פורום הריון ולידה - תמיכה

ויטמין K הינו ויטמין החשוב לקרישת דם. הוא מיוצר במעיים ולכן בשבועיים הראשונים לחייו של התינוק, לא נמצא באופן טבעי.

למה לתת?
החשש הוא מפני דימום תוך מוחי. סיכון נדיר יחסית אשר עולה במקרה של לידות מכשירניות

איך נותנים?
* בבית החולים נותנים בזריקה לעקב. חשוב לציין שבכל מקרה של דקירה כזו, האכלה תוך כדי עוזרת בשיכוך הכאב.
* ישנה אפשרות לתת דרך הפה. אז צריך להביא את הטיפות אתכם לבית החולים. יש צורך במרשם רופא כדי לקנות אותן והן ניתנות 3 פעמים באחריות ההורים: ביום הלידה, לאחר שבוע ולאחר חודש.
  היתרון הוא החיסכון בכאב הזריקה והחסרון הוא במקרה של תינוק פולט - לא בטוחים כמה נכנס.

זכור לי מהקורס הכנה ללידה בעין כרם שאמרו שזה אותו חמור שאפשר לבקש שיתנו אותו בטיפות....
בניתי על זה לכן חשוב לי לדעת....
איך אני משיגה מרשם? מרופא משפחה?

קחי בחשבון שאין את זה בשוטף בבתי מרקחת, ולוקח בערך 10 ימים עד שזה מגיע

לא חייבים לתת?
מה עם קיסרי?

תינוק שנולד בלידה מכשירנית הסיכוי שלו לאיזשהו דימום פנימי (אפילו קטן ולא תמיד משמעותי) הוא הגבוה ביותר
אח"כ תינוק שנולד בלידה רגילה
ואחריו תינוק שנולד בקיסרי
אך בכל מקרה חשוב לציין שבכל לידה דימום שכזה יכול להתרחש

יאפשרו לאם להניק/להאכיל תוך כדי הזריקה.

1) כפי שכתבת, זה לא חיסון, אלא ויטמין.

2) מתן ויטמין K חשוב במיוחד אצל תינוקות הניזונים מחלב אם בלבד … הדגש|ויטמין K (גילוי נאות:- לא בדקתי את הסברה הזאת, אז אני לא בטוחה בנכונותה המדעית - אולי יש כאן מישהי בפורום שבדקה זאת ותוכל לאשר או להפריך זאת)

3) הויטמין חשוב בעיקר לבנים בגלל ברית המילה.

4) לגבי המתן בטיפות - ויטמין K נספג במעי רק בלווית שומן. ב48 שעות הראשונות לחייו של תינוק, לא ברור כלכך כמה שומן יש במעי ועד כמה יעילה הספיגה ולכן - לא ברור כלל עד כמה נספג הויטמין K שניתן בטיפות.

5) לדעתי, לאור העובדה שמדובר בהתערבות שהיא בסכ"ה מינימלית (שהרי מדובר בחומר הנמצא באופן טבעי בגוף), לא כדאי לקחת את הסיכון!

גדולה יותר כי לא בהכרח שזה יספג
והבנתי שהטעם של זה מזעזע (לפחות ממה שהסביר לי רופא שמבין קצת יותר ממני בדברים האלה).

סוף סוף קצת סדר בבלגן הזה שנקרא חיסונים...
כמה חיסונים תכלס מקבל תינוק אחרי הלידה? נניח אם אני לא אתנגד לאף חיסון.

(ובכלל, כל הכבוד על פתיחת השרשור, חשוב ביותר!)

בנוסף לכל מה שצויין כאן בנוגע לספיגה -
הטעם של הדבר הזה נוראי, ויש לתת ממנו שלוש מנות.
לשיקולי האישי, עדיף היה לדקור אותה פעם אחת, בעודה מניקה עלי, ולגמור עם זה, מאשר להאכיל אותה בגועל נפש המר הזה.....

אין לבלבל צהבת B עם צהבת ילודים. צהבת B היא מחלה לכל דבר אשר עוברת בנוזלי הגוף - דם וזרע.

בכל מקרה, כחודש אחרי החיסון הראשון יש צורך בחיסון נוסף (אפשר בטיפת חלב) על מנת להשלים את ההגנה. החיסון מגן ל-4 שנים בלבד.

