דיכאון בהריון
שלום לכולן,
לפני כשבוע גיליתי שאני בהריון , כעת בשבוע 6 . ההריון לגמרי לא מתוכנן, יש לי שני ילדים קטנים בבית , הקטנה בת שנה וחצי ועיקר הבעיה שהבעל כמעט ולא נמצא ומעבר לכך אין לי ממש עזרה כך שכל יום החל מהשעה ארבע ועד שמונה אני איתם לבד, משחקים, חברים ארוחות מקלחות ושינה- הכל לבד. כבר היום נורא נורא קשה לי ויש ימים שאני ממש לא יודעת איך הזמן יעבור עד לשינה. אני מפגישה אותם עם חברים, יורדים לגינה, הולכים לטייל אך הכל ביחד נורא מתיש מה גם שהעבודה שלי מאוד אינטנסיבית ואני צריכה להיות תמיד זמינה גם כאשר אני בבית ולעיתים גם עובדת מהבית.
לא מזמן (לפני ההריון) היה לי משבר שממש רבתי עם הבעל כשהרגשתי שאני לא מסוגלת יותר ומבחינת העבודה שלו המקסימים שהוא יכול לעשות זה להגיע פעם בשבוע בשעה 7 במקום ב 9.
כשגיליתי על ההריון לרגע שמחתי אך אחר כך התחלתי להבין מה זה ידרוש ממני ואין לי מושג איך להתמודד עם ילד נוסף!! גם ככה קשה קשה לי אז מה יהיה עם עוד אחד?? גם ההריון עצמו הפעם קשה יותר מבעבר- בחילות 24 שעות, נורא נורא קשות, לא מסוגלת לאכול או להריח שום דבר, מרגישה ממש כמו סמרטוט. תוסיפו לזה שני ילדים ואני בכלל בבעיה.
אני רוצה 4 ילדים ואני כבר בת 34 כך שאני מניחה שמהבחינה הזו זה בסדר אך נפשית לא נראה לי שאני מוכנה לזה עכשיו . אני ממש בדיכאון, רואה נשים בהריון וזה מזעזע אותי לחשוב שעוד כמה חודשים גם אני אהיה כך. אני לא יודעת מה לעשות. הפלה ממש לא באה בחשבון אבל איך להתמודד ולצאת מהדיכאון?
הדבר שהכי מפחיד אותי הוא שאני יאהב את הילד הזה פחות . את השניים הראשונים קיבלתי בכל כך אהבה , גם את ההריון וגם את כל מה שאחריו ולא משנה כמה קשה זה היה אך עכשיו מה יהיה?
הייתי חייבת לפרוק, אשמח לשמוע מניסיון של אחרות איך אפשר להתמודד והכי חשוב- שזה לא משפיע על הרגשות לתינוק/ת לאחר מכן...
שלום לכולן,
לפני כשבוע גיליתי שאני בהריון , כעת בשבוע 6 . ההריון לגמרי לא מתוכנן, יש לי שני ילדים קטנים בבית , הקטנה בת שנה וחצי ועיקר הבעיה שהבעל כמעט ולא נמצא ומעבר לכך אין לי ממש עזרה כך שכל יום החל מהשעה ארבע ועד שמונה אני איתם לבד, משחקים, חברים ארוחות מקלחות ושינה- הכל לבד. כבר היום נורא נורא קשה לי ויש ימים שאני ממש לא יודעת איך הזמן יעבור עד לשינה. אני מפגישה אותם עם חברים, יורדים לגינה, הולכים לטייל אך הכל ביחד נורא מתיש מה גם שהעבודה שלי מאוד אינטנסיבית ואני צריכה להיות תמיד זמינה גם כאשר אני בבית ולעיתים גם עובדת מהבית.
לא מזמן (לפני ההריון) היה לי משבר שממש רבתי עם הבעל כשהרגשתי שאני לא מסוגלת יותר ומבחינת העבודה שלו המקסימים שהוא יכול לעשות זה להגיע פעם בשבוע בשעה 7 במקום ב 9.
כשגיליתי על ההריון לרגע שמחתי אך אחר כך התחלתי להבין מה זה ידרוש ממני ואין לי מושג איך להתמודד עם ילד נוסף!! גם ככה קשה קשה לי אז מה יהיה עם עוד אחד?? גם ההריון עצמו הפעם קשה יותר מבעבר- בחילות 24 שעות, נורא נורא קשות, לא מסוגלת לאכול או להריח שום דבר, מרגישה ממש כמו סמרטוט. תוסיפו לזה שני ילדים ואני בכלל בבעיה.
אני רוצה 4 ילדים ואני כבר בת 34 כך שאני מניחה שמהבחינה הזו זה בסדר אך נפשית לא נראה לי שאני מוכנה לזה עכשיו . אני ממש בדיכאון, רואה נשים בהריון וזה מזעזע אותי לחשוב שעוד כמה חודשים גם אני אהיה כך. אני לא יודעת מה לעשות. הפלה ממש לא באה בחשבון אבל איך להתמודד ולצאת מהדיכאון?
הדבר שהכי מפחיד אותי הוא שאני יאהב את הילד הזה פחות . את השניים הראשונים קיבלתי בכל כך אהבה , גם את ההריון וגם את כל מה שאחריו ולא משנה כמה קשה זה היה אך עכשיו מה יהיה?
הייתי חייבת לפרוק, אשמח לשמוע מניסיון של אחרות איך אפשר להתמודד והכי חשוב- שזה לא משפיע על הרגשות לתינוק/ת לאחר מכן...
