אפשר סקר ברית מילה?

אדווה ת

New member
רעיון למניעת שרשור-פלצת

שכל אחת (ואחד) תגיד את דעתה בהודעה חדשה, בלי להגיב אחת לשנייה. סקר פשוטו כמשמעו.

בינתיים אני רואה שזה עובד לא רע
 
בכלל לא היתה שאלה

עשינו ברית והדבר היחיד שחשבנו עליו זה המוהל.
מה הסיבה:לא חשבתי על זה כמו שלא חשבתי אם לעשות חופה או לא וגם כמו שבהחלט לא אחשוב אם אני רוצה שישרפו את הגופה שלי ברגע שאמות ולא זה לא קשור לדת או לרמה שלה.
 

OrlyNL

New member
בהריון הראשון היה לנו בן

ושנינו לא רצינו לעשות לו ברית, אבל המשפחות לא הסכימו בכלל לשמוע על זה.
בסוף היה אסור לנו לעשות ברית בגלל בעיה אורולוגית שהילד נולד איתה, ובניתוח שעשו לו בגיל 9 חודשים השתמשו בעורלה אז עכשיו הוא נימול.

עכשיו יש לנו בת והדבר הראשון שחשבתי עליו זה - איזה מזל שלא צריך לעשות ברית.
 

נונה ק

New member
תשובה

אני עוד לא יודעת אם יש לנו בן או בת, אבל האמת שמעולם לא שקלתי לא לעשות. זה נראה לי משהו אוטומטי כזה. אוחי עכשיו כשאני רואה שזה נושא לדיון, אקרא ואעמיק ואשקול את הנושא יותר בכובד ראש.
רק משהו קטן לציין- אנחנו חיים בארהב ויוצא לנו להתערבב עם אמריקאים לא יהודים, ואין לי מושג מה הסיבה, אבל כמעט כולם נימולים. רק שאצלם עושים זאת כעבור 24 שעות אחרי הלידה כשהתינוק כבר גם ככה בבית החולים. אז אולי כן יש סיבה בריאותית לברית? מעבר לדת ולמסורת? אני די בורה בנושא אבל מענין לבדוק זאת.
 

אמלי12

New member
זה גם כן נובע מעניין דתי-שמרני

אוננות נחשבת לחטא גם בנצרות, ורופאים בארה"ב היו נוטים להזהיר שאוננות מובילה לכל מיני תחלואים משונים כמו עיוורון,
כך שבארה"ב החלו עם המילות כדי להפחית את האוננות.
משם זה כבר התגלגל לתעשייה רפואית שלמה וכלכלית ולעניין תרבותי, אבל זאת היתה המוטיבציה הראשונית.
 
כן יש פן רפואי

ממש מעניין שכל הדיון (כצפוי ככל הנראה...) נסוב סביב הנושא הדתי, או הנושא המוסרי. על ההיבט הרפואי והמחקרים לזכות כריתת עורלה לא מדברים פה.

אני לא הסנגורית של ברית מילה מסיבות רפואיות (כי לצד היתרונות שנמצאו בוודאי שגם קיימים חסרונות בפן הרפואי נטו), ואכן יש מקום להתלבטות מכל הטעמים שעלו בדיון עד כה, ואולי גם נוספים שלא הוזכרו ולא חשבתי עליהם..

אני אישית מאד מתלבטת. בשקיפות אמרו שכנראה זה בן, יש לנו סקירה בשישי כשזה יהיה יותר וודאי הדילמה תהפוך קצת יותר מוחשית.
 
כי דווקא כאן זה מתבקש

ממש בלי להפוך את זה לשרשורפלצת - לדעתי הכי ברור בעולם למה דווקא בישראל הדיון הוא בעיקר סביב הנושא הדתי ולא הרפואי.
אני לא אומרת מה נכון או לא נכון, פשוט ככה זה כאן - ביהדות ובאסלאם זהו ציווי דתי ומדובר בשני עמים עתיקים שמרניים ושומרים על המסורות שלהם לכן העניין כה נפוץ וחושבים על זה קודם כמשהו דתי או לפחות או כמשהו "אוטומטי" כמו שמישהי ציינה לעומת ארה"ב שם זהו "מנהג" שהוכנס ע"י הרפואה.
בשנים האחרונות יש יותר פתיחות בארץ (לפחות בחלקים מסויימים) לדעות והתנהגויות שונות שלא היו מתקבלות קודם במדינה כמו ישראל. אני באופן אישי מכבדת את מי שעושה את זה מסיבה דתית, חברתית, מסורתית או רפואית - לי אין שום בעיה עם ברית מילה, אבל אני חושבת שעם השנים קורה/הולך לקרות פה תהליך עם עניין המילה בדומה למה שקרה עם סוגיות נוספות כמו למשל חתונות דרך הרבנות מול חתונות אזרחיות בחו"ל שפעם היו מועטות ביותר והיוו פתרון רק למי שהיה חייב ולא הייתה לו ברירה אחרת והיום הרבה זוגות בוחרים בכך ומעדיפים את זה.
 