למה כן?
צהבת B תוקפת את הכבד. אם ישנו חשש שהתינוק יכול להדבק מהסביבה הקרובה לו - יש לחסן.

למה לא?
לאחר שיקול הורי, אם בני השפחה מחוסנים בחיסון תקף ואין סיכוי שהתינוק יידבק, ניתן לדחות את החיסון (למשל, עד כניסה למסגרת עם הרבה ילדים)

בכל מקרה, ההחלטה היא שלכם בתור הורים ולא של אף אחד אחר

החיסון הוא לכל החיים

החיסון ניתן בגיל יום, לאחר חודש ולאחר חצי שנה.
הוא משפיע לרוב החיים (יעילותו יורדת עם הזמן בעיקר בגיל הזקנה)

בשתי מילים לגבי חיסונים: חיסון יכול להיות מומת (ללא נגיף פעיל) או חי מוחלש (כשמו כן הוא, מחדירים את החיידק בכמות מאוד מועטה לגוף ונותנים לו לפתח תגובה)
אם אני לא טועה, החיסון לצהבת B הוא חי מוחלש

אז יש סוג נוסף של חיסונים מלבד שני אלה שרשמת - חיסון מהונדס גנטית, נכון זה נשמע מפחיד, אבל בעצם מה שעושים (על רגל אחת...) הוא להכניס רק חלק מהוירוס, הגוף מפתח נוגדנים נגד המחלה אבל הסיכון של הדבקות במחלה לא קיים כיוון שאין את הוירוס השלם בתוך החיסון.

למעשה החיסון מכיל רק חלק ממעטפת הוירוס
לא חי מוחלש!

הסכנה בהפטיטיס B (=צהבת B) זה שבילדים לרוב הדבקה גורמת למחלה קלה אם בכלל מחלה, אבל הילד הופך לנשא כרוני של הוירוס ועם השנים זה יכול לגרום לאי ספיקה של הכבד עד צורך בהשתלת כבד וכן סרטן כבד.

אבל אני חוסנתי לצהבת B ב- 95 (+/-), ורציתי לחסוך מביתי את החיסון (מכיוון ואני מחוסנת, והיא מקבלת את החיסון שלי), עברתי בדיקת נוגדנים, והסתבר שאין לי נוגדנים (כלומר, אני לא מחוסנת).

אז החיסון הוא לא בהכרח לכל החיים (אע"פ שגם אני שמעתי את זה).

אבל כפי שכתבת....לא בטוח בכלל וצריך לבדוק את זה.
החיסון הוא בסה"כ חיסון די חדש (20 ומשהו שנים)

לכל חיסון צריך להתייחס בנפרד.

בהמשך לצהבת, באותה בדיקה בדקתי את נוגדני הצהבת A שלי, שכבר עברו אז 9+ שנים מאז שקיבלתי אותו, ודווקא אליו, אני כן מחוסנת (ולו דווקא יש פג תוקף של 10 שנים, אאל"ט).

ואין לי נוגדנים
המליצו לי להתחסן שוב פעם אבל היות והפסקתי להיות צוות רפואי ואני יודעת שנאי נשואה למי שהוא אינו נשא של צהבת B אני מרשה לעצמי כרגע לא להתחסן .כל עוד הילד שלי לא במעון או גן הוא לא יתחסן גם כן לצהבת B .

תינוקות מקבלים מאמם נוגדנים למחלות מסוימות, אשר נשארים בגוף לתקופה מסוימת. בתקופה הזו, הנוגדנים מגנים עליהם, אבל גם גורמים לכך שחיסון חיצוני שמתקבל (בזריקה) לא יהיה יעיל.

ה'תקופה המסוימת' הזו לא אחידה, בתלות ברמת החיסוניות של האמא, ברמת ההנקה, וגם סתם בעובדה שמדובר בגוף חי ולא במכונה ולכן, יש סיכוי שהחיסונים האלה לא 'תופסים' כי הנוגדנים מהאמא מפריעים, יש סיכוי שתופסים חלקית ויש סיכוי שהנוגדנים מהאמא כבר נעלמו והחיסון כן תופס.

עפ"י, ההצהרות המעשיות החיסון תקף במבוגר ל-20 שנים ובילדים ל-3-4 ואולי 5 שנים.

אם אני מחוסנת לצהבת בי, אז בעצם, לפי מה שכתבת, אי אפשר לדעת האם התינוקת תהיה גם היא מחוסנת?
או שזה בעצם לא ככ משנה, כי דרכי ההדבקות הם נדירות לתינוקות?איך אפשר בעצם לדעת?

