מי שפיר- התייעצות

מי שפיר- התייעצות

עוד לא בת 35 (יש 3 שנים), ברוך השם הבדיקות יצאו תקינות
מתלבטת לגביי מי שפיר וציפ גנטי

מה דעתכן?
 

דקסו

New member
אני

בת 34 וטפו טפו אם הבדיקות ייצאו תקינות, לא נראה לי שאעשה מי שפיר או צ'יפ גנטי.
 

Expecting1now

New member
גם אני התלבטתי.

אמנם מעל גיל 35, אבל אחרי חלבון עוברי היינו על 1:2600 ושתי הסקירות היו מצויינות.
הרופא אמר שזו תוצאה של אשה בת 30, לא 38 וכנראה הגוף שלי מתפקד מעולה.

בסופו של דבר השאלה היא כזאת:
במידה ותלדי ילד עם תסמונת דאון או תסמונת כרומוזומלית חמורה אחרת - האם תהיי מסוגלת להתמודד עם זה?
אנחנו החלטנו שבמצב הכלכלי של היום, אם אנחנו רוצים עוד ילדים (ואנחנו רוצים) אנחנו לא נוכל להתמודד
עם לידת ילד עם תסמונת דאון ולכן מעדיפים לנטרל בוודאות דאגות שאפשר לנטרל (וברור שאי אפשר לנטרל את כולן).

לאחר חפירה אינסופית באינטרנט בנוגע לסיכונים האמיתיים הכרוכים בביצוע דיקור מי שפיר,
הגעתי למסקנה שהסיכון לילד עם ת.ד. ואי הוודאות שאאלץ לחוש עד הלידה מפחידים אותי יותר מהסיכונים שבבדיקה עצמה.
 

Expecting1now

New member
לסטטיסטיקות עדכניות.

לפני הכל - דיסקליימר:
אני חוזרת פה על דברים שנאמרו לי ע"י מספר רופאים וגם מצאתי אזכורים להם ברשת.
אין לי השכלה רפואית וגם לא ניסיון גדול בתחום, כך שאין להתייחס לדברים שלי כהמלצה או חוו"ד מקצועית.


הנתון הרשמי שמפורסם בכל מקום הוא סיכון של 1:200-400 לאובדן ההריון.
זה נתון מאוד מפחיד, כשמביאים בחשבון שאת יכולה לשבת בבית ולחכות 4 שבועות למעטפה
שתבשר לך שהכל היה תקין, כשלמעשה יומיים אחרי הבדיקה כבר היית במצב של הפלה כתוצאה מביצוע הבדיקה.
הנתון הזה משקלל נתונים מחקריים שכוללים בעיקר את השנים הראשונות בהן בוצעה הבדיקה, בדגש על 3 פרמטרים:

ליווי אולטראסאונד - לא היה קיים בשנים הראשונות.
כתוצאה מכך, היו מקרים שהם הרופא דקר את חבל הטבור או השליה או העובר, מה שהביא לאובדן ההריון.
כאשר יש ליווי אולטראסאונד במשך כל הבדיקה - הסיכון יורד פלאים.

חיטוי - פעם היו משתמשים בפולידין לחיטוי האיזור.
הפולידין לא מספיק מחטא, כתוצאה מכך היו מקרים של זיהום שגרם לאובדן ההריון.
היום משתמשים באותו חומר חיטוי שמשמש בניתוחי בטן - שמתאים הרבה יותר לפרוצדורות כאלה ולכן מקטין את הסיכון.

עובי המחט - בעבר היו משתמשים במחטים יותר עבות.
המחט העבה, בשילוב עם יד לא מאוד עדינה של מי שביצע את הדיקור, לעתים גרמה לקרע/חור גדול ברקמות
(עור הבטן/דופן הרחם), שהיה קשה לגוף לאחות באופן מיידי ולכן נתן פתח לכניסת מזהמים לשק ההריון.
השימוש במחט דקה יותר, בדיוק כמו בבדיקת דם רגילה, מפחית את הסיכון הזה.

כאשר משקללים גם את הנתונים של השנים המאוחרות יותר, משהו כמו עשר השנים האחרונות - הסיכון פוחת בהרבה.
רופא אחד דיבר על סיכון של 1:1200-1500, שניים אחרים על 1:800-1000.
כך או כך - זה נתון מרגיע יותר מ 1:200-400.
אחרי שהסבירו לי את כל הדברים הללו, הפחד שלי מהסיכון לאובדן ההריון קצת נרגע.
מהסיבה הזאת החלטתי לעשות את הבדיקה, למרות שתוצאות בדיקות הסקר היו טובות.

זה לא מרגיע את הכעס שלי על היועצת הגנטית ששוחחה איתנו לפני הבדיקה.
היא לא טרחה לציין את הדברים האלה, רק אמרה בלקוניות שקיים סיכון של 1:200 להפלה בעקבות הבדיקה, ולא הזכירה אפילו במילה את הסיבוך המאוד נדיר, אבל קיים, של זיהום קשה שעלול לגרום לא רק לאובדן ההריון אלא גם לאובדן הרחם.
למזלי הגעתי אליה אחרי שקראתי את כל החומר האפשרי וקיבלתי הסברים מתאימים.
 
למעלה