ומה הבעיה עם זה?..

אנשים הופכים להיות פחות דתיים, ופחות קונפורמיסטים - לדעתי זה השורש המרכזי שמניע את ההתנהגויות של זניחת הרגלים בשם הדת או בשם הקונפורמיזם.

כתבת .."לי אין שום בעיה עם ברית מילה, אבל אני חושבת שעם השני קורה/הולך לקרות פה תהליך עם עניין המילה בדומה למה שקרה עם סוגיות נוספות כמו למשל חתונות דרך הרבנות..."

אני לא מבינה 1. מה הבעיה אם אין לך בעיה לדברייך? 2. איפה כאן ה"אבל" - אבל מה? אז פחות אנשים מתחנים דרך הרבנות מבחירת החופשית. זה בכלל נראה לך סביר שאנשים שלא יכולים לערוך חתונה דתית לא יכולו לממש את הזכות הבסיסית הזאת להכיר בזוגיות שלהם? אני יכולה להעיד שגדלתי למשפחה של אם יהודיה, ואב בריטי (לא יהודי, וזה הלאום שרשום לו בתעודת זהות שהמדינה הנאורה שלנו זיכתה אותו בה) והם לא יכלו להתחתן בארץ לפני קצת יותר מ30 שנה, וגם היום אילו רוצה זוג שכזה להתחתן בארץ הקודש, הוא לא יכול חוקית. זאת מדיניות חושך. אני כל חיי סלדתי מהחוקים האלה כי הרגשתי על בשרי (דרך העלבון של אבי) כיצד זה מרגיש להיות "נוכרי". לא רציתי להתחתן דרך הרבנות - התנגדתי לכך נחרצות. בעלי רצה. עשו לנו שם בעיות והשפילו אותי, ולא מגיע לי כי אני כאחת האדם (או האישה) במדינת ישראל, נולדתי כאן שירתתי בצה"ל שירות מלא (שהם כמובן מאד מעריכים את ה"מצווה" שעשיתי למענם בתפקיד שהוא נטו הגנת המדינה ולא הגשת קפה) והיום אני משרתת את המדינה כשאני עובדת כאחות - למרות שיש לי אזרחות בריטית ואני יכולה בכיף להרוויח הרבה יותר כסף שם. ואז הינה שאני רוצה לממש זכות בסיסית מישהו מפשפש לי ביידיש וכמה אני באמת צמה בכיפור. בטח שיש לי בטן מלאה על הרבנות, אבל החלטתי שבזוגיות אתה לא מתחתן עם עצמך - אלא עם מישהו נוסף - וצריך לעשות לפעמים גשרים לפשרה. הלכתי לבין רבני להוכיח את חפותי שאני יהודיה , אפילו שמדינת ישראל טרחה לציין זאת בשבילי בתעודת הזהות המקורית שלי (זו שאיבדתי, ומאז יצרו חדשות שבמקום לאום רשום כוכביות - כל מספר אחר של כוכביות מייצג דת אחרת). זו דרך סימון שמזכירה משטרים חשוכים ולא פחות מזה. לסיכום העניין אישית, אילו התחתנתי עם עצמי הייתי בהחלט בוחרת בחתונה אזרחית ולא בארץ ובטח שלא משלמת על הזכות להשפט בבית דין אם אני יהודיה או לא. זה לא עניין של 3 דיינים זקנים שמדברים דרך השפם עד כמה טהורות הציציות שלי. ועשיתי את זה בכל זאת, כי היה לי חשוב לכבד את רצונו של בעלי (שאז כמובן היה בעלי לעתיד).. וגם הלכתי למקווה כי זו הדרך היחידה להתחתן דרך הרבנות - אלא אם כן את מקומבנת או משהו. אז אני אישית יותר מגאה באנשים שאומרים שלא יתנו את ידם לכפייה הדתית. ומעבר לכך - זה דורש כסף. להתחתן ברבנות זה עדיין יותר זול מלהתחתן בחו"ל עם כל הניירת שדרושה לזה. מלבד הנסיעה לחו"ל עצמה, וחוץ מזה שרוב האנשים לא יכולים להטיס את כל מי שהיו רוצים ביום חתונתם איתם לחו"ל. ואז הם נאלצים לפצל את השמחות. כי בישראל אין דרך חוקית להתחתן שלא דרך ממסדים דתיים. אלא אם הוכח מעל כל ספק אפשרי ששני האנשים שמעוניינים להתחתן הם חסרי דת.

