Luring Monkey
New member
לאמהות המעוניינות להניק - מוּדעות בנושא הנקה
זהו פוסט שכתבתי בפורום הנקה. חשבתי שיש מקום לפרסם אותו גם כאן, כי אם הייתי מודעת לנושא לפני הלידה, המצב שלי היה הרבה יותר טוב עכשיו. ילדתי לפני חמישה חודשים ומאז אני מנסה להגיע להנקה מלאה. בהתחלה לא הצלחתי להניק בכלל (בגלל לשון קשורה ושפה קשורה שלא אובחנו), והתחלתי במשטר של שאיבות, תוספי תזונה ותרופות והיום אני בהנקה חלקית.
להלן ההודעה:
--
קודם כל, אני מאוד שמחה לומר שאחרי חמישה חודשים, הצלחתי להגיע ל-20 שעות רצופות של הנקה בלבד, מבלי שהתינוקת שלי רצתה תוספת תמ״ל. נכון להיום אנחנו עומדים על כ-200 cc תמ״ל ליום, וזה שיפור אדיר בשבילי.
לא מעט מזה בזכות הפורום הזה, ואני מודה לכן מאוד מאוד.
הגעתי לכאן לראשונה עוד כשהייתי בבית החולים אחרי הלידה.
קראתי בפורומים שכדאי ללמוד על הנקה עוד לפני הלידה, ואכן כך עשיתי. לא ידעתי על יועצות הנקה מוסמכות וכו׳. הדולה שלי כתבה באתר שלה שהיא גם מדריכה על הנקה, ופשוט עשיתי איתה מפגש שבו היא לימדה אותי איך להניק. חשבתי שאני עושה את הדבר האחראי והאידיאלי לקראת ההנקה הראשונה.
בבית החולים קיבלתי עצות סותרות. בגלל שילדתי בסוף שבוע ולא היו יועצות הנקה מוסמכות, היו רק את האחיות של התינוקייה שיכלתי לכאורה להעזר בהן, וכל אחת אמרה משהו אחר, וכולן סיכמו שהכל בסדר, למרות ששום דבר לא היה באמת בסדר.
זכרתי שהדולה שלי אמרה שהנקה לא אמורה לכאוב. וכאב לי מאוד. הרגשתי שהתינוקת נושכת במקום לינוק.
האחיות הרגיעו אותי ואמרו לי שזה ככה אצל כולן. יומיים אחר כך, כשהייתי כבר במלונית, לא היה לתינוקת פיפי במשך כמעט יממה. לפתע האחיות התחילו להלחיץ אותי שאין לי מספיק חלב, ושאני צריכה לתת תמ״ל. זאת לאחר ששמעתי לא פעם שמהרגע שנותנים תמ״ל, ההנקה ״הולכת״.
אחרי כמה ימים, הגיעה למלונית ששהיתי בה יועצת הנקה מוסמכת ואמרה לי עוד דעה סותרת. לא ידעתי שהיא יותר מקצועית מהאחיות (שאמרו לי שהן עברו קורס ייעוץ הנקה), והייתי רק מבולבלת יותר. מה גם שהייעוץ אצלה היה מפוזר ולא פרטני, אז לא אובחנו אצלי הבעיות של חוסר חלב, לשון קשורה ושפה קשורה.
הייתי אובדת עצות, וגיליתי לראשונה שהייתי צריכה לקחת ייעוץ מקצועי יותר (שלפני הלידה לא ידעתי שהיה קיים), כי לא חשוב רק ללמוד איך מניקים כשהכל הולך חלק והתינוק מומחה ביניקה ויש המון חלב, אלא חשוב גם לדעת מה לעשות במידה ויש בעיות, וחשוב מכך, לדעת שבכלל עלולות להיות בעיות בהנקה.
אם הייתי יודעת את זה, הייתי נמנעת מלהגיע למצב שבו התינוקת שלי מגיעה לגיל שבועיים ורק אז אני מגלה שהיא בעצם היתה מורעבת בכל השבועיים האלה. (גם טיפת חלב אשמים בזה, כי ניסיתי להגיע לשקילה כבר בגיל שבוע, אבל האחות אמרה לי ששקילה ראשונה עושים בגיל שבועיים.)
