|*שרשור אפידורל - לאלה שילדו עם/בלי

שתי לידות בלי אפידורל ומתכננת גם את

השלישית...לא שזה לא כואב אבל ברגע שהם יוצאים החוצה ניגמר הכאב... בלידה הקודמת היה יותר קל מאחר ולא שכבתי אלה הייתי בתנועה ובכל ציר ישבתי בתנוחת קריעה וכניראה שמרגע שהיתה לי פתיחה רצינית כבר שכבתי על הרצפה וכשהסכמתי להתאשפז כבר הייתי בפתיחה מלאה ומוכנה ללידה ותוך 10 דקות מרגע ששכבתי במיטה ילדתי.
 

פלגיה

New member
גם בלידה השניה הפסיק הכאב

מי עם יציאת הראש? לי בלידה שניה היו אחרי הלידה התכווצויות נוראיות של הרחם. אז הצטערתי שלא לקחתי משככי כאבים
 

פלגיה

New member
אין להשוות את הכאבים של "מייד אחרי"

להתכווצויות של שבועיים אחרי. הן כואבות - אבל אופטלגין מספיק. לאחר הלידה זה היה כאילו כל הצירים התחילו מחדש, והפעם זה לא כאב ש"מקדם" במשהו או שאפשר להבין שהוא טוב. בעלי החזיק את הילדה, ואני לא יכולתי אפילו להתייחס. לא אליו ולא אליה.
 

פלגיה

New member
אין דבר. בלידה השישית לא כאב בכלל..

אני רק אומרת שזאת סיבה כן לשקול אפידורל, לא לכאבי הלידה אלא לכאבים של אחרי.
 

tovim

New member
או בשביל התפירה שאחרי

בלידה השלישית שלי האפידורל הוזרק לא מספיק טוב (וגם לא הספיק להשפיע בכלל, אפילו אם היה מוזרק טוב). בכל מקרה החיתוך והתפרים היו בלי הרדמהאפידורלית וזה כאב נורא למרות שהמרדים אמר לי: "לא כואב לך"... צעקתי עליו שלו אולי לא כואב אבל לי כן ושירדים כבר. רק אחרי זריקה מקומית הכאב שכך מעט.
 

פלגיה

New member
../images/Emo45.gif גם לי היה כך

והחוצפה של המרדימים לומר שזה לא כואב בכלל...
 

lavendula

New member
בתפירה פשוט צריך לבקש זריקה

מקומית. לפעמים השפעת האפידורל כבר מתחילה לפוג, אז לא להתבייש לבקש זריקת אילחוש! אגב, אם יש צורך בחתך ויולדים בלי אפידורל, גם אפשר (ורצוי!) לבקש זריקת אילחוש, במידה ואין צורך לחתוך באופן דחוף.
 

tovim

New member
ביקשתי בתקיפות אפילו

והרופא שתפר המשיך לטעון בתוקף שלא כואב לי. רק אחרי שהרמתי עליו צעקות הוא נאות לעשות טובה ולאלחש מקומית. גם הזריקה המקומית היא לא הדבר הכי נעים אבל עדיפה על כלום. והחתך, היה בשיא הלחץ והמהירות ולא היה שייך בכלל לבקש אלחוש קודם לכן.
 

lcילנה

New member
../images/Emo45.gif זה מה שאני עשיתי

ילדתי בלי אפידורל ווידאתי שלפני החיתוך המיילדת הזריקה לידוקאין להרדמה וגם כשהרופאה תפרה היא נתבקשה יפה ובתקיפות על ידי להזריק שוב לידוקאין למרות שעדיין האיזור היה מורדם מלפני שעה. לא הרגשתי שום כלום. מה שהיה מצחיק זה שאחרי לידה בלי אפידורל עם חיתוך ותפירה כאבו לי ההתכווצויות של הרחם כמו כאבי מחזור והתעצבנתי שעדיין כואב לי אחרי שכבר ילדתי.
 

maxzi

New member
בטח שאפשר להבין שהוא טוב!

הרחם חוזר למקום שלו, או ככה לפחות מספרים....זה עוזר! וגם אמרו לי שכשמניקים זה קורה ובגדול....נו טוב, כשזה יגיע נתמודד.....
 

lavendula

New member
זה גם לא בהכרח כואב

לי לא כאב בכלל אחרי שהתינוקת יצאה, וגם לא בהנקה.
 
