'הסגולי, בנאדם, '
הסגולי, בנאדם,
16/11/2011 | 03:59
31
1
משקלם הסגולי
לא הסגולים
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-':)'
:)
16/11/2011 | 08:33
30
אני לא שב לתקן את הברור מאליו, שאינו פוגע בהבנה
אני מוצא את הודעות התיקון טרחניות, ושמקורן באגו :
" אתם = אתן" - רק כדי שלא תחשבו שאני טמבל.

" החורף מתדפק מחדש
מירוץ הפלגים
ואני טמבל"

:)


קח אם תרצה אולי מסתתר כאן משהו מעניין טרם עיינתי

http://www.messagefrommasters.com/Beloved_Osho_Boo...
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'איזה מצחיק אתה :)'
איזה מצחיק אתה :)
16/11/2011 | 10:52
29
גם ויתור על תיקון 'רק כדי שלא ארגיש טרחן או שלא תחשבו שאני טרחן' קשור באגו.
זה מזכיר לי שחשבתי על זה פעם - שמישהו שקונה אוטו נוצץ בשביל השופוני, הוא בדיוק כמו מישהו שנמנע מלקנות אוטו נוצץ כדי שלא יחשבו שהוא בשופוני.
ובקיצור ידידי, האגו שלנו כאן כך או אחרת. נעשה לו מקום, נפתח לו שולחן, נפנה לו כסא, ניתן לו כבוד. הוא סוג של אליהו הנביא שכבר יושב בדנדיניותו וצוחק עלינו.
[גילוי נאות: התגובה הזו שלי, נובעת מאגו]
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'זאת הנאה בינארית'
זאת הנאה בינארית
16/11/2011 | 13:57
5
גם אני נהנה
אם כי עד גבול מסוים שכולל איזכור אנשים מתים.

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ה- הוא על אנשים מתים שמאוזכרים?'
ה- הוא על אנשים מתים שמאוזכרים?
16/11/2011 | 14:30
3
אנשים מתים שמאוזכרים:
פרמנידס
הרקליטוס
פראנקל
פרויד
הארי פוטר
פיאמאס

מי זה בכלל פיאמאס?
(שאלה רטורית  - יש לך עבודה, וגם לי).


מערכת בינארית: אם אפשר לקרוא לי ולדנה "מערכת". אולי יש עוד אנשים שנהנים, אבל אני לא יודע על זה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'עכשיו אנחנו לפחות שלישיה '
עכשיו אנחנו לפחות שלישיה
17/11/2011 | 06:47
1
ולהוכחה: צחקתי כל כך, עד שחתולתי (שישנה על ברכי) נבהלה ונסה על נפשה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אם כך, נשקול לצאת במסע הופעות '
אם כך, נשקול לצאת במסע הופעות
17/11/2011 | 09:28
לצפיה ב-'אכן כך'
אכן כך
17/11/2011 | 09:02
גם בעיני לא צריך לגרור גוויות לשיחות,
טוב לו לאדם שידבר בעצמו.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'מצחיק לפרקים :)'
מצחיק לפרקים :)
16/11/2011 | 12:37
20
בתשובתי הראשונה לך, בשרשור זה לעיל, כתבתי :

" אני מספיק לי שהתשובה הנאה שלי דגה אותך ממצולות עיסוקייך,
אני בא לפה בשביל טיפוח האגו :)"

מה יותר מזה ?

אני אחד המשתתפים המגניבים פה,
לדברים שלי יש משקל סגולים גבוה,
ניקים עמם התווכחתי נעלמו במרוצת הזמן,
או הוחלפו ע"י בעליהם, איפה באמת גאטו, אישתר וכד' ?
געגועים !

בכל מקרה,
ההתמקדות שלי היא דילול האגו, תכלס, הורדת הנפיחות הזו,
ודמייני לך שכיום מצבי טוב מבעבר ! :)))
כי הצלחתי בדילול האגו !
כי אני מוצלח !

אה שיט
מלחמה קשה.

שורה תחתונה - כולנו קקי עתידי של תולעים,
חלאס עם ההתלהבות.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'הפוך'
הפוך
16/11/2011 | 13:22
9

שורה עליונה - כולנו קקי עתידי של תולעים,

לפיכך עכשיו זה הזמן להתלהב כמה שרק אפשר מכל דבר.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'(התלהבות אמיתית, של חושים ועשיה'
(התלהבות אמיתית, של חושים ועשיה
16/11/2011 | 13:23
8
1
יש לכם חתול, אז אתם יודעים למה הכוונה...).
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ב-רור'
ב-רור
17/11/2011 | 09:11
7
המקרה המלהיב ביותר שקרה לי השנה, ואולי כבר סיפרתי פה,

הוא שנשארו לי במטבח בצלים בסלסלה שהתחילו להוציא כבר ענפים
נטלתי אותם החוצה ושתלתי בעציצים
כשנתקעתי אחרי כחצי שנה בערך בלי בצל ברגע קריטי
זכרתי [ וזה הנס האמיתי ! ] את הבצלים ששמתי ב"אחסנה ארוכה",
יצאתי החוצה ושלפתי אחד - שהפך בינתיים לשניים [ כמה אירוני ]
והוא היה נהדר, ריחני ועדין ומתוק, ולאושרי לא היה גבול.

