לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
5493254,932 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון ולידה - תמיכה

קסם בא לעולם ! אין מראה מדהים יותר ממראה אישה בהריון. אין הרגשה נפלאה יותר מהרגשת תזוזת העובר הקטן בתוכך. אף קטנטן, אוזניים קטנטנות, ידיים, רגליים והכל הכל בתוך בטן עגלגלה ומתוקה שכל כך בא ללטף! נפלא...... עוד שמונה חודשים, שבעה, שישה, חמישה, איך שהזמן עמד מלכת, ארבעה, שלשה, אין כבר כוח, כבד, לוחץ, והופ הנה זה בא! קסם קטן הגיח לאויר העולם, את מתבוננת בו, נדהמת מיופיו, מחוסר האונים שלו,רוצה לחבק, לנשק ולא להרפות, ל ע ו ל ם. הפרי המותר! בפורום זה נעסוק בכל השאלות המטרידות בזמן ההריון, נחווה ביחד את ההתרגשות, נתייעץ, נעזור, נלמד, נדבר, נבכה ונתרגש. בדיקות שגרתיות, בדיקות גנטיות, אולטרסאונד, בדיקות רופא, הלידה, ניתוחים, סיבוכים (לא עלינו טפו טפו טפו) ברית מילה, בריתה ואיך נקרא לילד? הכל על הכל אז..... ברוכות הבאות וקדימה לעבודה וכמה פרטים טכניים שחשובים לא פחות! בכל עמוד נכנסות רק 15 הודעות ראשיות. כל הודעה חדשה נשלחת לראש העמוד הראשון, וגם הודעה שמגיבים אליה מוקפצת לראש העמוד הראשון. שאר ההודעות יורדות למטה, עד שהן עוברות לדף הבא, ובסוף, נכנסות לארכיון. שרשורים הם הודעות המגיבות להודעה בפורום. אם רוצים להגיב להודעה שנכתבה יש לשרשר להודעה המקורית ולא לפתוח הודעה חדשה. הודעות בנושאים דומים יש לשרשר גם כן, כי לפעמים תשובה אחת יכולה לעניין או להיות רלוונטית לשואלות נוספות, וגם כדי שהודעות אחרונות לא ידחקו לדף הבא. לתשומת ליבכן תודה! 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון ולידה - תמיכה

קסם בא לעולם ! אין מראה מדהים יותר ממראה אישה בהריון. אין הרגשה נפלאה יותר מהרגשת תזוזת העובר הקטן בתוכך. אף קטנטן, אוזניים קטנטנות, ידיים, רגליים והכל הכל בתוך בטן עגלגלה ומתוקה שכל כך בא ללטף! נפלא...... עוד שמונה חודשים, שבעה, שישה, חמישה, איך שהזמן עמד מלכת, ארבעה, שלשה, אין כבר כוח, כבד, לוחץ, והופ הנה זה בא! קסם קטן הגיח לאויר העולם, את מתבוננת בו, נדהמת מיופיו, מחוסר האונים שלו,רוצה לחבק, לנשק ולא להרפות, ל ע ו ל ם. הפרי המותר! בפורום זה נעסוק בכל השאלות המטרידות בזמן ההריון, נחווה ביחד את ההתרגשות, נתייעץ, נעזור, נלמד, נדבר, נבכה ונתרגש. בדיקות שגרתיות, בדיקות גנטיות, אולטרסאונד, בדיקות רופא, הלידה, ניתוחים, סיבוכים (לא עלינו טפו טפו טפו) ברית מילה, בריתה ואיך נקרא לילד? הכל על הכל אז..... ברוכות הבאות וקדימה לעבודה וכמה פרטים טכניים שחשובים לא פחות! בכל עמוד נכנסות רק 15 הודעות ראשיות. כל הודעה חדשה נשלחת לראש העמוד הראשון, וגם הודעה שמגיבים אליה מוקפצת לראש העמוד הראשון. שאר ההודעות יורדות למטה, עד שהן עוברות לדף הבא, ובסוף, נכנסות לארכיון. שרשורים הם הודעות המגיבות להודעה בפורום. אם רוצים להגיב להודעה שנכתבה יש לשרשר להודעה המקורית ולא לפתוח הודעה חדשה. הודעות בנושאים דומים יש לשרשר גם כן, כי לפעמים תשובה אחת יכולה לעניין או להיות רלוונטית לשואלות נוספות, וגם כדי שהודעות אחרונות לא ידחקו לדף הבא. לתשומת ליבכן תודה! 
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע הניתן בפורום אינו מקצועי, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם בעל מקצוע!
אנא הקפידו לשרשר הודעות בנושאים קשורים. לעיון בנהלי השרשור הקישו כאן.
הפרסום בפורום אסור בהחלט.
המשך >>

לצפיה ב-'תוספת לאירוח בפורום'
תוספת לאירוח בפורום
23/12/2010 | 15:02
122
16
גולשות יקרות,

בנוסף על טל (מישל) עמר שתתארח כאן אחר הצהריים, יתארחו עוד שתי מומחיות של מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית:

עו"ד קרן בר יהודה - תמשיך לענות על שאלות בתחם המשפטי. ייתכן שקרן תענה על השאלות בשעה מאוחרת יותר הערב.

מירי מדעי, רכזת ליווי בהליך הפלילי-משפטי במרכז הסיוע "תאיר" ברחובות.
קצת על מירי:
במסגרת התפקיד אני בקשר עם הנפגעות/ים אשר מתלבטים/מבקשים לדעת כל מה שאפשר על ההליך הפלילי. בד"כ הם/ן מוזמנים/ות לפגישה במרכז ובה אני מסבירה מה כולל ההליך הפלילי, מהי החקירה במשטרה, איך ומה צריך לספר, מה קורה שלב אחרי שלב מבחינת המשטרה. באותה שיחה כמובן נבחן המצב הנפשי בו שרוי/יה הנפגע/ת. מהם מקורות התמיכה שלה בבית (הורים, חברים, בעל..).במידת הצורך תהיה הפניה לטיפול נפשי ע"י בעלי/ות מקצוע.
אני מלווה את הנפגעות/ים פיזית בחקירה (נוכחת איתם/ן בחדר החקירות כל זמן החקירה), מלווה לפרקליטות ומלווה בעת ההעדה בבימ"ש.
הליווי של המרכז הוא ארוך טווח וכולל גם ליווי בתביעות אזרחיות, תביעות לביטוח לאומי ובעצם בכל דבר, הקשור לפגיעה ואשר הנפגע/ת רוצה ובוחר/ת של ההשלכות הקשות של הפגיעה המינית..
כל הקשר עם נפגעי/ות העבירה נעשה רק עפ"י הרצון, הבחירה ובעיקר הקצב הרצוי של הנפגעים/ות תוך התחשבות מקסימלית, אמפטיה, חוסר שיפוטיות והבנה
כמובן שאני מקיימת פגישות ושיחות גם עם בני זוג, הורים, חברים של הנפגע/ת בהתאם לרצון ולבקשה כדי להסביר את התופעות, התגובות והמהלכים העתידיים
חשוב להדגיש- כל השיחות עם נפגעים/ות יכולות להתנהל גם אם הנפגע/ת בוחר/ת להישאר בשלב הזה אנונימי/ת!


בהזדמנות זו, אנחנו ב רוצים להודות לטל, קרן, מירי ולליב אגוזי (מנהלת מרכז הסיוע בחיפה) שנרתמו מיד לסייע, לתמוך, להשיב על שאלות וללוות אתכן בתקופה הקשה.
במידת הצורך, הבנות גם ימשיכו לענות על שאלות בפורום בשבוע הקרוב.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אירוח לטיפול בנפגעות תקיפה מינית'
אירוח לטיפול בנפגעות תקיפה מינית
<< ההודעה הנוכחית
23/12/2010 | 00:36
74
48
לאור כל הסיפורים שעלו פה בימים האחרונים, סיפורי תקיפות מיניות מהעבר הקרוב והרחוק של נשים רבות (מידי)
הרים את הכפפה לאירוח נוסף, במטרה לתת מענה, ולו ראשוני, לכל הנפגעות באשר הן.

לאורך היום (ואם יהיה צורך, אז גם בסופ"ש) נארח פה בפורום את טל (מישל) עמר.

שמי טל (מישל) עמר
אני בת 26, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית.
מנהלת פורום נפגעי/ות תקיפה מינית (וכן הפרעות אכילה) מזה שנה ומתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בחיפה.
בנוסף עובדת במערכת הבריאות (רמב"ם), עם אוכלוסיה של נפגעי נפש בתחום השיקום ועובדת גם עם בני נוער בסיכון וסכנת נשירה ממערכת החינוך.

אני אהיה בפורום מהשעה 17:00 והלאה
אוכל גם להיות בפורום במהלך הסופ"ש ואם יהיו פניות נוספות אשמח להגיב
ובנוסף זמינה לחלוטין במסרים לאחר האירוח

אתן מוזמנות לשרשר שאלות לטל
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'איך מצליחים לא לקפוא במקום...'
איך מצליחים לא לקפוא במקום...
23/12/2010 | 08:46
53
22
בכל הפעמים בהם הוטרדתי מינית לא הצלחתי להגיב.. ובפעם אחת בעלי חיכה לי מאחורה הדלת.. למה אני לא מצליחה להגיב.. לגונן על עצמי.. הרי אף מקרה שקרה לי לא היה מלוונ בכח...
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זה תהליך פיזיולוגי פסיכולוגי'
זה תהליך פיזיולוגי פסיכולוגי
23/12/2010 | 09:03
46
24
כול אחד קופא לפני שהוא מגיב או ממשיך להיות קפוא . זה שלב בתגובה שלנו לחוויה מאיימת ,יש כאלה שמגיבי ובורחים ויש כאלו נשארים ונלחמים.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מכירה את שלושת הf השאלה איך למנוע את הקיפאון'
מכירה את שלושת הf השאלה איך למנוע את הקיפאון
23/12/2010 | 09:08
45
65
לצפיה ב-'לא נראה לי שיש שיטה'
לא נראה לי שיש שיטה
23/12/2010 | 09:50
1
13
בגלל שזה פזיולוגי, אין למעשה דרך לשלוט על התגובה.

או שאולי אפשר לנסות בדרך כלשהי "לאלף" את עצמנו?... כמו שרואים בסרטים: בעזרת אימונים גופניים ופסיכולגים מצליחים לאלף חיילים לתגובות שאינן טבעיות...

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'עצוב לשמוע...'
עצוב לשמוע...
23/12/2010 | 10:06
5
לצפיה ב-'אין דרך למנוע את זה זה הכול בראש'
אין דרך למנוע את זה זה הכול בראש
23/12/2010 | 10:10
5
לצפיה ב-'אין דרך מובטחת - אפשר לצמצם'
אין דרך מובטחת - אפשר לצמצם
23/12/2010 | 14:27
38
10
כמתאמן הרבה שנים באמנויות לחימה, אני מצטער לבשר לך שאין לאף אחד דרך להבטיח שלא תיקפאי. יותר מכך, מעדויות של לוחמים ביחידות מובחרות בכל העולם, גם אנשים שלא קפאו בעבר, עלולים להתחיל לקפוא פתאום.

עדיין, נראה לכאורה שכן ניתן לשפר את המצב, ולפחות להפחית את הסיכוי שתקפאי, על ידי הרבה אימון, שלאט לאט ירגיל את המוח להתמודדות מובנית עם איומים מאותה המשפחה המתורגלת, וכך יעכב / יפחית את התופעה המוכרת כ FFF שנובע מ adrenalin shock.  

מחקרים שנערכו על חיילים, הראו שהמוח שלנו מצויין בעיבוד רמזים מוחשיים, לכן למשל: לא מספיק להתאמן בירי על מטרות עגולות, צריך לאמן חיילים בירי על מטרות דמות, אבל גם אין צורך להתאמן בירי על אנשים חיים (אם אני זוכר נכון, הדוגמא לקוחה ממחקר שצוטט בספר Blink).
בהתאמה, את צריכה לתרגל את עצמך בתגובה למצבים שמעלים לך תחושה ששואפת אל הטרדה מינית, וכן לאיום פיזי, על מנת להרגיל את המוח שעליו להגיב למצבים שכאלו, ובמקביל להציב לו אוסף תגובות אופייניות לבחור בינהן למקרה שלא תצליחי לחשוב ולהגיב בצורה מודעת.
קשה לחשוב ב adrenalin shock, ויש תגובות פיזיולוגיות חריפות: הראיה הופכת למנהרתית, בקושי שומעים מילים, הגוף נוטה למוטריקה גסה בלבד ...


די בטוח שכהריונית, את לא בדיוק בשלב המתאים להתחיל להתאמן לכך, לא עכשיו וכנראה שגם לא בשנה / שנתיים הקרובות (אני הורה לתאומות פעוטות, ושגרת האימונים שלי צנחה לכמעט אפס - ואני מכור לאימון). אח"כ, את מוזמנת להתחיל ולחפש לך דרך הכשרה שתתאים לך.

להבנתי, קורס לא יספיק וכנראה שצריך לשנות את דרך החיים במידה מסוימת, ולשלב אימון בא"ל שמאתגרת אותך באופן קבוע ורציף (כדי להרחיב את "מעטפת הנוחות" באופן קבוע, צריך להרחיב אותה כל פעם מחדש). וכן, זה ידרוש ממך להתאמן בצורה קבועה ורציפה מאותו היום ואילך, לתמיד.
אני בטוח שזהו לא פתרון שמתאים לכולם, ואני בטוח שגם במקרה כזה אין הבטחות.

אמיר




נ.ב.
גילוי נאות - אני לא מלמד א"ל !  וגם לא מלמד "הגנה עצמית"!
(ובוודאי שלא "בחינם"   לאור השרשורים פה ...)
מי שתגיע לשלב שתרצה ללמוד משהו, ויהיה לה זמן לכך מוזמנת לחפש את הפורומים המתאימים פה בפרדס (יש שניים כאלה) ולשאול עד שתמצא מקום שיתאים לה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אם אפשר שאלה נוספת בנושא- '
אם אפשר שאלה נוספת בנושא-
23/12/2010 | 14:44
37
9
האם יש לנו נטייה זו או אחרת לבחור באחד הF באופן מובנה (גנטי, מולד או נפשי)?
או שזו רולטה בזמן מסויים במקום מסויים?

