דיון לחמשוש:תיאום ציפיות

[purplelove]

עוד קצת רחוק

אבל ממש אהבתי.אשתדל לאמץ בבוא הרגע

 

[תלאביבית77]

שרשור מצוין - כבר למדתי

הכנה להורות - זהו הריון ראשון ואני קוראת מידע באינטרנט. בעיקר מתרכזת בהכנה להנקה, שנראית לי כמו המשימה ה"טבעית" המורכבת ביותר עלי אדמות

חברה טובה שלי ילדה את בתה הראשונה לפני 3 חודשים אז היא המקור המרכזי למידע עבורי על התמודדות עם התחלות.
הזמנתי השבוע את הספר "מלידה על גיל שנה", שמישהי כאן המליצה עליו וצירפה קופון לרכישה בחצי מחיר - אז מתכננת עוד להעמיק בקריאה.
בגדול אני אוהבת להכין את עצמי ומרגישה לא נוח עם חוסר ודאות, אבל ברור שיש דברים שרק הניסיון יוכל ללמד

למה לצפות - אני חושבת בעיקר על חוסר השינה. אני מגיבה כל כך רע להפרעות בשינה שאני חוששת להפוך את חיי ואת חיי בנזוגי לגיהנום. מקווה למצוא כוחות לקחת את הדברים באופן חיובי, להצליח לנוח ולספק לבוטן את כל התמיכה והאהבה שהוא זקוק להם. אני חושבת הרבה על הימים שאחרי: לפעמים זה ממלא אותי בהתרגשות והתלהבות, ולעיתים זה נתפס בעיני כשעבוד מטורף ולא הגיוני. חוששת מדיכאון ובכי, מקווה למצוא בי אופטימיות, כוח ושמחת חיים בתקופה האינטנסיבית. אני חושבת שגם ואני וגם בעלי מגיעים מוכנים לפרק הזה בחיים, ואנחנו גם לא ממש ילדים (35).

תיאום ציפיות עם בן הזוג - באופן כללי, אנחנו מנהלים על זה שיחות, כי זה מעסיק את שנינו. ואני מקפידה לשתף אותו בחששות שלי, כדי שהוא יוכל להפריך אותם

דיברתי איתו על הציפייה לשותפות ושדברים לא יפלו רק עליי, על מידת הנוכחות שלו בבית בתקופה שאחרי הלידה, על חלוקת התפקידים. אני מקווה להצליח לשחרר, לתת לבעלי מקום לחוויה ולמידה, ולא להשתלט על הילד

אה, והזהרתי אותו מכך שאני צפויה להיות פצצת הורמונים ולבכות כל היום

עזרה מהמשפחה - אני בונה על עזרה מאמא שלי, שממתינה ללידה בציפיה. היא גרה קרוב ואני סומכת עליה ומרגישה איתה בנוח. לא יודעת להעריך באיזה אופן המשפחה של בעלי תהיה דומיננטית. באופן כללי היחסים עם המשפחות מאוד טובים, אבל אני חושבת שיהיה מעניין ללמוד איך אני ואיך הם מגיבים למצב החדש, ושנלמד הרבה על כולנו...

תודה על הטיפים ששיתפתן למעלה - בהחלט מלמד

 

[Noeett]

השנקל שלי ממרומי שתי לידות

ההכנה:
כן לקרוא כן לנסות להבין אבל להבין מראש שאי אפשר להתכונן לזה. זה בא בבום ואת הכל לומדים לבד ולאט לאט.

