שאלה לבנות הפורום

jjtt31

New member
שאלה לבנות הפורום

אישתי ואני מצפים לילד.
אחרי הלידה אישתי רוצה לנסוע עם התינוק להתאושש אצל אמא שלה מס' שבועות כאשר היא תגור שם, אני אגור בבית שלנו.

היא טוענת שזה נורמלי ורוב החברות שלה עשו את זה, אני טוען שאין דבר כזה. אישה לא צריכה לעזוב את בעלה ולנסוע לגור אצל אמא שלה. היא אשת איש, יש לנו משפחה והיא צריכה להיות עם בעלה.

היא טוענת שאני לא אוכל לעזור כמו שאמא שלה עוזרת.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים וחשובות.
 

mitmit11

New member
אני אמא ל-3

שבועיים אחרי שהבכור נולד עברנו דירה ונאלצנו לגור אצל אמא שלי למספר ימים עד שהדירה החדשה תאורגן ותסודר. אלה היו ימים איומים. כל מה שרציתי היה להיות לבד עם הקטן ועם בן זוגי. לא רציתי את המשפחה המורחבת סביבי, רציתי לטפל בתינוק שלי לבד.
&nbsp
אמא שלי וגיסתי כן הגיעו מדי פעם אלינו לעזור ולתמוך אבל לא שהות רציפה. אני אישית לא מתחברת לזה. זה שלאמא שלה יש ניסיון בגידול ילדים לא נותן זכות להדרת האבא מהטיפול. בן זוגי היה לי משענת לאחר כל לידה. הוא עשה את הרוב למען האמת (אני הנקתי ונחתי) - מקלחות למשל אני ממש פחדתי לעשות בחודש הראשון והוא היה האחראי, החלפת חיתולים, כל מיני לוגיסטיקות וכו.
&nbsp
בקיצור - אני לא מתחברת לתחושות של אשתך.
 

jjtt31

New member
אז מה את מציעה?

ברור שאני רוצה לשלאשתי יהיה טוב אבל למה אני לא יכול להיות מעורב? זה ילד שלי בדיוק כמו שלה
 

mitmit11

New member
מציעה לדבר איתה

כל מה שאתה כותב פה - שאתה רוצה להיות שותף, שתשמח אם אמא שלה תבוא לבקר ולסייע אבל הבסיס הוא המשפחה החדשה שבניתם ואתה רוצה ומרגיש מחוייב להיות חלק מזה.
&nbsp
הבנות בהמשך נתנו עצות טובות לטעמי.
 
לא מתחברת לזה

אני 4 ימים אחרי לידה ולמזלי אמא שלי, שהיא הסבתא המושלמת, גרה קרוב מאוד אלינו ובאה לעזור גם בביה"ח וגם בבית.
אבל אין תחליף לנוכחות של אבא. בן הזוג שלי כ"כ מעורב, כ"כ עוזר, כ"כ נהנה מכל שנייה של הטיפול, בחיים לא הייתי חושבת לשלול ממנו את הזכות הזאת, את הימים האלה שהם אנחנו הופכים למשפחה ולומדים ביחד איך לטפל בקטנה.
תסביר לאשתך עד כמה זה חשוב לך, להכיר את התינוק שלכם ולהיות מעורב בטיפול בו. יותר מזה - אם היא תוציא אותך מהתמונה עכשיו, היא תייצר מצב בו כשהתינוק בן כמה שבועות אתה עדיין לא יודע לחתל, להלביש, לרחוץ... אמא זה אולי נוח בטווח הקצר, אבל בעל זו השקעה לעתיד

במקביל, הייתי מנסה להבין למה היא חושבת שאמא שלה תוכל לעזור יותר - אולי היא מרגישה שאתה לא מספיק מעורב? לא מספיק מוכן להקריב נוחות ושעות שינה לטובת שותפות בטיפול בתינוק? יכול להיות שאתה צריך להניח את דעתה בנוגע למחויבות שלך לדבר.
 

jjtt31

New member
תודה רבה

אעשה זאת!
&nbsp
אולי בגלל שזה ילד ראשון שלנו והאמת ששנינו חוששים
אציע שאמא שלה/ אמא שלי יקפצו מידי פעם לבדוק אם אנחנו מסתדרים?
 
לגמרי, רעיון מצוין!

אני בעד להיעזר בסבתות, אבל לא על חשבון המעורבות של אחד ההורים. יותר לתמיכה, ללימוד ולאוורור עבורכם.
 