גם אני הייתי בגישה שלך

לידה כמה שפחות התערבותית. בפעול- זרמתי עם מה שהיה. אחרי 60 שעות של צירים (טוב, ה-24 שעות הראשונות היו בסדר, רק אחרי 30 שעות בערך זה התחיל ממש לכאוב) כל מה שרציתי זה קצת לנוח. מבחינתי מיצתי את כל השיטות להתמודדות עם הכאב. האפידוראל איפשר לי ללכת לישון (!) בחדר לידה לשעה בערך. ובאמת ישנתי. ולדעתי זה בהחלט שיפר את הלידה, מכיוון שאחרי המנוחה הזו היה לי את הכוח הנפשי והפיזי ללחיצות. סה"כ הייתי עם אפידוראל כ-5 שעות. ולכן כל הקטע הזה של לא לרדת מהמיטה לא היה קריטי לגבי. בטח לא אחרי יומיים של טיולים, תנועות אגן, קפיצות על הכדור פיזיו, מסז'ים, אמבטיות ונשימות. רק רציתי להיות בשקט קצת
ורציתי להגיד שהרגשתי את הפתיחה ואת הילדה יורדת ויוצאת החוצה, אבל הכאב היה כמעט בלתי מורגש.
 

טובהמ

New member
פעם רביעית - ועדיין התלבטות

בלידה הראשונה קבלתי, ואכן מאותו רגע היה נהדר, אפילו שעמם לי. את כאבי צירי הלחץ לא הרגשתי בכלל, והשלב הזה היה קצר להפליא, דקות בודדות. (הטראומה שלי הייתה ההתאוששות מהחתך, והמיילדת האנטיפטית). הלידה הראשונה היתה מהירה, חזקה וכואבת. התחילה בירידת מים בלי צירים, אבל מהרגע שהתחילו צירים הם היו ארוכים וכואבים. בקשתי מיד אפידורל, למרות שהמיילדת אמרה שאלד מהר. כשכבר קבלתי אותו, הייתי כמעט בפתיחה מלאה. הוא לא השפיע, ושלב צירי הלחץ היה ארוך וכואב. סיוט. הלידה השלישית - את רוב הצירים ספגתי בבית. ניסיתי לבקש אפידורל אבל אמרו לי שתוך שעה אני יולדת. צדקו. אבל שוב - למעלה מארבעים דקות צירי לחץ נוראיים. הפעם: אם יגידו לי שהלידה קצרה, נראה לי שלא אקח. וזה למרות שצירי הלחץ הם זוועתיים. אני רוצה הפעם לנסות ללדת בלידה פעילה. אולי אם לא אשכב כל הזמן, השלב של צירי הלחץ ייתקצר. איך שלא יהיה - גם לקבל אפידורל, וגם שהוא לא ישפיע - נראה לי הכי גרוע. אני מעדיפה לנסות לא להיות מרותקת למיטה, ומקווה שיש לי יכולת לעזור לעצמי. אני חשבתי שאם לא לוקחים אפידורל מבחירה, זה מסייע הרגשת חוסר האונים. אם מנסים לפעול אולי יש שליטה על הכאב. ועדיין: אני לא מחליטה עד הרגע האחרון. ייתכן שזכרון הכאב יחזור אלי, ואהיה מוכנה לעשות הכל כדי להימנע ממנו. הכל תלוי בנסיבות.
 

טובהמ

New member
תיקון: בפיסקה השניה: הלידה השניה

היא היתה חזקה מהירה וכואבת (הראשונה היתה ארוכה מאוד)
 

cookie1

New member
שווה כל רגע

אני מאלו שחושבות שיש כאב טוב (ענתש אל תהרגי אותי
) ומעבר לזה אני גם מסוגלת לסבול כאב ברמות גבוהות מאד בכל תחום. ההתאוששות לאחר לידה ללא אפידורל היא מהירה הרבה יותר, אפשר לקום כמעט מיד, ללכת ולהתקלח - תענוג. הרגע הקשה ביותר מבחינתי הוא רגע יציאת הראש, אז הכל שורף בטירוף. מעבר לזה הכאבים בהחלט נסבלים אבל הכל עניין אישי
 

ענתש

New member
למה ? אני בכלל לא נגד

המחשבה שיש כאב טוב. אני בטוחה שמי שמאמינה בזה - זה עובד לה. אני לא אוהבת שאומרים שכל אישה חייבת להרגיש שהכאב הוא טוב אחרת היא "מקולקלת" (הגבתי בהודעה למעלה על זה). ואני לא אוהבת שמפחידים הפחדות שוא בנושא אפידורל - אלו הדברים שמקפיצים אותי. כי, כו שכתבתי למעלה, חבל לבוא לבית החולים עם דיעות קדומות לכאן או לכאן כי לעולם את לא יודעת לאן הלידה מובילה אותך. רצוי לקבל החלטות מתוך ידע אמיתי ומבוסס.
 
למעלה