אני חושב שמי שמכיר זן, ומעבר לכך, מתרגל אותו ביומיום [ ובכל רגע ] יצליח באחת המשימות הקשות של האדם בעת המודרנית - לחיות בהווה, ואז [ככלל] היום שלך רצוף הנאות ללא גבול. אנשים עוברים ליד פלאי עולם בכל רגע ודורכים עליהם בחוסר תשומת לב, בדרך לעוד שטות נטולת ערך שמגלמת תוצר של מנגנון מלאכותי כלשהו [ וזה היום כמעט הכל עבור כולם ].
הורות, אגב, בהקשר זה, היא אחד האיים הבודדים של הרמוניה טבעית שנותרו לאנשים בעידן הנכחי - וממנה מצליחים להנות גם העיוורים [ וביתר שאת המודעים ], כך שאני מבין מה בנפש יכול לגלות כמיהה להורות. אופן הביצוע שלה דפוק פעמים רבות בגלל שההורים הם סתם תוצרים מודרנו-קונפורמיסטיים בעצמם, אך עומק החוויה הרגשית הבלתי תלוייה זהה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-' כרגיל בנושא זה מסכימה איתך ונהנית מדבריך'
כרגיל בנושא זה מסכימה איתך ונהנית מדבריך
17/11/2011 | 11:25
1
לצפיה ב-'ממה שנאמר לי אין משהו בזן בודהיזם '
ממה שנאמר לי אין משהו בזן בודהיזם
17/11/2011 | 13:27
1
שמצדיק פגיעה בבני אדם רק על מנת לתרגל איתם פגיעות אם הם לא מסכימים לתרגול הזה ובוודאי שאין תיאוריה פסיכולוגית שתומכת בלנסות לפגוע בבני אדם מתוך מחשבה לאמן אותם אם הם לא רוצים בזה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'בנוגע למה שכתבת על הורות - אני לא בטוחה.'
בנוגע למה שכתבת על הורות - אני לא בטוחה.
17/11/2011 | 12:09
4
2
אין ספק שהעידן הנוכחי הפך את ההורות למשהו אחר מבעבר, אבל, עדויות היסטוריות-מערביות מתקופות פרה-מהפכה-תעשייתית מציבות סימן שאלה מעל מהות ועומק החוויה הרגשית שבהורות בכלל ובאימהוּת בפרט.
היו אז פרקטיקות שלא ניתן להבין מהן מה היו הרגשות כלפי ילדים (העברה שלהם שנייה אחרי שנולדו לטיפול במשך שנתיים-חמש ולפעמים לנצח לנשים ממעמד נמוך שתטפלנה בהם; חלקם מתו בדרך לביתה שמחוץ לעיר כי נפלו מהכרכרה או נמחצו על-ידי התינוקות האחרים); מוות של ילדים לווה לא פעם בשוויון נפש; ובכלל, נעדרים קולות מהשטח כדי לדעת בוודאות מה היו הרגשות, והפרשנויות בנוגע לפרקטיקות האלה והרגשות שנלוו להן יכולות להיות לכאן ולכאן.

מה שאתה מתייחס אליו כ"הרמוניה טבעית" גם הוא עשוי להיות תוצר של העידן הזה, ותפישות חברתיות לגבי ילדים במאות קודמות כוללות גם שינאה, פחד, בוז ואדישות כלפיהם.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ילדים בתור מצרך והורות כאקט טבעי'
ילדים בתור מצרך והורות כאקט טבעי
17/11/2011 | 13:06
3
2
ההולדה [פיזית ] וההורות [אידאולגית ] הן אקט מאוד טבעי,
ברמה ביולוגית, זאולוגית [ואוניברסלית]. אין חולק.

בחברות מסויימות, ובתוכן עבור פרטים מסויימים בתקופות מסויימות ילדים היו [ וגם כיום עודם ] מצרך חיוני שיש בו פחת טבעי. פעם היה פחת עצום, היום רוב הנולדים שורדים לבגרות.

נעדרות עדויות, וללא ספק היו תקופות ומקומות בהן מות ילדים התקבל בשלוות נפש יחסית.

מה שכן, קשה לי לצעוד בשביל הזה איתך,
ואני נוטה לקבל רק מעט מהרעיון הזה ובתנאים מיוחדים,
שכן לגדל עציץ פילפלים 9 חודשים יוצר קשר רגשי אליו, כך גם חתול או כלב, כך שלשאת ילד ואח"כ ללדת אותו יוצר כמעט בהכרח סוג של קשר רגשי גם אליו, ונטייה לשמירה עליו. בהיעדר כזו זיקה חזקה בין הורה לילד, כל האבולוציה האנושית הייתה נראית אחרת.

תפיסות חברתיות גם היום כוללות בין השאר כדברייך "גם שינאה, פחד, בוז ואדישות כלפיהם", ואפילו כאן בפורום הודגמו לא מעט אנשים שעושים שימוש במילה "השרצה" במקום לידה, אפילו המון, ושרשורי שנאת-ילדים-במסעדות, בוז לבילוי זמן טיפשי בחברת בני 4 , הוריהם והקקי שלהם ואדישות מוחלטת לכל הז'אנר. לא צריך ללכת רחוק !

אבל אם הולכים,
ואפילו מחפשים עדויות ששרדו, ראיות להלך רוח,
הרי שהטקסט הבא [ששרד] הוא מלפני המהפכה התעשייתית,
ובהחלט מגלם הרמוניה טבעית של הורות, בעיני

" וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר
וַיֵּבְךְּ
וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ
בְּנִי אַבְשָׁלוֹם
בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם
מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ
אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי "

זו ליריקה הורית קלאסית ואוניברסאלית,
אני עימדתי את הפסוק.

זה מה שהיה תמיד, זה מה שיהיה :
אמוציונאלי יותר או פחות -
לא נשווה ויקינגים נורדים לנוודים חמי דם באופי ההורות שלהם -
ולא נשווה עידנים בהם תמותת ילדים היתה ביחס היסטרי לשרידתם -
ובין השאר תמיד יהיו כלמיני אמהות מטביעות ותינוקות מושלכים ליאור וכד' -
לעניות דעתי המדובר בשולי השוליים,
וכמו שאמא חתולה מגוננת ומטפחת את גוריה,
וכמו שאמא ציפור עושה זאת,
ואמא פינגווין בקשיים עצומים -
כך כל 'אמא'

אולי באמת ארים טלפון לאמא שלי, ריגשתי אותי
ובשבת היא עושה חמין.



בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'הורים וילדים'
הורים וילדים
17/11/2011 | 18:25
2
3
קשורים זה לזה בעבותות רגש שונים, מורכבים ומגוונים, על זה אין חולקת.
אל העבותות הללו לא הייתי מתייחסת כאל 'הרמוניה טבעית'. אם כבר הייתי מתייחסת למשהו כ'טבעי', זו המורכבות שנעה על צירי - אהבה-שנאה; קושי-הנאה; ריחוק-קירבה; הגנה-פגיעה ועוד.
גם אם לא אלך אל המקרים של רצח תינוקות/ילדים - לא חסרות עדויות במהלך ההיסטוריה של פגיעה בילדים - אלימות, פגיעה מינית, הזנחה ונטישה. הילדים שרדו, האנושות ממשיכה להתקיים, ועדיין לא הייתי מכנה את זה 'הרמוניה טבעית'. מעורבים כאן גם אלמנטים פסיכולוגיים לא פעם, למשל המשכיות שנובעת משאיפה "לתקן" בניסוח בן-זמננו. כמיהה כזו לתיקון לא שואבת כוחה מהרמוניה טבעית. לא פעם היא נובעת ממיתוס קיומה הגורף של הרמוניה כזו בילט-אין.

