עשיתי, ובלידה היולדת שימנה היטב - יצאתי נקייה
בלי חתכים ובלי תפרים. כמו שכתבו כאן, אין לי דרך לדעת האם זה היה בזכות עיסוי הפירנאום או לא, אבל אני בהחלט מתכוונת לעשות גם הפעם. מלבד העובדה הברורה שאין מה להפסיד (לכשעצמי לא סבלתי מזה כלל - בן זוגי עשה את העיסוי, והיה בזה משהו נעים...), יש לזה לדעתי כמה יתרונות עקיפים שאינם נוגעים רק לאפשרות להימנע מחתכים, יתרונות שבהריון הראשון חשובים במיוחד: ראשית, את מרגישה שאת עושה משהו לקראת הלידה. בעיני יש חשיבות גדולה מאד להתכונן ללידה, בגוף ובנפש, לחוש מוכנה, לקחת אחריות על הלידה, ולהתייחס ללידה כמשהו שאת מבצעת עם התכוונות ואחריות, ולא משהו שקורה לך בלי כל שליטה מצידך, כאשר רק הרופאים והאחיות עושים לך (מיילדים אותך), ואת לא עושה דבר. עיסוי הפירנאום הוא צעד נוסף בדרך ללקיחת האחריות הזו. שנית, זה מוריד לחץ, בעיקר בכל הנוגע לחתכים - כי את יודעת שמה שאפשר לעשות את עושה. שלישית, זה מכין אותך במעט לתחושות שילוו אותך בזמן הלידה, מעט צריבות ותחושות אחרות שנוצרות בזמן הלידה, מלמד אותך להרפות שרירים באיזור הוואגינה והופך אותך מודעת יותר לאיבריך האינטימיים.
ועוד משהו - וחשוב להבהיר שאין לי כל ידע מקצועי בנושא, רק ניסיון של שתי לידות ושיחות עם חברות שילדו - אני התרשמתי שאחד הגורמים העיקריים לחתכים וקרעים היה לידה לא טבעית, שימוש באפידורל וכדומה. גם כיוון ששימוש באפידורל הוביל פעמים רבות להתערבויות נוספות (מלקחיים, ואקום) שחייבו חתכים, וגם כיוון שהוא מנע את האפשרות ללחוץ ולזוז כך שהעובר יצא ביתר קלות. אני בטוחה שקיימים לא מעט מקרים בהם נשים יולדות באופן טבעי ועדיין סובלות מחתכים. אבל מכל מה ששמעתי מחברות, היה קשר ישיר בין לידה לא פעילה ולא טבעית לבין חתכים. אחת הסיבות העיקריות שרציתי ללדת טבעית היה החרדה האדירה שלי מפני החתכים. אכן - ילדתי טבעי לחלוטין, ללא כל התערבות, ועם הרבה תנועה מצדי, ילדתי בשכיבה על הצד עם רגל מורמת ואני חושבת שהיה קשר בין הלידה הטבעית לבין היעדר החתכים.
ודבר אחרון - אני באמת חושבת, על סמך שיחות עם חברות שהפחד שלי מפני החתכים היה מוצדק. עושה רושם שמדובר בכאב לא קטן שנמשך זמן רב, ומציק מאד. שמחתי מאד מאד שזה נחסך ממני. העדר החתכים הוא רק סיבה אחת, ומאד משמעותית לכך שאני מאד דוגלת בהתכוונות מלאה ללדת לידה טבעית.
בהצלחה