זה מאוד מאוד מטריד אותי.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אני יודעת שאני תמיד קופאת...'
אני יודעת שאני תמיד קופאת...
23/12/2010 | 14:51
11
6
לצפיה ב-''
23/12/2010 | 15:00
2
3
אני עוד צריכה לעבד את זה.
כשיש איום על חיי, סביר שאקפא.
כשיש איום על חיי מישהו אחר, בעיקר בסיטואציות שאני מתורגלת בהן- אני מתפקדת פרפקט.
מוזר.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אני קופאת כמעט בכל המקרים...'
אני קופאת כמעט בכל המקרים...
23/12/2010 | 15:13
12
יש יוצאים מן הכלל שקשורים לשריה... אבל זה כניראה אינסטינקט אימהי
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'ועוד משהו ששמתי לב...'
ועוד משהו ששמתי לב...
23/12/2010 | 16:40
6
אני אוטומטית לא מספרת דברים שמפחידים אותי...
כאילו "אין לי חשק לספר עכשיו לאף אחד"
אפילו אם זה כולל את התאונה שראיתי השבוע כשחזרתי הביתה...
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זה טבעי'
זה טבעי
23/12/2010 | 18:27
7
8
ואפילו מציל חיים. סתם דוגמה, אם פוגשים בדב אימתני הכי טוב זה לשחק את המתה. אנשים שעשו את זה ניצלו בד"כ.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'עזבי , כי יש את המקרה שקרה שבוע שעבר '
עזבי , כי יש את המקרה שקרה שבוע שעבר
24/12/2010 | 00:50
6
13
עם 2 התיירות במדבר יהודה, שאחת מהן העמידה פניי מתה וכך ניצלה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'ביער בית שמש, לא מדבר יהודה'
ביער בית שמש, לא מדבר יהודה
25/12/2010 | 23:38
5
8
לצפיה ב-'מה הן פגשו?'
מה הן פגשו?
26/12/2010 | 08:22
4
3
לצפיה ב-'קראתי. מזעזע'
קראתי. מזעזע
26/12/2010 | 13:21
2
5
אבל לא כתוב דבר על זה שהיא העמידה פני מתה.
מי מסוגל לעשות דבר כזה סתם? מפחידדדד
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'לא בכל כתבה זה היה כתוב'
לא בכל כתבה זה היה כתוב
26/12/2010 | 14:24
1
5
זו הראושנה שמצאתי ולא קראתי אותה שוב, אבל בחלק מן המקומות נכתבה העדות שלה לפיה היא עשתה עצמה מתה והם הניחו לה וגררו את חברתה
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-''
26/12/2010 | 15:11
2
לצפיה ב-'לא ברור - המחקר בנושאים הללו די בתחילתו'
לא ברור - המחקר בנושאים הללו די בתחילתו
23/12/2010 | 15:56
12
6
שאלה קשה - תשובה חד משמעית אין לי.

ביחס להפרשת האדרנלין, היה בזמנו איזה מחקר של רופא שגילה דמיון במבנה או בגודל של הבלוטות שקשורות להפרשת הורמונים בכבד, בין הלוחמים שעברו את מסלול ההכשרה של ה seals (המקבילה לסיירת מטכ"ל של האמריקאים).
כתבתי קודם, שלוחמים התייחסו לכך שתחת אש, היתה סבירות גבוהה יותר שלוחם אחר ותיק (שכבר היה תחת אש) יגיב ולא יכנס לקיפאון, אבל זה קרה גם ללוחמים שכן עברו חוויות שכאלה.


לכן, לי נראה שהתגובה היא שילוב של גנטיקה / מבנה מולד, עם נסיון ועם תירגול.   רק את האחריון אנו יכולים לשנות.
מהכיוון שאני מכיר - אמנויות לחימה, יש שתי דרכים להתמודדות:
מקומות שמלמדים מההתחלה בעצימות גבוהה (הרבה מכות וכו'). רבים מהמורים לא מודעים לכך בעצמם, אבל יש פה קונספט שהמתאמן יתרגל למכת האדרנלין וימצא איך להתמודד איתה. משהו במקביל ל"לזרוק לאמצע הבריכה והילד ישחה".
מקומות שבהם יש חשיפה מאוד הדרגתית, ושוב, לא כל המורים מודעים לנושא, אבל יש פה גישה של - נרגיל אותך לאט לאט למצבים יותר ויותר קשים, בלי להפריש אדרנלין, וכך לא תגיע למצב גם תחת תקיפה אמיתית.
אני לא מכיר מחקר מדעי מבוסס שיודע להצביע מי מהגישות נכונה יותר, ואם לדייק יותר - למי כ"א מהשיטות יותר מתאימה. השיטה שבה אני לומד ומתאמן קרובה יותר למשפחה השניה.

אמיר
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה לך '
תודה לך
23/12/2010 | 16:22
8
2
נתת לי הרבה מאוד חומר למחשבה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'על הגשת תלונה בשלב כה רגיש ועל קפיאה'
על הגשת תלונה בשלב כה רגיש ועל קפיאה
23/12/2010 | 21:21
7
13
במהלך היומיים האחרונים אני עוקבת אחר השרשורים הארוכים עם העדויות הקשות שנאספות ונאספות, ורוצה להביע ראשית את הכאב העמוק שאני חשה כשאני קוראת את מה שכל אחת מכן סיפרה וחשפה. ליבי יוצא אל כל אחת מכן ואני מבינה את הטלטלה שאתן עוברות במיוחד כשמדובר בדמות מטפלת שאמורה לספק עוגן יציב ותומך.

שנית, אני רוצה להודות לכל הנשים הנפלאות, מנהלות הפורום, חברות הפורום, נשות מקצוע מתחום הלידה,עו"ד, עיתונאיות ועוד שהתגייסו מיד למתן תמיכה וסיוע לנפגעות. ישר כוח על העבודה הנפלאה והמשמעותית שלכן לאורך כל הדרך.

בחרתי להגיב כאן על מנת לחדד נקודה אחת שחשובה לי הן כאשת מקצוע והן כנפגעת תקיפה מינית בעבר (ללא קשר לסיפור הזה).

כולנו רוצות שהפוגע יענש בחומרה, לכולנו יש רצון אמיתי ומובן שהצדק יעשה. יחד עם זאת אל לנו לשכוח שמי שבאמת באמת חשובות כרגע הן הנשים שנפגעו.

לא לכל אישה הגשת תלונה במשטרה היא תהליך פשוט ודחיקת נשים להתלונן במשטרה מבלי שהן מוכנות לכך יכולה להחוות בצורה מאוד קשה. אל לנו לדחוק באותן נשים להיכנס למשהו נגד רצונן. נשים שעמוק בתוך ליבן הן מרגישות שאולי כרגע זה לא נכון להן. בזה הן כבר היו.

הליך משפטי הוא לרוב תהליך ארוך וקשה של הגשת תלונה במשטרה, חקירות ארוכות, לעיתים עימות עם התוקף, מתן עדות בבית המשפט הכוללת חשיפה של כל פרטי המקרה שוב ושוב, חקירת סניגור מטעמו של הנאשם ועוד. (יש לזכור שבסופו של יום המתלוננת היא רק עדה).

בימים האחרונים מרוב מקורות תמיכה לי יש פה תחושה של בלבול ופיזור במקום שרצוי שיהיה בו עיטוף, ליווי אחיד, רציף וברור שיציב גבולות במקום שלא היו בו גבולות.

פגיעה מינית מתרחשת במקום בו הגבולות נפרצו ומאוד משמעותי כרגע להחזיר לפורום ולנשים הפעילות בו חוויה של שליטה במקום בו השליטה נלקחה מהן לאורך זמן רב.

ה"דולאיות" הראשונה שאני חוויתי על בשרי היתה אישה יקרה ממרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ברעננה, שתמכה בי וסייעה לי. לרגע לחצה עלי שאגיש תלונה במשטרה אלא נתנה לי תחושה אמיתית שבפעם הראשונה בחיי שומרים עלי. היא השיבה לי את הכוחות שלי ואת תחושת השליטה בחיי.

מהמקום הבטוח הזה, ממש כמו רחם שהיא סיפקה לי, יכולתי ללכת בסופו של דבר להגיש תלונה במשטרה, לעזור לעוד נשים לקבל כוח ולהתלונן על אותו פוגע ובזכותה כל ההליך הפך להיות הרבה יותר קל עבור כולנו.

אני מזמינה אתכן, הנשים הנפגעות (באופן ישיר או עקיף),נשים שחשיפת המקרים הקשים עוררה בהן תחושות קשות, אולי סיפורים אישיים מהעבר שהוצפו נוכח הקריאה כאן (זה מה שעבר עלי..) וגם נשות מקצוע שחשות מצוקה בעצמן, או שזקוקות להכוונה עם הנשים שהן מלוות כרגע,לפנות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.
אין צורך להזדהות, פשוט להתקשר או להגיע ולקבל תמיכה שלא מותנית בדבר.

חשוב שנעלה בתוכנו סימן שאלה לגבי הגשת תלונה בשלב כה רגיש והסכנה שמתוך רצון טוב של כולנו נעורר בנשים שנפגעו רגשות אשמה קשים פעם נוספת נוכח חוסר היכולת לפעול שוב, גם כשעכשיו זה לכאורה אפשרי ונגיש כל כך.


ולגבי לקפיאה כתגובה לאיום, נושא שעלה כאן מספר פעמים, לעיתים אף בגוון שלילי ומאשים:

מה שמגיב נוכח איום הוא לא אני אלא המערכת ההישרדותית שלי.

היא מגיבה מתוך זכרונות, מתוך מה שהיא מכירה.

היא עושה הערכת מצב על פי דברים שחוותה בעבר ועזרו לה לשרוד וכך היא מגיבה. כל אחת תגיב אחרת מתוך נסיון חייה, מתוך התרבות שלה. אם כבר היתה פגיעה במיוחד בגיל צעיר זה גם ישפיע מכיוון שיתכן שמערכת זיהוי הסכנה שלה משובשת כל כך הרבה שנים.

הנאוקורטקס (המוח החושב) אינו שותף לתגובות ההישרדותיות שלנו, הן מגיעות מהמוח הקדום. ואז המערכת בוחרת בתגובה באותה נקודת זמן על פי האפשרויות העומדות בפניה- אם המערכת ההישרדות מזהה שהיא יכולה להלחם או לברוח היא תפעל כך, ואם היא בתחושה שהיא לא יכולה להגיב היא עושה מה שתעשה איילה בטבע כשאריה מאיים לטרוף אותה-היא קופאת!

היא קופאת כי יתכן והאריה יאבד בה עניין ויעזוב אותה וכך היא תנצל או מכיוון שבזכות מנגנונים פיזיולוגיים שמורידים תחושה היא לא תרגיש ששיניו ינעצו בה.

אותה מערכת, כאמור, פועלת בתוכנו. אם משהו בי מתרגם את המצב כבלתי אפשרי לבריחה ואותי  כחלשה מדי להלחם המערכת שלי (ולא אני!!) תבחר לקפוא.

מאוד חשוב להבין את ההתפצלות הזאת של שני המוחות מכיוון שכשמבינים את המבנה הביולוגי הזה אין יותר מקום לאשמה או להאשמה. זו לא אני בוחרת את התגובה אלא מערכת קדומה מאוד שבוחרת את התגובה.

על טכניקות עבודה טיפוליות בהמשך, מקווה שעוד הערב.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'חשוב !!!'
חשוב !!!
23/12/2010 | 23:25
4
לצפיה ב-' '
24/12/2010 | 07:44
3
מצטרפת להמלצה על המרכז ברעננה.
ותודה על מה שכתבת
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-' אחת ההודעות החשובות ביותר שהיו לאחרונה'
אחת ההודעות החשובות ביותר שהיו לאחרונה
25/12/2010 | 14:49
7
לצפיה ב-'וואו, הילה, חובה לקרוא ! בנות, עשו '
וואו, הילה, חובה לקרוא ! בנות, עשו
25/12/2010 | 19:29
1
5
שנדע שקראתן. זה כה חשוב.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'שרון כנסי לקומונה'
שרון כנסי לקומונה
25/12/2010 | 23:51
7
קרן פרידמן גדסי כתבה שם מסמך בנושא מנגנון הקפיאה לנשות מקצוע.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'עוצמתי!'
עוצמתי!
26/12/2010 | 07:49
4
תודה הילה על מה שכתבת,זה בטוח מחזק ומעודד את הנשים פה בפורום ובכלל
ואני מצטרפת לחיבוק שלך את הנפגעות- זה תהליך לא פשוט בכלל וחשוב לקבל תמיכה והכלה בתקופה כזו
חזקו ואמצו!
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'כל הכבוד לך על השיתוף והחשיפה '
כל הכבוד לך על השיתוף והחשיפה
26/12/2010 | 08:26
3
מאד חשוב שנשים פה בפורום רואות אישה חזקה כמוך (לא מכירה אותך אישית, אבל לפחות בתחום המקצועי), שמספרת שנפגעה מינית, ובצורה לא אנונימית. מאמינה שזה נותן הרבה כוח למי שנפגעה לא להרגיש אשמה או שיש לה צורך להסתתר.
(לא שאני דוחקת במישהי לעשות לעצמה אאוטינג חלילה)
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'ה-SEALs מקבילים לשייטת 13 ולא לסיירת מטכ"ל'
ה-SEALs מקבילים לשייטת 13 ולא לסיירת מטכ"ל
23/12/2010 | 16:26
2
6
מעבר לכך - בתור מתאמן קבוע ומדריך אומנות לחימה - אני מסכים איתו.

יש מערכת בראש שלנו שנקראת מערכת העצבים הסימפתטית שאחראית על תגובת האדם הקרויה "הילחם או ברח" (Fight or Flight), שבין היתר נותנת לנו שינויים קיצוניים בגוף; שינויים בזרימת הדם לטובת שרירי השלד בעבור השגת כוח ותגובה מהירה, הפסקת פעילויות העיכול, התחזוקה תאית והחיסונית, העלאת הדופק, לחץ הדם ורמת הסוכר בדם, כיווץ של כלי הדם בעור למניעת דימום, הרפיה של שרירי הנשימה, הפרשת אדרנלין, הרחבת אישונים ועוד. המערכת הזאת מופעלת בכל מצב של איום - קרי, אם הוטרדת לא בהכרח שהיא תופעל, אבל אם תותקפי היא תופעל בהחלט - אם תחליטי להילחם העצומה של האגרוף שלך תעלה בכמה וכמה מונים ואם תחליטי לברוח תגלי שהרגליים שלך הרבה יותר חזקות ממה שאת מכירה ואת מסוגלת לרוץ הרבה יותר ממה שאת מכירה. הבעיה אצל נשים מותקפות - כשהמערכת נכנסת לפעולה הראש הרבה פעמים נכנס לטראומה של "לא עוד אחת מהסטטיסטיקה" ועד שמחליטים מה לעשות המערכת מגיעה למצב של אי הסתה נכונה (במקום בריחה היא מחזקת את שרירי הידיים) ואז אנחנו נכשלים.

בכדי לנצל ולייעל את המערכת הזאת באומנויות לחימה עובדים הרבה על אלמנט ההפתעה ועל כושר אירובי.

