לקראת לידה ומעט אחריה לשבוע חדש

[mitmit11]

לקראת לידה ומעט אחריה לשבוע חדש

 

[Expecting1now]

באתי לספר איך היה

התאריך המשוער היה 21.9, ביום חמישי 16.9 התעוררתי עם צירונים בחמש בבוקר.
סט של 2-3 צירים של 10-15 שניות אחת לרבע שעה בערך, לא משהו שנחשב סדיר.
החלטתי להיות פעילה כדי להעביר את השלב הלטנטי בהתעסקויות אחרות.
בשעה תשע בבוקר יצא הפקק הרירי, הודעתי לדולה שתהיה בהיכון לשעות אחה"צ-ערב.

היתה לי תחושה שהבגדים שקנינו יהיו גדולים מדי, אז קבעתי עם אמא שלי ללכת לקנות קצת פריטים במידה NB.
עד שהיא תגיע, העברתי את הזמן בבישולים וסידורים אחרונים בבית, כולל מכונת כביסה של בגדים שלנו
וסיבוב קצר לבית מרקחת לרכישת מגבוני עיניים, ויטמין D, אלכוהול לטבור ועוד קצת ברזל בשבילי.
נסענו לחנות בה הזמנו את כל הציוד, לקחתי את כל הטקסטילים וקניתי קצת NB.
בשלב הזה התחילה ירידת מים, הבנתי שכנראה אאלץ להגיע למיון עוד לפני שאהיה בלידה פעילה...
הבאתי את הכל הביתה, תליתי את הכביסה מהבוקר ומילאתי מכונה של טקסטיל לבייבי עם אבקה ומרכך יעודיים.

התקשרתי לחצי שיבוא מהעבודה ובשלוש וחצי הגענו למיון יולדות בשיבא.
העברתי שעתיים בהמתנה בתנועות ונשימות, ציר של 20-30 שניות אחת ל 4-5 דקות.
בחמש וחצי הייתי עם מחיקה 80% ופתיחה 1.5, מה שלא הפתיע אותי כי הצירים עדיין היו כאלה שאפשר להתמודד איתם.
בשבע וחצי בדיקה שניה, פתיחה 2. באסה. ממשיכה לנשום ולזוז, משמיעה קולות נמוכים.
ביקשתי שיביאו לי כדור פיזיו, חלק מהצירים העברתי בעמידה והישענות על הקיר וחלק על הכדור.
בעשר וחצי הצירים כבר הרגישו הרבה יותר יעילים וכואבים, ביקשתי מהחצי שיתקשר לדולה.
ציר של 40-50 שניות אחת לשלוש דקות. זהו הרגשתי שאני מתחילה לעבוד באמת.
באחת עשרה וחצי בדיקה נוספת - פתיחה 3.5-4 והרופאה אמרה שזהו, עוברים לחדר הלידה.
רק ש... בדיוק היתה החלפת משמרת וגם לא היו חדרים פנויים.
אז העברתי ככה עוד כמעט שעתיים ונכנסתי לחדר הלידה קצת אחרי חצות.

מוניטור (שלא עבד כמו שצריך

) שאחרי 40 דקות הודעתי למיילדת שתמצא פתרון יותר אמין, חוקן עצמי ומקלחת חמה. יותר מהכל הרגשתי צורך במקלחת כדי להתחמם קצת, חדר הלידה היה קפוא וכמה שביקשתי שיכבו את המזגן זה לא עזר.
עשר דקות ו-3 צירים אחר כך יצאתי מהמקלחת וחיברו אותי שוב למוניטור, בשכיבה על הצד.
החצי הודיע לי שיש פה מחלקה אורתופדית נהדרת ושאני מוזמנת ללחוץ לו את היד ולשבור לו את כל האצבעות

חיבור לאנטיביוטיקה (בגלל ירידת המים) ושוב ברור שהמוניטור לא מראה באמת את הצירים וגם לא את הדופק של הבייבי.
בגלל שכבר היתה ירידת מים, לא היה עניין של פקיעה יזומה וחשש זיהום אז ביקשתי מוניטור פנימי.
דופק תקין, בדיקה נוספת - פחות משעתיים אחרי הכניסה לחדר הלידה פתיחה 8!
מההתחלה רציתי להימנע מאפידורל והיה לי חשוב לדעת איך אני מתקדמת וכמה עוד נשאר.
המיילדת אמרה שנראה שהכל מתקדם יפה ושחבל לקרוא למרדים, זרמתי איתה.
הצירים כואבים, כואבים מאוד. אבל אני מרגישה איך אני נפתחת, מרגישה את הראש לוחץ ומתקדם וזה נותן לי כח להמשיך לנשום, לנשוף והכי חשוב - בין ציר לציר לנוח ולהתאושש לציר הבא.
אחרי עוד חצי שעה בערך הגעתי לפתיחה עשר, הרגשתי את הראש ממש יורד בתעלת הלידה.