כפי שכתבת "זה בעצם לא ככ משנה, כי דרכי ההדבקות הם נדירות לתינוקות" מכיוון שאנחנו חיים במדינה מערבית.
הסיכוי היחידי שלהדבקות לתינוקות היא ע"י עירוי דם ואני רוצה להאמין שבארץ לא יתנו לזה לקרות לעומת במדינות פחות מפותחות שזה מאוד יכול לקרות.

אפשר לדעת ע"י בדיקת דם פשוטה לתינוק, אך מיותר לדקור אותו בשביל זה, כי אפשר להגיד שאין סיכוי שהוא יידבק.

*אז זה בעצם אומר שזה לא משנה אם האמא מחוסנת או לא? כי נדיר שתינוק ידבק גם אם הוא לא מחוסן?
*האם כל מנות הדם שניתנות לתינוקות נבדקות נגד הצהבת( וזאת בהנחה שלא מחסנים, ואז חס וחלילה שהתינוק צריך לקבל עירויי בימיו הראשונים)?
*האם ישנה השפעה האם האב מחוסן או לא?
מהו האינטרס של משרד הבריאות לחסן תינוקות בני יומם בצהבת?
תודה רבה וסליחה אם חפרתי

למעט המעבר בתעלת הלידה, אך גם כאן זה לא מדוייק, כי אז הוא יכול להדבק, אך החיסון לא יעיל עבורו כפי שהסברתי מעלהבהודעתי הראשונה בנושא זה, על ה'תקופה המסוימת' ולכן יהיו לו מעט מאוד נוגדנים ובנוסף יש זמן שלוקח לגוף התינוק לפתח נוגדנים.

אם עשית בזמן ההריון את בדיקת הנשאות ומתברר שאת נשאית, נותנים לתינוק בנוסף על החיסון נוזל פלזמה שנקרא אימונוגלובולין וכך,הוא מקבל מנת נוגדנים.

האבא בכלל לא מעניין בסיפור, כי כפי שהסברתי תהליך ההדבקה הוא רק בתעלת הלידה.

"האינטרס של משרד הבריאות לחסן תינוקות בני יומם בצהבת" הוא כלכלי נטו, כי בדיקות הנשאות עולות יותר מאשר החיסונים, אך האבסורד הוא, שאם לא עושים בדיקות נשאות לנשים בהריון, לא ייעו שהאם נשאית ולכן התינוק שלהן לא יקבל את נוזל הפלזמה שדברתי עליו מהול בחיסון ועל כן לא יהיה מוגן מהדבקות בלידה!

מעבר לשיקול שאולי אינו נחוץ, האם יש סיכון מסויים שבגללו כדאי לשקול אם לעשות או לא?

פורסם פה בפורום באחד מהשרשורים הגדולים האחרונים (אאל"ט) קישור לאתר שנקרא Ian's Voice -
הקימו אותו הורים שמספרים שם על התינוק שלהם שמת בעקבות תגובה אלרגית חריפה לחיסון,
שנבעה מכך שהחיסון מפותח באמצעות שמרים או מכיל שמרים והילד היה אלרגי מאוד.
המערכת הרפואית לא איתרה בזמן קשר בין החיסון לתופעת הלוואי הזאת והתינוק הגיע למצב של קריסת מערכות.
התמונות שם די קשות לצפייה ונראה שהתינוק המסכן הזה סבל מאוד.

אפשר לומר שאני באופן אישי מאוד מודאגת מהחיסון הזה.
הייתי שמחה לקבל כמה תשובות אם יש פה מישהו/ מישהי שמבינה בנושא:

1) צהבת B הרי מועברת במגע מיני/ עירוי דם/ מזרקים משומשים- מה שלא כ"כ רלוונטי לתינוק בן יומו.
אז למה התינוק חייב לקבל את החיסון הזה כבר בשעות הראשונות של חייו?
הוא רק הגיע לעולם, רק התחיל לנשום, לאכול.. למה להכביד על המערכת החיסונית העדינה שלו עם התמודדות כזו?
למה שלא יקבל את החיסון הראשון אחרי שבוע/ חודש/ שנה? הרי גם ככה לוקח לגוף שלו זמן לפתח חסינות ויש עוד שתי מנות
שהוא אמור לקבל (בגיל חודש ובגיל חצי שנה), אז זה לא שהוא מחוסן מהשנייה שבה קיבל את הזריקה..
לא שזה יעזור לדחות את החיסון אם הוא בכל אופן עשוי לפתח תגובה אלרגית חריפה (גם בגיל שנה),
אבל אולי אז להורים לפחות תהיה הזדמנות להכיר את הילד שלהם יותר משעה ולגלות באופן אחר למה הוא אלרגי. לא יודעת...