ובגלל שאני רואה כל כך הרבה נשים שמגיעות לכאן, לפורום, ומגלות לראשונה שיש דבר כזה ״יועצת הנקה מוסמכת״ (לעומת מישהי שקוראת לעצמה יועצת הנקה ולצערי לא בהכרח מספיק מקצועית בנושא), והן באות לכאן כשהן מודאגות דאגה אמיתית שהתינוק שלהן מורעב, שמכרסמת בהן ומונעת מהן כל אפשרות להנות מהתינוק שלהן שנולד כרגע, בגלל זה אני שואלת את עצמי למה אין אף אחד שמיידע את הנשים, טרום לידה, בכל המידע החיוני הזה.
זה יכול להיות רופא נשים, או טיפת חלב, או ליגת לה-לצ׳ה דרך אחד מהגופים האלה או דרך קופ״ח.
אמהות צריכות לדעת עוד לפני שהתינוק מגיע - איך להאכיל אותו ואיך לוודא שהוא אוכל מספיק. הן צריכות להיות מודעות לזה שהעובדה שהתינוק שקט ורגוע, לא אומרת בהכרח שהוא מקבל את כמות המזון שדרושה לו. שגם אם יש מספיק חיתולים רטובים, ייתכן שהוא לא אוכל מספיק. הן צריכות לדעת על האפשרות שיש לתינוק לשון קשורה (ושמעתי על כל כך הרבה מקרים של לשון/שפה קשורה רק בסביבה הקרובה שלי!), כי אחרת ההנקה שלהן יכולה פשוט להיהרס לחלוטין, גם אם הן מאוד מאוד רוצות להניק.
אני לא אומרת שצריך להלחיץ נשים ולומר להן שבהכרח יתכנו אצלן בעיות, אבל צריכה להיות מודעות לאפשרות שתהיה בעיה. דבר נוסף שיוכל לעזור, למשל, זה שהרופא בבדיקה הראשונית של התינוק יבדוק לשון קשורה.
כל המערכות טוענות שחשוב להניק, וצריכה להיות תשתית שעוזרת לנשים להצליח בזה, עוד לפני הלידה.
--
זהו פוסט שכתבתי בפורום הנקה. חשבתי שיש מקום לפרסם אותו גם כאן, כי אם הייתי מודעת לנושא לפני הלידה, המצב שלי היה הרבה יותר טוב עכשיו. ילדתי לפני חמישה חודשים ומאז אני מנסה להגיע להנקה מלאה. בהתחלה לא הצלחתי להניק בכלל (בגלל לשון קשורה ושפה קשורה שלא אובחנו), והתחלתי במשטר של שאיבות, תוספי תזונה ותרופות והיום אני בהנקה חלקית.
להלן ההודעה:
--
קודם כל, אני מאוד שמחה לומר שאחרי חמישה חודשים, הצלחתי להגיע ל-20 שעות רצופות של הנקה בלבד, מבלי שהתינוקת שלי רצתה תוספת תמ״ל. נכון להיום אנחנו עומדים על כ-200 cc תמ״ל ליום, וזה שיפור אדיר בשבילי.
לא מעט מזה בזכות הפורום הזה, ואני מודה לכן מאוד מאוד.
הגעתי לכאן לראשונה עוד כשהייתי בבית החולים אחרי הלידה.
קראתי בפורומים שכדאי ללמוד על הנקה עוד לפני הלידה, ואכן כך עשיתי. לא ידעתי על יועצות הנקה מוסמכות וכו׳. הדולה שלי כתבה באתר שלה שהיא גם מדריכה על הנקה, ופשוט עשיתי איתה מפגש שבו היא לימדה אותי איך להניק. חשבתי שאני עושה את הדבר האחראי והאידיאלי לקראת ההנקה הראשונה.
בבית החולים קיבלתי עצות סותרות. בגלל שילדתי בסוף שבוע ולא היו יועצות הנקה מוסמכות, היו רק את האחיות של התינוקייה שיכלתי לכאורה להעזר בהן, וכל אחת אמרה משהו אחר, וכולן סיכמו שהכל בסדר, למרות ששום דבר לא היה באמת בסדר.