המיילדת כל הזמן מתחה את הפירנאום (יש להם בחדר לידה שמן שקדים, לא פתחנו את הבקבוק שהבאנו איתנו) ובדקה מה המצב, לשמחתי החליטה שאין צורך לחתוך. כנראה שעיסוי הפרינאום שעשינו בארבעת השבועות שלפני עזרו.
בשלב הזה היתה ירידת דופק מפחידה, שלצערי נמשכה יותר מדי זמן.
המיילדת נתנה לי צ'אנס אחרון ללחוץ, אמרה שאני כנראה מותשת ושהבייבי כנראה גם חלש ולא עוזר.

אחרי עוד ציר החליטו על וואקום, תוך דקה פירקו את המיטה למצב המתאים,
אני לחצתי בנשיפה בלומה כדי לעזור וזהו - פיצפונתול במשקל 2.320 ק"ג יצא לאוויר העולם!
בגל הוואקום הזעיקו רופאת ילדים, שהדבר היחיד שהיא אמרה היה שהיא לא מבינה למה קראו לה,
הבחור אמנם במשקל נוצה אבל חזק ובריא לחלוטין תודה לאל.
אפגר בדקה ראשונה 9, אפגר בחמש דקות 10. כל הכבוד לו.

8 דקות אחר כך יצאה השליה, שלמה ותקינה.
בגלל הוואקום היה צורך בהשגחה רפואית לכן היה לנו סקין טו סקין קצר מאוד.
החצי עלה איתו לתינוקיה ונשאר איתו שם כמה שעות.
הדולה נשארה איתי לשלב התפירה (קרע ספונטני, לדעתי מהוואקום, זריקה להרדמה מקומית) וליוותה אותי להתאוששות.
ברגע שהיה מותר לי (3-4 שעות אחרי הלידה) ביקשתי לרדת לעשות פיפי.
בשלב הזה גם התחלתי לעשות קצת תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן.
קצת אחרי הדולה הלכה, החצי הצטרף אלי לבקשתי וכשקיבלנו חדר ועברנו למחלקה צירפנו את הפיצפונתול.

שימרנו דם טבורי, היינו 4 לילות במלונית. החצי אומר שזה שווה כל שקל.
אני חושבת שההחלטה לקחת דולה היתה מוצדקת לחלוטין.
אבל זה כבר לא קשור ללידה עצמה.

לסיכום:
נקלטתי טבעי בחודש השני לנסיונות.
היה לי הריון מצוין, לא היו לי בחילות/כאבים/צרבות/בצקות/טחורים.
הלידה (יחסית ללידה ראשונה בגיל לא צעיר) היתה קלה ומהירה.
אפילו בעניין התפרים יצאתי בזול יחסית לוואקום בלי אפידורל.
מאחלת לכולן חוויה כמו שלי.

 

[להבה איתנה]

מזל טוב!

 

[Expecting1now]

תודה

 

[Expecting1now]

כבר אי אפשר לערוך... כמה מילים על ההכנות:

תיקון קטן: כמובן יום חמישי היה 15.9, לא 16.9. ילדתי לפנות בוקר ב- 16.9.

* שתיתי חליטת עלי פטל בארבעת השבועות שלפני הלידה.
כנראה שזה עשה את העבודה כי הגעתי עם צוואר רך ומחוק כמעט לגמרי.

* עשינו עיסויי פרינאום ארבעה שבועות לפני הלידה.
כנראה שגם זה עשה את העבודה כי לא היה צורך לחתוך.
לדעתי אם לא היה ואקום גם לא הייתי נקרעת ולא היה צורך בתפרים.

* יצר קינון בת** שלי

לא היה לי כזה.