2) למה לא מיידעים את ההורים בכך שיש לחיסון סכנות? גם אם הן נדירות, נראה לי מוזר מאוד שאף אחד לא מכיר אותן
או מתייחס אליהן (כולל את המערכת הרפואית)... הרי יש חיסונים שלפניהם נהוג לשאול את המטופל אם הוא אלרגי לביצים וכו',
אז איך לא בודקים אלרגיה לשמרים (בתינוקות בני שעה!) לפני שנותנים להם חיסון שעלול להסתיים במוות?

אני מפספסת פה משהו? אשמח להבהרות/ הארות

אם המחלה אפילו לא מועברת באויר או במגע חיצוני - למה כ"כ דחוף לחסן ביום הלידה עצמה???

(07/11/11 22:04)

זה הסיבה?
היה ברור לי שזה קשור למשהו כלכלי אבל לא עד כדי כך.
אם החלטתי לא לחסן לצהבת בי בהתחלה - אני צריכה לעשות בדיקת נשאות למחלה?
אם אני כבר ממש לפני לידה זה משנה?
האם עדיף שאעשה חיסון רק למקרה שאולי אני נשאית?
את האמת, אני נזכרת שעשיתי חיסונים כשנסעתי לנפאל לפני מס' שנים. בטוח שגם צהבת בי היה ברשימה,נכון? אז זה אומר שאני מחוסנת וזה יעבור גם לתינוק?

סליחה על רצף השאלות.
אשמח לתשובות אם יש לך כאלה ואם יש לך כוח וזמן.
תודה.

יש גם עוד סיבה שהיא פרה היסטורית מתקופת העליה האתיופית, שלא רצו שזה יראה גזעני, אז ביקשו מכל האוכלוסיה להתחסן ולא רק מהם.

כן, אך אם התחסנת בעבר לנפאל, אז רוב הסיכויים שאת מחוסנת, אלא אם כן עבר 20 שנה.

לא, את יכולה לעשות את הבדיקה אפילו בשבוע מתקדם של ההריון בתנאי שהתשובה תהיה על הלידה.

אני לא ממליצה לך לעשות חיסון, אך במקרה שלך אם תחליטי לעשות, תצטרכי רק עוד מנה אחת של דחף בכדי להיות על הצד הבטוח של החיסוניות שלך.

אני בשבוע 40 להריון.
זה אומר שאני אמורה ללדת או היום עד עוד שבועיים...
אני מניחה שלעשות בדיקת נשאות לוקח כמה ימים/שבועות.
אם לא אספיק עד הלידה - האם עדיף לחסן את הילד על כל מקרה שלא יהיה?
מלכתחילה מעדיפה שלא לחסן שלא לצורך, ואחרי השרשורים פה אני מבינה שדווקא צהבת בי הוא ממש שלא לצורך בגיל הזה...
נתונים עלי שאולי תוכלי לעזור לי להבין עד כמה אני "בסיכון" להיות נשאית:
1. אני דתיה ולא קיימתי יחסי מין עד החתונה, כנ"ל בן זוגי. אנחנו בני הזוג הראשונים אחד לשניה.
2. הנסיעה שלי למזרח הייתה לפני 7.5 שנים.
3. לא תרמתי דם ולא קיבלתי מנת דם אף פעם בחיי.
4. נראה לי שזהו.
בזמן שאני כותבת אני מבינה כמה הסיכוי נמוך שאהיה נשאית או חולה בלי לדעת את זה.

אבל אני שוב שואלת כדי להבין, זה די חדש לי כל הנושא, אז השאלה שלי היא כזו:
האם עדיף לחסן את הילד על כל מקרה שלא יהיה? או עדיף שלא לחסן ובמקביל גם לעשות בדיקת נשאות?
(בדיקת נשאות מבקשים מרופאת משפחה? היא רק תשמע שאני לא רוצה לחסן ותתעלף, גם ככה אני כל פעם מחדש מסרבת לחיסון נגד שפעת אז מה היא תגיד על צהבת??)