על כל טקסט כמו אבשלום, אפשר למצוא טקסטים שמראים זווית אחרת. לא מזמן נתקלתי ב"ספיח" של ביאליק. כמה ציטוטים נבחרים (ממה שהבנתי מדובר במסמך אוטוביוגרפי, אבל גם אם לא - דבריו מתארים הלך רוח שרווח באותה עת, ועדיין בנמצא יותר ממה שהיינו רוצים לדעת):
* "רך וקטן ועזוב לנפשי הייתי; לא ידעתי לשאול עוד וּקרוא דבר בשמו, ואיש אין על ידי לפתוח פי וּלהעיר רוחי. אין מחזיק בימיני ואין פוקד פִּנָּתי. כאפרוח יתום תעיתי בדד מסביב לקִנִּי, אבי ואמי עזבוני ועין לא חסה עלי".
* מעולם לא היה שְלום אמת ביני וּבין אבא.  דומה שהיה מתקשה בי משעת לידתי, כזה שנפל לידו מקח רע ואינו יודע מה לעשות בו: לתשמיש – לא יצלח, ולמכירה – אין קונה.  מזלי גרם, שאבוא לאבא וּלאִמא בהיסח הדעת, לאחר שכבר הִשִּׂיאוּ את רוב בניהם ונתיאשו מִוְּלָדוֹת חדשים.  אני שמיני לבטן הייתי וּבן זקונים; וּכשבֵּרכה עלי המיַלדת את אבי ב"מזל טוב" – עִקֵּם הוא את חָטמוֹ קצת…  כך סחה אִמי לשכנותיה.  ועוד סחה, שלשים יום אחר לידתי נגזרה עלי גלות: הוּטלתי אל חיק מינקת נכריה בעיָרה סמוכה".
* "הרגל זה של מציצת אגודל נעשה לי כטבע שני ולא הרפיתי ממנו ימים רבים.  כל עת שהייתי משוקע בהרהורים הייתי מוצץ את האגודל.  אבא, שהוא קפדן מטבעו, היה סוֹטרני על כך וקורא לי "בעל מציצה", "איש המקטרת" – האגודל שבין שִׁנַּי נִדְמְתָה עליו כמקטרת בפי זקן בעל מחשבות – אבל אני לא הייתי חושש לו וּלמכּוֹת ידו, לשמותיו וּלכִנּוּייו. הוא בשלו ואני בשלי; וכיוָן שהיה יוצא מתוך הבית, מיד הייתי פורשׁ לקרן זוית, יושב בדד, מהרהר וּמוצץ…  על מה וּבמה הייתי מהרהר – איני יודע".
* "מבּנֵי הבית לא השגיח בי אדם.  אבא קפדן, חלוש וטרוד.  איני יודע במה הוא טרוד; ואמי היתה נזכרת בי, אבל לעולם לאחַר הזמן.  "אוי ואבוי, התינוק לא אכל עדַיִן…  התינוק לא נתרחץ עדַיִן…  היכן התינוק?".
* באמִתּוֹ של דבר, אני לא הייתי מדבר אל הכֹּתל, אלא משׂחק וּמסיח הייתי עם צִלִּי שעל-גבי הכֹּתל.  וכי מה יעשה תינוק בלילי חֹרף הארוּכּים, כשהוּא יושב בדד וכלוא בבית?  אבל אבא קפדן הוא ואינו סובל לא אותי ולא את מִשֹחקַי, וכל מה שאני עושה – רע עליו המעשה, וּמביא אותו לידי רתיחה ולידי סטירה ולידי בעיטה ולידי קולי-קולות:  "פּסי" – הוא צועק ובועט – "הסירי אותו מנגד עיני – הרוג אהרגנו!"  וּבאותו הרגע  דומה הדבר, כּאִלּוּ באמת אני, שמואל'יק, עשיתי לו, לאבא, ביום מן הימים איזוֹ רעה גדולה, רעה כבדה מנשוא, לא אוּכל כַּפְּרָהּ;  כּאִלּוּ ירדתי, חס ושלום, לחייו, או סַבּוֹתי בנפשו, רחמנא לצלן.  רבונו של עולם, אימתי עשיתי לו רעה?  וּמה רעה עשיתי לו?".

בשורה התחתונה, כמובן שהיו וישנן משפחות שסך הכל טוב להן בהן, כמובן שיש גם קשרים מיטיבים בין הורים לילדים. ועדיין ממעוף ציפור לא הייתי עושה אידיאליזציה לכל המערכת הזו.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני מזדהה עם המשפט '
אני מזדהה עם המשפט
17/11/2011 | 19:22
1
1
רבונו של עולם, אימתי עשיתי לו רעה?  וּמה רעה עשיתי לו?".



זה מה שאני מרגיש כלפי בני אדם שונים. אמנם לא כלפי  אבא שלי אבל כלפי גולשים מסוימים בפורום שחושבים שאני שק האגרוף שלהם.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני מבינה למה אתה מרגיש כך וגם צר לי שכך.'
אני מבינה למה אתה מרגיש כך וגם צר לי שכך.
17/11/2011 | 23:11
3
לצפיה ב-'יש יותר מזה'
יש יותר מזה
16/11/2011 | 14:06
9
1
ואתה יודע שאני יודעת שאתה מבין.
גם לי יש חלאס משלי: חלאס עם לרדת על כולם!
איפה התרומה להפחתת הסבל?
איפה החמלה?
איפה ההימנעות מפגיעה?
לא חותמים על כל אלה איפה שמפקידים את "האני"?

השורה התחתונה שלך מובילה אותי להגיגים אקזיסטנציאליסטים, ויש לי מחקר לכתוב אז אעצור כאן.


בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אגב ארסניק, אתה יודע כמה פעמים בדקתי'
אגב ארסניק, אתה יודע כמה פעמים בדקתי
16/11/2011 | 14:09
3
3
שלא טעיתי באיות המילה אקזיסטנציאליסטים עד ששיגרתי? שיששש. חצי שעה מחיי הלכה לי על זה. אני מתקרבת אל התולעים!
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ועדיין חסרה יו"ד '
ועדיין חסרה יו"ד
16/11/2011 | 16:12
1
1
הגיגים אקזיסטנציאליסטיים (לפני האות האחרונה).

אם מדובר היה בבני אדם: "הוגים אקזיסטנציאליסטים",זה היה בסדר.