תיאום ציפיות:
קשה לעשות גם אותו כשלא יודעים למה לצפות. כן חשוב מאד לעשות תיאום ציפיות לנושאים הבאים:
חדר לידה:
מי בא ובעיקר מי לא בא, מי יבוא לבקר בבית חולים ומי לא, כשבאים לבקר תבקשי שיביאו לך מה שבא לך לאכול ולהתפנק ואל תצפי שיבינו ויעשו לבד, כי זה לא קורה.
ביקורים בבית אחרי:
אם לא מתאים לך להגיד לא מתאים לי, את לא חייבת להיות במיטבך יומיים אחרי הלידה ולארח את הדודה והסבתא מצד האמא. תעמדי על זכותך להתאושש ולהתאקלם ולהתאפס.
את לא חייבת להחליט מעכשיו אם עושים אירוע או לא ומתי, תנו ללדת ולהתאפס ונדבר אז.
עזרה:
קחי מה נותנים לך, ולי חשוב בעיקר נושא האוכל (שבפעם השניה ממש לא מתקיים לצערי). ואל תצפי שיתנו לך יותר מדי, גם אם המשפחה שלך הכי תומכת ואוהדת,
פשוט כל אחד עסוק בענייניו. אלא אם כן את יודעת ומסוגלת לבקש במפורש, ואני לא יודעת וחבל....

כמו שכתבו מעלי הלידה היא רק ההתחלה והיא החלק הקל שבא והולך ומסתיים.
מה שבא אחכ הוא העניין הרציני, ההתמודדות עם תינוק שלא יודעים מה לעשות איתו, העייפות, הורמונים שמטריפים לך את המוח, בעל שנדמה לך שרק עושה את מה שלא צריך וההפך ממה שהתכוונת...
צריך ללמוד לקחת את הכל בפורפורציה ולתת לזמן לעשות את שלו.
אין סדר יום בגיל שבוע וגם לא בגיל חודש ולא בגיל חודשים, רוב התינוקות לא קראו את הלוחשת לתינוקות ולא יודעים שהם אמורים לאכול בדיוק כל 3 שעות...
תני לעצמך להבין מה קורה ואיך נראה היום שלך ושל התינוק שלך.

 

[Noeett]

נשלח לי באמצע....

אל תשבי עם סטופר, אל תחשבי כמויות אוכל כל היום, אל תתאימי את עצמך לספרים כי הם לא מתאימים לכולם.
כן תהיי קשובה לך ולתינוק, תני לו לאכול כשהוא מבקש, גם אם הוא "לא אמור לאכול עכשיו" , ואל תעירי אותו עם סטופר כל 3 שעות לאכול (אלא אם כן קיבלת הנחיה רפואית).
אין שום סיבה להנחיל טקס שינה מגיל שבוע, אין שום משמעות לשעת שינה קבועה בחודשיים הראשונים....

קחי הכל בפורפורציה ואת הספרים והתזמונים כהמלצה, ותקשיבי בעיקר לאינטואיציה האימהית שלך.

ההתחלה לא קלה, אבל זה רק הולך ומשתפר!

 

[נסיכה קטנטנה]

כבר הריון רביעי אבל לגבי הראשון:

הכנה להורות - לא עשיתי כלום, שמעתי עצות מכולם אבל סיננתי. בעקרון דיי הגעתי מוכנה כי היו לבעלי מלא אחיינים כולל תינוקות שהחזקתי מינקות וטיפלתי בהם, החלפתי חיתולים אז הייתי מנוסה. גם המיילדת ואמא שלי אמרו לי שרואים שאני אחת שהחזיקה כבר תינוקות בחיים שלה, היה לי ביטחון שתפסתי את הילדים כמו של אמא שבלידה חוזרת..
מושג למה לצפות - היות וראיתי כבר תינוקות בחיים אבל הם לא ינקו מלא אז הציפיות שלי היו אחרות קצת, מצד שני הגדול שלי היה ישן לילות בהנקה מלאה מלידה וזה היה אחד הדברים הענקיים שלא ציפיתי להם, הפתעה מוחלטת ונוחה למדי..
תיאום ציפיות עם הבן זוג ועד כמה מעורב - בעלי היה אז בקבע והיה ברור לי שעזרה ממנו אני לא אקבל יותר מדי, גם ידעתי שאני מניקה אז למה להעיר אותו בלילות (בסוף לא היה צריך בכלל). בעקרון אחרי כמה זמן החלטתי חד משמעית שהוא מקלח את הילד בשביל שיהיה משהו שיהיה באחריותו (והוא קיבל את החלק הכייפי

