למה "הפריצה" חוקית
לפני זמן לא רב היה כאן דיון על פרטיות ואפליקציות, ואחד הענפים שבו התגלגל לדיון על חוקיות הפריצה. נטען, שקיימת מגבלה על הגודל של הפריצה, כלומר שכדי שהפריצה תהיה חוקית היא חייבת לשנות חלק מאוד קטן של המערכת בלבד, ואסור למפתחים לחרוג מזה. כמו כן, נטען שזו הסיבה שלוקח כ"כ הרבה זמן עד שיוצאת פריצה לגרסה החדשה של המערכת. כהוכחה, קיבלתי באותו שרשור קישור ל-PDF של הפסיקה שהפכה את הפריצה לחוקית. קראתי, ומצאתי שהנימוקים בו מעניינים למדי ורציתי לשתף אותם אם חברי הפורום הנכבדים. EFF הציגה 3 טיעונים בעד חוקיות הפריצה: 1. במקרים רבים בפריצה אינה דורשת שינוי קושחה כלל, אלא הוספה של תוכנה, וכך למעשה לא מופר הרישיון ש-Apple העניקה לרוכשים. 2. גם כאשר נדרש שינוי, היות ורוכש האייפון הוא בעל אותו עותק קושחה מסוים הנמצא עליו זכותו לעשות שינוי שיעזור לו להשתמש במכשיר. 3. היות ומדובר בפעולה פרטית שלא למטרת רווח (לא מסחרית) שאינה פוגעת כלל בשוק הקושחה (אף אחד לא ימכור iOS למי שאין לו iPhone), מדובר בפעולה מותרת. כנגד, Apple טענה שהפריצה היא עקיפה של הגנות שפוגעת בה ובמשתמשים שלה, שהיא כן מהווה הפרה של רישיון ושטענות 2 ו-3 אינן חלות ע"פ החוק האמריקאי. והרשות לזכויות יוצרים (המכונה Registrar במסמך) החליטה בכל זאת להעניק הרשאה (exception למעשה) ואלו הנימוקים שלה: הרשות לא פסקה לגבי טענה של סעיף 2, ונכתב כי לא ניתן להחליט האם יש למשתמש בעלות על עותק הקושחה הנמצא במכשירו והזכות לשנותו. אבל, נקבע כי הפריצה אכן נופלת בתחום "שימוש הוגן" לפי 4 תנאים: 1. הפריצה היא שימוש פרטי ולא מסחרי (כל אחד פורץ את המכשיר שלו ולא סוחר בקושחה) והיא נועדה להרחיב את יכולות המכשיר שהמשתמש רכש. היות והקושחה ממשיכה לשמש על אותו מכשיר ולאותה מטרה בדיוק לשמה נוצרה במקור, אין בפריצה פגיע באינטרס של Apple כמחזיקת זכויות יוצרים של הקושחה. כמו כן, נכתב שהקונגרס האמריקני כבר קבע שהנדסה לאחור לצורך תאימות מותרת. 2. וזה החביב עלי ביותר: מערכת הפעלה היא יצירה פונקציונלית שמטרתה להריץ תוכנות צד 3 על המחשב. על כן, אין שום רכיב בחוק זכויות יוצרים שיכול לאפשר ל-Apple להגביל הרצה של תוכנות על מערכת הפעלה שיצרה. כלומר, החוק פשוט אינו לצידה של Apple - אין לה שום זכות להגיד מה ירוץ על פלטפורמה שלה! 3. EFF היא זו שטענה שהשינוי הוא מזערי כ-50 בית מתוך כל הקושחה, ולכן אין להחשיב זאת כיצירה נגזרת. אך אם זאת, לא ניתן משקל משמעותי לטענה זו, אבל היות והקושחה ממשיכה לשמש לאותה מטרה שלשמה סופקה ע"י Apple ניתן להתעלם מכך. 4. הפריצה אינה גורמת נזק כלכלי ל-Apple. היות ולא ניתן למכור או לקנות קושחה בנפרד אלא היא תמיד מסופק כחלק ממכשיר iPhone לא יכולה להיווצר פגיע בשוק הקושחה. EFF אף טענו שהידיעה שמשתמשים יוכלו להריץ מגוון תוכנות רחב יותר על המכשיר תגדיל את המכירות שלו. Apple טענה מנגד שהדבר יפגע ב"סביבה" של ה-iPhone, אך הטיעון לא התקבל. הוחלט כי אין בחוק התייחסות לסוג תאורטי לחלוטין כזה של נזק. (לי אישית נשמע כאילו נאמר ל-Apple: תפסיקו להמציא שטויות) לסיכום: נקבע כי ללא הפריצה המשתמש נפגע משום שאינו יכול לנצל את זכותו להריץ אפליקציות שונות על המכשיר שנוצרו במיוחד לאותו מכשיר. היותר ומדובר בשימוש שאינו מפר זכויות יוצרים והיות והתרתו אינה פוגעת כלכלית בבעלת זכויות יוצרים של הקושחה יש לאפשר את הפריצה. לא נקבעה שום מגבלה על גודל או צורת הפריצה, ולמעשה מה שקובע הוא המטרה לשמה פורצים. כל עוד זה כדי להריץ תוכנות חוקיות מותר לבצע אותה גם אם פרוש הדבר לעקוף הגנות של Apple ולהשתמש בחומר מוגן בזכויות יוצרים השייך לה.
