חוויה חיובית למרות הלידה הקשה
בפעם הראשונה הגעתי לליס כחודש לפני הלידה בגלל מיעוט תנועות למעקב. היינו שתיים בחדר של שלוש והרגשתי שכל היחס מופנה ליולדות ולא לאלה שממטינות ללדת....בדיעבד היה יחס מקצועי נטו,
בלידה זה כבר היה ממש שונה (לטובה)
חדרי הלידה:
מה יחס הצוות ללידה טבעית?
*אני אישית לא רציתי לידה טבעית והודעתי מבעוד מועד שארצה הכנה לאפידורל.
מה יחס הצוות ללידה מאולחשת? איזה סוג של אלחוש?
*המיילדת המקסימה אמרה לי, שאקח לתשומת ליבי, שכשאחליט שלא רוצה לסבול יותר, יכול לקחת עד חצי שעה להביא את המרדים, אבל ממש לא לחצה עלי. להיפך.
קיבלתי אפידורל בפתיחה 3. עד להגעת פתיחה מלאה כמעט ולא הרגשתי את הצירים, אבל הרגשתי טוב מאוד את הרגליים וזזתי המון על המיטה. כשהגעתי לפתיחה מלאה, לצערי הרגשתי הכול. 3 שעות של צירי לחץ נוראים כאשר אני כל הזמן שואלת למה לעזאזל זה כואב ככה כשאני עם אפידורל...
מה יחס הצוות לניתוח קיסרי?
לא מעודדים.
*בזמנו חשבתי שאני רוצה ללכת לקיסרי אלקטיבי כי העוברית הייתה גדולה בהערכת משקל. הגענו לפגישה עם מנהל המחלקה (שהיה מגעיל ויצאתי ממנו בוכה, אבל בדיעבד עשה לי את הטובה של החיים שלי!). ביקשתי ממנו להירשם לקיסרי אלקטיבי. הוא הסביר לי (אמנם בצורה לא נחמדה), שאין לי שום סיבה מוצדקת לסכן ככה את חיי ו/או את יכולת הפריון שלי (!) הפחיד אותי עם כל מיני סיכונים: הדבקויות, קרעים ברחם בלידות חוזרות, אבדן רחם, דימומים ועוד..בסוף אמר לי:"בבית חולים הזה, בחיים לא יעשו לך קיסרי אלקטיבי! את יולדת בתולית בת 26 וזו הלידה הראשונה שלך! אם היית רווקה בת 40 הייתי שוקל את זה, אבל את רק בהתחלה.....אז התשובה היא בשום פנים ואופן לא !" ....הייתי בשוק מצורת הדיבור וההפחדות, בכיתי המון ואשכרה רציתי להתלונן עליו, אבל בדיעבד תודה לו
יתרונות וחסרונות לעניין מבנה החדר והציוד שבו.
*לא ראיתי שום חסרונות. הכול קרוב. לא צריך להסתובב במבוכי בי"הח כאשר מגיעים למיון יולדות או לאחר מכן. במחלקה עצמה ישנו מעין לובי מאוד נח למבקרים. מוזר שאין לקנות אוכל בשום מקום במתחם בשעות הלילה. אין כלום בחדר אוכל כי יש שם מעין קייטרינג חיצוני (זה לפחות מה שנאמר לי).
המלצה על מיילדת ספיציפית?
*היו לי שלוש. שלושתן מדהימות.
1)נלי -זו הייתה השעה האחרונה של המשמרת שלה כשהגעתי.
קיבלה אותנו בנעימים, שאלה אם אני מעוניינת בחוקן והשרתה מלא רוגע
2)נלה -הייתה איתי כל המשמרת שלה. פשוט מקסימה. כל הזמן דיווחה על התקדמות והייתה איתי המון בחדר. בסוף המשמרת שלה הייתה ממש מבואסת שלא תספיק ליילד אותי (אחרי שהייתה איתי שעתיים מתוך 3 של צירי הלחץ בפתיחה המלאה), אפילו התעכבה קצת, אבל "המשיח לא בא"
3)עדי -מקסימה ביותר סיימה את העבודה עם ד"ר מאני המדהים בחתך יזום וואקום....לא הייתה ברירה. הילדה פשוט הייתה גדולה מדי בישבילי.