מעבר לכך אני חושב שצריך כן לציין שהרבה נשים שעוברות קורסי הגנה עצמית עוברות אותן אצל מורים שלא הוכשרו לכך והתרגילים עצמם כלל אינם מתאימים. יתרה מזאת - הרבה מדריכים בקורסים כאלה לא טורחים להגיד למתאמן שהוא חייב לחזור על התרגילים האלה ולשנן אותם כל הזמן שלא ישכח וחייבים להזכיר שאין תעודת ביטוח בתחום - אחרת היינו עשירים, ויש לקחת הכל בפרופורציה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'Freeze Fight or Flight'
Freeze Fight or Flight
23/12/2010 | 17:07
1
5
מסכים עם המסקנה הסופית:

   אלו לא רק נשים שקופאות מחוסר החלטה, זהו בפירוש חלק מובנה במנגנון הזה. בעבר נטו להתעלם מהאופציה של הקפיאה וכינו זאת FF, אבל היום כבר יודעים שהקפיאה היא בפירוש אחת התגובות הטבעיות של גופנו למצב ולכן מכונה FFF.
הקפיאה לא קשורה לבלבול / טראומה, אלא היא בפירוש חלק מהאופציות הטבעיות של המנגנון.

עבודה על כושר אירובי תעזור באופן מאוד מוגבל בבהתמודדות עם המצב הזה, וגם זאת תחת ההנחה שהבחירה תהיה בפעולה ולא בקפיאה. הצפת האדרנלין גם מעלה מאוד את הדופק (אנשים מדדו מעבר מדופק מנוחה לדופק מירבי בשניות בודדות) , אבל זו לא העלאה שדומה באופיה לעליה של מאמץ אירובי  - העליה הרבה יותר מהירה ומלווה בעוד הרבה תופעות לוואי.
תירגול של מצב הפתעה הוא דרך אימון מסויימת, שקשורה לגישה של הקבוצה הראשונה של אמנויות לחימה שתיארתי - "לזרוק את התלמיד למיים" - נותנים למתאמן להתנסות במצבים שמקפיצים את האדרנלין ומקווים שהוא ילמד להתמודד איתם.
כמו שכתבתי - יש בפירוש דרך נוספת, עם עליה מאוד מדורגת במעטפת. לפחות להבנתי, הדרך הזו אמורה להרחיב את המעטפת של התפקוד ללא הצפת אדרנלין.


אני מסכים, וגם לדעתי, הנושא הזה מדגיש מדוע קורס איננו מספיק ביחס להתמודדות עם מצבים שכאלה. נידרש תירגול מתמיד, לא רק של הטכניקות, אלא גם של המצב המנטלי שלנו, באופן שיאתגר אותנו (מי שמתרגל, מפסיק להרחיב את הטווח אליו הוא רגיל ומתחיל להנעל על מודל מסויים).



אמיר
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'ציינתי נשים כי זה קשור לעניינו'
ציינתי נשים כי זה קשור לעניינו
23/12/2010 | 18:10
1
אבל בוודאי שלא רק הן.

מה שציינתי מהתרגילים הם רק חלק מהדברים שמלמדים. אי אפשר ללמד דברים כאלה בהתכתבות.

מעבר לכך - דופק מואץ פירושו נשימות מהירות יותר ופירושן גוף פעיל וככה השרירים לא יכולים להתכווץ או להיתפס והפעילות יותר מהירה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מנגנוני הגנה'
מנגנוני הגנה
23/12/2010 | 16:06
11
6

קיטה יקרה,

מנגנוני הגנה טבועים בכל אחד מאיתנו, כך לפחות טענו פרויד וביתו אנה. ההבדלים הם בהחלט בסוג המנגנונים בהם אנשים שונים עושים שימוש ובתדירות בה הם משתמשים בהם. האופן בו מנגנוני הגנה נקבעים אצל כל אחד מאיתנו הוא לא ידוע אך ישנה הנחה כי הבחירה נובעת ממספר גורמים התלויים אחד בשני: הטמפרמנט איתו אנו נולדים; המאורעות המלחיצים שחווינו בילדותנו; המנגנונים בהם הורינו השתמשו ואליה היינו חשופים בילדותנו ובינקות והתוצאות אותן חווינו משימוש במנגנון הגנה כזה או אחר.

אין ספק שזה מאוד מדאיג ומלחיץ אי הוודאות כיצד נתפקד בסיטואציות של פחד, חרדה וכאב נפשי בלתי נסבל. עם השנים, במידה וקיימת אצלנו מודעות רבה לדרך בה אנו מתמודדים ומנגנוני ההגנה אותם אנו מפעילים שלא במודע, אני מאמינה כי אנו לומדים להכיר את עצמנו ואת מנגנוני ההגנה שמופעלים אצלנו בסיטואציות כאלו ואחרות.

טל

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה '
תודה
23/12/2010 | 16:12
9
2
זה הרבה יותר מדאיג ומלחיץ כשאת מכירה את עצמך ואת יודעת שאת קופאת ואין לך דרך להתמודד עם זה. לא מראש ולא בזמן אמת...
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'לכי ל"קורס אימפקט" -"אל הלב" ואז להתאמן קבוע'
לכי ל"קורס אימפקט" -"אל הלב" ואז להתאמן קבוע
23/12/2010 | 18:33
8
אם הנושא באמת מטריד אותך, ברמה שמפריעה לתפקוד היומ-יומי שלך, אני ממליץ שכן תנסי להתמודד עם העניין.

אחרי שפעם ראיתי הדגמה של ההכשרה שלהם, אני מאוד ממליץ על "קורס אימפקט" של "אל הלב". קישור לדיון עליהן:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

וגם:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

כתבה על "אל הלב" ביומן, ערוץ 1
http://www.youtube.com/watch?v=9mpAGD5GyTY
כתבה בהארץ:
הארץ' על "אימפאקט" של 'אל הלב'
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/955075.html

כמו שכתבתי לעיל, בעיני, זה רחוק מלהספיק, ויכול לספק רק הצצה קטנה והתנסות ראשונית. אחרי ההתנסות הזו, צריך למצוא מקום מתאים למתאמן/נת ובדגש על המורה המתאיםסדגש| ולהמשיך להתאמן כל עוד אנו יכולים לזוז.

שוב, למען הגילוי הנאות - אין לי שום קשר לארגון או לקורס הזה. ודעתי ביחס אליו :

הקורס בפירוש איננו מחליף תרגול מתמיד בלחימה.

האם יש נשים שתגשנה לקורס שלא תתרגלנה אומנות לחימה בשום צורה שהיא?
יש!

האם ההסתברות להנצל מארוע אלים גדלה בעקבות הקורס?
על פי עדויות כן!

האם כל האסטרטגיה / טקטיקה / טכניקות המוצגת מתיישבת עם דעתי?
לא!              

האם זה משנה במשהו את המלצתי ללכת לקורס?
לא!



אמיר
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה על ההמלצה'
תודה על ההמלצה
23/12/2010 | 18:43
2
פעם תירגלתי קראטה באופן קבוע (חגורה חומה). בראייה לאחור, זה לא שינה לי כלום. לא באותה התקופה ובטח לא לאחריה.

אבל אחשוב על זה כשאוכל להתפנות לספורט מבחינה גופנית. אני לא יכולה לזוז, אני בחודש תשיעי
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'הקורס הזה מתמקד בצד הנפשי'
הקורס הזה מתמקד בצד הנפשי
23/12/2010 | 18:57
1
שמתי קישור לדיון שהיה בפורום יותר רלבנטי לעניין - "אמנויות לחימה" לאחר שהיינו במפגש שבו הציגו את העבודה בקורס הזה.
זה קורס מאוד אמריקאי, ובכל זאת, הוא ממוקד בדיוק בנושא הזה - של התגובה.
לאחר מכן, חפשי מורה מתאים. אולי בעבר עוד לא היית בשלה לחומר, ותירגלת את הקראטה רק באופן מכני, אולי המורה לא היה טוב מספיק כדי להעביר את הנושא הנפשי.


הכל כמובן לאחר לידה מוצלחת, וגם לאחר סיום התקופה של משכב הלידה. ומנסיוני האישי לפחות, גם עוד כמה חודשים / שנה / שנתיים כדי שיהיה לך מעט זמן פנוי לעצמך.
מנסיוני, דווקא חוגים של פעילות גופנית הם פתרון מעולה מבחינת הזוגיות בהורות - כבן זוג קל לי לתמרן לו"ז כדי לשמור על הקטנות בשעות שיש לה חוג - זה קבוע ולא דורש תיאום.
ולהחלפה הזו, של אבא כשמור במקום האימא, יש ערך משל עצמה, גם בהורות וגם בזוגיות.


אמיר
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'כן, זה רעיון מצויין :)'
כן, זה רעיון מצויין :)
23/12/2010 | 19:32
לא הבנתי שהקורס הוא כזה.

אלד, אתחזק, אפסיק להניק ואז...

תודה
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'המשטרה המליצה על זה'
המשטרה המליצה על זה
23/12/2010 | 23:12
4
1
קורסי הגנה עצמית לנשים של ק.מ.י.
אימפקט הוא אחד מהקורסים שמעבירים מאמני ק.מ.י באופן רשמי לכן אם מעביר את זה מדריך אחר - כנראה שזה לא באמת אימפקט.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-''
24/12/2010 | 22:58
3
1. משטרת ישראל לא מתעסקת בתחום באופן גורף, והיא לא בדיוק הגוף שמישהו רוצה להיסתמך על המלצותיו בתחום.

2. אני כותב על קורס ספציפי המכונה אימפקט, אם יש גם לקמ"י קורס כזה, הרי שהכוונה שלי היא רק לקורס של עמותת "אל הלב" ולא לקורס אחר.

3. בשונה ממני - אתה ממליץ על קורסים שיש לך קשר ישיר אליהם. לפחות תכתוב על זה באופן ברור.


אמיר



הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-' '
24/12/2010 | 23:30
2
1. המחלקה הקרבית של משטרת ישראל "מארחת" את הימ"מ - היחידה שהוכרה מספיק פעמים כיחידה הטובה והמאומנת ביותר בישראל. מעבר לכך - המדריכים של משטרת ישראל הם בוגרי קורס מאמנים של ווינגיט (ואם אתה כזה מקצועי כמו שאתה טוען - אתה אמור לדעת את ההבדל בין מדריך זוטר למאמן בכיר) ודאן 2 ו-3 בק.מ.י. מעבר לכך - מייסד העמותה היה 4 ראש מדור קרב מגע בשייטת 13 ו-20 שנה ראש מדור קרב מגע בצה"ל.

2. הקורס שאתה מדבר עליו מועבר על ידי מדריכה שהיא "במקרה" מדריכת ק.מ.י מוסמכת. הקורס נבנה, בין היתר, על ידי מדריכי ק.מ.י בגלל המלצות המשטרה ובגלל הקשר ההדוק בין אלי אביקזר ז"ל, המייסד ואחד מאנשי אומנויות הלחימה הכי מוערכים בארץ אם לא המוערך שבהם.

3. אין לי שום קשר ישיר אליהם. אני לא מקבל מהם כסף או בכלל. כל עבודה שאני עושה היא בהתנדבות ולו לדעת שבחור או בחורה אחד שאספק להם את הכלים להגן על עצמם ישתמשו בהם וימנעו פגיעה קטלנית ונזק קשה לגוף - שווה את כל המאמץ.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'דברי המייסדת של הקורס'
דברי המייסדת של הקורס
26/12/2010 | 09:32
1
4
הנה הראיון עם המייסדת של הקורס -יהודית סידיקמן

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Articles/Article...

אני לא יודע אם היא גם חברה בקמ"י, אבל כשרואיינה היא לא ראתה לנכון לציין את הארגון הזה כחשוב בהכשרתה. הקורס הוא במתכונת המבוססת על קורס בינלאומי (למעשה אמריקאי וכצופה באימון זה ממש בולט). היא כותבת שהקורס קיים שם כבר כ-30 שנה. אז לא - הוא לא נבנה בק.מ.י.!
http://www.elhalev.org/index.php?option=com_conten...

לא חושב שזה המקום לדון במשטרת ישראל ויחידותיה ומיומנותם, כבודם במקומו מונח.
אני כן בטוח שאת ההמלצות של המשטרה לאזרחים רצוי לקחת עם הרבה ביקורת, ואני בטוח שהקוראים מכירים את המציאות לבד.


אמיר
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אם הייתי זוכר את השם של המדריכה שם'
אם הייתי זוכר את השם של המדריכה שם
26/12/2010 | 09:51
הייתי אומר לך אבל כרגע אני לא זוכר. כשאזכור, אגיד לך.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מנגנוני התמודדות לאחר פגיעה מינית'
מנגנוני התמודדות לאחר פגיעה מינית
26/12/2010 | 08:31
16
שלום טל
ברור לי המנגנון של FFF תוך כדי הפגיעה המינית, אבל מאד מוזר לי מדוע גם לאחר מעשה, ולאחר שרמות האדרנלין ירדו, הרבה פעמים נשארות תחושות לא ברורות, ולוקח לפעמים שנים עד שמתבהרת התחושה שהיתה כאן פגיעה ותקיפה. אני מניחה שהרבה נשים לא התלוננו עד עכשיו (וגם במקרים אחרים דומים) כי למרות התחושה הקשה, היה להן קשה לשים את האצע שאכן מדובר בתקיפה/ניצול/פגיעה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-' מצטרפת לתחושה שאי אפשר למנוע..'
מצטרפת לתחושה שאי אפשר למנוע..
24/12/2010 | 08:13
2
3
אני עם כל הידע שלי באומנויות לחימה (למעלה מעשור..) ברגע האמת קפאתי..
עד היום זה אחד הדברים שהכי אוכל אותי.

איך יכלתי לקפוא ולתת לחולרע הזה לעשות בי כרצונו?! הרי יכלתי להעיף אותו בבעיטה והוא היה עף.. (ולא, לא מדובר בדמות המדוברת, אליו הגעתי למזלי עם בן הזוג. גם על זה יש לי תובנות.. אולי אצליח להעלות אותן על הכתב בהמשך)

אבל.. פשוט קפאתי
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-' '
24/12/2010 | 08:29
1
עוזר לי להבין שזו תגובה פיסיולוגית שאין לי עליה שליטה, כמו שכל איש מקצוע בשרשור הזה כתב. לכן אני לא אשמה, ולא יכולתי להמנע מכך.

עוזר, וגם חושף אותי להרגשה של חוסר שליטה
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'כן גם אצלי לא מדובר על "הדמות" סתם רופא'
כן גם אצלי לא מדובר על "הדמות" סתם רופא
24/12/2010 | 09:09
4
מנייאק שניצל אותי לחלוטין...
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'Fight , Flight or Freeze'
Fight , Flight or Freeze
23/12/2010 | 16:05
1
5

שירה יקרה,

הקפיאה עליה את מדברת ,שמכונה freeze גם כן ,כחלק מתגובה למצוקה, הינה מנגנון הגנה השרדותי שתפקידו להגן ממודעות למצוקה, חרדה וטראומה כה קשה.