* NB זו מידה מומצאת. לכל חברה יש מידה שונה.
המשותף לכולן הוא שהכל גדול על הפיצפונתול שלי

 

[mitmit11]

יופי של לידה בסה"כ :-|) מקווה שהיית מרוצה מהצוות שליווה אותך לאורך ההליך והאשפוז

מאשרת להעלות למאגר

&nbsp
וכמובן שיהיה פוסט קליל ונעים

 

[Expecting1now]

תודה

לגבי מרוצה מהצוות - חלק וחלק.
לא אלאה אתכם בפרטים, אבל בהחלט יצאתי עם מסקנות חשובות ללידה הבאה.
דבר אחד חשוב - כשהמיילדת בדקה ומתחה את הפרינאום היא לא אמרה לי שזה מה שהיא עושה, זה הפתיע אותי כי זה כואב. לא כאב שאי אפשר להתמודד איתו, אבל כשזה בא בהפתעה זה לא עוזר להתמודד. הייתי רוצה שהיא תגיד שניה לפני, או שהחצי יהיה בפוקוס ויזכיר לה להגיד כל מה שהיא עושה כי זה חשוב לי.

וברור שמאשרת להעלות למאגר.
מה שכן, יש שם אי דיוקים קלים (למשל שעתיים שהעברתי צירים של לידה פעילה במסדרון בגלל חילופי משמרות, אבל רק שעה מתוכן אחרי הבדיקה) שנובעים מהעייפות המצטברת...

 

[הייבי]

מזל טוב!

 

[העיגול הכתום]

מזל טוב!

נשמעת חווית לידה טובה מאוד!

אני מתעניינת גם בלידה בשיבא ויש לי כמה שאלות:
אמרת שהיית עם צירים בבי"ח כמה שעות לפני הכניסה לחדר לידה, ושהעברת את הצירים עם כדור פיזיו. איפה כל זה מתרחש? בחדר המתנה? חדר ייעודי?

תוכלי לפרט לגבי הניטור? (לפני המוניטור הפנימי). האם היית צריכה להיות עם המוניטור כל הזמן? האם איפשרו לך לנוע או שהיית צריכה להיות בשכיבה כל הזמן?

תודה ושיהיה בכיף!

 

[Expecting1now]

תודה

אכן, הייתי בהמתנה במיון יולדות בערך 9 שעות.
אין סיבה להעביר שם כל כך הרבה זמן, אפשר להעביר את השלב הלטנטי בבית ולהגיע קרוב לכניסה לחדר הלידה.
הזמן בו הגעתי היה מוקדם מאוד מבחינת פתיחה ועוצמת צירים אבל לא היתה לי ברירה כי היתה ירידת מים.

יש כמה חדרי מוניטור, כשהגענו היה עומס גדול ולכן חיכיתי כשעתיים עד שבכלל נכנסתי לניטור ראשון.
כשהגעתי שאלו אותי בקבלה אם המים היו מקוניאליים, אמרתי שלא ובזה נגמר העניין, לא הייתי "דחופה".
אין מה לעשות, באופן אובייקטיבי היו שם יולדות עם דחיפות גדולה יותר משלי (דימום/לידה פעילה/בצום לקיסרי)
ותודה לאל באמת שלא היה נורא, עדיף ככה מאשר להיות מקרה חירום.

כל השעות עם הכדור היו במסדרון של המיון.
בגדול נראה לי שעשיתי טראומה לחלק מהאנשים שם, אבל בעיה שלהם

נשמתי כמו שלמדתי בקורס ההכנה אבל יותר מזה בסרטוני הדרכה ברשת.
הוצאתי אוויר בקולות נמוכים, כאלה שעוזרים לדחוף את הסרעפת למטה ולעזור ללידה להתקדם.
כשהיו צירים כואבים יותר הקולות האלה כנראה הפחידו חלק מהנוכחים, בעיקר כי הייתי היחידה שם שהתמודדה ככה.
השאר נאנחו מדי פעם בפרצוף אומלל או קיבלו פטידין או פונו לחדר לידה לקבל אפידורל.
אני לא יודעת להגיד אם זה כי יש לי סף כאב גבוה או כי הייתי חדורת מטרה.
יכול גם להיות שלהיפך, כל השאר סבלו בשקט ואני עשיתי קולות.
כך או כך - לא מעניין אותי, אני עשיתי מה שהרגשתי שנכון לי לעשות וזהו.

