הנקה וצורת חזה אחרי לידה

שושנית23

New member
נכון אבל הריונית צעירה טוענת שהיא תשאב אחרי

אחרי שישה חודשים, התכוונתי אליה ורק רציתי להוסיף שזו לא הנקה מלאה כחלק מהאכילה היא לא ביניקה... למרות שזה חלב אם. זה למשל משפיע על הפוריות. כשמתחילים עם שאיבות יש יותר סיכוי להכנס להריון למשל. זה לא דבר רע, זה פשוט לא מה שנקרא הנקה מלאה, זה הכל.
 
זה התיכנון כי איפה שהוא יש לי גם את

המחשבה על החזה וגם שבגיל 6 חודשים מתחילים לפעמים לצאת השיניים,
ניראה לי שהסיכויים לביס קטן מהשיניים שיוצאות קיים לא ?

וגם המחשבה השטחית על החזה עצמו וצורתו,
אבל באמת הכל תיכנונים אני יודעת שאני מאד רוצה להניק כי לדעתי זה דבר מדהים ,זה חיבור בין האם לתינוקה וכמובן ה-דבר הכי בריא לתינוק .
אז להניק אני בטוח אניק (מקווה שיילך לי בקלות) ,מתכננת על חצי שנה ויכול מאד להיות שחצי שנה לא תספק אותי וארצה יותר


תודה על המידע
 
שאיבות לא שומרות על החזה מול הנקה

אם כבר שאיבה יכולה לפגוע יותר כי יש נטיה להשתמש בתנועות סחיטה. הנקה/שאיבה - תחשבי שזה אותו דבר מבחינת החזה. שיניים - נורא תלוי ילד. שיניים תחתונות מכוסות בלשון בזמן ההנקה וכל עוד אין יותר מדי זה לא צריך לפגוע בך. אבל כמו שכבר אמרו לך הנקה זה דבר כ"כ אישי וכ"כ לא ברור עד שאת מנסה אותו שאפשר ורצוי לתכנן אבל לא לבנות יותר מדי על התכניות - להתחיל ולזרום עם זה ולראות איך הולך.
 
שיניים לא אמורות להפריע להנקה

בתפיסה נכונה החניכיים (ואחר כך השיניים) בכלל לא "משתתפות" בפעולה, אלא רק החך, והלשון מכסה את השיניים. נכון שלפעמים יש תינוקות שכשהשיניים מציקות להם יש להם דחף לנשוך כל דבר ולפעמים הציצי של אמא נמצא במקום הלא נכון בזמן הלא נכון (
) אבל זה לא חייב לקרות וגם אם כן, אם מגיבים נכון זה לא ממשיך יותר מכמה פעמים.
לגבי החזה וצורתו - כמו שכבר כתבו כאן, כשמסיימים להניק יש תקופה שבה החזה נראה רע, ואחר כך זה חוזר לעצמו. מהבחינה הזאת דווקא עדיף להניק הרבה זמן. אני מניקה כבר כמעט שנתיים ועד שזאת תפסיק, הבא בתור ימשיך (שבוע 33), אז החזה נשאר כמו שהיה ולא נפל

ומנצלת את ההזדמנות כדי להמליץ שוב על חוברת עלמה שנותנת המון מידע וכדאי לקרוא אותה עוד לפני הלידה:
http://img2.tapuz.co.il/forums/1_161570016.pdf
 

מ י כ ל10

New member
אכן שיניים לא אמורות להפריע

וחייכת אותי עם הפסקה האמצעית. טנדם זה
וגם
.
ואגב, אצלי החזה הקטנטן שלי בסוף כן צנח (ממש לאחרונה), אבל אני מייחסת את זה לגילי המופלג. אני פשוט מניקה כבר כ"כ הרבה זמן (מתוכו 1.8 בצמד), שלא נראה לי שאפשר לייחס את זה להנקה, וגם אם כן, זה הרבה מעבר למה שמניקים בד"כ, כך שלא נראה לי שזה צריך להדאיג נשים אחרות
 
תניקי חצי שנה ואז נדבר


בינינו, אני לא חושבת שתרצי לוותר על זה לטובת שאיבות, רק מהסיבה הזאת

אבל בואי פשוט נחכה ונראה?