נשים רבות אשר נפגעו מינית בעברן (ובכלל אנשים הנתונים תחת סיטואציה טראומתית וקשה) מדווחות על הקפיאה הזו אותה את מתארת. בין אם ישנה תחושה של חוסר יכולת לזוז, לדבר, לצעוק, להרגיש או להביע כל רגש אחר פרט לחרדה ופחד עצום שמתבטא בחוסר יכולת לזוז ובין אם מנגנון ההגנה אשר מופעל הינו ניתוקי בו מעבר לחוסר היכולת לזוז התחושה היא כי הנפש והגוף מנותקים אחד מהשני.

גם אם הפוגע לא מפעיל כח פיזי על מנת לכפות את עצמו, אין הדבר אומר שרצית בזה או שיכלת לעשות דבר מסויים אחרת. הגוף שלך הגיב בצורה כל כך מובנת למצב כל כך נוראי. במקום שהיית לא יכלת לעשות דבר אחרת. נשמע שאת מלקה את עצמך על חוסר היכולת להגן על עצמך ולהפעיל כח פיזי על מנת למנוע את הפגיעות. תחושת חוסר האונים והתסכול מובנות וכואבות. אך חשוב לי לומר לך כי אינך אשמה באף אחת מהפעמים הללו- אלא הפוגע הוא האשם ולא משנה כיצד את הגבת! לאף אחד אין את הזכות לכפות את עצמו עלייך וגם הקיפאון אותו את מרגישה מועבר ומורגש ומביע את הפחד העצום בו היית נתונה.

במנגנוני הגנה של הגוף/נפש אולי איננו יכולים לשלוט, ואני מאמינה כי מנגנון הגנה שמופעל הוא זה הנכון עבורנו באותה עת והגוף יודע לגונן על עצמו. אך יחד עם זאת, תהליך בו הטראומה מדוברת, תהליך בו מעבדים ומנסים להבין את מה שעבר ועוד עובר עלינו מאפשר יכולת להתחזק ומעצים את הנפש ובתהליך נכון תוכלי לנסות לקחת את השליטה בחזרה לידייך.

טל
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זה כ"כ מפחיד.. כי זה כ"כ מועד לניצול...'
זה כ"כ מפחיד.. כי זה כ"כ מועד לניצול...
23/12/2010 | 16:37
7
יודעים שנקפא.. מטרידים אותנו יותר..
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'שאלה מעניינת וחשובה '
שאלה מעניינת וחשובה
26/12/2010 | 01:45
3
6
הפתרון הכי יעיל שאני מכיר הוא ללכת וללמוד סוג של אומנות לחימה.
הרעיון הוא שתהיה לך יכולת להשתמש בגוף שלך בכח ובטבעיות ברמה כזו שתניס תוקף.
אלפי חזרות על אותה התנועה יכולים לקבע אצלך דפוס התנהגות ותגובה מתאימים לסיטואציות מסוימות.
רוב הסיכויים שלאחר אימון אינטנסיבי תוכלי להגיב לכשתזהי סכנה או מצב לא רצוי.

הבעיות:
1. אנחנו לא תמיד יודעים לזהות סכנה, לעתים רבות אנחנו מגיבים מאוחר מדי... בייחוד שמדובר במצב של תקיפה מינית שיכולה לעתים להתחיל ממגע של חיבה תמים ומהר מאוד להתדרדר למגע לא סימפתי לא חיובי ומזיק מאוד. (הרבה תוקפים הם אנשים שאנחנו מכירים).
2. צריך באמת לשקול מה התגובה המתאימה? כמה שזה נשמע עצוב... אבל אם מחר יבואו 4 חמושים לשדוד אותי (יתכן אפילו לא חמושים) יש סיכוי רב שאחליט החלטה שקולה לוותר להם ולמסור להם את מה שיש עלי בכדי להימנע מפגיעה נוספת.. יתכן שלעתים נעדיף להיכנע לתקיפה בכדי לשמור על עצמנו. אני באמת מבין שזה הרגשה איומה מטרידה ונוראית שמדובר ביחסי מין שאנחנו לא מעוניינים בהם!!!
3. לאחר שנים של אימונים יש עדיין מקרים שאנשים לא מגיבים טוב! וישנם אנשים שכמעט ללא אימון מגיבים בצורה אידאלית. היכן רואים זאת? הרבה פעמים תחת אש במלחמה בצה"ל רואים 2 חיילים מאומנים באותה המידה אחד חוטף הלם קרב ומאבד עשתונות והשני מדלג בין כדורים ניתזים.

הכרתי בנות שהתאמנו אצלנו שפשוט הפילו תוקפים במכה. אפילו פעם אחת שמישהי בעטה בתוקף והוא נפל היא הלכה לקרוא לעזרה מבני משפחתה והם מצאו אותו נאנק מכאבים על הרצפה.

אז ישנם מרכיבים רבים שיכולים לעזור לנו ליצור תגובה, אך כנראה שהמציאות והיכולות שלנו הטבעיות גם שותפות במידה די גדולה ליכולת התגובה שלנו.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-' נכון'
נכון
26/12/2010 | 09:35
2
1
אימון יכול לעזור - אך לא מבטיח עזרה


יותר מכך כדי שהאימון יוכל לעזור, לא מספיקות אלי החזרות,
נדרש לעשות חלק מהאימוןנים במיינד-סט מאוד מסויים - של תחושת איום ופריצת מסגרות הנוחות.


אמיר
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מסכים איתך אמיר'
מסכים איתך אמיר
26/12/2010 | 10:24
1
4
האמת זה ממש מעניין, גם אני חשבתי שהתגובה שלך לעניין.
כנראה מי שהולך בדרך הבודו היפנית מבין דברים קצת אחרת.

לגבי "נדרש לעשות חלק מהאימונים במיינד-סט מאוד מסויים - של תחושת איום ופריצת מסגרות הנוחות." אני נוטה להסכים אתך בנושא. אך אני חושב שבאמת צריך העזה רבה בכדי לבצע כזה דבר עם נפגעות תקיפה מינית מהחשש של פלאש-בקים חזקים.
אימון במיינד-סט מתאים אני חושב לאנשים בעלי כושר גבוהה ובשלב יותר מתקדם של האימון, לא בטוח שהייתי מעיז לעשות זאת בקורס עם נפגעות תקיפה מינית.

יום טוב.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'נפגעות תקיפה מינית הן קהל מיוחד'
נפגעות תקיפה מינית הן קהל מיוחד
26/12/2010 | 13:02
5
אני לא עורך אף קורס, ולכן אולי קל לי לכתוב הודעה שכזו:

בעיני לפחות, נפגעות תקיפה מינית, הן קהל מיוחד. קורס עבורן צריך להעשות במסגרת ייחודית ומתאימה, שכוללת מלבד המורה, גם ליווי פסיכולוגי צמוד שמודה לקורה בקורס.
בפורום אמנויות לחימה, יש כמה שרשורים שבהן התערבו גם נשים מהפורום של נפגעות תקיפה מינית. מאוד התרשמתי מהן ולמדתי רבות על הרגישויות המיוחדות שלהן.
חלק לא מבוטל מהפעילויות בתרגול רגיל לחלוטין של אמנויות לחימה, עלולות לעורר טריגרים חריפים לנפגעות תקיפה מינית. בין אם כזיכרון למצב מסויים ובין אם כאסוציאציה.
גם מורה טוב לאמנויות לחימה, לא מסוגל להתמודד עם מצב שכזה במהלך אימון של קבוצה רגילה: למורה אין הכשרה של פסיכולוג ויש ל קבוצה שלמה להדריך באותו הרגע (וגם כשהקבוצה תתמוך ותקבל, רבים מגיעים להתאמן לעצמם ולא מתוך שאיפה לעזור למתאמן אחר לקבל את שעבר ולהתמודד עם זה).


הכוונה שלי ביחס למיינד-סט, היתה בדגש על ההבנה שהתירגול של התנועה והטכניקה היא רק חלק מהתירגול של הלחימה. חשוב לא פחות לתרגל את החלק המנטלי - להרגיל את המוח שלנו למצבים מאיימים, כך שאו שמכת האדרנלין תופחת או שנלמד כיצד להתמודד איתה.


אמיר
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'סיוע וליווי אינטרנטי דר' נתי רונאל'
סיוע וליווי אינטרנטי דר' נתי רונאל
23/12/2010 | 10:55
124
דר' נתי רונאל, קרימינולוג קליני וויקטימולוג (ויקטימולוגיה - תורת הקורבנות) ובעלי כמובן, שחשוף במשך שמונה עשרה שנה למקצוע שלנו ולסוגיות האתיות והמוסריות הנלוות אליו' מציע סיוע באי מייל  למי שנפגעה באירוע המזעזע הנוכחי. ניתן ליצור קשר באי מייל:  roneln@mail.biu.ac.il  או nattir@gmail.com
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מה עושים עם זכרון שמטשטש שנים אחרי'
מה עושים עם זכרון שמטשטש שנים אחרי
23/12/2010 | 11:08
3
5
תקיפה מינית? כי הטראומה נוראית, כי קשה להכיל את מה שקרה שם, את הרגשות?
איך אפשר לדעת מה באמת קרה שם? איך אפשר לדעת אם אני לא מדמיינת וזוכרת נכון?
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זכרון- הדחקה/דיסוציאציה'
זכרון- הדחקה/דיסוציאציה
23/12/2010 | 16:43
1
28

שלום רונית,

גם התגובה אותה את מתארת הינה תגובה שהיא חלק ממנגנון הגנה של הנפש. הדחקה/דיסוציאציה במשך שנים לאחר הפגיעה פעמים רבות מאפשרת לנו לאורך השנים להמשיך את חיינו, להתקדם ולבנות את עתידנו. חלק מן הנשים אשר חוות את ההדחקה הזו ונזכרות שנים מאוחר יותר מדווחות על תחושות שהיו בהן לאורך השנים שהצביעו על כך שדבר מה אינו כשורה. אם זה זכרונות מעומעמים ולא מובנים, סיוטים ואף קושי ביצירת קשרים וקרבה אינטימית עם בני זוג.

מחקרים מראים כי לרגשות שלנו יש השפעה על הזכרון וכפי שמנגנון ההגנה גורם להדחקה לאורך שנים כך רגש מסויים, סיטואציה מסויימת, ריח או אף טעם מסויים יכול לעורר בנו זכרון שלאורך חודשים/שנים הודחק. אמנם מנגנון ההגנה הניתוקי (דיסוציאציה) מרחיק/מנתק אותנו טכנית מן החוויה עימה איננו יכולים להתמודד, אך חלק ממנו נשאר מחובר לאותה מציאות.

נפגעות שמספרות על כך שלאחר שנים נזכרו, משתפות על חוויה של היזכרות בחלקים. ככל שעבר הזמן נזכרו בפרטים נוספים מן החוויה הקשה אותה עברו. יחד עם זאת, גם במקרים בהם ישנה היזכרות חלקית וגם במקרים בהם ישנה היזכרות מלאה- עדין קיימת התחושה הקשה שמא הזיכרון הזה מוטעה או לא מלא וקושי להתמודד עם אי הודאות והידיעה מה קרה שם לפני שנים.

נשים שחושדות באדם מסויים ויש להן יכולת ליצור קשר עימו לפעמים בוחרות להתעמת עם האדם אותו הן מקשרות לזיכרון המודחק. אך כמובן שקיימת האפשרות שהאדם הוא זר ולעולם לא תהיה את האפשרות לעימות שכזה.

פנייה לטיפול- דיבור על הקושי, על הכאב, עיבוד, נסיון להבין ותהליך שעוברים במהלך המפגשים, כל אלה יכולים לסייע בהתמודדות עם המצב הלא פשוט של אי הידיעה והיכולת לחיות במצב שכזה.

טל
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מחזקת ומוסיפה...'
מחזקת ומוסיפה...
25/12/2010 | 19:16
5
קודם כל, חשוב לי לומר כי זהו אירוח חשוב מאוד, ועולים נושאים לא פשוטים. ישר כוח.
ודבר נוסף, בנוגע לשאלה הספציפית. זכרונות מודחקים הם אולי אחד מהנושאים הקשים ביותר לטיפול. בעבר למשל, פסיכולגים רבים הואשמו ב"השתלת" זכרונות אצל מטופלים שלפתע נזכרו במהלך הטיפול בטראומות מיניות מודחקות. לעומת זאת, במקרים רבים, עוצמת הזכרון והכאב שעולה ממנו הם כה בלתי נסבלים, שבאמת האירוע עובר הדחקה או ניתוק (דיסוציאציה) ומקבל יחטוי רק בשברירי זכרונות, או בהתנהגויות שלכאורה אינן קשורות.
מהמקום שלי כפסיכולוגית, אני יכולה לומר שזכרונות או אירועים מודחקים הם כמעין פקעת צמר, עם חוטים סבוכים סבוכים. וכדי לפרק אותה צריך לאט לאט לפרום כל חוט. זה אומר שאט אט מנסים לעבד את שברירי הזכרונות והתמונות. אבל יש גם דרכים פחות ישירות, כמו למשל דרך פירוש של חלומות שעולים בטיפול (שלפדברי פרויד הם החלון ללא מודע), התנהגויות בהקשרים אחרים, עם אנשים אחרים שנראות למטפל קשורות, תחושות בטן ותחושות גופניות שעולות בכל מיני הקשרים, ואט אט, ככל שהאירוע הופך למעובד יותר, למוכר יותר ולפחות "מפלצתי" בעולם הפנימי, ההגנות נחלשות וניתן לעבד את האירוע באופן ישיר יותר. זה תהליך מורכב, איטי, רגיש ביותר, אך אפשרי וחשוב.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'גמני שואלת את עצמי את זה'
גמני שואלת את עצמי את זה
23/12/2010 | 16:50
4
נפגעתי ובהוטרדתי מינית כילדה. זה השאיר בי הרבה צלקות. לני כ4 שנים הכרתי את החבר שלי (שכיום הוא אקס טרי) והיה לי מאד קשה להבין שהוא באמת אוהב אותי ולא רוצה לנצל אותי מינית. לקח לי זמן לספר לו עליי הכל, במיוחד את מה שקרה לי כילדה. כיום שאנחנו לא ביחד אני מפחדת לצאת עם גבר לדייט או לתת לגבר להתקרב אליי יותר מידי במובן האינטימי כי אולי הוא ינצל אותי מינית.
בנוסף, אני מתמודדת עם פלאשים, זכרונות מהעבר ולפעמים אני שואלת את עצמי האם זה אמיתי או דמיון שלי? אז איך אני יכולה לדעת מה באמת קרה לי כילדה קטנה כי כנראה מרוב שזה היה טראומטי בשבילי הדחקתי את הרוב.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'איך אפשר לחנך ע"מ למנוע? ומאיזה גיל?'
איך אפשר לחנך ע"מ למנוע? ומאיזה גיל?
23/12/2010 | 13:04
1
4
בני בן שנה וחודשיים, פצפון קטן מאז שהוא נוגע לעצמו בבובו בזמן החלפות חיתול או מקלחת אני אומרת לו שזה "המקום של שי ורק לשי מותר לגעת שם". אני חושבת שבינתים זה מספיק, אבל מאיזה גיל אפשר להסביר שהגוף שלי הוא הגוף שלי ואסור לאף אחד לגעת, ובאיזה אופן? וכמובן גם בגוף של אחר- איך מסבירים? מתי?