). באותה תקופה הוא היה חוזר בשמונה בערב ומקלח אותו כל ערב, חוץ מהתורנויות. שאר הדברים עשיתי אני..
עזרה בתשלום - בהנקה, לדעתי חובה לכל מניקה !! מהמשפחה - עזרו מעט, בעיקר גיסתי הייתה איתי במקלחת הראשונה כי למרות הכל כן פחדתי קצת (גם באחרים תמיד מקלחת ראשונה זה משהו מיוחד, למרות שהיום יש לי ביטחון הרבה יותר גדול).
אמהות ותיקות טיפ מנצח - מה שידוע מראש - לסמוך על האינסטינקטים שלך, את האמא ואת יודעת מה טוב לך ולתינוקך !! כן כדאי לשמוע עצות מנסיון של אחרים (ע"ב טיפש לומד מנסיונו וחכם משל אחרים) אבל תסנני טוב טוב מה שמתאים לך ולילדך, לא כל מה שמתאים לאחר מתאים גם לך, אחרים גידלו את הילדים שלהם ואת את שלך !!
בהצלחה לכל האמהות לעתיד

 

[AlmaGIS]

להלן מס' טיפים מהלידה הראשונה

- לבכות בשבועות שאחרי הלידה זה טבעי, ההורמונים וההתרגשות והקשיים עושים את שלהם, נא לשחרר ולבכות ולא להתנצל על זה
-לקבל את זה שהשנה הראשונה היא שנה של שינויים בלתי פוסקים, לא להאחז בשום דבר כי מחר זה יכול להשתנות: שינה, הרגלי אכילה, בכי, תנוחה מועדפת....
-לא להכות את עצמכם על "טעויות" כי הן בלתי נמנעות והן חלק מתהליך הלמידה, אז עשיתם משהו שאח"כ נראה כבחירה שגויה.... הילד שרד וגם אתם, תמשיכו הלאה וקחו אתכם את הלקח החדש
- אל תשכחו אף פעם את החזון הגלובאלי שלכם להורות ותשאפו אליו... אם אתם מוצאים שהוא קצת השתנה תעשו התאמות אבל אל תתנו לשגרה, לעייפות ולחיים להשכיח את חזון ההורות שלכם ולהפוך אתכם לאוטומטיים...
טיפ חשוב ביותר!!!!- לא להזניח את הזוגיות, לנסות לפרגן ולפנק את בן/בת זוגכם בכל חלון הזדמנויות קטנטן וזה יתקבל בהערכה רבה ןבפרגון חוזר, עדיף שתהיו מאוחדים ולא מפולגים (אפילו שהוא ממש עולה לכן על העצבים), בן זוג תומך זה המון בסיטואציה החדשה והמאתגרת, רק על תשכחו לתמוך בחזרה- גם בשבילו זה שינויי עצום


כותבת את הטיפים לאחר שחטאתי בכל הדברים הנ"ל ועכשיו עם תינוקת מס' 2 אני מקווה להיות חכמה יותר ואני אשמח לטיפים על איך מתמודדים עם שניים!

בהצלחה לכולן.