ההבדל ברור מהדוגמה: הצרפתים אוכלים מאכלים צרפתיים.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'י ' '
י '
17/11/2011 | 09:21
1
הרמינה,
אני [ואחרים ] קוראים את מה שאת כותבת גם כדי ללמוד ממנו ישירות,
פעמים רבות, ולפתוח עוד את המוח, לעוד כוון, בהשראתך,
כחברה - וכמרצה.

מכאן שטוב את עושה בהקדשת תשומת לב לקוצו של י' -
מוטלת עלייך אחריות לא מעטה ברמה האישית איתנו,
וברמה הציבורית כמייצגת המשמעותית ביותר של הלקות שלנו -
המטרידה מאוד את הסדר החברתי - יישום הבחירה החופשית.

הנה, מרגיע
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני מצטרף לבקשת ה "חלאס" ולתהיות שלך '
אני מצטרף לבקשת ה "חלאס" ולתהיות שלך
16/11/2011 | 14:37
1
לצפיה ב-'אכן כך'
אכן כך
17/11/2011 | 09:16
3
1
הרקע [פורום פומבי ] מעורר צדדים כאלה שקיימים אצלי.
ויחסית לעצמי אני כיום מופת לעידון :(
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אתה'
אתה
17/11/2011 | 09:54
2
בצדך הרגוע והמרגיע הבוקר, אז בלי מילים מיותרות (אבל עם תודה על מה שכתבת למעלה שעבד עליי כמו ק/סם. כזו אני, רכיכה) ניתן לנו ולאגואים לחזור לשנת החורף.
יום טוב לכולן/ם.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'האיקו לגשם בצפון'
האיקו לגשם בצפון
17/11/2011 | 09:58
1
1
"דוהר על שור
והרמינה
חרסינה".

יום נהדר
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'מחשבות נוספות בקריאה שלישית -'
מחשבות נוספות בקריאה שלישית -
15/11/2011 | 13:51
1
1
כשכתבתי קודם שלעתים אייצג את עמדתך, כוונתי היא לכך שאני מסכימה עם לא מעט מהדברים שכתבת (אני הולכת לעשות בדיוק את זה בכנס בעוד שבועיים שבו אדבר על ההגדרה "משפחה" - להציג את מורכבות העמדות כלפיה).
תיוג עצמי בהחלט יכול להיות יישום מוצלח של היררכיה חברתית חיצונית והוא בהחלט גם יכול להגביל את חופש התנועה כי לכאורה ההגדרה מחייבת.
מה שאני מנסה לומר הוא שאנשים שונים עושים שימוש שונה בהגדרות שונות, וזה אומר שהם יכולים להשתמש בלבני ההגדרה בכדי לבנות חומות בצורות סביבם והם יכולים לקחת עליה גל.
אני חושבת שזו הליכה בשני מישורים - לבחון באיזה אופן הגדרות מגדרות אותנו, ובה-בעת להקשיב לקולות של אנשים מהשטח. אחרת, כאמור, זו יכולה להיות גדר גם כן.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'הגולש שמעלי מייחס לי דברים שלא כתבתי '
הגולש שמעלי מייחס לי דברים שלא כתבתי
15/11/2011 | 12:34
1
1
לא כתבתי שיש מאפיינים זהים ומנוגדים שמצאתי אצלי אלא שאפשר לחשוב על אדם שהדברים מתקיימים אצלו. בכלל לא כתבתי על עצמי.  
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני מודה שהעניין שמצאתי בשאלה הוא אשי'
אני מודה שהעניין שמצאתי בשאלה הוא אשי
15/11/2011 | 19:17
1
הדוגמא שאוניברסליסט תיאר - תאמת אותי אחד-לאחת :) כל סעיף של "כן" או "לא" בתיאורו - נכון לגביי. לכן השאלה מעניינת אותי. לכן גם מעניינות אותי תשובות לשאלה.
לגבי ההתייחסות שלך לסיווג משהו שהוא בעצם אוסף תכונות אקראי - יש בזה משהו לטעמי, אך כן יש הגיון לקבץ אוספים של תכונות שחוזרים ולנסות לאפיין ולהבין דרכם דרכי התמודדות של יחידים, און קבוצות תיאורטיות כאלו.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'השאלון הוא לא מדע מדוייק'
השאלון הוא לא מדע מדוייק
16/11/2011 | 17:55
6
הוא נועד רק לעורר שאלות ומחשבות. אם רק כמה מהנקודות בשאלון נכונות לגבי אדם בצורה משמעותית, יש סיכוי שהוא שייך לקטגוריה. בסופו של דבר, מה שקובע זה לא השאלון, אלא איך האדם חש את עצמו. העניין המגדרי גם חשוב. גברים רגישים מאוד רבים מוצאים פחות דברים שמדברים אליהם בשאלון זה. זה יכול להיות מאוד בגלל התרבות שלנו שמעודדת את הגברים "לא להרגיש" - "גבר לא בוכה". ואז אולי לגבר כזה יש פחות מודעות למה שקורה לו. אבל ישנן גם נשים כאלה. מנסיוני, אנשים בעלי טמפרמנט של אדם רגיש מאוד בדרך כלל ישר מזדהים עם התיאורים בשאלון. אבל, כמו שאמרתי, השאלון הוא לא מדע מדוייק.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'רגישות יתר ויוגה'
רגישות יתר ויוגה
15/11/2011 | 17:35
4
3
ביאטה שלום,
אחרי שקראתי קצת באתרך וגם את השאלון, אני לא בטוחה שהבנתי ממש למה הכוונה ב"אנשים רגישים מאוד" אז אני לא בטוחה שהשאלה שלי קשורה לזה אבל אנסה בכל זאת:

אני רואה את עצמי כאדם רגיש, מהבחינה הזאת שאני נפגעת בקלות מביקורת של אנשים, חוששת מביקורת ולכן פעמים רבות חוששת להביע את דעתי ומחשבותיי בחברה ובאופן כללי אני מאוד ביישנית ומופנמת. ביקורת יכולה פשוט למוטט אותי. הרגישות שלי מתבטאת גם במקרים שבהם אני עדה לסיטואציות אלימות, לאו דווקא כאלו שקשורות אליי באופן ישיר, אלא אפילו שאני נמצאת בחברת אנשים שרבים ביניהם ויש אלימות אפילו "רק" מילולית זה מפחיד אותי ומלחיץ מאוד.