עוד שאלה- איך אפשר לזהות שילד עובר דבר כזה? האם יש איזשהם סימנים שמוכרים בתור כאלה שילד עובר התעללות?
מפחידה אותי רק המחשבה הזאת, אבל אני מעדיפה ללמוד על זה כמה שיותר

תודה מראש.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מניעה ואיתור בילדים'
מניעה ואיתור בילדים
23/12/2010 | 17:18
4

החרדות והפחדים הללו עליהם את מדברת כאמא הם כל כך מובנים ומוכרים. אנחנו אחראים על הדבר היקר לנו מכל וזו הרגשה כל כך קשה התחושה שלא מהכל נוכל להגן על ילדינו ויחד עם זאת נעשה הכל כדי להיות שם ולספק את ההגנה הזו.

עוד בגן עולה המניעה מפני פגיעות מיניות בילדים. המשפטים כמו "הגוף שלי ברשותי" או "הפה שלי ברשותי" חוזרים ונשנים מפי הגננות אשר מנסות להסביר ולהבהיר את הגבולות הקיימים בצורה פחות מפחידה עבור הילדים ובצורה כזו שיוכלו ליישם את הדברים. כן חשוב לשים לב כי פעמים רבות ילדים אומנם לומדים להתרחק מזרים ואנשים שאינם מכירים אך חשוב לזכור שלא מעט מהפגיעות המיניות מתבצעות דווקא מול אנשים מוכרים בסביבה, במשפחה ובחברה הקרובה לילד ולכן יש צורך לשים דגש לא רק מול אנשים זרים ולא מוכרים.

אני מניחה שאמא מכירה את ילדיה באופן הטוב ביותר ויודעת מה השלב ההתפתחותי ויכולת ההבנה של ילדיה בגילאים שונים. לכן התשובה לכך טמונה בעיקר אצלך
בגיל 4-6 ילדים כבר מתחילים להבין יותר בעיקר מתוך התנסויות, סיפורים ומידע שהם צוברים בגן וסביב ילדים אחרים. היום המודעות גבוהה יותר מבעבר וכך גם תוכניות המניעה.
ישנן הצגות וסיפורים הממחישים בצורה מותאמת את הנושא עבור ילדים בגיל צעיר.

ישנה כתבה שהתפרסמה ברשת לפני כשנה שלדעתי מסבירה ומביאה את הנושא בפירוט ובצורה מתאימה ונכונה.

בכל חשש, שאלה או בקשת עזרה עבור ילדים מתחת לגיל 14- ניתן לפנות לאל"י 1-800-22-3966



לאחר התגובה מרגישה צורך לצרף לך ובכלל לכולם תוכנית של גל גבאי מתוך הסדרה "ואקום" ששמה - אמא איפה היית?

התוכנית מציגה את סיפור הפגיעה בעיקר מהמקום של האימהות- קשה לצפייה אך בעייני חשוב מאוד.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'שאלה בהקשר למקרה של מטריד סדרתי'
שאלה בהקשר למקרה של מטריד סדרתי
23/12/2010 | 15:09
6
8
במקרים כמו זה שנחשף עכשיו פה בפורום (למשל קצב, חנן גולדבלט ועוד) -

הרבה נשים שפתאום מגלות שהן לא לבד, שהן לא היחידות, שהן לא דמיינו - שואבות הרבה כוחות מקיומה של הקבוצה. כלומר ירגישו נוח לשוחח עם נשים האחרות שנפגעו, ואף לגשת במרוכז להגיש תלונה.
הדבר נראה לי ברור ומובן.
העניין הוא שהסבו את תשומת לבי לכך שדבר זה עלול להכשיל את התביעה המשפטית - הסנגור של הנאשם יכול לטעון לתיאום עדויות, תופעת העדר ושאר תירוצים כאלה ואחרים.

נשאלת השאלה מה כדאי לעשות?
לחבר בין הנפגעות, כדי שיתמכו אחת בשניה ויחזקו אחת את השניה, ואף יעודדו אחת את השניה להתלונן.
או לבקש מהנשים להגיש תלונות עצמאיות, בליווי הדס שטייף מגל"צ או מתנדבות המרכז לסיוע - תוך כדי לקיחת סיכון שהרבה נשים יאבדו את האומץ להתלונן.

מנסיונך, האם התאגדות קבוצתית של מתלוננות באמת עלולה לפגוע בתביעה המשפטית?

תודה מראש
רעות
מנהלת פורום תאומים ושלישיות
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'הגשת תלונה'
הגשת תלונה
23/12/2010 | 17:29
8

שלום רעות,

אני מניחה שבנושא זה קרן ומירי יוכלו להרחיב יותר ממני ולתת מידע רב יותר.

ובכל זאת, כאשר את אומרת "התאגדות קבוצתית" למה את מתכוונת?

אני מניחה שהגשת תלונה באופן עצמאי היא נכונה יותר מאשר הגעה קבוצתית לתחנת המשטרה והגשת תלונה במקביל תחת אותו זמן ומקום של חקירה.

אין ספק שכאשר אישה מתלוננת והתלונה/משפט זוכה לסיקור תקשורתי נרחב ישנו אימפקט נרחב על נפגעות נוספות (בין אם נפגעו על ידי אותו תוקף ובין אם לא) אשר בוחרות לספר את סיפורן (ואף אני שמה לב לעלייה בפניות למ.הסיוע במקרים כאלו- דוגמאת המקרה האחרון עם אורלי אינס) ואף לאזור אומץ ולהגיש תלונה.

גם כאשר מדובר באותו התוקף לרוב נשים יבחרו להגיש את התלונה באופן עצמאי ולא כקבוצה. מרכזי הסיוע בהחלט קיימים על מנת ללוות גם בהליך זה, מהסיוע הטלפוני, דרך הגשת התלונה וליווי לאורך כל שלבי ההליך הפלילי (משטרה, עימות, פרקליטת ובתי משפט).

אני טרם נתקלתי במקרה בו שמעתי על כך שנשים הלכו יחד להגיש תלונה על אותו התוקף(ובוודאי היו מקרים בעבר) אך גם שאיני עו"ד/חוקרת/מתמצאת בתחום המשפטי, אני יכולה להבין את הבעייתיות שבהתנהלות שכזו.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'התאגדות קבוצתית'
התאגדות קבוצתית
23/12/2010 | 17:34
3
4
סניגורים מתוקף תפקידם, תמיד יחפשו כל מה שיעזור להם כדי להגן על הלקוח שלהם. גם אם יש כמה נפגעות ע"י אותו פוגע-המשטרה תנהל חקירה לגבי כל אחת ואחת. תחפש את הראיות הרלוונטיות לכל מתלוננת בנפרד.
לעיתים, ההיכרות הקודמת בין הנפגעות היא עובדה קיימת ואין להתעלם ממנה.נכון שיש יותר כוח כאשר אישה יודעת שיש עוד נשים שנפגעו ומתלוננות נגד אותו פוגע אך ברמה האישית כל אישה עם כוחותיה היא,עם יכולת ההתמודדות שלה.
כאשר כבר מחליטים להתלונן רצוי מאד לאחר התלונה לא ליצור קשר עם מתלוננות אחרות ולא לדבר אודות התלונה כדי לא להיות חשופיות לטענה של שיבוש הליכי חקירה.
כל מי שתפנה למרכזי הסיוע (1202), תקבל הסברים מפורטים לגבי ההתנהלות המומלצת בכל שלב ושלב
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-' גם לפני התלונה רצוי לא "להשוות סיפורים"'
גם לפני התלונה רצוי לא "להשוות סיפורים"
23/12/2010 | 18:07
3
שלום, הגעתי לכאן בעקבות אשתי שעוקבת אחרי הפורום לפני ואחרי הלידה של בתנו (לפני 4 חודשים), וכמובן בעקבות הפרשיה האחרונה.

כעו"ד שעסק לא מעט בתיקי הטרדות מיניות (מהצד המאשים), אני יכול להעיד שכמות גדולה של תלונות יכולה לשחק לטובת שני הצדדים בהליך הפלילי:

כאשר קיים מספר גדול של תלונות לאורך תקופה, על ידי מתלונות ללא קשר ביניהן - כל תלונה תומכת ומחזקת את האחרות, משום שהדבר מעיד על אמינות התלונות ("לא יכול להיות שכולן משקרות") ועל דפוס פעולה. לדוגמה - במשפט קצב העידו גם מתלוננות שחלה התיישנות על העבירות שבוצעו בהן (לכאורה...), כדי לבסס את הטענה של דפוס התנהגות.

לעומת זאת - נניח מקרה קיצוני שבו כל המתלוננות נפגשות, כל אחת מספרת את סיפורה המלא וכולן הולכות יחד למשטרה. כל סניגור מתחיל יטען שיש כאן תיאום עדויות, ושכל אחת מערבבת בין הסיפור הפרטי שלה לבין התלונות האחרות.

אני ממליץ בחום לכל מי ששוקלת להגיש תלונה, להימנע עד כמה שניתן מלחלוק את סיפורה עם מתלוננות אחרות, גם מעל הפורום, על מנת לצמצם ככל הניתן את היכולת של סניגור בעתיד לעשות בכך שימוש.

כמובן, שזה לא אמור להרתיע אף אחת מלהתלונן - ההיפך הוא הנכון. וגם אם  יטען הסניגור שיש תיאום עדויות, עדיין - אין שום מניע לאף אחת לטפול אשמת שוא במקרה הזה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אז נכון גם מה שכתבו שלא כדאי לדבר על זה בפורו'
אז נכון גם מה שכתבו שלא כדאי לדבר על זה בפורו
23/12/2010 | 22:24
1
3
לצפיה ב-'שיתוף'
שיתוף
23/12/2010 | 22:35
2

אני מניחה כי יש הבדל בין להזדהות כמי שנפגעה על ידי אותו פוגע ולדבר על התחושות, הרגשות וההתמודדות- לבין חשיפת הסיפור לפרטי פרטים.לפי מה שאני מבינה הקושי והבקשה בעיקר נובעים ממקום של זיהום החקירה וגרימה לכך שנשים יושפעו מפרטים שנשים אחרות כתבו על החוויה הקשה שהן עברו.

ובכל אופן בין אם זה נכון ובין אם לא- אני חושבת שחשוב לאפשר מקום לתמיכה, לשיתוף בתחושות וברגשות ואוזן קשבת.
אם על גבי הפורום; אם בפורום אחר בו ישנה תחושה בטוחה ונעימה; אם בקו הסיוע 1202 שזמין 24 שעות ביממה ואם אלו גורמי תמיכה נוספים כמו משפחה וחברים.

ושוב- תשובה של קרן ומירי בוודאי תהיה יותר מדוייקת בתחום זה.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'"תיאום גרסאות"'
"תיאום גרסאות"
23/12/2010 | 20:30
1
החשש שעדות תחשב לא אמינה היא כאשר מתלוננים משווים את הסיפורים שלהם, וקשה להם בעצמם כבר לזכור מה הם זוכרים מעצמם ומה שמעו מאחרים. זה קורה כשמשווים סיפורים לפרטי פרטים (וגם כשקוראים סיפורים של אחרים עם פרטי פרטים). יכולה לספר שכשהייתי מעורבת בתלונות של יותר ממתלוננת אחת, בהחלט פעלנו יחד בעניין מתן הסברים למתלוננות על התהליך וגיבוש דרכי פעולה משותפות, אך בלי להכנס בקבוצה לפרטי הפרטים של כל אחת ואחת.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'קודם כל אישה צריכה לשמור על עצמה'
קודם כל אישה צריכה לשמור על עצמה
24/12/2010 | 13:01
8
אם היו לי בבית מליון דולר במזומן,לא הייתי הולך לישון ומשאיר את הדלת פתוחה,או לא הייתי יוצא מאוטו בלי לנעול ואז תוהה למה גנבו אותו.

נכון שלגנוב ולהטריד זה לא בסדר,אבל על כל אדם קודם כל מוטלת האחריות לשמור על רכושו/גופו ולא להפקיר אותו לציבור הרחב.רק כך ימנעו פריצות.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'איך שומרים הגנות במקום שצריך להסיר אותן'
איך שומרים הגנות במקום שצריך להסיר אותן
25/12/2010 | 12:22
1
4
לא בדיוק תקיפה מינית, אבל הרגשתי שזה המקום להעלות את זה.
חוויתי התנהגות לא הולמת של רופא נשים (פרסונה חשובה בתל השומר). לא מדובר בהטרדה מינית, אלא בטיפול משפיל וחסר הבנה על ה"כסא הגניקולוגי".
זה כאילו "דבר קטן", אבל אפילו אחרי 11 שנים אני זוכרת אותו.
הערתי לו שיש לי בעיה עם מה שקורה, וזכיתי למבט מזלזל וחסר הבנה, אבל הוא לא מנע ממני את מה שביקשתי.
במבט לאחור, אני חושבת שהיה מקום להגיש תלונה.
והשאלה באמת, כמה נשים, כשהן מגיעות למצב הזה, שיש רופא שהן צריכות אותו ונמצאות במצב רגיש ופגיע, מסוגלות להגן על עצמן?
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'שלום לך,'
שלום לך,
25/12/2010 | 17:56
5

איזו כותרת שלא תהיה למה שחווית (למרות שפעמים רבות עבור מי שנפגעה, חשוב לה לדעת מה היא עברה ולהיכן מסווגת הפגיעה), משנה התחושה שלך ומה שאת הרגשת באותו רגע ולאחר מכן. אנו לא מדרגות את חומרת הפגיעה- כל אישה והחוויה שלה והדרך בה היא מתמודדת עם אשר היא עברה.

זכרון שלא מרפה במשך 11 שנים לא מרפה מכיוון שהיה מספיק מכאיב וקשה כדי להישאר ולפגוע.
אומנם על המקרה חל חוק ההתיישנות אך בכל זאת את מספרת על כך שלא שתקת והבעת את עמדתך וזה מקום של לקיחת שליטה בחזרה אלייך, למרות הקושי הרב- לא שתקת!

ביקור אצל רופא נשים, במיוחד שמדובר בגבר, יכול להיות סיטואציה מאוד לא פשוטה להתמודד עימה. גם כאשר מדובר ברופא מקצועי, רגיש ומבין- בבדיקה עצמה לנשים רבות קיים קושי והקושי הוא כל כך מובן ולגיטימי.
בבדיקות מאין אלו יש לך את הזכות לבקש שתהיה איתך מלווה, דבר שיכול לסייע בתחושת הביטחון.