מכל מקום, מה שהכי משנ את צורת החזה לאורך השנים זה:
1. הגיל
2. כוח המשיכה של כדור הארץ
3. ההריון
4. ורק בסוף - ההנקה.

כמובן שההנקה משנה את החזה לטווח הקצר, בייחוד בששת השבועות הראשונים, כשיש קצת ייצור יתר של חלב. אחר כך הדברים מתאזנים להם.
 
גם אני חושבת שיהיה לי קשה לוותר לכן

זה רק בגדר תיכנון ,
הייתי באמת שמחה אם היה מחקר מבוסס על עניין החזה אחרי ההנקה ,
אני לא שוכחת שאני צעירונת

ואני גם די מלאת ביטחון ורצון לגבי ההנקה ..אפילו חולמת על כך בלילות

חצי שנה ואז נדבר
 
אני יודעת ממקור אמין ש:

מה שהכי משנה את צורך החזה זה:
א. גיל, גנטיקה וגרביטציה
ב. הריון
ג. ורק בסוף - הנקה.

אין לי מחקרים בשלף, אבל האשה שעדכנה אותי היא מדריכת הנקה וותיקה, יודעת הרבה מאוד ואמינה מאוד בידע שלה על הנקה (כולל מחקרים עדכניים. ולא אומרת דברים בפזיזות.
 
אפשר להמליץ מנסיון?

אחרי חצי שנה הילד מתחיל לאכול גם אוכל מוצק, מהר מאוד הוא עובר לארוחות מלאות לצד הנקות בבוקר ובערב. זה הזמן הכי כיף של ההנקה, חבל לפספס את זה. אני חיכיתי בכליון עיניים כל הריון לשלב הזה שאפשר להסתובב ברחוב ואם הוא רעב - קח גרבר, לא רוצה? קח ציצי חחח.. חוצמזה נראה לי שאם הנקת חצי שנה כבר נעשה נזק (במידה ויש). ואגב אני מכירה מלא נשים הריוניות ומניקות ויכולה להגיד לך שבלי מחקר אני דיי בטוחה שכל העניין הוא פשוט גנים - אם הגנטיקה שלך טובה הציצים יחזרו למצבם מהר מאוד, אם לא - אז לא לא משנה מה תעשי. לדעתי שאיבות הרבה יותר יהרסו את הציצים אם כבר - זה לוקח יותר זמן ולכן יש יותר סיכוי להרס לא? בקיצור אל תפסלי..
 
תודה
באמת תהיתי לגבי השאיבות,לא יודעת

עד כמה הוא דומה או שונה ביניקה ישירה מן החזה ,
אף פעם לא שאבתי ואין לי גם כ"כ ידע סביב נושא השאיבות ,אז תודה

זה רק תיכנון ,
אני יודעת שבטוח בין לבין אני אשאב כשניצא וכאלה ,אני מתכננת לקנות משאבה שלושה-ארבעה חודשים אחרי הלידה אבל בדילמה כי אין סיכוי שאני אניק בחוץ ,הנקה מרגישה לי כמו דבר מאד אינטימי ולא משהו שנוח לעשות בחוץ,
אז במידה וניהיה בחוץ ופתאום הוא ייבכה לאוכל ..מה אני אעשה ?
להניק יהיה לי זמן ובשפע ויותר מחצי שנה ..אני עד גיל 18 לא אעבוד .
אז ככה שהכל פתוח
 