בעניין הבריתות - אני חושבת שבדיוק כפי שבעניין החתונות - ראוי שאנשים יפעלו על לפי צו מצפונם ועל תפיסת עולמם. ואם צוו מצפונם ותפיסת עולמם מושתתים על ערכי הדת , אשריהם - ברור שזה לא פחות מזכותם...

הייתי מצפה שהמדינה שאני משרתת אותה ומשלמת מיסים בה, תתן לי זכויות שוות, בין אם נולדתי יהודיה לדעתם ובין אם לאו. בין אם נולדתי לדת אחרת ובין אם לאו. לדעתי אדם הוא זה שאמור לשייך את עצמו לדת במידה והוא מעוניין, ולא המדינה תשייך אותו ביום הוולדו, יותר מזה אם היו נולד תינוק הוריו לא יכולים להחליט בשמו לשייך אותו לדת כלשהי, או בכלל לטעון שהוא חסר דת - כי אין דבר כזה במדינת ישראל... הטפסים מטעם המדינה מחייבים אותך להתייחס לעניין הזה, כאילו מדובר בעניינם.

ועם זה, לי יש בעיה כמובן. לא קיבלתי את יהדותי כמובן מאליו - אלא בכתב בתעודת הלידה ובתועדת הזהות. אולי לפי המדינה שנולדתי בה אני יהודיה אבל הנצרות לצורך העניין הולכת לפי האב. ובלי קשר, אני דוחה מעליי כל שיווך חיצוני לדת כזו או אחרת.
 

TheSegal

New member
Amen Sista!

לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב בעצמי

כתבת יפה מאוד!
 

OrlyNL

New member
אני מסכימה עם כל מילה ולכן התחתנתי בפראג

כי כף רגלי לא תדרוך ברבנות והרגיז אותנו שאין אפשרות אחרת בארץ מלבד הרבנות.

א-ב-ל, זאת קצת תמימות מצידך לצפות שהמדינה תשרת את כל אזרחיה, כי מדובר במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, מדינה שבה הדתיים שולטים ומחזיקים את נציגי הציבור שלנו בביצים. לכן לא יהיו פה נישואים אזרחיים, ולא תהיה תחבורה ציבורית בשבת, ורוב העסקים ישארו סגורים בשבת.
נכון, זה מרגיז וזה מסתכל, אבל זאת המדינה שלנו לטוב ולרע, וגם אני בחרתי בחירה מודעת לחזור לחיות פה אחרי 6 שנים של מגורים בארה"ב (אני אזרחית אמריקאית).
 
שלום לתמימות

תני לי לסבר את אוזנך, שאם אני נאיבית או לא זה כבר בהחלט שאלה של השקפה שלך, אבל בעיני מדינת ישראל אמורה להיות מדינת כל אזרחייה. לכל מי שיש זכות לשרת את המדינה למדינה יש זכות לשרת אותו. ולא רק זכות אלא חובה. לא כולם יכולים לתרום באותו האופן (ונניח לצורך העניין אם תשווי אנשים בעלי יכולת התשכרות גבוהה יש להם גם יכולת גבוהה יותר לשלם מיסים..) ויש גם כאלו שלעולם יזדקקו לסעד מהמדינה, ואני מאמינה שצריך לשאוף לשיווין. טיעון מדינת היהודים לדעתי גזעני ומיותר. אם נקח לדוגמא את קנדה כמדינת מהגרים , ויעדים נחשקים אחרים ומדיניות ההגירה,אף מדינה מתוקנת בעולם (לא שידוע לי) לא מפעילה מדיניות הגירה געזנית כמו בישראל.

