אני רואה הרבה קומונות נוצרות ונסגרות, עוברות בשלב מוקדם מאוד לפייסבוק ולדעתי חבל. הקומונה שלי (מההריון השני ועד היום) היא קבוצת התמיכה שלי, העוגן שלי, המקום שלי לומר כל מה שעובר לי בראש ולקבל ביקורת וחיבוק בו"ז. אבל עברנו לפייסבוק רק אחרי הלידות, כל מי שילדה ביקשה חברות ממישהי שריכזה הכל ומאז ועד היום אנחנו יחד. ויש מפגשים, חברויות, טיולים משותפים וחלקנו כבר אחרי עוד סבב או שניים. והכל יחד.
אז כמה דברים:
1. קומונות זה דבר נהדר. מצרפת לכן בתגובה הראשונה הודעה ישנה שתמיד חרוטה בזכרוני לגבי מה הערך של הקומונה.
2. אל תכחידו אותן מוקדם מדי. נכון, הממשק הסלולרי של תפוז לא להיט (שינויים בקרוב...) אבל זה שווה את זה. המעבר לפייסבוק לא טבעי לכל אחת. לרובנו לוקח חודשים של היכרות תחת מעטה האנונימיות בשביל להיפתח וחבל לאבד את הבנות האלו.
3. הפורום - תעבירו גם את זה הלאה