 

[mitmit11]

טיפ חשוב לשמר את הזוגיות

 

[הפעם השלישית]

טיפים נבחרים שלי ממרומי הריון שלישי

כמה טיפים שפעלתי לפיהם ועבדו פלאים -
1. הנקה - לא לוותר על משחה לפטמות כבר בבית חולים ולהתחיל למרוח מההתחלה, עוד לפני שמתפתחות בעיות. פטמות סדוקות זה כאב שיכול לפעמים להתחרות בלידה

. אני אישית סבלתי כ"כ מפטמות סדוקות עד ששאבתי חלב ורוד מהול בדם (סליחה שהגעלתי

) , ובנוסף לכאבי התופת בזמן ההנקה, נכנס לי חיידק דרך הפטמה שגרם לי לדלקת שד קשה, אז... תמנעו מראש).
2. שינה - עשיתי כך אצל שתיהן ועבד פלאים: מהרגע שחזרתי הביתה התחלתי בשגרת שינה בערב. זה כלל אמבטיה, פיג'מה וחושך בשעה קבועה. כמובן שתינוק שנולד קם בהתחלה אחרי שעתיים-שלוש אבל ראיתי שכאשר הקפדתי מאד על השגרה הזו לאט לאט הם התחילו לפתח מרווחים. בהתחלה הייתי עושה את השגרה הזו בשעה 10-11 בלילה ועם התקדמות השבועות והחודשים הקדמתי את הטקס עד שהגענו ל-7 בערב ול-12 שעות שינה רצופות...
אין ספק שהשיגרה הזו היתה ברוכה ונתנה לי לילה כמעט שלם כבר מגיל מאד מאד קטן, אבל - צריך לזכור שזה גם דורש. מעולם (למעט מקרים ממש חריגים) לא יצאנו בערב עם התינוק כדי לא לשבש לו את הלילה. כשהיינו צריכים לצאת היינו מזמינים בייביסיטר ויוצאים לכמה שעות. ועדיין, לדעתי - זה שווה הכל בשביל הרוגע הנפשי והזמן הפנוי בערב של ההורים.
3. להשקיע כמה שאפשר במנוחה בימים הראשונים. כל יום בשבוע-שבועיים שאחרי הלידה שאת נחה בו - שווה לחודש מנוחה. אבל, לנוח זה לנוח! לוותר על הכל. בלידה הראשונה הרגשתי אחרי שבוע וחצי או שבועיים שממש חזרתי לעצמי והחלטתי לקפוץ לקניון להחליף משהו בשילב. כמובן שלא נהגתי אלא נסעתי עם בעלי והלכתי רק לשילב ולא לחנויות אחרות.
אני לא יכולה לתאר איך חזרתי מפורקת. לא הצלחתי לדבר כמעט יום שלם מרוב חולשה והדימום התגבר לי בטירוף
. אז... אולי זה מעצבן ונשמע פולני, אבל באמת תשקיעו במנוחה שלכן.

זה מה שאני זוכרת כרגע. אם אזכר בעוד טיפים מעניינים - אשמח לשתף.

בהצלחה לכל המתחילות, וצריך לזכור שגם אמא ותיקה היא סוג של מתחילה עם כל תינוק חדש.

 

[אולגוד]

יש לך המלצה על משחה טובה לפטמות?

 

[הפעם השלישית]

אם אני זוכרת נכון

פיורלן של מדלה. נראה לי שאפשר להשיג אותה בשילב והיא מעולה.
בעיקר כי לא צריך להסיר אותה לפני ההנקה וזה חוסך הרבה הרבה טירחה.
אני באמת צריכה כבר לקנות. סוף שבוע 36...

 

[אולגוד]

 

[חיבוקיתוש]

מורחים את המישחה אחרי כל הנקה?

האם צריך לשטוף את הפיטמות מהמשחה לפני ההנקה הבאה?

 

[שונצו]

לא, ולא

את לא חייבת למרוח אחרי כל הנקה (ולמעשה לא חייבת למרוח בכלל) - זה רק אם הפטמה רגישה/כואבת/סדוקה וכו'.

ואת לא צריכה לשטוף את זה מהפטמה. התינוק יכול לאכול את זה.
יש שלוש משחות שעונות לקריטריון הזה - פיורלאן שצוין כאן, לנסינו, ולנולין של מאמי קר.

 

[סיסייד]

זכור לי שקראתי בזמנו וגם יעצו לי שלמרות

שרשום/אומרים שמותר לא לשטוף בכל המשחות האלה כדאי לשטוף.... אני שטפתי.