שוב, סליחה על ההצקות החוזרות.
התשובות שלך מלאות ידע ומאוד עוזרות.
תודה.

לחיסון כל ערך.

נכון, הסיכוי של מזערי להיות נשאית.

בטיפת חלב לרוב נותנים את החיסון הזה ביחד עם זה של הפרוונאר (שתי זריקות נפרדות כמובן).
אני פיצלתי ביניהם כדי לא להעמיס לאביגיל על המערכת.
תופעות לוואי אפשריות לפי מה שזכור לי הן חום. אצלנו זה לא קרה. מה שכן - החיסון הזה ספציפית עייף את הנינג'ה הצעירה שופעת המרץ, ולשם שינוי ישנתי צהריים ביומיים שאחרי החיסון. הללויה. זה היה ככה גם אחרי המנה השניה שלו.
לא בהכרח הכל רע בחיסונים, מסתבר

המנ הראשונה היא בגיל חודשיים, השניה בגיל 4 ח', השלישית בגיל חצי שנה (ולא הראשונה כפי שכתבת) והרביעית בגיל שנה.
בכוונה, לא כתבתי אחרונה, כי זאת לא המנה האחרונה (יש עוד 2 מנות בגיל בי"ס ללא מרכיב ה-HIB).

וירוס הרוטה הוא נגיף נפוץ מאוד הגורף לשלשולים קשים ובעלי ריח אופייני.  הנגיף עובר בקלות במגע (החלפת טיטולים, בגדים, ומגע עם הצואה ) ולכן מאוד מדבק. (גם להורים וגם לאחים או ילודים אחרים).
בגדול אין טיפול למחלה, היאו עוברת בעצמה ולכן הטיפול הוא תומך בלבד, ויכול לכלול כלכלה ונוזלים דרך הוריד בעת הצורך.
למה צריך לחסן: בעיקר בילודים ובתינוקות קטנים יש נטייה להתייבשות מהירה בעקבות שלשולים והקאות ולכן ההתדרדרות יכולה להיות מהירה.
יש מעט מאוד מקרי מוות בשל הידבקות ברוטה בעולם המערבי בשל התערבות  מהירה ומתן נוזלים ותמיכה.
החיסון לרוטה וירוס חדש יחסית לדעתי ניתן בטיפות.

בניגוד לחיסונים אחרים פה החיסון לא אמור למנוע את המחלה אלא לךמנוע את המחלה הקשה שתביא להתייבשות
רוטה הוא נגיף מאוד מדבק ונשאר על משטחים גם לאחרי נקיון יסודי (למשל יד שנרחצה טוב- גם יכולה להעביר)
בניגוד ךלאמונה הרווחת- גם ילדים שנשארים בבית חולים ברוטה כמעט באותה המידה
95% מהילדים יחלו ברוטה עד גיל 5
ההדבקות הראשונות הן אלו עם הפוטנציאל להגיע למצב של התייבשות- גם כי הגוף לא מכיר את הנגיף וגם כי אלו תינוקות קטנים בד"כ והתיבשות אצלם היא מהירה מאוד (עניין של שעות ולא ימים)

רוטה זו לא מחלה שחולים בה פעם אחת וזהו. אלא נגיף שאפשר "לחטוף" 5-6 פעמים עד גיל 5 (ואח"כ שוב- גם מבוגרים חולים בו)
אבל ההדבקות הראשונות הן אלימות יותר וקשות יותר. מטבע הדברים- הן גם קורות בגילאים קטנים יותר. ילד בן 5 ששוקל 18-20 קילו אם הוא חולה ומשלשל/מקיא יש דרכים להחזיר לו נוזלים ללא עירוי, הוא מבין גם שחשוב לשתות ולוקח לו יותר משעתיים להתייבש היה ושום נוזל לא מצליח להשאר בגוף
תינוק ששוקל 5 קילו- תוך 3-4 שעות של הקאות כאלה מתייבש והמשמעות של זה היא אשפוז
החיסון בעצם גורם לגוף להכיר את הנגיף ואז כשהילד יחלה (והואיחלה) המחלה תהיה קלה יותר (נגיד שלשולים אבל לא 5 בשעה אלא אחת לשעה) ולא תגיע לכדי אשפוז,
מטרת החיסון היא הקטנת כמות האשפוזים
(ובנימה אישית- ליד איתי היתה מאושפזת ילדה בת שנה וחצי שחטפה רוטה. הוא היה בבי"ח בגלל משהו אחר. הילדה הזו היתה שבועיים באשפוז, "חיסלה" חבילת טיטולים כל יום- ואת יודעת מה המספרים בכל חבילה. וירדה 3 קילו בשבועיים של רוטה אלימה)

צריכה לחפש.