דרך אגב, עדי הייתה זו שקשרה לה את הפופיק והיא קשרה אותו "הפוך". הוא נראה כמו בלון שיוצא החוצה...זה לא באמת מפריע לי, אבל משהו שהיא "השאירה" לי ממנה...
תובנות נוספות?
*צוות סופר מקצועי, נחמד, הרגשתי שכולם מעוניינים לתת את השירות הטוב ביותר. אפילו המנקה הייתה מאוד אמפטית והציעה לי עזרה...
בבוקר היה תור לבדיקת שמיעה, כאשר כבר רציתי לוותר, ניגשה אלי מישהי ואמרה שהילדה שלי כבר עברה אותה בהצלחה. הם עשו אותה כאשר הייתה בתינוקייה ולא היה לחץ.
הצוות נתן המון תמיכה רגשית.
לפני השחרור יש סוג של הרצאה, שבה האחות דיברה על חשיבות התרגילים שאפשר כבר לבתחיל לעשות לרצפת האגן, דיברה על החשיבות של הנפש והסימנים שצריכים להדאיג, על כך שתמיד אפשר לחזור לביקור ולבקש עזרה...
יולדות:
כמה יולדות בחדר?
*מיד אחרי הלידה, הכניסו אותי כשלישית בחדר של שתיים ואמרו שתיכף מעבירים לחדר אחר. לאחר כשעה העבירו אותי לחדר של שתיים ואז הבחורה השניה עזבה למלונית ונשארתי ללילה אחד לבד לגמרי בחדר.
איך האוכל?
*האוכל הייה מצויין. כנראה שהייתי מורעבת...חחח...אבל הרגיש לי גורמה...
איך היחס?
יחס מדהים, מאוד אכפתיים, מאוד מקצועים.
איך ההקפדה על שעות הביקור? מה המדיניות באשר לנוכחות בן הזוג?
*היה איתי כל הזמן חוץ מאשר בלילה. היו בעלים שנשארו לישון בלובי (לא נתנו להם להישאר בחדרים).
מבנה החדר, הציוד שבו וכו'.
*חדר רגיל, נקי, משופץ עם מקלחת.
מה היחס לגבי שחרור מוקדם?
*היות והייתי אחרי וואקום ונזקקתי גם לקטטר בהתחלה,
הושארתי למעקב של 48 שעות לאחר הלידה.
תובנות נוספות?
אני יודעת שאני חוזרת ללדת שם גם הפעם למרות שיש לי לפחות שעה של נסיעה והרבה בתי חולים אחרים קרובים יותר.
היחס והביטחון הרפואי/מקצועי שהרגשתי שם מאוד חשובים לי.
תינוקיה:
מה אפשרויות הביות הקיימות בבי"ח? מלא/גמיש/חלקי/בשעות מוגדרות?
*יש את כל האופציות.
בהתחלה הצהרתי שאני רוצה רק ביות מלא. אמרו אין בעיה.
אחרכך הבנתי "למה הכנסתי את עצמי"
כי הייתי מותשת ובהלם תוטאלי מהלידה. התפרים כאבו לי נורא. לא היה לי אפילו את הכוח להגיע לתינוקיה כדי להחזיר אותה.
היות והצהרתי על הנקה מלאה, "הציקו" לי כל כמה שעות. תבואי, הילדה בוכה, צריכה לאכול,....ועוד כל מיני דברים שעכשיו אני ממש מתביישת, אבל אז, אמא בת יום, ממש לא הייתי מסוגלת להתמודד איתם והצוות עזר לי המון. גם פיזית וגם נפשית....
האם האחיות עוזרות ומייעצות בכל הנוגע להנקה?
*האחיות עזרו המון, הציעו לי כל מיני קומפרסים כי מאוד כאב לי. בנוסף ליועצות של בית החולים היו שם גם יועצות חיצוניות, שגם הן עזרו מאוד.
האם האחיות מכוונות בכל הנוגע לטיפול ראשוני ביולד?