בניטור ביקשתי לעמוד ולזוז, בהתחלה נתנו לי אבל בחדר הלידה המוניטור היה דפוק וכל תזוזה שלי (ולא משנה שהחזקתי בידיים את הדיסקיות המטופשות האלה שלא יזוזו) גרמה לניתוקים בקריאה ואז הכריחו אותי לשכב, אבל לפחות על הצד ולא על הגב.
זה עזר מאוד כי הדולה עשתה לי עיסויים וטלטולי אגן בכל ציר וגם יכולתי לראות את החצי ולדבר איתו.
בגדול הם מבקשים שיהיו 20 דקות רצופות של ניטור תקין כדי להסיק מסקנה, בגלל שהיו ניתוקים
וכל פעם התחילו את הספירה מחדש הייתי מחוברת בחדר הלידה 40 דקות לפני המקלחת
ואח"כ עוד 20 דקות עד שהבינו סופית שזה לא אפקטיבי וחיברו את הפנימי.

בנוגע לזמן ההמתנה:
לפני שיצאנו לביה"ח הכנתי סנדוויצ'ים לחצי וארזתי קצת נשנושים גם בשבילי.
בין ציר לציר ישבתי עם הוואטסאפ, עברתי עם החצי על תכנית הלידה (לא כתבתי מסודר, דיברנו על העיקרון),
בדקתי אם הוא רוצה לאכול, לשתות, ללכת להתאוורר, העסקתי את עצמי במחשבות על דברים אחרים.
לא יודעת אם זה יכול לעבוד לכולן, לי זה עזר מאוד.

 

[העיגול הכתום]

אדירה

כל הכבוד לך שדבקת במה שחשבת שנכון עבורך - ושכולם יסתכלו/יבהלו/יסבלו בשקט! אני מקווה שאם אהיה במצב כזה אדע גם להצליח להתעלם מכל ה"לא נעים" ולעשות מה שנראה לי נכון לי.

אפשר לשאול איפה עשית קורס הכנה ללידה?

 

[Expecting1now]

עשינו את הקורס בשיבא.

מכיוון שבכל בית חולים הנהלים טיפה שונים, היה לי חשוב לעשות את הקורס במקום בו התכוונתי ללדת.

הסגנון של המדריך שלנו היה בעייתי, כתבתי על זה פה.
כמדריכת צופים וקייטנות בעברי אני מבינה שכשאתה הולך להעביר חומר רגיש ואולי קצת מביך לקבוצה של אנשים
שלא מכירים אותך או אחד את השני, יש צורך "לשבור את הקרח" ויש כל מיני דרכים לעשות את זה.
הומור היא אחת מהן. הומור דלוח, גזעני וסקסיסטי - קצת פחות לגיטימי בעיניי.
אני גם לא אוהבת שאדם שלא פגש אותי קורא לי אחרי שלוש דקות בשמות חיבה שהוא המציא.
או קורא לי 'כפרה' או 'נשמה'.

יחד עם זה, האינפורמציה שהוא העביר היתה טובה ומעשירה (אני קראתי הרבה חומר ברשת והוא לא חידש לי הרבה)
והחצי למד המווון ולא פחות חשוב - התחיל להתחבר רגשית ומעשית לדבר הזה שנקרא תהליך הלידה.

 

[newmama14]

מזל טוב!

איזה כיף לשמוע שהייתה לך חווית לידה טובה, ושאת חובקת פיצפון חמוד! נשמע שהתמודדת ממש טוב וידעת להתמודד עם הדברים שצצו, ואפילו מההמתנה הממושכת מחוץ לחדר לידה הוצאת את הטוב...
שיהיה פוסט קל והתאוששות מהירה, בהצלחה עם ההנקה -אם זה מה את רוצה, ותהנו מהקטני הממש ממש קטן

מדהים אותי איך האווירה והתמיכה של הצוות עושים את כל ההבדל... אצלי בלידה ראשונה גם מוניטור פנימי וואקום בלי אפידורל, אבל בגלל חוסר הרגישות של הצוות וחוסר התמיכה כל העניין נחווה אחרת לגמרי...

 

[Expecting1now]

תודה

יותר מהצוות בחדר הלידה, תודה גדולה מגיעה לדולה שלי - חגית נעים המדהימה!
בזכותה היתה לי חוויה טובה ומעצימה, המפגש המקדים איתה עזר לי להתמודד לבד עם השלב הלטנטי
ויצא שהיא הגיעה ללוות אותי רק בלידה הפעילה, היתה איתנו משהו כמו 6 שעות בסה"כ, שבהן הייתי הכי צריכה אותה.
בימים שאחרי הלידה היא התקשרה כל יום לשאול איך אני מרגישה והיא כל הזמן בקשר איתי גם עכשיו.
אנחנו עדיין צריכות לתאם מפגש נוסף שכלול במחיר - מפגש פוסט פארטום וטיפול כללי בתינוק.
מומלצת בחום!