זכרתי שהדולה שלי אמרה שהנקה לא אמורה לכאוב. וכאב לי מאוד. הרגשתי שהתינוקת נושכת במקום לינוק.
האחיות הרגיעו אותי ואמרו לי שזה ככה אצל כולן. יומיים אחר כך, כשהייתי כבר במלונית, לא היה לתינוקת פיפי במשך כמעט יממה. לפתע האחיות התחילו להלחיץ אותי שאין לי מספיק חלב, ושאני צריכה לתת תמ״ל. זאת לאחר ששמעתי לא פעם שמהרגע שנותנים תמ״ל, ההנקה ״הולכת״.
אחרי כמה ימים, הגיעה למלונית ששהיתי בה יועצת הנקה מוסמכת ואמרה לי עוד דעה סותרת. לא ידעתי שהיא יותר מקצועית מהאחיות (שאמרו לי שהן עברו קורס ייעוץ הנקה), והייתי רק מבולבלת יותר. מה גם שהייעוץ אצלה היה מפוזר ולא פרטני, אז לא אובחנו אצלי הבעיות של חוסר חלב, לשון קשורה ושפה קשורה.
הייתי אובדת עצות, וגיליתי לראשונה שהייתי צריכה לקחת ייעוץ מקצועי יותר (שלפני הלידה לא ידעתי שהיה קיים), כי לא חשוב רק ללמוד איך מניקים כשהכל הולך חלק והתינוק מומחה ביניקה ויש המון חלב, אלא חשוב גם לדעת מה לעשות במידה ויש בעיות, וחשוב מכך, לדעת שבכלל עלולות להיות בעיות בהנקה.
אם הייתי יודעת את זה, הייתי נמנעת מלהגיע למצב שבו התינוקת שלי מגיעה לגיל שבועיים ורק אז אני מגלה שהיא בעצם היתה מורעבת בכל השבועיים האלה. (גם טיפת חלב אשמים בזה, כי ניסיתי להגיע לשקילה כבר בגיל שבוע, אבל האחות אמרה לי ששקילה ראשונה עושים בגיל שבועיים.)
ובגלל שאני רואה כל כך הרבה נשים שמגיעות לכאן, לפורום, ומגלות לראשונה שיש דבר כזה ״יועצת הנקה מוסמכת״ (לעומת מישהי שקוראת לעצמה יועצת הנקה ולצערי לא בהכרח מספיק מקצועית בנושא), והן באות לכאן כשהן מודאגות דאגה אמיתית שהתינוק שלהן מורעב, שמכרסמת בהן ומונעת מהן כל אפשרות להנות מהתינוק שלהן שנולד כרגע, בגלל זה אני שואלת את עצמי למה אין אף אחד שמיידע את הנשים, טרום לידה, בכל המידע החיוני הזה.
זה יכול להיות רופא נשים, או טיפת חלב, או ליגת לה-לצ׳ה דרך אחד מהגופים האלה או דרך קופ״ח.
אמהות צריכות לדעת עוד לפני שהתינוק מגיע - איך להאכיל אותו ואיך לוודא שהוא אוכל מספיק. הן צריכות להיות מודעות לזה שהעובדה שהתינוק שקט ורגוע, לא אומרת בהכרח שהוא מקבל את כמות המזון שדרושה לו. שגם אם יש מספיק חיתולים רטובים, ייתכן שהוא לא אוכל מספיק. הן צריכות לדעת על האפשרות שיש לתינוק לשון קשורה (ושמעתי על כל כך הרבה מקרים של לשון/שפה קשורה רק בסביבה הקרובה שלי!), כי אחרת ההנקה שלהן יכולה פשוט להיהרס לחלוטין, גם אם הן מאוד מאוד רוצות להניק.
אני לא אומרת שצריך להלחיץ נשים ולומר להן שבהכרח יתכנו אצלן בעיות, אבל צריכה להיות מודעות לאפשרות שתהיה בעיה. דבר נוסף שיוכל לעזור, למשל, זה שהרופא בבדיקה הראשונית של התינוק יבדוק לשון קשורה.
כל המערכות טוענות שחשוב להניק, וצריכה להיות תשתית שעוזרת לנשים להצליח בזה, עוד לפני הלידה.
--
