"גברת את לא באת לגן עדן, באת ללדת!"

"או אתה או אני, אחד מאיתנו יוצא עכשיו"

אמרה המיילדת שלנו בבי"ח חיפאי לפני עשור, כשבן זוגי ביקש שלא יבצעו חתך פירנאום.
אז נאלצתי לבחור בה, כי הייתי בפתיחה מלאה, זקוקה נואשות לסיים עם זה כבר, בלי אפידורל.
בסוף הם השלימו והוא נשאר, אבל המשפט הזה שלה זה הדבר שהכי נשאר לי מהלידה הראשונה שלי.

ולאיזון:
"מה זה משנה אם הבאתם את טופס הסיכום של הניתוח הקיסרי או לא. אנחנו בעידן המחשב, מיד אני בודקת הכל. היולדת פה? זה מה שחשוב, עם כל היתר נסתדר" שושי שחר, אהולתי, המיילדת שקיבלה אותנו בחדר לידה כרמל, מנסה להרגיע את אהובי המבועת בלידה השלישית שלנו.
 

בּלו

New member
לשמחתי אין לי רעים

"אתה רוצה לקבל את התינוק?" - המיילדת שהציעה לזוגי ההמום בלידה הראשונה לקבל בפועל את התינוק בזמן היציאה.... והוא שלא הבין מה רוצים ממנו, הרי ברור שהתינוק שלו...לא?

"אני לא אשקול אותה עכשיו, כי אז הפרוטוקל יחייב אותי להעביר אותה לתינוקיה (על הפיצית הזערורית)... אני אחזור אחר כך..."
"את יודעת שיש לנו ביות מלא, נכון? אני אתקשר לתינוקיה כדי שיאשרו לכן..."
המיילדת המקסימה כשעוד היה ביות בתה"ש.
והכי הכי - מאותה קוסמת - "אין לך אפילו שריטה..."
 

ט ו ש ה

New member
אתן יודעות מה עצוב לי בשרשור הזה?


שרובכן זוכרות את המשפטים הגרועים, אבל יחסית רק מעט מכן זוכרות את הדברים הטובים שאמרו לכן.
עצוב
 

בּלו

New member
אכן עצוב

ואני תוהה עד כמה הצוותים שמרשים לעצמם להגיד את כל הפנינים האלו מודעים לזכרונות המרירים שהם משאירים אצל יולדות...
 

טוליפ 24

New member
ט ו ש ה , זה תמיד ככה...

הדברים הרעים תמיד נחקקים בזיכרון...גם הטובים, אבל הרעים הרבה יותר...
 

GulDa

New member
אני דווקא זוכרת


אמנם 3.5 חודשים אחרי הלידה באסף הרופא וסתם קפצתי 'לבקר' פה אבל יש לי מה לכתוב:
ממש אחרי שנכנסנו לחדר לידה, המיילדת שדווקא לא היתה הכי סימפטית, נורא לחצה עלי לקחת אפידורל כי אמרתי שאני עקרונית רוצה אבל חוששת שזה יתקע את הלידה אז היא אמרה לי: "את נורא סובלת וחבל, תסמכי עלי שאני פה ואני מבטיחה לך שהאפידורל לא יתקע את הלידה" - צדקה. עשינו תנועות נכונות והלידה לא נתקעה ויותר מזה, ה5 דק האחרונות לפני שהתחיל האפידורל היו קשות, אם הייתי מקשיבה לה מהרגע הראשון לא הייתי חווה אותן.

ואח"כ, עם המשמרת החדשה, בחצות בערך אמרו לי להתחיל ללחוץ והסבירו לי איך, אחרי כמעט שעה שבקושי נכנסה המיילדת, נכנסה האחראית משמרת ושאלתי אותה מה קורה ועד מתי ללחוץ את ענתה: "את רוצה שלא יהיו לך חתכים ותפרים? אז תלחצי!" - צדקה!!! נולד 4 קילו בלי חתכים ובלי תפרים. בדיעבד הסתבר שהיא מומחית ללידות של גדולים, חבל שהיא לא אמרה לי את זה לפני, והיתה מרגיעה אותי בלייב .
 

Ferbers

New member
מה לעשות שיש כאלו שאין להן זיכרונות טובים?

לי לא אמרו דברים טובים, לא עודדו והשאירו לי טראומה קשה, ודווקא ציינתי שהמחלקה נראתה אחרת, וראיתי שעוד רבות כאן ציינו גם דברים טובים..
יש הרבה אנשים שנמצאים במקצוע הלא נכון, לידה זה לא כמו ללכת לבנק, שאם הפקידה רבה עם בעלה בבוקר היא יכולה להיות מגעילה, דרוש כאן אנושיות ואכפתיות ורגישות, מי כמוך יודעת, ויש כאלו בינינו שנופלות על צוות שהוא רחוק מלהיות כזה..
זה מה שבאמת עצוב בשרשור הזה..
 