ישנן רופאות נשים מצויינות וכמעט בכל אזור ניתן למצוא לפחות רופאת נשים אחת שתוכל לסייע בבקשה ומבינה יותר בתחום של הפגיעות המיניות. (ב-1202 יוכלו להפנות אותך לרשימה של רופאות נשים מומלצות). אם יש אפשרות לפנות לרופאה, אז כדי לבחור בה.

בכל סיטואציה, בין אם מדובר ברופא נשים ובין אם מדובר באיש מקצוע אחר, בה יש אדם התלוי באדם אחר לקבלת מבוקשו- יש פתח לניצול. הסיטואציה הזו לא פשוטה ומאוד מבלבלת. קיים קושי לוותר על הדבר אותו אנו צריכים מול היכולת להגן על עצמנו להתרחק ואף להתלונן.
במקרים כאלו חשוב לשתף, לא להיות לבד עם התחושות והחוויה ולחשוב יחד כיצד להתמודד.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'שאלת הטרדה מינית שקשורה בצד השני- הגברים'
שאלת הטרדה מינית שקשורה בצד השני- הגברים
26/12/2010 | 07:39
2
4
אני חייבת לציין שרק אתמול יצא לי לקרוא את כל השרשורים שהיו פה וכמובן שנורא הזדעזעתי וליבי ליבי עם הנפגעות ואני מחזקת אותם ללכת להתלונן.

השאלה שלי קצת מוזרה, היא נוגעת לבעלי, במהלך קריאת כל השרשורים (שעה וחצי-שעתיים) לא הספקתי לחשוב עליו ורציתי לדעת מה דעתכן בנושא.

בעלי הוא רופא, אומנם לא רופא נשים אבל במסגרת עבודתו בבית החולים הוא מטפל גם בנשים ועושה להן בדיקות לא כל כך נעימות כמו בדיקת סרטן השד וכו'.

האמת שרוב הנשים בהן הוא מטפל הם ממש מבוגרות, ללא הגזמה 70+, אני חייבת לציין גם שבעלי מאוד ביישן בכללי, במהלך עבודתו הוא מנסה להימנע כמה שיותר מבדיקות כאלה ותמיד מבקש שרופאה נקבה תעשה את הבדיקות האלה.

אבל לפעמים כשהוא תורן כל הלילה, הוא הרופא היחידי במחקלה, ואחראי על המחלקה כולה, כך שלפעמים הוא עושה את הבדיקות האלה בעצמו מחוסר ברירה.

האמת הוא עובדת כל לילה תחת לחץ מטווווווורף, פיזי ונפשי, הוא עובד 26 שעות רצוף בלי לישון ובוקשי יש לו זמן לאכול, (המצב של הרפואה בבתי החולים על הפנים), לכן לפעמים הוא לא מצליח למצוא אחות שתלווה אותו בבדיקה והוא נאלץ לבצע אותה לבד עם הנשים.

אני אספר על שני מקרים שזעזעו אותו שהוא סיפר לי עליהם מרוב תסכול :

1. אישה זקנה בת 85+ שעשה לה בדיקת שד כדי לוודא שאין לה סרטן, במהלך הבדיקה היא שאלה אותו אם הוא נשוי, אז הוא ענה לה כן, היא שאלה אם יש ילדים, אמר יש אחד בדרך, שאלה מתי התחתן, אמר לה לפני פחות משנה, אז היא חייכה חיוך זדוני ושאלה אותו "בגלל זה אתה כל כך נהנה בבדיקה הזו?" הוא היה בהלם, הוא גם נורא אמפולסיבי אז הוא ממש צעק עליה ואמר לה שתתבייש או משהו כזה..

כשהוא סיפר לי את הסיפור הזה, אמרתי לו שזו אולי זקינה חביבה שסתם ניסתה לרכך את האווירה ושלא התכוונה לכל רע וסתם התבדחה.

2. אישה קצת יותר צעירה אבל עדיין אם אני לא טועה בת 60+ שבאה אליו בטענות כי הוא עושה לה את הבדיקה הזו, גם אז הוא כעס כי הוא עשה בדיקה ממש מקצועית וחיונית.

הסברתי לו שזה לא נוח לנשים לעבור כאלה בדיקות, ולמרות שאני מבינה שהוא מאוד לחוץ פיזית ונפשית ושהוא צריך לעשות את כל הבדיקות מהר כדי להספיק להגיע לכל החולים, הוא חייב להירגע ובמיוחד בבדיקות רגישות כמו אלה, שיקח כמה דקות להסביר לחולה מה הוא עומד לעשות ולמה חשוב לעשות את זה ואיך עושים את זה.

אבל אני עדיין דואגת לו, שנשים יפרשו את הבדיקה כהטרדה או משהו כזה, איך אתן חושבות שכדאי שהוא יפעל במקרה כזה כך שהוא יהיה מספיק רגיש כדי לא לפגוע באף אחת?

נ.ב בשום צורה שהיא אני לא מנסה חס וחלילה להגיד או אפילו לרמוז שהנשים בפורום או בכלל פירשו את התנהגות הדולה כהטרדה מיני כשהיא לא. כמו שאמרתי אני מחזקת את כולם ומעודדת להגיש תביעות
ללא קשר חשבתי על בעלי ורציתי לדעת מה אתן חושבות וכיצד הכי כדאי לו לפעול.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זו מיומנות שמפתחים עם הזמן והנסיון'
זו מיומנות שמפתחים עם הזמן והנסיון
26/12/2010 | 09:37
2
אם רק רגישים מספיק כדי לחשוב על זה
לצערי מנסיון רע אנחנו לומדים הרבה יותר מאשר מנסיון טוב או ממורים, כך שכל מקרה שעבר מלמד אותו להמנע ממקרים דומים בעתיד.

ואיך? לומדים מהם משפטי הפתיחה הכי טובים-
כמו... (למשל)- אני נאלץ לבדוק אותך, למרות חוסר הנעימות בדבר. לצערי אין אחות פנוייה ברגע זה. האם תסכימי להבדק על ידי כרגע או שתרצי לחכות לאחות מלווה...
ולומדים לקרוא אנשים, גם אם אתה עייף ומתוסכל ולחוץ.

אני עונה לך מנסיוני בתחום דומה, אבל רגיש לא פחות ולחוץ לא פחות. לומדים .

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'שתי תשובות - '
שתי תשובות -
26/12/2010 | 09:42
2
זה אכן מלחיץ ולך תוכיח שאין לך אחות....
אבל יש פתרונות -
1. להודיע בתחילת כל בדיקה שזכותה של הנבדקת לנוכחות אדם מטעמה בחדר, ולהדגיש את זה
2. בבדיקת שד או משהו מעין זה לדרוש מאחות לפנות דקה ולהצטרף לבדיקה.
גם דחיית הבדיקה הספציפית בעשר דקות עד שתתפנה אחות, שווה את הלחץ של אח"כ.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'יש לי שאלה להנהלת הפורומים (אני חושבת)'
יש לי שאלה להנהלת הפורומים (אני חושבת)
23/12/2010 | 15:29
3
3
מדוע יש בעיה לפרסם את שמו של המטריד. הרי בכל ההמלצות החיוביות לא היתה בעיה לפרסם את שמו. כעת כשיש כזו מאסה של עדויות נגדו איך יתכן שמאפשרים לו לשמור על אנונימיות?
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'במדינה דמוקרטית רק בית משפט רשאי לקבוע אשמה'
במדינה דמוקרטית רק בית משפט רשאי לקבוע אשמה
23/12/2010 | 16:19
2
ומעבר לכך - קטין תמיד ישאר אנונימי.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'פרסום שם'
פרסום שם
23/12/2010 | 17:47
2
אומנם יש מאסה של עדויות אך הן בפורום ולא בתלונה במשטרה. חשיפה של שם עלולה לגרור תביעת דיבה . רק המשטרה, בבקשה שתוגש לביהמ"ש , ועל סמך החלטת שופט,יכולה לפרסם שם חשוד וזה גם נעשה במקרים בהם המטרה היא לגרום לעוד מתלוננות.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אפשר לבקש במסר את שמו'
אפשר לבקש במסר את שמו
26/12/2010 | 07:49
1
לצפיה ב-'תפוז צריך להודות גם למנהלות טאש ושרון!'
תפוז צריך להודות גם למנהלות טאש ושרון!
23/12/2010 | 18:32
5
2
לצפיה ב-'אומץ,יושר וחוכמת המנהלת ועמיתותיה '
אומץ,יושר וחוכמת המנהלת ועמיתותיה
23/12/2010 | 18:45
1
ראויים אכן לצל"ש.

עצוב שבחגיגה הגדולה של תפוז על המקרה ובמסיבת הריקודים על גב הנפגעות, תפוז שוכחים להודות ולהכיר תודה לטאש שהזכירה לכולם מה כל כך חשוב במדיה הזו ולעמיתותיה שרון ורונית שמנהלות את הפורום לאור המקרה, יום רודף לילה, בשכל, בהגינות והרבה לפני שתפוז הבינו מה, איך ולמה לעשות (ובעיקר לחגוג כדי להשכיח ולהסיט את המוקד מהשאלות המטרידות והחשובות באמת).

תבורכי טאש על האומץ ותבורכנה עמיתותיך על העבודה הקשה והחכמה שלכן בניהול המקרה, הסערה וגלי ההדף שהוא יצר.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-''
23/12/2010 | 18:57
אבל אנחנו בכל מקרה יודעות את האמת
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'ולרונרונית. בלעדיה היינו קורסות. התזמון'
ולרונרונית. בלעדיה היינו קורסות. התזמון
23/12/2010 | 20:56
2
6
להביא אותה היה מדוייק כמעט כמו בחירתה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'ללא ספק! רונרוניתותודה בנות'
ללא ספק! רונרוניתותודה בנות
23/12/2010 | 22:46
1
1
לצפיה ב-'ישר כוח לכולכן!'
ישר כוח לכולכן!
23/12/2010 | 23:43
4
לצפיה ב-'אני חושב שעדיף להיות יותר זהיר ולא למהר לסמוך'
אני חושב שעדיף להיות יותר זהיר ולא למהר לסמוך
24/12/2010 | 01:05
1
3
על כל הצעה בפורום,
מאשר לסמוך על מערכת המשפט,
תקראו בבקשה את הכתבה  בקישור הזה
ותגיבו לי בבקשה
האם תשלום כספי בלבד על נזק גופני לאישה לכל החיים זה נקרא צדק ?
אם כן אז אתם מוזמנים לבטוח במערכת המשפט.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4003190,0...
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'איך מתגברים על בושה?'
איך מתגברים על בושה?
24/12/2010 | 09:03
6
9
מנסיון עבר מהצבא אני זוכרת בושה נוראית, תחושת אשמה שליוותה אותי שנים וגם היום אני לא בקשר עם אף אחד מהצבא מהחשש לשמוע אפילו (שלא לדבר על לפגוש) אדם שהטריד אותי.. תמיד משום מה סינגרתי עליו שכאילו אני אשמה, היום אני יודעת שזמן מרפא פצעים והיום גם אני מבינה שאני לא אשמה למרות שאני עדיין מתכווצת רק להזכר בזה, עדיין מרחף איזה שהוא זכרון בושה באוויר, איך עוברים את זה במידה וחס וחלילה (שלא נדע) דבר כזה קורה ואני אקפא כמו אז? הבושה הזו היא שגורמת לא להתלונן ולא לספר לאף אחד..
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מיטל יקרה,'
מיטל יקרה,
24/12/2010 | 09:45
4
3

מעבר לתחושות וההתמודדות הקשה עם פגיעה- נלווים לתחושות הללו גם מקומות שהוטבעו בנו לאורך חיינו. הצורך הראשון והנטייה הפסיכולוגית אשר עולה בנו הוא הצורך להתנצל, לבקש סליחה, להתבייש ולקחת על עצמנו את האשמה. גם כאשר יסירו ממנו את האשמה יהיה לנו קשה לקבל זאת ויקח זמן רב ותהליך פנימי-אישי על מנת להצליח להתנער מהתחושות הללו.

את אינך אשמה אלא הוא האשם- לא היתה לך כל שליטה על שקרה.

תחושת האשמה והבושה היא זו גם המפחיתה את תחושת היכולת להיחשף, לספר ולשתף.
אני רק יכולה לקוות ולרצות שחוויה נוראית שכזו לא תחזור על עצמה ולא תצטרכי (את וכל אחד/ת אחר/ת) לחוות ולהתמודד איתה.

רה-ויקטימזציה מתרחשת לצערי פעמים רבות וחשוב להבין שגם במקרים אלו אין בנו שום אשמה. כל עוד אנו חיים בחברה בה חיים אנשים אשר פוגעים מינית באחרים- אנו חשופים לתופעה הזו ללא הקשר, בהכרח, ליכולת שלנו לגונן על עצמנו.

היכולת להרגיש שאת זכאית להגנה ומגיע לך לא לעבור פגיעה היא תחושה של כוח והעצמה ומסייעת בדרכה להתמודד עם הפחד ועם הפגיעה מהעבר.

הדרך לעבור את התקופה הקשה הזו, להתמודד עם החוויה הקשה היא בעיקר לתת למישהו אחר להיות איתך שם- לא להיו לבד. אם משפחה או חברה קרובה; אם קו הסיוע-1202 ואם (ונראה לי שבכל מקרה תמיד חשוב) פנייה לקבלת טיפול. כל אחת והדרך שמתאימה לה, כל אחת ומה שמרגיש לה לנכון.

טל.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'לי אישית היתה בעיה ב-1202'
לי אישית היתה בעיה ב-1202
24/12/2010 | 09:58
2
5
בזמנו כשאני עברתי הטרדה מינית ממעסה (אחר) והתקשרתי ל-1202 וסיפרתי שהוא הפשיט אותי לגמרי ונגע לי בחזה התשובה היתה "אבל הוא מעסה, זה מה שהוא אמור לעשות לא?"
אז אולי כדאי שגם שם יעבירו קצת קורסים ברגישות ויעניקו מידע על מה מותר ואסור בטיפול. כי האמת, אחרי התגובה הזו אני לא רואה את עצמי פונה אליהם שוב. וחבל שמישהי פה תפגע שוב בגלל 1202.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'משוש יקרה'
משוש יקרה
26/12/2010 | 11:51
3
צר לי מאוד לשמוע שזו התגובה שקיבלת בקו החירום. בתור אחת שישבה אי אלו שעות בקו החירום, ומכירה רבות מהמתנדבות המסורות שיושבות בקו, חבל לי שהחויה שלך כל כך שלילית ואני מניחה ומקווה שהיא לא מאפיינת בכלל את קווי החירום.

הבסיס של מרכזי הסיוע הוא אי שיפוטיות. אני ממש לא מפקפקת בכך שאת נתקלת בתשובה כל כך שיפוטית ומקוממת, אבל בטוחה שמדובר בתקלה נקודתית שממש לא מאפיינת. כל מתנדבות הקו עוברות קורס ארוך ומפורט ובהחלט אמורות להיות קשובות לניואנסים האלה, ומעבר לכך- לקבל את דבריה של מי שפונה אליהן.