אציין גם שאני מתרגלת יוגה כבר כמה שנים ואפילו בוגרת קורס להכשרת מורי יוגה (אם כי לצערי לא מתמידה בתירגול באופן רצוף) ולאחרונה גם חזרתי לתרגל מדיטציה כל בוקר.
לכן שאלתי אלייך בתור מי שעוסקת ביוגה תרפיה, איך היית מציעה לי להשתמש בכלים של היוגה והמדיטציה כדי להתגבר על רגישות היתר שלי ולפתח חוסן רגשי חזק יותר?
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'יוגה מטבעה מאוד תרפויטית'
יוגה מטבעה מאוד תרפויטית
16/11/2011 | 18:18
3
4
היא מלמדת אותנו להרגע, להרפות, לשחרר ולחזור לאיזון - במילים אחרות, לווסת את עצמי.  כלומר, אם מתרגלים יוגה בקבוצה וגם בבית על בסיס יומיומי, נשים לב שאנחנו יותר רגועים. אבל, עדיין, זאת תהיה הרגעות כללית. יוגה תרפיה רגשית מכוונת בצורה ממוקדת לבעיה מסויימת. למשל, אם אנחנו עובדים על מצבי עוררות יתר והצפה. השלב הראשון - ללמוד לזהות שאת נמצאת במצב הזה. ההתבוננות על עצמנו, על מה קורה לנו ברגע זה, תעזור לנו במשימה זו: איזה רגשות עולים בי כרגע ובאיזה מקום בגוף? איזה תחושות גופניות או ברגשה ובאיזה מקום בגוף? כשנזהה שמשהו קורה, למשל, רעד או מתח בשרירים, קושי לנשום, הרגשה כללית של ייאוש ללא סיבה או כל תחושה / הרגשה אחרת, נבדוק עם עצמנו מה יכול לעזור לנו להרגע. הדבר הנגיש ביותר הוא להתמקד בנשימה. להעביר אותה לבטן. זה כבר מאוד ממתן את החוויה. אפשר בנוסף להשתמש בטכניקות נשימה, כמו, למשל, נשימת ה-UJAI, אם את מכירה.

חשוב לשלב את הכלים עם הבנה של התנהלות נכונה. כלומר, לא מספיק רק ללמוד כל פעם להרגיע את עצמי כשקורה משהו. חשוב גם לבדוק, האם בכלל אפשר היה למנוע מעצמנו מהלכנס לסיטואציה הזו. הכלים של יוגה תרפיה מגוונים. הם משלבים את הפסיכולוגיה והפילוסופיה של יוגה שפחות מוכרים במערב. למשל, המושג של "יציבות נינוחה" - מצב בו אנחנו מתרגלים יוגה בצורה לא מגוייסת מדי ולא ממוטטת מדי. המושג הזה, בעצם, מתאר את רמת העוררות האופטימלית.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'עוד מושג מיוגה - שמירה על מיטביות'
עוד מושג מיוגה - שמירה על מיטביות
16/11/2011 | 18:23
2
2
לטפח את החוויות הנעימות. המצוקה מאוד שואבת ואנחנו שוכחים לתת מקום גם לדברים ולחוויות חיוביות - נעימות. מערכת העצבים שוכחת איך זה להרגיש טוב. לכן, חשוב מאוד כל פעם שקורה לנו משהו נעים פיזית או רגשית, לתת לזה מקום, לחוות את זה במלואו ולהתענג על זה, במקום להמשיך ישר לדבר הבא. ואז כשקורה לנו משהו שמוציא אותנו מהאיזון, עוד כלי מאוד נגיש יכול להיות לפנות למה שעושה לנו טוב ונעים - למשאב שלנו. זה יכול להיות מקלחת, שיחה עם חבר טוב, להיות בטבע, לעשות עיסוי וכד'. וזוב, חשוב לא רק לעשות את זה, אלא לתת מקום לחויה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'תודה ביאטה'
תודה ביאטה
16/11/2011 | 19:25
1
2
לגבי מה שכתבת קודם האם אנחנו יכולים להמנע מלהכנס למצבים כאלה מלכתחילה, אז יש מצבים שהם באמת בשליטתי ואני יכולה לבחור אם להיכנס או לא להיכנס אליהם אבל אני מדברת גם על מצבים שהם לא בשליטתי. למשל בשבוע שעבר כשנסעתי באוטובוס התפתחה תגרה בין כמה נוסעים באוטובוס והגיעה לאלימות מילולית עם איומים אפילו באלימות פיזית. זה לא היה קשור אליי אבל נכחתי במקום וזה גרם לי להילחץ ולהרגיש לא נעים.
או בעבודה כשיש לידי אנשים שרבים ביניהם, גם אם זה לא קשור אליי, זה די מלחיץ.

אז נכון שזה גם עניין של קרמה (עוד מושג/אמונה מהיוגה..) ואפשר להתפלסף ולהגיד שכן הבאתי את זה על עצמי דרך מעשים שביצעתי בעבר/בגלגולים קודמים וכו' אבל בסופו של דבר כשזה המצב אז זה המצב ולא ניתן לשנות או לברוח ממנו.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'לא תמיד אפשר לצאת מהמצב הלא נעים'
לא תמיד אפשר לצאת מהמצב הלא נעים
17/11/2011 | 23:33
2
זה נכון. אם נמנע מ-100% של סיטואציות מלחיצות לעולם לא נדע להתמודד עם קשיים. אבל כדי שנוכל להתמודד, כדאי לשמר את האנרגיה שיש לנו. כלומר, אם יש אפשרות להמנע ממצב שהוא מציף, כדאי לעשות זאת. אם אין אפשרות, חשוב לבדוק איך אפשר להרגיע את עצמי ובכל זאת להמשיך למרות שיש קושי. ואם אין שום אפשרות לאזן את עצמי, חשוב לשקם את עצמי אחרי שהאירוע עבר. נכון שבמקום עבודה או באוטובוס קורים דברים שהרבה פעמים אי אפשר להמנע מהם. אבל, אם ביום לפני זה ישנתי מספיק טוב, עשיתי דברים נעימים (אפילו משהו אחד נחמד) ולא העמסתי על עצמי יותר מדי, אולי היום תהיה לי יותר אנרגיה להתמודד עם הקשיים. כמובן, אני מביאה דוגמא מפושטת מדי לצורך הדגמת הרעיון.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שלום לכל המשתתפים בדיון'
שלום לכל המשתתפים בדיון
15/11/2011 | 20:14
1
4
ותודה על השאלות המעניינות
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ביאטה ברוכה הבאה!'
ביאטה ברוכה הבאה!
15/11/2011 | 22:18
2
ותודהרבה  על ההשתתפות.

