5 מיילדות והצלה מניתוח- בילינסון
5 מיילדות שלמות ליוו אותי בשלבים השונים, כשאת הרביעית פיטרתי בצרחות "את מפוטרת!!! אני לא יולדת איתך, עופי מפה".
הראשונה, הייתה מותק, רוסייה חמה ואימהית, כשבדיוק באה לומר שלום שהסתיימה לה המשמרת ירדו לי המים והיא ליטפה אותי כי נורא נבהלתי.
השנייה הצחיקה אותי כל הזמן, תימניה פלפלית ומרגיעה במיוחד כשירד לירין הדופק והחליטו להפסיק ת'זירוז,
השלישית הביאה כל הזמן ארטיקים, ועודדה אותי כשהקאתי בלי סוף מיצי קיבה, ואמרה לי שזה סימן מצויין שהלידה מתקדמת, ובאמת, אחרי כל הקאה עוד חצי אצבע בפתיחה.
הרביעית הייתה אנטיפתית, כשהתחילו לי צירי הלחץ אמרתי לה שאני מרגישה צירי לחץ והרגשה שיש לי קקי, היא חייכה חיוך מגעיל, מאולץ ואמרה בזלזול "יופי" ופשוט לא טרחה אפילו לבדוק אותי ויצאה מייד מהחדר, בפעם הבאה שנכנסה רק לקחת משהו אני העפתי אותה בעצבים של 20 ומשהו שעות בחדר לידה, מותשת, כואבת ורעבה.
בשעה 09:00 נכנסו כל פמליית ביקור הבוקר, ואני דרשתי קיסרי, די, אין לי כוח יותר. מיררתי בבכי .
הרופא המקסים בדק אותי, בירר בקול רם אם יש מנות דם להכניס אותי לקיסרי, ואמר לי תוך כדי ליטוף על הראש:
"תראי בובה'לה, אין בעיה עכשיו להכניס אותך לניתוח ותוך שתי דקות התינוק כבר יהיה בחוץ, אבל את תהיי אחרי ניתוח שאפשר להמנע ממנו, עם בטח שנפתחה ונסגרה בסיכות, יהיה לך כואב וההחלמה תהיה יותר ממושכת. כמו שאני רואה את זה תוך חצי שעה את יולדת לבד!"
הביא לי מיילדת רעננה ונחמדה, ובשעה 09:10 ירין נולד במשקל 3304
הרופא המקסים בדק אותי,