אני מקווה באמת שלא תיזקקי עוד אף פעם לשירותים של מרכזי הסיוע, אבל אם חו"ח כן- מקווה שתתני הזדמנות נוספת לעצמך, ולאחרות, להעזר בשירותים המצויינים המסופקים על ידי המרכזים.


קרן
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'טל יקרה, בטח כבר ראית תגובות לנפגעות'
טל יקרה, בטח כבר ראית תגובות לנפגעות
24/12/2010 | 14:06
3
גם בטוקבקים למקרה הנדון אבל גם דוגמאות בחדשות מהתקופה האחרונה, נשים שהותקפו מינית מותקפות על ידי החברה בגלל החולשה שלהן, זה בדיוק מה שהפחיד אותי אז שנתקפתי, הבושה שיביישו אותי שאני אחשף, הקלון שחייב משום מה להתלוות לא מספיק הבושה מהמעשה עצמו ורגשות האשם האישיות גם הקלון מתלווה לכך, איך אפשר לא להרגיש בושה? איך אפשר כן להחשף? הרי גם לחברות טובות ולמרכז סיוע לא העזתי לפנות איי פעם..
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-' חשבתי שיהיה נכון לפרסם כאן'
חשבתי שיהיה נכון לפרסם כאן
24/12/2010 | 14:13
5
משהו שכתבה גילה רונאל בפייסבוק

הי, חזרתי מלידה מאוחר בלילה ונכנסתי רק עכשיו לפייס בוק.  נתי בעלי היקר, דר' נתי רונאל, קרימינולוג גליני וויקטומולוג (מומחה בתורת הקורבנות)  מציע עזרה דרך אי המייל nattir@gmail.com"
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'איך מתגברים על האשם?'
איך מתגברים על האשם?
24/12/2010 | 14:48
2
4
איך מתמודדים עם שאלות כמו למה לא הייתי אסרטיבית, למה לא עשיתי משהו, איך נתתי לזה לקרות?
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'דעתי האישית'
דעתי האישית
24/12/2010 | 16:30
5
השאלות שציינת לא מפסיקות להטריד אותי בשלושת הימים האחרונים. מה עבר לי בראש? למה לא הקשבתי לאינטואיציות שלי? למה הסכמתי? ועוד ועוד. זה נראה לי טבעי ולגיטימי וחלק מתהליך ההפנמה שזה אכן מה שקרה.
את חייבת לזכור שישנן סיבות ברורות לחלוטין ל- למה לא עשית שום דבר. לא היה אקט מיני מפורש, לא הייתה התנפלות. הכל היה הדרגתי ומחושב, תוך כדי נחמדות בלתי פוסקת, הסברים בלתי פוסקים ואובר תשומת לב.
תשווי את זה לילדה בת 12 שמקבלת יחס כזה מדוד/אבא/סבא/מורה/מדריך וכו' אשר מרעיף עליה תשומת לב ואהבה, אשר נתפס בעיניה כמבוגר אחראי שיש לסמוך עליו (ושמוכר לה.....) ותביני שאם כמה שזה הזוי, זו כנראה ההקבלה שיש לעשות.

ברור לי שבאותו רגע פעלתי בדרך שהייתה אפשרית עבורי. הייתי במצב רגיש, סוף הריון, כל כולי עסוקה בהריון ובלידה הקרובה ו.......ללא ספק העניין הזה נוצל, ובגדול.  כל האורות המהבהבים הצליחו להיות מושתקים על ידו בכל מיני אופנים.
עובדה שזה קרה לכל כך הרבה בנות.

תנסי להתמקד באותם מקומות בהם היית חזקה (לא התפרקת לחתיכות לאחר האירוע, ילדת תיפקדת היטב כאמא טרייה, המשכת בחייך.....).
ותזכרי שאנחנו אנושיות, ומה שקרה לנו יכול היה לקרות לכל אחת באשר היא. עובדה. זה לא הופך אותך ואותי לחלשות או לא אסרטיביות. זה רק אומר שלהבא ניתן קצת פחות אמון ונשאל הרבה יותר שאלות מקדימות. אני מאמינה שרק נצא חזקות יותר.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'תגובות הסביבה'
תגובות הסביבה
24/12/2010 | 21:23
4

רונית יקרה,

תגובות שכאלה כאשר מגיעות מאחרים בעיקר מגיעות מאנשים שפחות מבינים או מודעים לדרך בה הגוף והנפש מגיבים לחוויה כל כך קשה וטראומתית. לפעמים לצערי תגובות אלו מגיעות אפילו מהאנשים הכי קרובים אלינו- הם מאוד רוצים להיות שם עבורנו ויחד עם זאת מתקשים לתת את התמיכה בצורה הנכונה בשבילנו, שואלים שאלות שעבורם נראות מאוד לגיטימיות אך ברגעים כאלה אינם מבינים את ההשלכות של השאלות הללו.

מאוד קשה להתמודד עם שאלות שמתפרשות אצלנו כהפניית האחריות אלינו ומגבירות את תחושת האשמה שבלאו הכי היא כה קשה.

כאשר השאלות מגיעות מתוכנו וחוזרות ועולות בנו על מנת לנסות להבין איפה אנחנו כביכול לא היינו בסדר- הכאב מתגבר וכך גם האשמה והבושה והיכולת לשתף פוחתת.
זה תהליך- תהליך שעוברים עם עצמנו. כאשר אנו משתפים את האנשים הנכונים ומקבלים את התגובות המבינות ואלו המסוגלות להכיל ולתמוך- התחושות הללו פוחתות אך עדין יש צורך בתהליך אישי-פנימי על מנת להבין מהיכן האשמה נובעת, מדוע אנו בוחרות לקחת אחריות על מעשה נוראי כל כך שלא היה בשליטתנו.
חשוב לא לעבור את זה לבד ולתת לאנשים אחרים להיות איתנו, בין אם זה אנשים קרובים ובין אם אלו אנשי מקצוע.

ובעיקר אנשים שיזכירו לך שוב ושוב כי את אינך האשמה! במצב כל כך לא נורמלי וכואב לא יכלת לעשות דבר אחרת! את לא נתת לזה לקרות- אדם עם חשיבה מעוותת כפה את עצמו עליך בניסיון לקחת ממך את השליטה. אף אדם ואף אישה לא יכולה לגרום לאחר לפגוע בצורה נוראית שכזו. לא בחרת להיפגע!

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אולי זה יחזק אתכן'
אולי זה יחזק אתכן
25/12/2010 | 12:49
4
בגיל 9 הגעתי לבי"ס כמו בכל בוקר
בדר"כ מוקדם יחד עם אחי הקטן
שמתי את הילקוט בכיתה וירדתי לשחק עם אחי במגרש
לפתע צץ מולי השרת (אדם מבוגר,סבא כזה) הכרתי אותו אבל רק בוקר טוב ושלום כמו כל ילד
אמרתי לו בוקר טוב מתוך נימוס והוא עצר אותי
בשאלה של "מה את לא מרגישה טוב?" כנראה היתי צרודה או מצוננת והיה אפשר לשמוע
באמת היתי חולה וקצת כאב לי הגרון
אמרתי כמו כל ילד קטן את האמת  "כן כואב לי הגרון"
הוא אמר לי "בואי אני יבדוק לך את הגרון לראות אם יש אדמומיות"
ופשוט נישק אותי עם הלשון והכל
זה הגיע למצב שידעתי שיש לו שיניים טוטבות (לא יודעת איך כותבים את זה)
מיד הרחקתי אותו ממני בכח
ואני לא יודעת מאיפה הכח אבל העפתי אותו על הרצפה במדרגות ,אני אישית לא מכירה ילד בן 9 שיכול להעיף בן אדם מבוגר במדרגות.
ורצתי למטה שטפתי את הפה ויותר מאוחר באותו יום שחזרתי הביתה
אמא שלי הרגישה משהו, שאלה מה קורה איתי וסיפרתי לה הכל
הוא כבר באותו שבוע לא עבד שם יותר
היה משפט וכל מיני כאלה ,אמא שלי לא רצתה שאני יהיה בכל הקטע הזה
אז נתתי עדות לחוקר ילדים ומאז פשוט ניסיתי להיות ילדה שוב

מאז אני יכולה להעיד על עצמי שאני בנאדם אגרסיבי כשזה מגיע למצב שאני מרגישה מאויימת
יש שיגידו שאני אלימה
אבל לי זה לא מזיז אם אני מרגישה מאויימת אף אחד לא יתקרב אלי ואפילו יפגע אם ינסה
אני הופכת מאוד תוקפנית ומפחידה :)

זאת הדרך שלי להתמוד עם דברים מאיימים מאז

אמא שלי לקחה אותי לשיחה עם פסיכולוגית ילדים אבל כנראה שלא זרמתי איתה
אני מגיל קטן מתמודדת אם דברים דיי עם עצמי ובינתיים (25) הולך לי ממש טוב!

נ.ב אני מאמינה שזה הטבע שלי שלא קפאתי אבל אולי אחרי שקראתן איך ילדה בת 9 הגיבה זה יתן לכן קצת כח.
תיהיו חזקות ותזכרו שהגוף הוא שלכן ורק שלכן .
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מנצלש"ת - תרומה לנפגעות תקיפה מינית + מכירה '
מנצלש"ת - תרומה לנפגעות תקיפה מינית + מכירה
25/12/2010 | 13:37
8
של בגדים מגניבים במחירים שווים לכל נפש:

http://saloona.co.il/?p=25184

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'למה בעלי לא מבין?'
למה בעלי לא מבין?
25/12/2010 | 14:05
16
3
הדולה ההוא פגע בי. לא פיזית אלא נפשית. הוא ניצל אותי- את השם הטוב שלית את הידע שלי ואת טובת הלב שלי ואני שהאמנתי לו נתתי לו במה. נתתי לו גם לטפל אצלי בנשים שסמכו עליו כי הן סמכו אלי. אני נסערת מאד ובעלי בכלל לא מבין מה העניין. כשחיפשתי בחדשות הוא אמר "זה לא יופיע- את מי זה מעניין?" כשאני שעות קוראת את מה שכתוב פה באינטרנט הוא כועס שאני מבזבז זמן יקר... הוא לא טרח לקרוא מילה ולא חצי מילה מהשרשור הנוראי הזה. הוא מצפה שאחזור לשגרה כאילו כלום. איך אוכל לגרום לו להבין שאני צריכה את תמיכתו?
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אני חושבת שהוא לא יכול ורוצה להתמודד עם זה'
אני חושבת שהוא לא יכול ורוצה להתמודד עם זה
25/12/2010 | 14:18
7
3
מישהו הכאיב לאישה שלו...
ואם הוא יתמודד עם זה אולי הוא יתפרץ ויתפרץ קשה..
זו רק השערה כמובן אני לא מכירה את האיש שלך אני מכירה את שלי....

גם אני נפלתי לרמייה פסיכולוגית ובעלי לא הבין
יום אחד התפרצתי עליו
צתעקתי עליו שאני מרגישה כאילו אנסו את הנפש שלי
"הובילו אותי"... רגשית לעשות מעשים שבחיים לא הייתי עושה
ושנאי מרגישה גם ככה כזו טפשה ולא יכול להיות שאני החכמה באדם נפלה לזה

וצרחתי עליו שמי שעשה לי את זה הוא טורף פסיכופט שיודע לסובב בני אדם ובעיקר נשים במצוקה רגשית או במצב רגשי מסויים (אצלינו זה לא היה קשור להטרדה מינית אבל בהחלט אני מזדהה עם מה שאת מרגישה)

ושהוא מסוכן
פשוט עמדתי ובכיתי נורא

ואז הוא קצת הבין.. קצת.. ועצר
הוא לא יכול היה להתמודד עם זה.

גברים לא חושבים כמונו
אבל הם מרגישים טוב טוב בפנים והכעס שלהם על זה עלול להתפרץ
ואולי הם מרגישים שיותר נוח להם להדחיק וזה נורא פוגע ומשאיר אותך במצב של בדידות נוראה ותסכול

ואני אמרתי לאיש שלי שאני בודדה וכועסת
ואז הוא רק נפתח
קצת.

אני רק מקווה שיכניסו את החלאה המזעזעת הזו לכלא וכמה שיותר מהר
זה נורא כואב..... ומתסכל מה שקרא לך אותי זה רדף המון זמן
אבל אני יודעת שכל פושע בסוף מגיעים אליו והוא משלם
ויגיע גם היום הזה שלך לראות אותו מאחורי סורג ובריח ולקוות שמישהו מהחב'רה מאחורי הסורגים יעשה לו איזו בדיקת טחורים ככה רק בשבילך.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה. אני לא מאחלת לו סבל דווקא.'
תודה. אני לא מאחלת לו סבל דווקא.
25/12/2010 | 14:32
6
2
אני מאחלת לו טיפול. שיבין את מעשיו שיבריא וירגיש את כאבן של הנשים שפגע בהן. את החלט תיארת את הרגשות שלי. אני חוששת שבעלי לא מספיק רגיש אבל להבין ולא כי הוא פוחד מעוצמת הרגש שלו שיכול להתפרץ אלא כי הוא אדיש. מבחינתו לא רק שאני לא נפגעתי אבל הקרבנות גם לא כל כך. אני הייתי מעדיפה לעבור את ההטרדה שלו בעצמי מאשר לתת לו את ההזדמנויות לפגוע באחרות. כל כך רע לי.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מרסי יקרה,'
מרסי יקרה,
25/12/2010 | 18:07
29

תחושת הניצול עליה את מדברת היא בוודאי מאוד קשה. יחד עם זאת חשוב לעשות את ההבדלה בינך לבינו! נכון, נשים שפנו אלייך וקיבלו את המלצתך סמכו עלייך- אבל חשוב להבין שאם לא ידעת ולא הרגשת דבר מה, לא יכלת לעשות דבר אחרת. אל תלקי את עצמך על מעשים נוראיים של אחר!

איני מכירה את בן זוגך- אך את מתארת אותו כאדיש ובוודאי כמי שאינו מבין לחלוטין את עומק הפגיעה, לא של אותן נשים ובטח שלא שלך. חבל לי ועצוב לי לשמוע את הקושי שלו לתמוך בך ואת הכאב שלך מול אי התמיכה שלו ונתינת המקום עבורך.

האם קיימת אפשרות לבקש ממנו לשבת איתך לשיחה? לנסות להסביר לו? דרך סרט, דרך קריאה, דרך הסבר שלך ושיתוף על שאת מרגישה ועוברת?

ובכל אופן, מזמינה אותך לפנות ל1202- קו הסיוע לנפגעות תקימה מינית. גם אם לא חווית את הפגיעה (פיזית) בעצמך- את מוזמנת להתקשר ולספר על שאת חווה ומרגישה ותהיי מי שתקשיב, תתמוך ותחשוב יחד איתך על דרך לפנות לבן זוגך.