MOBY6

New member
נשמע כמו מתכון לצרות

ברמה האישית, לא יכולה לדמיין להיות באף מקום חוץ מבבית לאחר הלידה (אני כשבוע לפני).זה שלי ושל בן זוגי, אם נצטרך עזרה, נבקש אותה בביתנו.
אני חושבת שזה מתכון לאסון. הבעיה היא בנקודת המוצא של אשתך. התינוק הוא לא שלה, הוא של שניכם. אתה לא עוזר לה, אתם מטפלים בו ביחד.
אני לא יודעת אם הגישה הזו, שהתינוק הוא פרויקט שלה והיא צריכה עזרה קשורה או נובעת גם מהגישה שלך. אבל אתה צריך לחשוב גם עם עצמך איך אתה רואה את המעורבות והאחריות שלך בטיפול בתינוק, מעבר לאמירה שאישה צריכה להיות עם בעלה.
בעיני, התינוק צריך להיות עם אבא שלו ואבא שלו צריך לטפל בו מהיום הראשון: לחתל, לקלח, להלביש, להרדים וכו'. למעשה, לעשות הכול חוץ מלהניק.
וזה לא רק בשם השוויון או שאמא לא תקרוס, אלא בשם הקשר שמגיע לך בתור אבא לבנו, וכדי שלא יווצרו פערים בינך לבין אשתך.
אל תהפכו לזוגות האלה שהתינוק הוא שלה והיא מרשה או לא מרשה לך/מנהלת את הטיפול בו וכו'.
בטווח הרחוק זה יכול ליצור קרע ביניכם ומרמור שלה על זה שאתה לא מספיק "עוזר".
 
ממממ...סוגיה. אז ככה -

אני נשארתי עם בעלי בבית..ברור שאמא שלי הנהדרת באה הרבה ועזרה מלאא בעיקר כי בעלי חזר אחרי שבוע לעבודה אבל לא היה לי נוח לגור אצלה....מצד אחד אני מבינה שרק אחרי לידה היא רוצה את כל העזרה שבעולם ואת הפינה של אמא שלה...מצד שני זה גם התינוק שלך :) אתה אבא :) רוצה להיות חלק. רוצה להוכיח לה שאתה בהחלט מסוגל לעזור לה ולגדל את הבייבי שלך... לא אהבתי את המשפט " היא צריכה להיות עם בעלה" היא לא צריכה כלום אחרי לידה היא כואבת,המומה, הלומה ונותנת את כוחותיה האחרונים לבייבי קטן. היא צריכה עזרה ותמיכה והמון. בטח בחודש הראשון. אבל פה את מתחיל להראות לה שאתה תעשה את זה בשבילה ובשביל הבייבי..לא כי היא צריכה. כי אתם משפחה. וזה מה שמשפחה עושה.
 

ביד רמה

New member
אני מכירה כמה משפחות שהנוהג בהם הוא כזה

כלומר שבילד ראשון, האישה עוברת עם התינוק לחודש להוריה ע"מ שתלמד איך לטפל בילד. אבל זה תמיד היה עם האבא של התינוק.
אני אישית לא עשיתי את זה ואחרי הלידה הראשונה חזרתי הבייתה, ואמא שלי וחמותי באו אליי כדי לעזור וללמד.
&nbsp
 
ולמה שלא תבוא איתה?

כך נהוג אצלנו.
בילד הראשון בודאי.. בילדים הבאים כמה ימים או אם יש ברית - עד הברית.
מה גם שההורים שלי נותנים מתנת לידה שלושה ימים בשיבא בייבי לכל אחת.

לא עלה על דעתי להגיד לבעלי לא לבוא איתי.
מצד שני אני בת 37 והוא בן 40 וזה לנו ילד ראשון. יחד עם כל ההתרגשות והציפיה, יש גם פחד ודאגה שלדעתי הם די מובנים.

קופצים לדירה, מארגנים, מסדרים, מביאים דברים וכו' - אבל הבסיס זו אמא. שמבשלת אוכל (סוף סוף בעלי יאכל טוב. לי כרגע אין הרבה כוח), שעוזרת לטפל בתינוק..
אם זה חשוב לאשתך להתפנק קצת, למה לא?

אני הרגשתי שיש קטע כזה של לחזור הביתה בזמן הזה. במיוחד כשאשתך הופכת לאמא וזו חוויה נשית מעצימה שהיא רוצה לחלוק עם האמא הפרטית שלה.

כך אני רואה את זה.

אבל למדר אותך מהחוויה, ממש לא.
 

jjtt31

New member
שאגור אצל חמותי???


פחות..
אבל תודה על העצות.. הם עזרו לי ממש
 

MOBY6

New member
שכל אחד יעשה מה שמתאים לו

מה שחשוב זה איזונים בין חוויה נשית מעצימה, לחוויה גברית מעצימה לחוויה זוגית מעצימה, לבכלל חוויה משפחתית מעצימה.
 