ביאטה תמשיך לענות על שאלות בימים הקרובים.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ביאטה, ארסניק, הגדרות, רגישות, וכמובן הרמינה'
ביאטה, ארסניק, הגדרות, רגישות, וכמובן הרמינה
16/11/2011 | 04:48
8
3
1) הדיון הנ"ל בין הרמינה לארסניק מזכיר לי את חוק גודווין. לא בגלל התכנים אלא במעצם ההשתתפות של השניים בדיון הנ"ל. (... ושל עצמי, בעצם.)

2) הדיון על ההגדרות מזכיר לי את הדיון שניסיתי להרים לפני כחודש:
מהן בעצם השאלות?  האם להגדיר את עצמי כ-X מקדם אותי / דופק אותי / לא משנה לי, או -- מה בעצם השאלה שצריכה להשאל כאן, אם לא נוח לי במצב הנוכחי (רגישות יתר, אי הבאת ילדים, ועוד)?

3) ארסניק, ... טוב, לא חשוב.

4) רגישות יתר, לדעתי האישית והמנוסה, נובעת מ-2 דברים:
- ) ויסות חושי דפוק באופן אורגני,
- ) ויסות חושי מוגבר בגלל פחדים וחששות

להלן התאוריה:
אדם כלשהו פוחד ממשהו / ממישהו,
או שהוא תלוי בגורמים חיצוניים (למשל תלות בדעות של אנשים כדי להיות מקובל בחברה)
או שהוא מפחד על עצמו ומשליך את זה הלאה,

אז

אז הוא עלול להיות קשוב מדי ל...(דעות / רעיונות / צלילים) שעלולים לבשר עבורו משהו "חשוב"
(למשל, ריח גז מבשר על סכנה מיידית, ולכן כל ריח יקפיץ אותנו,
למשל: רעש של טלפון עלול לבשר בשורות חזקות מדי, ולכן הוא מלחיץ.


אז לסיכום:
אם נתמקד ונזכר למה אנחנו באמת רגישים, ה
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ואולי'
ואולי
16/11/2011 | 08:49
4
2
* [אולי] בחלק מהמקרים רגישות יתר נובעת מהאופציה לרגישות יתר.
נחשוב על ילדים שגדלו בסביבה לא תומכת, בהזנחה, במשימת הישרדות.
אולי בקרבם פוחתים הסיכויים לפתח רגישות יתר. אולי לא, איני יודע.

* האם 'ויסות חושי' יכול להיות מוגבר או מופחת, בכלל, בהקשר זה ?
הרי מה שהוא, הוא הויסות. האם האדם הוא פאסיבי לויסות הזה,
או המווסת ? ככל שהמצב אינו פתולוגי אלא נמצא על סקאלת רגישות
נפוצה בחברה, ההתייחסות ל"ויסות" מסירה משהו מאחריות של האדם
בתור המווסת. אולי זה כשאין יכולת ויסות ואין תשתית לוגית עבורה,
כשזה נהיה ממש בעייתי,
ואז זו מעין לקות,
כפיפות לשינויים רגשיים מהותיים שמכתיבות נסיבות אדישות בלתי תלויות.

3. מה שלא חשוב עובר מבלי שייעשה כזה מאמץ להזכיר אותו.
אני מקווה ומאמין שאתה לא חושש להעלות רעיונות
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'4 תשובות מהגיהנום'
4 תשובות מהגיהנום
16/11/2011 | 13:19
3
2
* סביבה לא תומכת, והוא במשימת הישרדות.:
החתול שגר אצלי עכשיו אצלי רגיש לצעדים.
הוא שומע צעדים מקילומטר ונחרד מזה כ"כ עד שדעתו משתבשת עליו.
הוא גדל בסביבה לא תומכת, והוא במשימת הישרדות.
לעומת זאת הוא רגיש לקור אבל לא אכפת לו לצאת מהבית כל פעם ב-4 בבוקר.  כלומר אין לו רגישות יתר...
אז - כן, זה קשור, אבל לכל אחד מאיתנו יש משהו אחר שאנחנו רגישים אליו, ולדברים מסויימים אנחנו רגישים יותר כי ... משהו בעבר לימד אותנו שהתמודדות עם מצבים נעשית ע"י כניסה לסטרס.

ויסות חושי זה תחום מאד מעניין
הויסות החושי מושפע עמוקות ממתח השרירים ("טונוס") וממתחים ברמה העצבית. את זה כל אחד יודע, אבל נשאר רק להשלים את הפאזל ולמצוא מה גורם למתח - ומשום מה אנשים לא רוצים לדעת מה גורם, אלא לקחת כדור או ג'וינט, שלא פותר כלום בטווח הרחוק ואפילו לא בטווח הקרוב.


ויסות חושי זה תחום מאד מעניין 2
הקדמה: יש לנו מנגנון באוזן שמגביר או מחליש אותות: המנגנון הזה אמור להכניס בדיוק את הכמות הרצויה של רעש לאוזן.
כל עוד לא מפריעים לו, הוא עובד כראוי, ויכול לוסת רעשים גדולים מאד, ולמנוע נזק. מדהים. כמובן אם יש מתח שרירים או משהו אחר, המנגנון משתבש, ואז נכנס לנו יותר מדי או פחות מדי (רעש/ אור / וכו').

התשובה:
קראתי איפשהו שיש לנו מנגנון מוּלד במוח שמווסת מידע חושי:

אנשים שאצלם הוא בתת פעילות -> נכנס להם פחות מדי מידע -> הם במרוץ בלתי פוסק ליותר גירויים, ולגירויים חזקים יותר. (דוגמאות: אנשים שאוהבים מכות, או אנשים שחייבים להגביר את המוזיקה לסוף הסקאלה כדי להינות או כדי לשמוע משהו)

אנשים שהמנגנון הזה פועל אצלם בעודף, ואז כל תגובה חושית מוגברת יותר מדי, ולכן הם מחפשים כל הזמן להפחית (רעש, אור, מגע, וכו').

האייקונים שבחרתי .. מסמלים את המידע הרגשי שאנחנו מייחסים לתכונות האלו. "ילדים רעים - מחפשים כל הזמן ללכת מכות."  אני לא אוהב את התפיסה הזאת, כי היא לא שימושית.
ראיתי בית ספר בשוודיה שבו מלמדים ילדים לעשות מסאז' אחד לשני. ההסבר שלהם הוא - שילדים מחפשים מגע, אבל התרבות הסטרילית שלנו עושה דהלגיטימציה של כל סוג מגע חוץ מסקס ואלימות, אז לילדים  שמחפשים את הגירוי החושי הזה נותר ללכת על אלימות.