ושוב חוזרת- אל תקחי על עצמך את האשמה. אני מבינה בוודאי כמה זה קשה שלא. ובכל זאת- את לא אשמה!!! כל עוד לא נאמר לך דבר ולא הרגשת דבר ולא חווית מולוו דבר- לא יכלת לדעת!



הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'מרסי אהובה, '
מרסי אהובה,
25/12/2010 | 19:18
4
1
במשך שנים הייתי חולמת איך מנסים לאנוס את אחותי הקטנה ואני מתחננת שיוותרו, ויקחו אותי במקומה.
השתחררתי מזה רק כשהיא היתה בת 18, החלטתי שזהו, מעכשיו היא תדע לשמור על עצמה, וגם אם יקרה הגרוע מכל, היא תדע לזעוק, להתלונן, לבקש עזרה בדיעבד. נפשה כבר חזקה ובריאה ובוגרת והיא תתמודד, גם אם חלילה חלילה יקרה משהו.
כל הנשים פה הן נשים בוגרות, חכמות, חזקות. חלקן הגדול אני מקווה, יתלונן, חלקן הגדול יקבל תמיכה נפשית, והאחרות יבחרו את הדרך שלהן להתמודד, אבל הן יתמודדו. חוסר האונים שאת חשה אינו בהכרח מנת חלקן של המתלוננות, יש להן את האפשרות להכניס את הפושע לכלא להרבה מאד שנים, יש להן אפשרות להזהיר, יש להן אפשרות לזעוק, יש להן אפשרות לדבר, יש להן אפשרות לפגוש אותך כדולה מדהימה ולעבור תיקון בפעם הבאה.
אל תדאגי להן, הן גדולות, דאגי לנפשך, מסתבר שנפגעת לא פחות מהן. שיהיה לכולנו שיקום מלא ושנצמח ממנו.

(וכרכזת קורס דולות במרכז הישראלי לחינוך ללידה- עכשיו זה עוד יותר ברור לי: יצטרכו לפטר אותי לפני שאני אי פעם אסכים להכניס גבר לקורס שלנו)
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'קצת קיצוני המסקנה שלך בסוגריים -'
קצת קיצוני המסקנה שלך בסוגריים -
26/12/2010 | 16:52
2
2
מה השלב הבא?
האם למנוע מגנן בגן ילדים לעבוד? שזה גם סטטיסטיקה עד שהורה מסויים יתלונן לפדופיליה.
אח"כ האם למנוע מאח מיילד לעבוד?
אח"כ מרופא?

אגב, האם תרצי שגם ימנעו ממך לעבוד בגלל שאת אישה ויפחדו מתביעה של הטרדה מינית כלומר "לא להכניס ראש בריא למיטה חולה"?
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זה פשוט מקצוע כ"כ נשי, בניגוד'
זה פשוט מקצוע כ"כ נשי, בניגוד
26/12/2010 | 18:50
1
1
לכל מקצוע אחר בעולם, ודאי שחינוך, דולה אמורה להיות אישה בעיניי.
אין לי שום בעיה עם מחנכים, רופאים ואחים, רק עם דולים יש לי בעיה. היתה לך דולה בלידה?
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'לא, אך אני חושבת שברגע שאת מפלה במקצוע אחד'
לא, אך אני חושבת שברגע שאת מפלה במקצוע אחד
26/12/2010 | 19:14
1
זה יחזור אלינו כבומרנג.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'שרון תרגמה את זה יפה ל"גברית"'
שרון תרגמה את זה יפה ל"גברית"
25/12/2010 | 18:49
3
אני הולכת לתרגם את זה לבעלי הערב, הוא גם לא מבין את העניין (ואני לא נפגעתי מהדולה הנ"ל) אבל הוא ממש לא מבין למה אני כל כך נסערת. והוא לא אדם אדיש. הוא פשוט מדבר בשפה אחרת...
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'גם בעלי לא מבין...'
גם בעלי לא מבין...
25/12/2010 | 20:59
1
2
לא מבין למה אני נלחמת ככה ונדבקת למחשב וכואבת ובוכה.
הוא מתחיל להבין ... אבל עדיין צוחק על זה ומבטל את הרגשות הקשים שלי.
והוא דווקא כן התחיל לקרא מה שהולך פה אחרי שראה כמה כבד לי וכמה זה כן השפיע עליי.
גם שלי לא סופר רגיש, אבל בשביל זה אני שואבת את התמיכה שאני זקוקה לה כעת ממכן

אז אנחנו כאן כדי לחבק אותך
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-''
25/12/2010 | 21:02
1
לצפיה ב-'קשה להשתחרר מתפיסות שמוטבעות בנו'
קשה להשתחרר מתפיסות שמוטבעות בנו
25/12/2010 | 21:31
4
2
אונס = זר שגורר אותך לשיחים, לא מישהו שאת מכירה במקום בטוח כביכול.
פגיעה = מישהו שתוקף אותך פיזית או מקלל.
ניצול = נוכל שעוקץ ומנשל אותך מרכושך.
מעשים שהם פחות חד משמעיים ויותר מעודנים ומורכבים, אנשים נוטים לבטל אותם. כי הם הרבה יותר נפוצים ובהתאם, הרבה יותר מפחידים.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'את צודקת...'
את צודקת...
25/12/2010 | 22:04
1
1
זה בדיוק מה שהוא חושב.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-' זה כואב כשזה בא ממישהו קרוב ויקר'
זה כואב כשזה בא ממישהו קרוב ויקר
25/12/2010 | 22:19
4
אולי אם תנסי להסביי איך זה גורם לך להרגיש, זה פחות ישנה למה בדיוק את מרגישה כל כך רע.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'נכון מאוד וגם'
נכון מאוד וגם
25/12/2010 | 22:50
1
קשה להבין במדויק את התחושה הזאת שיש לנשים בסיטואציה של הטרדה מינית עם מישהו מוכר (לעומת זר שגורר אותך לשיחים).
זה הרי משהו שהוא כל כך לא שחור לבן, מין חשש או תחושת אי נוחות מעיקה שמתגנבת לה לאט לאט ואיכשהוא את מתלבטת עם עצמך אם זה רק את או שהוא עובר פה גבול, לא לגמרי בטוחה באותו הרגע אבל בכל זאת הרגשה רעה מלווה אותך...
זאת תחושה מאוד ספציפית שכוללת בתוכה הרבה ספקות עצמיים והתלבטות ובשלב מאוחר יותר הרגשה שהולכת וגוברת שמה שקרה לא צריך היה לקרות ואז יש כעס עצמי, תחושת אשמה ותחושה של "איך יכולתי לתת לזה לקרות" - כל הדקויות האלה, והעכירות הנוראית שבאה איתן זה משהו שקשה להסביר במיוחד לגבר.
אבל כל אישה שחוותה את זה תדע בדיוק במה מדובר.
כשקראתי מה שכתבו פה הנשים שנפגעו ישירות יכולתי להבין את התחושות פשוט כי גם אני חוויתי משהו דומה שבא מאדם שהכרתי וסמכתי עליו וניצל בדיוק את זה.
זאת סיטואציה שונה מאשר זר שגורר לשיחים וקשה להבין את הניואנסים שלה.

הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'זאת בדיוק הבעיה'
זאת בדיוק הבעיה
26/12/2010 | 06:42
1
לצפיה ב-'מציק לי כל הדיבור על אמנויות לחימה פה בדיון'
מציק לי כל הדיבור על אמנויות לחימה פה בדיון
26/12/2010 | 08:38
5
לא שיש לי משהו נגד אמנויות לחימה, אבל לשלוח כל אשה באשר היא להתאמן באופן קבוע באמנויות לחימה פשוט לא  נשמע לי הפתרון.
הרי אנחנו יודעים שבמילא בחלק גדול מהמקרים, כמו אלו שמדובר בהם בפורום לאחרונה, לא הופעל שום כוח פיזי על המתלוננת. אין שום קשר לכוח הפיזי שהיא באה איתו מהבית או לטכניקות שהיא למדה, כי הבעיה כאן היתה של ניצול המעמד ושימוש בכוח שאינו פיזי.
לא שיש לי פתרון לבעיה הקשה הזאת שמאד מטרידה אותי אישית כאמא לשתי בנות... אבל אם הפתרון היחיד הוא לשלוח את בנותי להתאמן כל חייהן פעמיים בשבוע בקראטה או אייקידו- אז מצבנו לא טוב בכלל. מאמינה שהעניין יותר קשור בחינוך לגבולות הגוף והאני ומה מותר ואסור לאחרים לעשות בגופך.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'כהורה לקטנטנות - חושב כמוך אבל אין לי פתרון'
כהורה לקטנטנות - חושב כמוך אבל אין לי פתרון
26/12/2010 | 14:05
4
3
נכנסתי לפורום הזה אחרי שראיתי הודעה על הסיפור בפורום תאומים ושלישיות.

משום שאני מתאמן באמנויות לחימה, ויחסית מכיר יותר מקרוב את הנושא הזה. ניסיתי קודם כל להתייחס לנושא הקפיאה - ולהבהיר שזו תגובה טבעית ונורמלית, ולכן אני רוצה לקוות שכל מי שקופאת בעת שהיא מותקפת, לא תכעס על עצמה.

כהורה לילדות קטנות, וכבעל, גם אני חושש כבר כיום, ומחפש פתרון. הייתי שמח לו היה לי פתרון טוב, אלא שאין לי כזה .  
חשבתי שהבהרתי זאת כבר לעיל, גם אימון קבוע באמנויות לחימה לא מקנה ביטוח !    ודווקא משום שאני מכור לנושא, ברור לי שהוא לא מתאים לכל אחת/ד.
אני לא מתאמן באמויות לחימה מתוך פחד, אלא מהנאה ומתחושת התפתחות.  לא הייתי רוצה שמישהו יתאמן איתי מתוך פחד. אני מאוד אשמח אם בעתיד, כשיגדלו, בנותי יתאמנו איתי, אבל מתוך החדוה ההורית שבעשיה משותפת ולא בכדי להגן עליהן.
אני לא  רוצה שבנותי ויסתובבו במצב של כוננות תמידית


אם יש למישהי/ו פתרון - אני אשמח ללמוד עליו ולאמצו (לילדותי)


הנה עוד רשומה עתירת קישורים ומומלצת לקריאה, המבהירה עד כמה המציאות איננה פשוטה, ובפרט מנקודת המבט הנשית (ראו הקישור הפנימי שם להודעה באנגלית)
http://www.good-hands.org/notes/?p=11487


אני כן מוצא קשר בין אימון באמנויות לחימה ובין מניעה של הטרדה מינית, גם כשלא מדובר בתקיפה. דווקא מתוך ההבנה שהכוח הפיזי איננו המוקד, ולא רק במקרים עליהם דובר בפורום - בין 80% ל 95% מההטרדות וההתקפות המיניות הן של "מקורבים"/"מוכרים", המקרים של תוקף זר ואלים הם הנדירים. האימון באמנויות לחימה עוזר לבנות תחושה של בטחון עצמי אשר מקרינה החוצה.  במקביל, תחושת הביטחון העצמי, מההיבט הפיזי הצר, בד"כ עוזרת לנו להרגיש גם יותר בטוחים בעצמנו בהיבטים אחרים.
גם במקרה המדובר בפורום, אותו אחד לא פעל באותו האופן מול כל הנשים. אנשים שתוקפים, בדומה לחיות הטרף (שהם) נוטים לחפש את הקרבן החלש ונזהרים מהחזקות/ים, זה נכון ביחס לאנסים, מטרידים סידרתיים וגם שודדים. התקווה היא שהאימון באמנות לחימה ישנה את השדר של שפת הגוף, וכך ירחיק חיות שכאלה.
אגב, אני מאמין שגם אימון גופני אחר (כמו היוגה שאת מלמדת, או כל פעילות גופנית אחרת שנעשית באופן מסודר וקבוע), יעזור בהיבט של שפת הגוף והבטחון העצמי, אם כי, לדעתי - העזרה תהיה פחותה.



לצערי, אני כבר לחלוטין לא סומך על המערכות של המדינה. ולא מאמין שהן יעניקו לאחרים, את אותו היבט חשוב של הפתרון המבוסס על חינוך שמונע אלימות מהצד היוזם.



אמיר
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אנחנו למעשה די מסכימים'
אנחנו למעשה די מסכימים
26/12/2010 | 14:21
3
2
מלבד העובדה שאני חושבת שכל מה שבונה אצל האדם ביטחון עצמי ותחושת ערך, ובין אם זה אמנויות לחימה, יוגה, ציור או נגינה בגיטרה, מבורך ויכול בעקיפין גם למנוע תקיפה.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'אה והקישור מרתק, במיוחד זה:'
אה והקישור מרתק, במיוחד זה:
26/12/2010 | 14:28
Dana Sheets, הכותבת בסייברקוון בכינוי dmsdc, כתבה:
What if you had never hit anything in your whole life?
When you were mad, you cried.
When you were hurt, you were silent
When someone shouted at you, your turned your head away and down.
What if you had only been hit because you'd been "bad".
Your room wasn't clean.
You talked back.
You lied (even a small lie).
What if you were told to stop being strong?
To cast your eyes down.
To take up less space
That everyone else comes first.
What if you'd lived your whole life that way and then summoned the courage to walk into a place where they told you could learn to protect yourself…and they hit you.
What might happen? Would your past experiences color this one? Would you all the sudden wonder if you'd done something wrong, if you've taken too much space, if…you'd been bad?
What does self-defense mean to someone who's never hit anything their whole life?
It could start by learning to stand with your chin up and your eyes forward.
It could start by learning to say no, that's too much.
It could start by learning that your body had strengh and power beyond your wildest expectations.
It could start…but only if you're not scared away that first day when you walked in the door.
What exactly does it mean when we say we teach a method of self-protection?
It means we teach self-esteem and respect.
Without self-esteem, without respect you'll never defend yourself anyway – no matter how strong you strike

אני חושבת שעכשיו אני מבינה למה אף פעם לא הצלחתי להתחבר לאמנויות לחימה- אני ממש נפגעת כשמרביצים לי, אפילו אם זה רק אימון.
הריון ולידה - תמיכה >>
לצפיה ב-'להיפך - אנחנו מסכימים לחלוטין '
להיפך - אנחנו מסכימים לחלוטין
26/12/2010 | 15:32
1
2
לצפיה ב-''
26/12/2010 | 18:56
1

הודעות אחרונות

19:30 | 15.06.19 אורחים בפורום
11:14 | 15.06.19 אלמונית142
14:54 | 13.06.19 אורחים בפורום
15:46 | 12.06.19 אורחים בפורום
20:57 | 11.06.19 חלי176
18:14 | 11.06.19 אורחים בפורום
13:31 | 10.06.19 limorit200
11:18 | 09.06.19 אלמונית142
12:19 | 08.06.19 אורחים בפורום
23:19 | 07.06.19 אורחים בפורום
11:53 | 05.06.19 הריונית45

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