 

[המרחפת]

הבעיה היא

שהשטיפה מייבשת את הפטמות, יובש גורם לסדקים, והשימוש במשחה מלכתחילה היה לטיפול בסדקים (כואבים)

 

[LULlK]

תיאום ציפיות הא?

החיים קש או דבש או גם וגם?

בהריון הראשון שחיתי בפורום הריון ולידה ויצאתי יותר מבולבלת ומתוסכלת מחוסר תשובות ברורות. סדנאות זה לא אני הפרעת קשב קטנה שמונעת ממני להבין כשמרצים, לא היה לי שום מושג למה אני נכנסת ולא היתה לי עזרה בתשלום אבל היתה לי עזרה של המשפחה בשנה הראשונה, עד שסבתא שלי עברה אירוע מוחי לצערי כשהגדול היה בן שנה וחצי, ואז נותרנו רק אני והוא

בעקרון אולי בגלל שקראתי יותר מדי באינטרנט בפועל השד לא היה כל כך נורא, אחרי חודש חודשיים הבנתי את הפרנציפ, הוא כאן להוריד לי שנים מהחיים

עכשיו let's play טיפים בואי נראה מה לא אמרו ומה כבר כן:

ברצינות לרגע, אחרי חודשיים שלושה לומדים להבחין בבכי שלהם, יש להם בכי לאוכל ובכי כשכואב ובכי כשרצוים לדבר ובכי כשרוצים להתחבק או שצריך להחליף להם, והם רובם לא כולם אבל רובם (כולל שלי) לא אוהבים להיות ערומים במיוחד לא לפני אמבטיה, אבל בשניה שהם במים הם מתחילים לגרגר, ולא רצוי לעשות להם קוצ'י מוצ'י באמצע החלפה למרות שהם נורא חמודים כי רוב הסיכויים שתקבלי ממטרים לפנים, לומדים לבד שילד כל ילד שבשקט יותר מחמש דקות משהו קורה, וילדים נופלים נחבטים כשהם בוכים הלב שלך נשבר לרסיסים והעיניים שלך זולגות איתם, כשהם צוחקים הלב שלך מתכווץ חזק מאהבה והעיניים שלך זולגות גם, כל הטיפים נכונים, לישון כל שניה שיש לך יכולת זה הנאמבר אונו שלי, סבתא שלי החכמה והמתוקה לימדה אותי שלא תולים כביסה רטובה בגשם, ובית מאורגן ומסודר עם ילדים קטנים זה לא תמיד מה שקורה, וזה לא אסון גדול לא לקפל כביסה באותו הרגע, ולא לשטוף את כל הכלים ביד, (למרות שבקבוקים רצוי כי החלב שנשאר נהיה סחלה רציני מסריח פחד), והדבר היחיד שאני ממליצה עליו זה לא להשאיר חיתולים עם צואה בבית בגלל שלא אחת כבר יצא לי לשמוע מחברות על זבובי בית שהטילו ביצים (כן גם אם השקית סגורה הם נמשכים לזה) ואז את קמה בבוקר וכל הבית שלך תולעים באלפים ובא לך למות מוות מהיר בכללי, אז יש לנו חוק לא משנה מה השעה לפני השינה זורקים את הפח,
תני לבעלך לעזור מהשניה הראשונה!!! הרבה עושות טעות וחושבות שהן עושות טובה למישהו שהן מוותרות על החלפת טיטול וכו', האמת שרוב הגברים בהתחלה רוצים לעזור אבל מקבלים רגליים קרות מרוב שמתקנים אותם ומעירים להם, שורה תחתונה הם האבא של הילד או הילדה, אם הם לא ילמדו הם לא ידעו ותתפלאי כמה רוך יש בבעלך או בן זוגך כשהוא מטפל בעולל שלו, נדמה לי שפעם קראתי איפהשהוא שכשהם מקלחים את הילד מופרש הורמון שמופרש אצלך בהנקה, ולכן לתת לו לעזור ( כשזה הרגל זה עוזר להימנע מהויכוח של חזרת הביתה ואתה לא עוזר עם הילד וכשהם גודלים זה זמן אבא שהרבה ילדים צריכים)