מאותה סיבה יש לי חברים שאני לא יכול לשמוע בחברתם מוזיקה: לאחד מאיתנו זה חלש מידי, ולשני זה חזק מדי.


לדעתי הרכיב האורגאני בתופעה הוא שולי.
מה שעושה את ההבדל ביג טיים זאת צורת ההתייחסות לתחושות שרכשנו במהלך תקופת הינקות.


3. מה שלא חשוב עובר מבלי שייעשה כזה מאמץ להזכיר אותו.
אני מקווה ומאמין שאתה לא חושש להעלות רעיונות

ככה אתה מכיר אותי??
טוב.. אולי אתה לא מכיר אותי.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'ארררר, חסרה פיסת מידע מאד חשובה:'
ארררר, חסרה פיסת מידע מאד חשובה:
16/11/2011 | 13:31
1
1
ויסות חושי זה תחום מאד מעניין (1)

במצב של ויסות חושי "דפוק"  יש לעיתי קרובות מנגנון פידבק. לדוגמא:

1) קיבלנו מידע חושי
2) תרגמנו אותו בתור מידע קולי
3) תרגמנו את המידע הזה כבכי של ילד
4.א.) בתור ילדים למדנו שאם שומעים ילד בוכה, אז אנחנו בסכנה
4.ב.) בתור ילדים למדנו שאם יש סכנה אז צריך להכנס לסטרס
5) אז אנחנו מגבירים את רמת הסטרס הנוכחית (שרירים ועצבים)
6.א.) הגוף שלנו חש במערכות של עצמו שנכנסות לסטרס
7.ב.) מכיוון שאנחנו בסטרס, כל מידע חדש שנקבל, יתקבל במצב של עודף.
8) אנחנו מקבלים את אותו מידע שקיבלנו קודם, אבל חזק יותר
9) התחל שוב משלב 5 (בסטרס מוגבר)

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'נהדר אשכר'
נהדר אשכר
17/11/2011 | 09:31
1
מאותו מקום יש דיון על תגובות לא מודעות של אנשים לסביבה,
למשל, נופל סיר מרעיש במטבח, הכלב בסלון יקפוץ, וגם
אנחנו נרגיש זאת בטונוס שלנו, אבל לא נקפוץ לרוב
וגם לא נייחס משמעות רגשית לזה, למרות שהיא קיימת,
ובגין אותה נפילה פעוטה מופרשים כבר הורמוני סטרס ואדרנלין וכד',
שבהמשך מצטרפים להכוונת המוח לגבי 'מה קורה כעת' - ולתחושה.

אימון מביא כלבים למצב בו יריות שנורות לידם לא מושכות את תשומת ליבם והם לא מנידים עפעף,
ואת האנשים הוא מביא למקום בו נסיבות חיצוניות לא מיתרגמות אוטומאטית עבורם לשינויים רגשיים.

גם אנשי זן ותיקים ועמוקים יחושו לעיתים תסכולים וכעסים, אלא שזה יהיה נדיר יותר, אל מול נסיבות קיצוניות יותר, ולמשך זמן קצר יותר, שבעקבותיו [ כמו בתהליך של CBT ] הפעם הבאה שלהם תהיה רחוקה יותר ודלילה יותר, עד למצב בו ההשלמה עם הכל היא מלאה והאדם כמעט ולא יגיב [ רצונית או ספונטאנית-פיזיולוגית ] לנסיבות חיצוניות. רעיונות של מתים מסויימים על הלב הנגדש מעצמו וכד' ועל שמחה וצער כשני הצדדים של אותו מטבע - וההפרזה בכל אחד מהם כגוררת את האחר.

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'וויסות חושי לא תקין רק במקרים של הפרעה בוויסו'
וויסות חושי לא תקין רק במקרים של הפרעה בוויסו
16/11/2011 | 18:08
5
אין לזה קשר לסוג של טמפרמנט שנקרא אנשים רגישים מאוד. יש הרבה אנשים רגישים שאין להם שום בעיה עם חושים. לא לכולם מפריע רעש, אורות או מגע לא נעים. וגם זה מאוד תלוי בתקופות בחיים ובהרגשה כללית. חשוב לדייק.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'זה נכתב ב-4 בבוקר. להלן ההמשך...'
זה נכתב ב-4 בבוקר. להלן ההמשך...
16/11/2011 | 12:16
2
2
הקדמה:

הפרמטר שקובע לדעתי ברגישות יתר הוא מידת החשיבות, תשומת הלב, והתגובתיות שאנחנו מייחסים ומגיבים לתופעה כלשהי.  בלי התגובתיות לא היינו מדברים על זה, ולהלן דוגמא טיפשית:

אם אני הולך לישון ויש אור חזק, אני יכול להיות רגיש לאור ולא להצליח להרדם, ואני יכול גם.. להרדם, למרות שיש אור ואני שם לב אליו.

הדוגמא השניה נוגעת ישירות למה שרציתי להביע  - אם בגיל צעיר למדתי שסירנה של אמבולנס מסמלת צרות, יכול להיות שאני רגיש למידע הזה, ואז
אכנס לסטרס כדי להיות עוד יותר קשוב לסכנה,
טונוס השרירים שלי יגבר,
ואהיה רגיש.


המומחית שייובאה לכאן אמרה שאין מה לעשות בעניין רגישות יתר,
ומהנסיון שלי היא טועה בגדול, אבל כדי באמת לעשות משהו, צריך לוותר על המידע הקודם, ועל זה אנשים (אנחנו, רובנו, רוב הזמן) לא מוכנים לוותר, כי לוותר על ההחזקה הזאת היא לוותר על האגו.

בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'גשם'
גשם
16/11/2011 | 12:45
1
1
אז אני הולך הביתה. חורף, זה כיף.