זה תלוי גם בגבר

האם הוא יכול לעזור או עוזר? יש גברים שעובדים יום שלם ולא נמצאים שם בשביל האישה. בעלי למשל, גם פחות זמין. וכשהוא עובד (הוא עובד בתחזוקה בבתי הספר ובגנים העירוניים) - הוא לא יכול לענות לשיחות טלפון.
מה גם שבחורף יהיו מלא קריאות כך שאני לא יכולה "לשלוף" אותו מהעבודה אם אני צריכה. את אמא שלי כן.

לצערנו אמא שלי וחמותי לא יבואו לעזור לי או לישון אצלי.
ענייני מרחק ומקום בבית.
 

MOBY6

New member
נכון

הבעיה שלי היא עם המונח עוזר. הוא לא עוזר, הוא מטפל בתינוק. זה גם שלו.
מין הסתם, יש גם מגבלות עבודה וכו'. וברור שחלוקה בין עבודה לטיפול בילדים זו חלוקה הוגנת.
אבל, כמו שאמהות יכולות לעשות שמיניות באוויר כדי להתארגן עם עבודה וטיפול בילדים, כך גם אבות צריכים לדרוש את מה שמגיע להם. בשבילם, בשביל הקשר עם הילד. ברור שלא כל עבודה מאפשרת ולא בכל תקופה וכו'. וזה משתנה בין זוגות ומה שמתאים.
אבל, הנחת הבסיס שהגבר עוזר, היא הבעייתית בעיני. גם לאישה, גם לגבר, גם לתינוק ובעיקר למשפחה.
כמו ששניים מפרנסים (לפעמים) כך גם שניים מגדלים ילדים
 
אידיאל זה יפה

גבר *עוזר* לאישה בתקופה הזו כי היא זו שעוברת את הקשיים הפיזיים וגם הנפשיים.
אין מה לעשות. לא הגבר מרגיש את ההורמונים משתוללים ואז יורדים ולא מגופו של הגבר יוציאו תינוק.
הגוף של הגבר לא יסבול וגם הנפש לא.
כן תהיה הסתגלות למצב החדש ויכול להיות שזה לא יהיה פשוט כי לפעמים גבר ירגיש מחוץ לעניינים וזה טבעי.

תצא מההגדרות היפות והאידיאליות בבקשה ואל תיתפס לקטנות.
בסופו של יום אם גבר רוצה להיות שותף מלא, הוא יהיה. אם ירצה לעזור או לא לעזור - יעזור או אל יעזור.
אישה טועה בזה אולי שהיא ממדרת גבר מהחוויה אבל אני מבינה מכל מה שנכתב כאן שאולי הבעל קובע בשבילה שהוא לא יעבור לאמא שלה והיא כן רוצה את זה.
במצב כזה גם אני הייתי אומרת לבעלי שיישאר בבית אם ירצה. לא קובעת לו - מציעה.

אבל גם כשעשינו ריסוס ולא יכולתי לשהות בבית כי הייתי בשליש הראשון של ההריון, בעלי הגיע איתי להורים שלי. התארגן והתקלח בבית ואז הגיע לישון איתי שם.
כשהייתי אחרי הפלה בפעם הקודמת והלכתי בשבת להורים (כי אנחנו לא נוסעים בשבת וכן הייתי צריכה עזרה פיזית ונפשית) - בעלי היה איתי. לא ביג דיל.
אם בעלי היה מתעקש איתי שהוא לא מוכן, אולי הייתי אומרת לו שבסדר, שיישאר בבית.
כמו שבעלי רוצה לחזור להתנדבות בבית חולים בשבתות אבל אני לא יכולה כרגע כי הרופא לא מתיר לי. אני לא צריכה בגילי ובמצבי לתפוס איזה חיידק או וירוס. עברתי ואני עוברת מספיק.
אם בעלי לא ירצה להקשיב ויתעקש ללכת - אני אשאר אצל ההורים שלי והוא ייצא לבית חולים להתנדב. וזה בסדר, אמרתי לו את זה.

לגבי עזרה... תהיה עזרה ממש גדולה אם מבינים שכנראה צריכה את אמא שלה לתקופה הזו. היא לא עושה דווקא. היא צריכה. רגשית.

ולפעמים עזרה משמעה לשמוע את הצד השני ולהתחשב בו.
אם גבר לא יכול להתפנות מיום עבודה כשאשתו צריכה עזרה פיזית או עובר עליה משהו מבחינה רגשית בגלל הלידה (לפעמים גם יש נקודות שבירה כשלא ישנים מספיק או כשיש חוסר אונים) - זה בסדר אם צד שלישי יעזור.
 
למעלה