MotheRonit

New member
רק שתדעי ששאיבה פחות יעילה מהנקה ישירה=

פחות מאותת לגוף לייצר חלב, אז עלול להיווצר מעגל של הפחתה בכמות החלב. יחד עם זאת, אם כשתהיו בחוץ (אם לא תסתדרי עם זה, למשל עם סינר הנקה או בצד... סבבה, לגיטמי, זכותך) או כשאת תצטרכי להיעדר מהבית, אז אני רק אומרת שתצטרכי לשים לב שהגוף לא מפסיק לייצר חלב בזמן של הנקה (שהחלפת בשאיבה) מסוימת (ואז אפשר ליצור "קפיצת גדילה יזומה" אבל זה עוד מוקדם לדבר...)
חוץ מזה מאחלת לך שבייבי יאכל טוב מוצקים, אותם יקבל כשאת לא נמצאת וכשאיתך יאכל ממך ישירות, ולא תצטרכי להתעסק עם בקבוקים (רק עם אחד. זה של המים) והרתחות ועניינים. וגם כשאת תצאי איתו תוכלי לקחת נשנוש. פרי. או מאפה. או פסטה... (למשל).
 
נראה לי שהגישה שלך מאד נכונה

לחכות ולראות. אין לדעת. אולי זה יביך אותך להניק בציבור, אולי לא יזיז לך ואולי תראי את זה בתור גאווה. אני יכולה להגיד שאני אדם מאד פרטי והייתי בטוחה שיביך אותי, אבל א. כשהתינוק בוכה, לא מעניין אותי מי מסתכל וב. אחרי פעם פעמיים כבר נהיים מספיק מנוסים שלא באמת רואים כלום - מקסימום טיפונת עור, פחות ממה שרואים אצל רוב הבנות כשהן מסתובבות עם גופיה.
בקיצור, העיקר שתמשיכי להיות פתוחה לכל האפשרויות. ככה לא מפספסים דברים שיכולים להיות לנו נכונים (בלי קשר דווקא להנקה).
 
הנקה בציבור:

אצל הבת הגדולה הייתי כל כך נבוכה מלהניק בציבור, שלקחתי איתי לטיסה ארוכה בקבוקים עם חלב שאוב, וכן משאבה כדי שלא יציק לי גודש. בטיסה חזרה רציתי לעשות אותו דבר אבל שכחתי אצל חמותי את המשאבה והבקבוקים ויצא שטסתי בלעדיהם. לא נותרה ברירה והנקתי במטוס. ותנחשי מה? זה לא עניין אף אחד.
 
אפשר להניק בחוץ בצניעות ובפרטיות בכמה צורות:

א. יש סינרי הנקה מעולים היום, לדיאדה יש ממש כמו עליונית שמכסה את כל הצד שאת מניקה ויש גם עוד כל מיני סוגים, ברגע שלא רואים כלום זה בטוח לא יעניין אף אחד וגם רוב הסיכויים שלא כל כך ירגישו.
ב. גם את החולצה את יכולה לתכנן כך שהיא תצא "חולצת הנקה" - יש שתי צורות: או לשים גופיית ספגטי מלמטה וחולצה רגילה למעלה, או מה שאני אוהבת - יש חולצות עד אחרי הציצים שנועדו לדתיות להצניע שרוולים ומחשוף, אני שמה מעליהן חולצה עם מחשוף שנוח למשוך וככה נחשף רק הפטמה בזמן ההנקה, מעל זה מספיק החיתול של הילד וזהו, לא רואים כלום משום כיוון (שלחתי חברה לבדוק בהנקה האחרונה - אמרה לי שזה מושלם).
ג. להניק בתוך מנשארי בחוץ - נוח וממש לא שמים לב. הייתי בתוך הרצאה באוניברסיטה עם הגדול והוא ינק תוך כדי, חברה ליד פתאום שאלה אותי מה זה "ממ.. מממ.." (רעש של מציצות חח) ואמרתי לה שהוא יונק, היא נקרעה מצחוק, אמרה לי שלא שמים לב בכלל.. לזה צריך קצת אימון.
ד. ברוב המקומות יש חדר הנקה (בקניונים לדוגמא), אפשר גם באוטו בצניעות, אפשר גם לבקש כמעט בכל מקום שתהיי חדר פרטי - עד היום שלושה יונקים ולא נתקלתי בסירוב פעם אחת..
בהצלחה
אל תתייאשי..
 

