הטוב , הרע והלא נורא - סכמ"ש

[mitmit11]

הטוב

, הרע

והלא נורא

- סכמ"ש

חג חמישי שמח

איך עבר עליכן השבוע

 

[רויאל בלו 79]

אז אני מתחילה

קודם כל נתחיל בטוב - יש לי יום הולדת היום

היום אני חוגגת 37 שנים בתאריך העברי.
כל בני המשפחה כתבו לי ברכות מרגשות.. בעלי קנה לי צמיד טניס מהמם.
ואני כל כך שמחה להגיע לגיל הזה עם פצפון בבטן.
ובל נשכח להודות על זה שההריון מתקדם, פצפון גדל.. ואני מקווה שימשיך ככה.

הרע - בעבודה היה שבוע מטורף. חוץ מהלחץ שקיים כל הזמן בעבודה, כי אני מחליפה פקידה שפוטרה כבר חודשיים ומנהל הפרוייקטים נופש עכשיו באילת ועוד מעט ינפוש בחו"ל, היה לנו השבוע יום הזוי.
אנחנו עובדים עם כמה קבלני משנה בדואים שהם אחים - מאבא אבל לא מאותה אמא. אחד נעלב מהשני וקרא לאחיו הבכור שהתייצב פה, דבר הוביל לדבר וכמעט הלכו מכות. למזלי לא הייתי לבד באותו זמן כי הייתה אמורה להתחיל לנו פגישה. היו פה אחי הקטן ועוד מישהו. אחרת, כמו תמיד, אני לבד פה בשטח.
אחר כך הגיע עוד איזה מישהו שהדם עלה לו לראש וסירב לעזוב את המשרד שלי בלי שאבא שלי (בעל החברה) יענה לו. אמרתי לו שילך כי אם לא, אני אקרא למשטרה. הוא טען שניסיתי להרביץ לו. כן.. ממש.. אני, אישה בהריון, אנסה להרביץ לגבר ערבי.

הלא נורא - מהלחץ הלכתי למוקד לבדוק (אם כבר חלבון עוברי, למה לא לעלות עוד קומה?). ברוך ה' טפו טפו הכל תקין. מקווה שהלחץ יירד ממני בקרוב כי אני ממש מפחדת מזה.

 

[Expecting1now]

גם אני, גם אני, גם אני

הטוב
בדיקת דם אחרי 4 שבועות ראשונים עם הברזל (פולקס 400) מראה שיש עלייה גם בהמוגלובין וגם בפריטין.
בינתיים אין עצירות ואין תופעות לוואי אחרות של הריון.
השבוע אמרתי לחברות שלי שאפילו עכשיו, בשבוע 31, יש בקרים שאני מתעוררת ולוקח לי כמה שניות
להבין שהכבדות הזאת בבטן, זה לא כי אכלתי משהו כבד ערב לפני אלא כי אני בהריון...

וקבעתי פגישת היכרות עם דולה מהאיזור שלנו.

הרע
התחלנו קורס הכנה ללידה.
החשש הגדול שלי היה שהזמן יתבזבז על שאלות שנראות לי טריוויאליות והתכוננתי בעיקר
לנשום עמוק אם יתגלה שהזוגות האחרים לא טרחו ללמוד שום דבר בנושא לפני שהגיעו לקורס.
אבל זאת לא היתה בעיה בכלל. הבעיה היתה במדריך.
לקח לי לילה שלם לעבד את החוויה, לעכל כמה זה מציק לי ולהבין כמה מוטרדת יצאתי מהחוויה הזו.
בהתחלה חשבתי שאולי אני סתם נותנת להורמונים להשפיע עלי, אולי היה לי יום לא טוב, אולי הגעתי עצבנית באופן כללי...
אז שפכתי קצת בקומונה שלנו ובזכות התמיכה שקיבלתי (תודה בנות

) ישבתי וניסחתי מכתב מפורט לגורמים הרלוונטיים.
אני מצרפת את המכתב למי שזה מעניין אותה.
אני ממתינה לתשובה, בינתיים החלטנו לתת עוד צ'אנס לקורס הזה במפגש הבא.
אם זה לא ישתפר כנראה נעשה קורס מקוצר עם הדולה.

הלא נורא
חם, אבל פחות מעיק מהשבוע שעבר.