לפני זמן לא רב היה כאן דיון על פרטיות ואפליקציות, ואחד הענפים שבו התגלגל לדיון על חוקיות הפריצה. נטען, שקיימת מגבלה על הגודל של הפריצה, כלומר שכדי שהפריצה תהיה חוקית היא חייבת לשנות חלק מאוד קטן של המערכת בלבד, ואסור למפתחים לחרוג מזה. כמו כן, נטען שזו הסיבה שלוקח כ"כ הרבה זמן עד שיוצאת פריצה לגרסה החדשה של המערכת. כהוכחה, קיבלתי באותו שרשור קישור ל-PDF של הפסיקה שהפכה את הפריצה לחוקית. קראתי, ומצאתי שהנימוקים בו מעניינים למדי ורציתי לשתף אותם אם חברי הפורום הנכבדים. EFF הציגה 3 טיעונים בעד חוקיות הפריצה: 1. במקרים רבים בפריצה אינה דורשת שינוי קושחה כלל, אלא הוספה של תוכנה, וכך למעשה לא מופר הרישיון ש-Apple העניקה לרוכשים. 2. גם כאשר נדרש שינוי, היות ורוכש האייפון הוא בעל אותו עותק קושחה מסוים הנמצא עליו זכותו לעשות שינוי שיעזור לו להשתמש במכשיר. 3. היות ומדובר בפעולה פרטית שלא למטרת רווח (לא מסחרית) שאינה פוגעת כלל בשוק הקושחה (אף אחד לא ימכור iOS למי שאין לו iPhone), מדובר בפעולה מותרת. כנגד, Apple טענה שהפריצה היא עקיפה של הגנות שפוגעת בה ובמשתמשים שלה, שהיא כן מהווה הפרה של רישיון ושטענות 2 ו-3 אינן חלות ע"פ החוק האמריקאי. והרשות לזכויות יוצרים (המכונה Registrar במסמך) החליטה בכל זאת להעניק הרשאה (exception למעשה) ואלו הנימוקים שלה: הרשות לא פסקה לגבי טענה של סעיף 2, ונכתב כי לא ניתן להחליט האם יש למשתמש בעלות על עותק הקושחה הנמצא במכשירו והזכות לשנותו. אבל, נקבע כי הפריצה אכן נופלת בתחום "שימוש הוגן" לפי 4 תנאים: 1. הפריצה היא שימוש פרטי ולא מסחרי (כל אחד פורץ את המכשיר שלו ולא סוחר בקושחה) והיא נועדה להרחיב את יכולות המכשיר שהמשתמש רכש. היות והקושחה ממשיכה לשמש על אותו מכשיר ולאותה מטרה בדיוק לשמה נוצרה במקור, אין בפריצה פגיע באינטרס של Apple כמחזיקת זכויות יוצרים של הקושחה. כמו כן, נכתב שהקונגרס האמריקני כבר קבע שהנדסה לאחור לצורך תאימות מותרת. 2. וזה החביב עלי ביותר: מערכת הפעלה היא יצירה פונקציונלית שמטרתה להריץ תוכנות צד 3 על המחשב. על כן, אין שום רכיב בחוק זכויות יוצרים שיכול לאפשר ל-Apple להגביל הרצה של תוכנות על מערכת הפעלה שיצרה. כלומר, החוק פשוט אינו לצידה של Apple - אין לה שום זכות להגיד מה ירוץ על פלטפורמה שלה! 3. EFF היא זו שטענה שהשינוי הוא מזערי כ-50 בית מתוך כל הקושחה, ולכן אין להחשיב זאת כיצירה נגזרת. אך אם זאת, לא ניתן משקל משמעותי לטענה זו, אבל היות והקושחה ממשיכה לשמש לאותה מטרה שלשמה סופקה ע"י Apple ניתן להתעלם מכך. 4. הפריצה אינה גורמת נזק כלכלי ל-Apple. היות ולא ניתן למכור או לקנות קושחה בנפרד אלא היא תמיד מסופק כחלק ממכשיר iPhone לא יכולה להיווצר פגיע בשוק הקושחה. EFF אף טענו שהידיעה שמשתמשים יוכלו להריץ מגוון תוכנות רחב יותר על המכשיר תגדיל את המכירות שלו. Apple טענה מנגד שהדבר יפגע ב"סביבה" של ה-iPhone, אך הטיעון לא התקבל. הוחלט כי אין בחוק התייחסות לסוג תאורטי לחלוטין כזה של נזק. (לי אישית נשמע כאילו נאמר ל-Apple: תפסיקו להמציא שטויות) לסיכום: נקבע כי ללא הפריצה המשתמש נפגע משום שאינו יכול לנצל את זכותו להריץ אפליקציות שונות על המכשיר שנוצרו במיוחד לאותו מכשיר. היותר ומדובר בשימוש שאינו מפר זכויות יוצרים והיות והתרתו אינה פוגעת כלכלית בבעלת זכויות יוצרים של הקושחה יש לאפשר את הפריצה. לא נקבעה שום מגבלה על גודל או צורת הפריצה, ולמעשה מה שקובע הוא המטרה לשמה פורצים. כל עוד זה כדי להריץ תוכנות חוקיות מותר לבצע אותה גם אם פרוש הדבר לעקוף הגנות של Apple ולהשתמש בחומר מוגן בזכויות יוצרים השייך לה.