זאת המדינה שלנו לטוב ולרע? לא במקרה הזה - כי מבחינתי את בעצם מודה שזה רק לרע. וזה לרע בלבד להגיד שזה נאיבי שהרוב יחליטו בעניינים כל כך מהותיים בחייהם.
 
נדבקת לסמנטיקה במקום לתוכן

אין שום בעיה. הבעיה היחידה הייתה בבחירת המילה "אבל" שכבר כשכתבתי אותה אחרי חצות הבנתי שזו לא המילה המתאימה אבל לא הייתה לי מילה אחרת בראש שמתאימה לחלוקת משפט ושינוי נושא.
אני הבן אדם האחרון שצריך להסביר לו על זוגות שאין להם דרך להתחתן בארץ, על משפחות חצויות וכו' וכו' והסיבה היחידה שאני לא אנמק את זה כאן היא אותה סיבה שבגללה החלפתי כינוי בהריון הנוכחי - כי כבר חשפתי יותר מדי פרטים אישיים עם הקודם ורציתי לשמור על סוג של אנונימיות. הדעה שלך והדעה שלי בעניין בריתות זהה, למעט השימוש שלי באותה מילה "אבל" שהצית פה משהו שלא היה אמור. אם היית מכירה אותי או לפחות משהו קטן על החיים שלי היית מבינה, אבל את לא כי אנחנו בפורום ואני זו שהשתמשתי במילה שהפריעה לך להבין את כוונתי, מתנצלת.
אני לא התחתנתי דרך הרבנות, התחתנתי אזרחי כי לא הייתה אופציה אחרת בגלל חוקי המדינה אבל אני חושבת שאני אותו עוף מוזר שנמצא במיעוט שזה לא מכעיס אותו או לא מכעיס מספיק כדי להתלהם. אני כן חושבת שיהיו פה חתונות אזרחיות יום אחד אבל אני גם מבינה למה במדינה כמו ישראל זה לוקח יותר מיום או שנה (או כמה שנים טובות) להעביר חוק כזה.
הכוונה שלי הייתה להגיד משהו אובייקטיבי על התהליך שמתרחש בארץ בשנים האחרונות מבלי לתת עליו את דעתי האישית - כלומר בין אם אני בין אלה שעושעים ברית מילה או לא, בין אם אני נמנית על אלה שהתחתנו ברבנות או לא - זה התהליך שמתרחש כאן, נקודה.
 
ולא התכוונתי לפגוע במילה "נדבקת"

התכוונתי ,בחרת להתמקד". סתם קשה לי להתנסח טוב בשבוע 39, הכוונה היא לא לצאת עלייך חס וחלילה
 
אני לא מכירה אותך לא בכינוי הזה

ובטח שלא בכינוי הקודם.. אני לא מכירה את הסיפור שלך, אני רק התייחסתי למה שכתבת... את אומרת שנדבקתי לעניין סמנטי ואז עידנתי את הניסוח שהוא קצת פחות שיפוטי כלפיי כאילו הבעיה היא אצלי בניסוח המועדן "בחרת להתמקד"... אני התייחסתי לדברייך כפי שהופיעו, את הכוונה שנשתמעה מהם. לא היה בדברייך המקוריים איזשהו תוכן עליון שהתעלמתי ממנו... בגלל זה לא הבנתי ועל כך הארתי.. שאם אין לך בעיה אז איך המילה "אבל" פה לא שייכת. או שיש בעיה או שאין.

אז רק אל תשכחי שהמילה "אבל" היא לא להדבק לעניין סמנטי זאת מילת קישור ששינתה מאד את מהות המשפט, ונתנה נופח שונה לחלוטין לדברייך.. כאילו את מלינה שאנשים מפסיקים להתחתן ברבנות.......... ועשית רושם כמי שחיה מוסר כפול לכל הפחות. אז לא נטפלתי לכלום אני הגבתי לדברייך כפי שהוצגו כאן..
 
בעיני דווקא הפן הרפואי בכלל לא רלוונטי

כמו שלא כורתים שום איבר או חלק מאיבר אחר בלי שתהיה פתולוגיה רפואית, כך אין סיבה להצדיק מילה בגלל סיבה רפואית.
 
למעלה