אפרופו הנקה:
הדבר הכי חשוב ששמעתי מיועצות ההנקה השונות שפגשתי במהלך האשפוז והשהייה במלונית הוא,
שלכל אחת יש עוד איזו עצה או טיפ שעדיין לא שמעתי והמשותף לכולם הוא ששום דבר מזה לא עובד על התינוק הספציפי שלי

תודה ענקית מגיעה ליועצת ההנקה מלכה גורגוב שמעבירה את ההדרכות במלונית בשיבא.
היא אמרה לי את הדבר הכי חשוב: התינוק שלך קטן, קטן מאוד.
אין לו כח (לפחות בימים הראשונים) לשאוב בעצמו את החלב כמו שצריך.
אם אחרי 30 דקות את רואה שהוא לא יעיל - אין טעם להתעקש על ציצי.
מטרת העל היא שהגמד יאכל ויתחזק, ביסוס ההנקה יכול להידחות בכמה ימים.
אפשר לשאוב ולתת מבקבוק, יהיה לו קל יותר. וגם תמ"ל זו לא מילה גסה אצלה.
אז שאבתי ונתתי שאוב מבקבוק, ואם לא היה שאוב נתתי סימילאק.

הבחור החזיר את משקל הלידה בגיל 6 ימים, שזה לא טריוויאלי בכלל ובטח לא במשקלים האלה.
היום אנחנו 11 ימים אחרי והוא יונק מצוין ועדיין - אני לא רבה איתו יותר מזמן מסוים.
לטובתו ולטובתי (כי גם אמא שפויה זה פרמטר חשוב, לא פחות מיניקה) אני ממשיכה לתת שאוב ולעתים גם סימילאק.
ככה גם אבא והסבתות יכולים להשתתף מההתחלה בטיפול וזה חיובי מאוד בעיניי.

 

[Kee4]

מזל טוב!

איזה כיף,תהנו מהתינוק החדש ומכל החוויה המדהימה הזו.
&nbsp
משתפת עם כולן עד כמה חשובה הביקורת שלאחר הלידה (6 שבועות), אצלי בשיבא המיילדת אמרה שהשילייה שלמה ותקינה, מסתבר שנשארה אצלי שארית שעשתה לי ים בלאגן ודימומים ונאלצו להסיר אותה באמצעות היסטרו ניתוחית.
&nbsp
שוב מזל טוב!

 

[Expecting1now]

תודה

אכן, הדבר הראשון שעשיתי אחרי הלידה היה להיכנס לאתר של הכללית ולקבוע תור לביקורת.
גם אצלי המיילדת אמרה שהשליה שלמה ותקינה, אני מקווה שהיא צדקה באבחנה הזו כמו בשאר ההתנהלות שלה בלידה.

בינתיים אני נאבקת בטחנות רוח בנושא החיסון הראשון כי אין תורים ולא מאשרים לי לעבור לטיפת חלב אחרת.

 

[הייבי]

מה זאת אומרת לא מאשרים?

באיזה קופת חולים את? בזמנו לפני 3 שנים שילדתי אז פשוט בחרתי בין הטיפות חלב של הקופה (כללית) שהיו באזור שלנו ומה שבירת היית "תקוע" עד הסוף. בחרו בשבילך?

 

[Expecting1now]

אני בכללית.

בעיר בה אני גרה יש רק טיפת חלב אחת של הכללית, שנמצאת 30 דקות הליכה מהבית.
אין לי רכב וגם אם היה - אין שם אף פעם חניה.
יש טיפת חלב נוספת עשר דקות הליכה ממני, אבל היא שייכת לעירייה אחרת ולא לקופת חולים.
אני לא יכולה לקבל שירות בתחנה ששייכת לעירייה שאני לא משלמת לה ארנונה...
אופציה נוספת - תחנה ששייכת למשרד הבריאות ונמצאת במרחק 20 דקות נסיעה ברכב או 50 דקות באוטובוס

 

[הייבי]

אוקיי. זה מסביר

אצלנו בעיר יש 2 תחנות טיפת חלב של הכללית כנראה בגלל זה יכולנו לבחור ביניהן.

 

[queenyfj]

מזל טוב!

סיפור כייפי. ההריון שלך נשמע דומה לשלי, מאחלת לעצמי לידה כשלך

תודה על השיתוף!