ט ו ש ה

New member
חבל שאת לוקחת את הדברים לכיוון הזה

לא אמרתי את הדברים האלה אישית נגדך, ואני גם לא נכנסת פה להתייחסות לכל אחד ואחד מהסנריואים שחלק מהם אפשר להסביר, וחלק מהם הם באמת סיפורים איומים ומחפירים של גסות ממדרגה ראשונה.
לא אמרתי שאין מיילדות ורופאים מגעילים
לא אמרתי כלום, פרט לזה שבסופו של דבר, הרוב זוכרות פה דברים לא רעים ומעליבים, ולא דברים חיובים.
זה הכל.
 

Ferbers

New member
ושוב אני אחזור על עצמי..

כי יש כאלו שאין להן דברים חיוביים לזכור.. זה מה שבאמת עצוב.. מי שהיו לה גם רגעים טובים ציינה גם את זה..
 

ט ו ש ה

New member
ושוב אני אחזור על עצמי

לא אמרתי שזה לא המצב.
אמרתי שזה מאד עצוב שבסופו של יום יש פה יותר רגעים גרועים מרגעים טובים. זה הכל.
ואנחנו יכולות להגיד בדיוק את אותו דבר עוד פעם ועוד פעם, או להניח לזה.
 

Ferbers

New member
זה לא מה שאמרת..

אמרת שעצוב שזוכרים את הדברים הרעים ולא את הטובים.. לא שיש יותר רגעים גרועים מטובים. יש הבדל.
אני לא מנסה להיכנס איתך לעימות, ואני מבינה שבתור מישהי שמגיעה מהמקצוע, השרשור צורם לך, אבל תאמיני לי שבתור אישה מפוחדת בלידה ראשונה, לי זה צרם יותר.
 

ט ו ש ה

New member
תעשי לי טובה, בסדר?

אל תגידי לי מה אני כן או לא חושבת.
זה הדבר הכי מעצבן ולא נעים בעולם.
כמו שכתבתי בהתחלה, ואת בחרת לקחת את זה לכיוון הזה, בגלל העניניםהאישיים שלך - מאד עצוב לי שמה שזוכרים זה את הדברים הרעים (כי כנראה יש בעיקר דברים רעים). הפרשנות האישית שלך, היא בדיוק זה - אישית שלך.
 

Ferbers

New member
אולי תירגעי טוב?

מה את ישר קופצת? מי אמר לך מה את חושבת?
מעניין מה בדברים שלי גורם לך להיות כזו תוקפנית, מקווה שלעולם לא אתקל בך בחדר לידה...
 

טוליפ 24

New member


הלוואי והייתי נתקלת בה בחדר לידה...!
בסה"כ היה לה רע "לשמוע" שעיקר הדברים שזוכרים הם רעים....
 

Ferbers

New member
זה בסדר כבר שמתי לב לזה..

שכל פעם שמישהי חושבת משהו אחרת ממנה ומעיזה להגיד את זה ישר קמות פה כמה בנות שישר ממהרות לעשות
ולהצדיק אותה ולגנות את מי שמעיזה להרים את הראש..
זה פורום פתוח וזכותי להגיב לה ולא להישתתק בפחד..
 

הייהופ

New member
מסכימה איתך !

וזה אחרי שכ״מיילדת״ היא כתבה לי שכדאי לי לא להתקל בה בחדר לידה ! ( מעניין איזה חוויה הייתה משאירה בי ).

 

ט ו ש ה

New member
לא, אולי את תרגעי, ולכי לקרוא את עצמך שוב

וכשאת כותבת לי בכותרת "זה לא מה שאמרת" זה בדיוק להחליט בשבילי למה כן או לא התכוונתי.
וכמו שאמרתי, מצטערת שהייתה לך חוייה כל כך גרועה, אבל כנראה שאת האגרסיביות של עצמך יותר קשה לראות.........
 
אולי בשביל זה שווה ללדת הרבה פעמים...

ככה זוכים לקבל גם חויות מתקנות.
בלידה השניה שלי היתה מיילדת נוראית שכשצעקתי- היא צעקה עלי להפסיק לצעוק וכאלה דברים...
בלידה החמישית שלי היתה מיילדת אחראית נהדרת, שעמדה להכניס אלי את אותה מיילדת מהלידה השניה, עשיתי לה כזה "לא" הסטרי עם היד והראש, שהיא ישר הוציאה אותה החוצה ולקחה אותי תחת חסותה.
ככה זוכים לתיקונים...
בכלל הלידה ה5 שלי היתה תיקון אחד לאחד ללידה השניה. אצרף את הסיפור גם כאן בהזדמנות. בינתיים יש אותו בפורום לידה פעילה וביתית.
 
למעלה