סופ"ש תותים לכולן

(או שבפורום הזה ובעונה הזאת עדיף לאחל שיהיה סופ"ש אבטיח...

)

 

[חדש חדש10]

חג חמישי שמח

הטוב - היה לנו תחילת שבוע מהסרטים,מזג האוויר מעולה, הגיע עד 30 מעלות כמעט, אז כול יום יצאנו לטייל עם חברים ועשינו המון על האש ,יצאנו לים, למרינות, מרגישה שאספתי מלא כוחות חיוביים וויטמין D.
&nbsp
הרע - היתה לי בחינה ולמדתי די הרבה .. אבל כנראה לא עברתי,וזה ממש ביאס אותי שאני צריכה לגשת למועד ב'.
&nbsp
הלא נורא - הסופ'ש כאן ובעלי עובד לילות.. בסוף אני יולדת בחו''ל וחוזרת את הפיצית כשתהיה בת חודש, קצת מפחיד אבל אין מה לעשות.
יושבת עכשיו כול היום במחשב ומחפשת רעיונות לעיצוב הדירה.בעת החזרה רוצים ישר לעשות שיפוץ כללי ולקנות את כול הריהוט הדרוש , ומסתבר שיהיה לנו ים עבודה כשנחזור ויהיה קצת לחוץ.
&nbsp

 

[leela13]

עוד שבוע..

מרגיש שיבוא המשך השיר "עוד חודש, עוד שננננהההה"
אז בסיפו של שבוע 41 אני עדיין כאן...

הטוב- היום בבוקר הולכת לטיפול מקדם לידה של שיאצו ודיקור. אני מתייחסת לזה בגדר "שיעורי העשרה" ובחזקת "לא יועיל לא יזיק", והלוואי ואופתע לטובה. עוד משהו טוב השקרה השבוע- סגרנו הובלה לאמצע אוגוסט (בנות שעברו דירה עם תינוק קטן, אשמח לחיזוקים ותובנות

) ועדכנתי את הבוסית שלי שאני יוצאת לחל"ד ולא אחזור שבוע הבא לעבודה. בעיקרון משכתי עד עכשיו כי אני עובדת מהבית והרגיש לי קצת פינוק לצאת לפני הלידה כשאחרות צריכות להתנייד בחום והלחות של המרכז מהבית לעבודה, אבל אנחנו גם ככה עולים לביה"ח כל שלושה ימים לכמה שעות עבור מעקב ההריון העודף והראש שלי כבר לא שם, אז אני סתם משלה את עצמי בפרודוקטיביות שלי. לפחות זה בשבוע 41 ולא 38

הרע- הבטן שלי מגרדת בטירוף! רק בחודש התשיעי יצאו לי סימני מתיחה בחלק העליון של הבטן אבל בשבוע האחרון אני חוששת שהם מתפשטים למטה (אין לי דרך לדעת, לא רואה...) והכל מלווה בגירודים נוראיים. שמה קרמים כל הזמן ובן הזוג עוזר מאוד אבל זה נוראי..
גם ההמתנה הזו מתישה וקשה.. אני מרגישה שאני עושה לאט לאט את החיבור בין החשש מההורות העתידית לחוסר היכולת של הגוף לשחרר לידה ואני יודעת שזה שידוך מסוכן. אני מרגישה שאני מחמיצה במחשבות של עצמי וזה לא תענוג גדול. אתמול היינו במעקב הריון נוסף ואפילו הצירונים שראו בפעם הראשונה נעלמו במוניטור. אני יודעת שהם לא שווים כלום אבל זה ממש תסכל אותי, כאילוה פעילות הרחמית שכבר כן הייתה התפוגגה. הרופאה שבדקה אותנו הפעם התחילה לדבר על זירוז בשבוע הבא. מצד אחד מאוד מאוד חוששת ממים מקוניאליים, מעובר גדול ומשליה מבוגרת ורוצה שהלידה כבר תגיע, מצד שני הייתי כל כך רוצה לפתח לידה בצורה טבעית בלי פיטוצין ושאר ירקות.

הלא נורא- החום אכן התמתן טיפה ונהיה נסבל יותר אבל אני כ-ב-ד-ה. קשה להסתובב, קשה לקום..

שיהיה סופ"ש שליו ורגוע לכולן!