*אכן מכוונות. יש גם הדרכה מיוחדת לאבות
התרשמות כללית?
*בית חולים מעולה.
בפעם הראשונה הגעתי לליס כחודש לפני הלידה בגלל מיעוט תנועות למעקב. היינו שתיים בחדר של שלוש והרגשתי שכל היחס מופנה ליולדות ולא לאלה שממטינות ללדת....בדיעבד היה יחס מקצועי נטו,
בלידה זה כבר היה ממש שונה (לטובה)
חדרי הלידה:
מה יחס הצוות ללידה טבעית?
*אני אישית לא רציתי לידה טבעית והודעתי מבעוד מועד שארצה הכנה לאפידורל.
מה יחס הצוות ללידה מאולחשת? איזה סוג של אלחוש?
*המיילדת המקסימה אמרה לי, שאקח לתשומת ליבי, שכשאחליט שלא רוצה לסבול יותר, יכול לקחת עד חצי שעה להביא את המרדים, אבל ממש לא לחצה עלי. להיפך.
קיבלתי אפידורל בפתיחה 3. עד להגעת פתיחה מלאה כמעט ולא הרגשתי את הצירים, אבל הרגשתי טוב מאוד את הרגליים וזזתי המון על המיטה. כשהגעתי לפתיחה מלאה, לצערי הרגשתי הכול. 3 שעות של צירי לחץ נוראים כאשר אני כל הזמן שואלת למה לעזאזל זה כואב ככה כשאני עם אפידורל...
מה יחס הצוות לניתוח קיסרי?
לא מעודדים.
*בזמנו חשבתי שאני רוצה ללכת לקיסרי אלקטיבי כי העוברית הייתה גדולה בהערכת משקל. הגענו לפגישה עם מנהל המחלקה (שהיה מגעיל ויצאתי ממנו בוכה, אבל בדיעבד עשה לי את הטובה של החיים שלי!). ביקשתי ממנו להירשם לקיסרי אלקטיבי. הוא הסביר לי (אמנם בצורה לא נחמדה), שאין לי שום סיבה מוצדקת לסכן ככה את חיי ו/או את יכולת הפריון שלי (!) הפחיד אותי עם כל מיני סיכונים: הדבקויות, קרעים ברחם בלידות חוזרות, אבדן רחם, דימומים ועוד..בסוף אמר לי:"בבית חולים הזה, בחיים לא יעשו לך קיסרי אלקטיבי! את יולדת בתולית בת 26 וזו הלידה הראשונה שלך! אם היית רווקה בת 40 הייתי שוקל את זה, אבל את רק בהתחלה.....אז התשובה היא בשום פנים ואופן לא !" ....הייתי בשוק מצורת הדיבור וההפחדות, בכיתי המון ואשכרה רציתי להתלונן עליו, אבל בדיעבד תודה לו
יתרונות וחסרונות לעניין מבנה החדר והציוד שבו.
*לא ראיתי שום חסרונות. הכול קרוב. לא צריך להסתובב במבוכי בי"הח כאשר מגיעים למיון יולדות או לאחר מכן. במחלקה עצמה ישנו מעין לובי מאוד נח למבקרים. מוזר שאין לקנות אוכל בשום מקום במתחם בשעות הלילה. אין כלום בחדר אוכל כי יש שם מעין קייטרינג חיצוני (זה לפחות מה שנאמר לי).
המלצה על מיילדת ספיציפית?
*היו לי שלוש. שלושתן מדהימות.
1)נלי -זו הייתה השעה האחרונה של המשמרת שלה כשהגעתי.
קיבלה אותנו בנעימים, שאלה אם אני מעוניינת בחוקן והשרתה מלא רוגע
2)נלה -הייתה איתי כל המשמרת שלה. פשוט מקסימה. כל הזמן דיווחה על התקדמות והייתה איתי המון בחדר. בסוף המשמרת שלה הייתה ממש מבואסת שלא תספיק ליילד אותי (אחרי שהייתה איתי שעתיים מתוך 3 של צירי הלחץ בפתיחה המלאה), אפילו התעכבה קצת, אבל "המשיח לא בא"
3)עדי -מקסימה ביותר סיימה את העבודה עם ד"ר מאני המדהים בחתך יזום וואקום....לא הייתה ברירה. הילדה פשוט הייתה גדולה מדי בישבילי.