אם מישהו מציע לך בייביסיטר( אימא אחות סבתא דודה) תסכימי לכי לבית קפה שתי קפה בשקט עם עיתון או ספר, לכי למספרה לבניית ציפורניים לסיפרייה למסאג' לדיקור סיני מה שעושה לך טוב פשוט לכי ותעשי את זה.
עוד משהו מאוד מאוד חשוב. מאוד. מאוד. חשוב.
אם את לא בנויה לאירוח אל תארחי. אם את לא בנויה לאירוע אל תעשי אירוע. אם את לא בנויה לעצות אל תתני לאנשים להרגיז אותך. אם תהיי ברורה ואדיבה זה ייפסק מהר יותר ממה שאת חושבת.
אני ביקשתי לא לבוא וguess what ? אף אחד לא בא, אנשים התקשרו שאלו אמרתי לא זה היה לא. בלי כעס, הסברתי שאני חלשה עייפה וכו'. הבריתות היו אצל רופאים, לגדול עשינו אירוע לקטן לא. אני ובעלי לא רצינו הבנו את הפרנציפ, הכנסו לקטן סעודת הודיה סה טו. בעלי הוא לא איש שנהנה מהתקהלויות, קשה לו עם זה מאוד, אז לא צריך. איך המשפחה קיבלה את זה? הרימו גבה אבל הבינו שזה לא נושא לויכוח, ומאחר וכשיכולנו (בעיקר אני אחרי הניתוחים) יותר להסתובב עשיתי את זה זה לא ממש היווה נושא לשיחה.
והדבר האחרון חביב שהוא נר לרגליי אין לי איך לומר את זה בצורה עדינה, לעולם לא לעשות שימוש בילדים שלך בזמן ריב. אני מתכוונת לא בינך לבין בן הזוג אלא במשפחה,
חמותך מעצבנת? אימא שלך קרציה? לא בא לך לראות את חמך? אבא שלך גועלי? אין מה לעשות, בחיים אל תמנעי את הילדים שלך מהם, יש לך ריב? תשאירי את זה בינך לבין מי שרבת איתו, היו פעמים שלא דיברתי עם אימא שלי, בשבתות הילד היה נוחת אצלה כרגיל, זה משהו שאני אישית בתור ילדה שגדלה עם סבתא רק מצד אחד עד גיל מאוחר, יודעת איך זה מרגיש מהצד של הילד, ונשבעתי שלא משנה מה או כמה שאני אכעס או אהיה צודקת, את המלחמות אני לא אעשה על הגב של הילדים.
ונכון שאני מדברת כאן על ריב פשוט לא מריבות עולם עם צדדים של סיכסוכי בית משפט וכו', אבל בשורה תחתונה ילדים צריכים סבא וסבתא ועד כמה שאני יודעת סבא וסבתא בדרך כלל תמיד סובלים ולבם נשבר אם מרחיקים מהם את הנכדים שלהם. זה לא שווה את זה. זה לא עוזר אחר כך כשהילדים לומדים להתרחק או מפתחים קרירות שנובעת מחוסר קירבה.
זהו מצטערת אם הכללתי או אם השמטתי משהו אבל הגדול שלי עומד לי מעל לראש ודורש את זמן המחשב שלו

שיהיה בהצלחה
ותזכרו שכל עוד הילד מקבל חום אהבה אתם ההורים הכי טובים שהילד שלכם יכול היה לקבל

 

[אולגוד]

נהניתי לקרוא

 

[LULlK]

טנקס

 

[שני נסיכים ונסיכה]

נהניתי מכל מילה

 

[LULlK]

תודה תודה