מבינה אותך, זה באסה לבזבז מלא זמן על הדברים
האלה. בהריון הקודם לא הלכתי לשום מוקד, מיון או רופא שלא בשגרה או בלידה.
הפעם הספקתי לבלות ערב במוקד ובוקר במיון ובגלל דברים שהייתי בטוחה שלא קשורים להריון אבל לא רציתי לקחת סיכון כי זה היה סוגים שונים של כאבי בטן. בביקור ההוא במוקד הסתובבתי יום שלם ולא סיפרתי לחצי שאני ככה, דיברתי עם אחותי וקבעתי איתה שתבוא איתי ברגע שתגיע וחצי שה לפני זה סיפרתי לחצי, אמרתי לו שהוא ישאר עם הדובון ואני הולכת עם אחותי. הוא רצה להרוג אותי כי החזקתי את זה בפנים כל היום והיה מאוד מודאג (כי אם אני שאנטי באנטי הולכת למוקד בטח קרה משהו).
אז נכון - בזבזתי זמן, איזה רופא קצת הסתלבט עליי (בצחוק משותף, לא משהו עויין) אבל הייתי שקטה נפשית. שווה לי.
וכמובן שרק רופא יוכל לענות תשובה מוסמכת על שאלתך. אצל אחת זה גזים, אצל שניה ברקסטונים ואצל אחרת זה התפתח ללידה. גוף שונה - חויה שונה.