אין לי אינטרנט בבית,
אז אשוב מחר ואקרא בשמחה

יום נעים לכולם
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אחח זה היה כיף'
אחח זה היה כיף
17/11/2011 | 09:43
1
אספתי את חברתי ב 1300 בערפל ובגשם
הלכנו הבאית
בישלתי מרק אפונה מגניב שיהיה לערב
בזמן שהיא הכינה צהריים
העולם המשיך להסתובב
והנה אני שוב פה.
אם נביט בברכות ביהדות כדוגמא,
למשל, ברכה לאלוהים לפני ששותים כוס מים
[ אם איני טועה זה "שהכל נהיה בדברו" ],
אזי זה משקף התנהגות שמבקשת להיות מאוד מודעת,
מודעת לזה שלרוב אוכלוסיית העולם אין גישה למים נקיים,
ומים לא נקיים הם אחד מגורמי התמותה הגדולים כיום ומתמיד :
אפשר כמובן ליטול את ה' מהמשוואה [כמוני] ולהודות לדרך, לטאו, למה שבא -  
החשיבות היא בהבנה שהנה אתה שותה כוס מים פעוטה לכאורה, אך  שערכה גבוה מאוד, ושראוי לא לשפוך אותה פנימה לגרון ללא מודעות - קל וחומר אם אתה אוכל תפוח.

כשהסקאלה מתחילה שם, הפרופורציות משתנות, או הופכות ריאליות יותר. , כך גם בברכות הבוקר הדתיות על התודות לאל [ או לאחרים תודות למי שרוצים, למערכת הקרדיוואסקולרית שלנו ] על כך שבכלל התעוררנו. אנשים מתעלמים מזה, מתחפרים בחייהם ברמות מיקרוסקופיות שמתעלמות מהתמונה בה הם ממוקמים, מקבלים את הטוב כמובן מאליו ואת הרע לא [ וזה לא רק בודהה אלא גם איוב אמר ] , יוצרים בעיסוק שלהם [ ההפך מ WU WEI ] דיסהרמוניה עצומה ואח"כ בוכים שהחיים שלהם מסריחים ומאשימים איזה "מזג מולד" או כל דבר שמסיר מהם אחריות.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'חברים, האם יש שאלות שפיספתי ולא עניתי?'
חברים, האם יש שאלות שפיספתי ולא עניתי?
16/11/2011 | 18:24
8
1
לצפיה ב-'נראה לי שלא. תודה! :)'
נראה לי שלא. תודה! :)
16/11/2011 | 19:54
1
4
בהמשך לתשובותייך, חשבתי על עוד משהו.
אם תסתכלי על השרשור המקדים לנוכחי, קצת למטה - תראי שסיפרתי על משהו מעניין שהבנתיבעקבות השאלונים.
יש שאלון לילדים ויש למבוגרים.
בשאלון הילדים - התשובות לגבי הילדה שהייתי הן "כן" מוחלט לכולן.
בשאלון למבוגרים - כמעט הכל - לא!
לרוב אני לא חווה את עצמי כרגישה מאד (לא פחות מדי, אך לא מאד) וכך גם סביבתי, לפי הפידבקים שאני מקבלת. [כן משנה מצבי רוח בעצמה ומהירות, בעיקר לאור דברים או אנשים שאכפת לי מהם / חשובים לי].
האם בחוויה שלך - במהלך העיסוק באנשים רגישים מאד - נתקלת הרבה בשינויים כאלו בין ילדות לבגרות? האם זה לא אומר בעצם שהשינוי אפשרי, בהתאם לרצון? (בדומה למה שאשכר הציג פה בשרשור).
תודה,
ענת.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'אני בטוחה שהשינוי אפשרי'
אני בטוחה שהשינוי אפשרי
17/11/2011 | 23:42
5
אבל אצל כל אחד הוא מתרחש באופן אישי. יש כאלה שלא נתקלים בבעיות כלל כבר מהילדות. יש כאלה שעם הזמן מתעטפים בשריון ונהים בעלי עור של פיל. יש כאלה שעובדים על עצמם ונהיהים יותר חסונים נפשית. בעבודה שלי אני רואה בעיקר אנשים שנהיה מודעים לרגישות שלהם כבר בגיל יותר מבוגר. מן הסתם, אנשים שמרגישים טוב עם עצמם לא באים אלי. אבל שורה תחתונה, אני מאמינה בשינוי, אבל כמה, באיזו מהירות ובאיזה אופן - זה כבר תלוי בהרבה פרמטרים.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'שאלה נוספת'
שאלה נוספת
17/11/2011 | 21:21
5
5
רבות מהתופעות אצלי דומות לאלה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (טראומה בילדות שלא טופלה)
יש איזו הבחנה מבדלת בין הנ"ל לבין היות "אדם רגיש מאוד", או שההגדרה האחרונה כוללת את הראשונה?
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'טראומה ורגישות גבוהה הם שני דברים שונים'
טראומה ורגישות גבוהה הם שני דברים שונים
17/11/2011 | 23:47
4
6
נכון שאחרי טראומה אדם נהיה הרבה יותר רגיש למגע פיזי רעש, וכד'. הוא גם נבהל יותר בקלות. מרגיש פגיע יותר. יש לו פחות אנרגיות נפשיות להתמודד עם הקשיים. רגישות גבוהה היא סוג של טמפרמנט. אפשר לתאר אותה בעזרת מכלול של תכונות אישיות שמשפיעות על התנהגות. אצל אנשים רגישים , בנוסף לתופעות שדומות למצב אחרי הטראומה, יש הרבה תכונות שלא קשורות בכלל לטראומה. אחד הדברים הבסיסיים הוא חוויה עוצמתית של הרגשות. אמפטיה, פרפקציוניזם, יצירתיות, אומנותיות, אינטואיציה, מצפוניות, שאיפה למשמעות בחיים, חיים פנימיים עשירים - אלה הן תכונות שאין להן שום קשר עם טראומה.
בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות >>
לצפיה ב-'כן, בהחלט. ואז הכל רגיש עוד יותר.'
כן, בהחלט. ואז הכל רגיש עוד יותר.
18/11/2011 | 13:10
2
3
לצפיה ב-'ועם כל זאת אפשר להיות אדם חזק, בדרך משלך.'
ועם כל זאת אפשר להיות אדם חזק, בדרך משלך.
18/11/2011 | 15:24
1
4

הודעות אחרונות

14:00 | 22.02.19 אוניברסאליסט
12:06 | 15.02.19 אוניברסאליסט
14:07 | 08.02.19 אוניברסאליסט
15:27 | 06.02.19 אורחים בפורום
17:48 | 04.02.19 זרבובית29
11:32 | 04.02.19 אורחים בפורום
12:32 | 01.02.19 אוניברסאליסט
11:42 | 25.01.19 אוניברסאליסט
10:08 | 23.01.19 אורחים בפורום
22:22 | 19.01.19 אורחים בפורום
11:06 | 18.01.19 אוניברסאליסט
15:26 | 12.01.19 אורחים בפורום
14:43 | 11.01.19 אוניברסאליסט

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