ברב שיח טלויזיוני ששודר לפני כשנה (נדמה לי...) באחת מתוכניות הבוקר, נציג משרד הבריאות אמר מפורשות שאוכלוסית היעד להגנה בחיסון האדמת היא אוכלוסית הנשים ההרות (חולי באדמת במהלך ההריון עלול לגרום למומים בעובר), ולא התינוקות/ילדים המתחסנים.
במילים אחרות, הילדים מקבלים חיסון אדמת לא כדי להגן על עליהם מפני המחלה, אלא על מנת שלא ידביקו ויסכנו עוברים של נשים הרות.

איך הם יכולים להדביק עוברים של נשים הרות?

אין שום חשש שילד יידבק במחלה בעצמו?

ועוד משו,
חיסונים שבאים יחד, נניח במחומשת, או בקבוצה הזו,
אפשר לוותר על אחד מתוך הקבוצה? איך?
זה לא זריקה אחת לכולם יחד?

ושיתוף פעולה של טיפת חלב.

אני בזמנו שקלתי לוותר על שעלת בגלל היסטוריה משפחתית. שאלתי על זה את האחות בטיפת חלב והיא אמרה שאין בעיה אבל אם אחליט היא מבקשת שאודיע לה מראש כדי שתוכל לארגן חיסון שאינו כולל שעלת.

לא בטוחה שכל אחות טיפת חלב היתה משתפת פעולה בצורה כזאת.

1) נכון לעכשיו, עדיין אפשר להפריד בין ה-MMR ל-'V', אך גם זה זמני

2) בחו"ל, ניתן להפריד את ה-MMR.

הבת שלי חלתה באבעבועות ולכן בכיתה א׳ כשחיסנו ב-MMRV, התעקשתי שיתנו לה חיסון מופרד. אמנם הייתי צריכה מאוד להתעקש ולעמוד על דעתי, אבל בסוף כן הביאו לה חיסון נפרד של MMR בלבד. אם זה קיים לילדים בכיתה א׳ , למה לא מאפשרים חיסון נפרד גם לתינוקות?

מרכיב ה-'V', אך בעתיד לא יהיה אפשר.

למען הסר ספק, בס'2 התכוונתי על הפרדת ה-MMR לאדמת בנפרד, חזרת בנפרד וחצבת בנפרד.

האם בשנה הקרובה עדיין תהיה אפשרות להפריד?
אשמח לתשובה

מדברים על זה עכשיו, אז נראה מה יוחלט ...

יהיו לו חום וגם פריחה וכל מה שכרוך במחלה, אלא שהאדמת נחשבת למחלה קלה בילדים. האוכלוסיה הפגיעה, ושבגללה מחסנים ילדים באדמת, היא אוכלוסית הנשים ההרות. שם האדמת אכן מסוכנת.
כלומר מחסנים ילדים כנגד מחלה שהם אמנם עלולים לחלות בה אך שאינה מסוכנת להם, על מנת שלא ידביקו אוכלוסית סיכון של נשים הרות.
מקווה שהבהרתי

כפי שאני מבינה וממה שקראתי נראה כי האדמת כשלעצמה אינה מחלה מסוכנת (אולי בשל חיסון העדר היא אינה נפוצה כפי שהיתה בעבר ולכן גם פחות מסוכנת אבל אני לא יכולה לומר את זה בוודאות)
ואולי הכוונה בחיסון ילודים היא על מנת שלא לסכן את האם או אימהות אחרות בזמן ההריון שכן בגיל הינקות קיים סיכוי שהתינוק יחלה (מחלת ילדים בכל זאת....) ואז ידביק את אימו או אמהות אחרות היכולות להיות בהריון. במקרה כזה הסיכון לעובר הוא מאוד גדול.