Lemonchela

New member
את כל כך חכמה

אני חייבת להגיד לך שאני קוראת תגובות שלך ואני פשוט בשוק מזה שאת רק בת 17.
זה לא יאמן איך ילדה ( בגיל, לא מנטלית) מסוגלת להבין בכזאת חכמה ורגישות דברים שנשים שמבוגרות ממנה בכמה וכמה שנים וניסיון חיים לא מסוגלות להבין.
איפה אני הייתי כשהייתי בת 17 ואיפה את..
אני מורידה בפנייך את הכובע. אין דברים כמוך.באמת.
 
א. אי אפשר לדעת מראש ב. שאלה של סדר עדיפויות

לא התחברתי להנקה לפני הלידה הראשונה. ביאס אותי כל הסיפור הזה והרגיש לי מוזר. יש לי חזה גדול מה שאומר שהוא יותר 'מועד לפורענות' במידה ויתרוקן. (אם כבר, גם הרעיון של לידה ואגינלית עשה לי סיוטים ובשלב הלא מלומד של הדברים עוד חשבתי שקיסרי עדיף ובסוף הלכתי על לידה טבעית בלי אפידורל). ואז התחלתי להתעמק בכל הנושא הזה ובתפקיד ואחריות שלי כאמא והרגשתי שאם כבר יש לי חלב וילד שרוצה וצריך אותו כ"כ, איך אני יכולה למנוע ממנו? מה גם שאני מכירה באופן אישי נשים לכאן ולכאן - כאלה שהניקו והחזה חזר לעצמו, כאלה שלא חזר לעצמו וכאלה שלא הניקו והחזה צנח בעקבות ההריון אז זו שאלה של הימור ואם אין לי ערובות אני צריכה לשים את רווחתו של הילד וזה אכן מה שעשיתי. הנקתי 10 חודשים עם התחלה מאוד קשה ובהמשך למדתי להתחבר לזה, לאהוב ולהנות מזה ולא מתחרטת לדקה. כשהפסקתי - כן, הייתה תקופה קצרה מבאסת של ריק ואז החזה התייצב. לא חזר למה שהיה לפני, אבל גם לא יכולה להגיד שמה שהיה בכיל 30 הוא מה שהיה בגיל 18 אז יש עניין של "בלאי טבעי". כמו שחבר טוב אמר לי - "כל עוד הפטמות מסתכלות למעלה ולא בכיוון הרצפה, אין לך מה לדאוג"
- אז סה"כ לא היה נזק במידה שיפגע לי בבטחון העצמי. עכשיו בהריון השני קצת חוששת שוב אבל לא אוותר על הנקה, אולי אקצר את התקופה אבל לא בגלל צורת החזה. יש יתרונות עצומים בהנקה, לא צריך להתאבד על זה אבל אם זה בא וזורם ללא קשיים מיוחדים הייתי שמה את הילד לפני. אין מה לעשות, הזמן והטבע יעשו את שלהם ואני אסיים עם הלידות וההנקות ואלך לד"ר קליין וחבריו לשיפוץ הציצי
 

exterior

New member
לדעתי זה גנטי.

אמא שלי הניקה את אותי ואת אחיי ויש לה חזה מהמם.

אני לא לובשת חזיות בהריון, ומניחה שגם לאחריו לא אלבש. שונאת חזיות. ודווקא החזה שלי לא קטן.
אם החזה יפגע מההנקה/הריון (בינתיים הוא לא נופל, להיפך :) אז אשקול הרמת חזה בעתיד.
בעיניי זה לא issue אם להניק או לא.
קודם כל חשובה לי ההתפתחות של התינוק שלי, אח"כ האסטטיקה של הציצי שלי (שיכול גם ליפול ולהתרוקן מפאת הגיל... לא חסרות השפעות לאורך השנים).
 
למעלה