דרך אגב, עדי הייתה זו שקשרה לה את הפופיק והיא קשרה אותו "הפוך". הוא נראה כמו בלון שיוצא החוצה...זה לא באמת מפריע לי, אבל משהו שהיא "השאירה" לי ממנה...
תובנות נוספות?
*צוות סופר מקצועי, נחמד, הרגשתי שכולם מעוניינים לתת את השירות הטוב ביותר. אפילו המנקה הייתה מאוד אמפטית והציעה לי עזרה...
בבוקר היה תור לבדיקת שמיעה, כאשר כבר רציתי לוותר, ניגשה אלי מישהי ואמרה שהילדה שלי כבר עברה אותה בהצלחה. הם עשו אותה כאשר הייתה בתינוקייה ולא היה לחץ.
הצוות נתן המון תמיכה רגשית.
לפני השחרור יש סוג של הרצאה, שבה האחות דיברה על חשיבות התרגילים שאפשר כבר לבתחיל לעשות לרצפת האגן, דיברה על החשיבות של הנפש והסימנים שצריכים להדאיג, על כך שתמיד אפשר לחזור לביקור ולבקש עזרה...
יולדות:
כמה יולדות בחדר?
*מיד אחרי הלידה, הכניסו אותי כשלישית בחדר של שתיים ואמרו שתיכף מעבירים לחדר אחר. לאחר כשעה העבירו אותי לחדר של שתיים ואז הבחורה השניה עזבה למלונית ונשארתי ללילה אחד לבד לגמרי בחדר.
איך האוכל?
*האוכל הייה מצויין. כנראה שהייתי מורעבת...חחח...אבל הרגיש לי גורמה...
איך היחס?
יחס מדהים, מאוד אכפתיים, מאוד מקצועים.
איך ההקפדה על שעות הביקור? מה המדיניות באשר לנוכחות בן הזוג?
*היה איתי כל הזמן חוץ מאשר בלילה. היו בעלים שנשארו לישון בלובי (לא נתנו להם להישאר בחדרים).
מבנה החדר, הציוד שבו וכו'.
*חדר רגיל, נקי, משופץ עם מקלחת.
מה היחס לגבי שחרור מוקדם?
*היות והייתי אחרי וואקום ונזקקתי גם לקטטר בהתחלה,
הושארתי למעקב של 48 שעות לאחר הלידה.
תובנות נוספות?
אני יודעת שאני חוזרת ללדת שם גם הפעם למרות שיש לי לפחות שעה של נסיעה והרבה בתי חולים אחרים קרובים יותר.
היחס והביטחון הרפואי/מקצועי שהרגשתי שם מאוד חשובים לי.
תינוקיה:
מה אפשרויות הביות הקיימות בבי"ח? מלא/גמיש/חלקי/בשעות מוגדרות?
*יש את כל האופציות.
בהתחלה הצהרתי שאני רוצה רק ביות מלא. אמרו אין בעיה.
אחרכך הבנתי "למה הכנסתי את עצמי"
היות והצהרתי על הנקה מלאה, "הציקו" לי כל כמה שעות. תבואי, הילדה בוכה, צריכה לאכול,....ועוד כל מיני דברים שעכשיו אני ממש מתביישת, אבל אז, אמא בת יום, ממש לא הייתי מסוגלת להתמודד איתם והצוות עזר לי המון. גם פיזית וגם נפשית....
האם האחיות עוזרות ומייעצות בכל הנוגע להנקה?
*האחיות עזרו המון, הציעו לי כל מיני קומפרסים כי מאוד כאב לי. בנוסף ליועצות של בית החולים היו שם גם יועצות חיצוניות, שגם הן עזרו מאוד.
האם האחיות מכוונות בכל הנוגע לטיפול ראשוני ביולד?
*אכן מכוונות. יש גם הדרכה מיוחדת לאבות
התרשמות כללית?
*בית חולים מעולה.