משהו שלמדתי לגבי חיסונים, בחלק מן המקרים מטרת החיסון אינה רק למנוע מחלה עבור הילד אלא מבחינה אפידמיולוגית, למנוע התפשטות של מגיפה או להכחיד מחלה באזור מסויים. ילד או תינוק פגיע בשל גילו ומערכת החיסון הלא לגמרי בשלה שלו וכפי שהוא פגיע הוא גם יכול להיות  זה שמעביר את המחלה במידה והוא חולה.
הדרך הקלה להבין זאת היא לראות הורים מצוננים בגן, הורים עם כינים וכו'.
כשהתחלתי לעבוד במחלקת ילדים, חליתי בשנה הראשונה בכל מני מחלות ילדים, כולל שעלת, דלקות אוזניים ורוטה....

מחלה קלה יחסית, אך בניגוד ל-B היא מדבקת.
לדעתי, אין טעם לקחת אותה לילדים שעדיין לא גמולים.

איך זה קשור? אשמח לעוד מידע

כי מי שגמול ונמצא בגן יכול להידבק בשירותים.

להיות אסימפטומטית.

(טעות הקלדה עיוורת)

נכון אבל ההדבקה בעיקר מגיעה מאי הגיינה של שטיפת ידיים ולאו דווקא שירותים .
אני רק חושבת על המסעדה שהטבח שם לא שטף ידיים והנזק שהוא יכול לגרום ... ושמחה שאני מחוסנת לצהבת A.

חוץ מזה, למעט סלטים, האוכל עובר חימום שגם מחסל חלק מהחיידקים.

נגיף HAV מועבר בקלות מאדם לאדם, בעיקר במגע קרוב ועם חשיפה להפרשות הזולת. לכן הוא גם נפוץ יותר.

הנזק העלול להיגרם מחיסון זה דומה לנזק העלול להיגרם מהחיסון כנגד מחלת צהבת B, כגון הסיכון לתגובה אוטו-אימונית הפוגעת בייצור המיאליןבמערכת העצבים המרכזית, עולה במהלך החודשים הראשונים שלאחר קבלת התרכיב החיסוני. פגיעה זו בייצור המיאלין עלולה לגרום לחלת ה-M.S. אשר פוגעת במערכת העצבים ויוצרת פלאקים (חורים). כמו כן נמצא קשר למחלה האוטו אימונית הקשה המכונה זאבת (לופוס).
החיסון עצמו מכיל חומרים כמו: ניאומיצין סולפה (אנטיביוטיקה חזקה אשר בכמויות גדולות גורמת לחרשות), פורמלדהיד (חומר אשר משמש לשימור גופות והוכח כמסרטן) ואלומיניום ( חומר האסור להזרקה, היות שקשור למחלת האלצהיימר ולנזקים מוחיים) - (אזהרות המוצר עצמו - Harvix Insert).

חשוב להקפיד שהתינוק בריא בזמן מתן החיסון, כי הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להעמיס עוד יותר על המערכת שלו.
זה רלוונטי בעיקר לחיסונים המאוחרים יותר (מחומשת, פרוונאר וכו') שניתנים בגיל שכבר יכולים להיות עניני שיניים.
לא קורה שום דבר אם החיסון נדחה בכמה שבועות בגלל זה.
אני חושבת שלמעט חיסון הרוטה - בשאר אין כ"כ משמעות לחריגה אפילו של כמה חודשים בזמני החיסונים (כלומר המנות השונות שניתנות).

אני באופן אישי גם מפצלת בין החיסונים, כלומר לא אחסן באותו יום יותר מחיסון אחד. גם זה רלוונטי לחיסונים המאוחרים יותר, כמו למשל המחומשת והפרוונאר שניתנים לרוב באותה "מכה". אני חושבת שעדיף לפצל ולרווח משהו כמו שבוע - שבועיים בין חיסון לחיסון, וככה גם לצמצם את תופעות הלוואי של החיסונים. זו אמנם חתיכת טרטרת הטיולים האלה לטיפת חלב, אבל לדעתי זה עדיף על תינוק סובל.
ככה גם אפשר להבחין אם יש חיסון מסויים שהתינוק הגיב אליו רע, ולדעת להתייעץ עם רופא לגבי מתן המנות הבאות של החיסון.

ועוד טיפ קטן מניסיון - אין דבר כזה חיסון "ללא תופעות לוואי". תתכוננו נפשית שגם אם זה נחשב לחיסון כזה, התינוק שלכן עלול כן לפתח תופעות לוואי בניגוד מחוצף לסטטיסטיקה.

בהחלט שימושי!