נתוני ההאזנה בדיגיטל של גל"צ נחשפים: אראל סג"ל הכי מואזן
תכנית הרדיו של אראל סג”ל בגלי צה”ל היא המואזנת ביותר מבין תכניות האקטואליה בתחנה, בפער ניכר מהמתחרות: כך מלמדים נתוני הרייטינג של משדרי גל”צ במדיה הדיגיטלית, הנחשפים כאן לראשונה. לפי הנתונים, המתייחסים לחודשים ינואר-אוגוסט 2017, התכנית של סג”ל נחשפה למעל למיליון מאזינים – המהווים כמעט רבע מכלל מאזיני תכניות גל”צ באינטרנט ובאפליקציה של התחנה הצבאית.
הנתונים הועברו ל’מידה’ בעקבות בקשת חופש מידע ולאחר שבגלי צה”ל סירבו בתחילה למסור את הנתונים – וזאת בניגוד לחוק חופש המידע. רק בעקבות איום מוחשי בעתירה לבית המשפט הואילו בגל”צ לחשוף את נתוני ההאזנה.
הנתונים אינם מתייחסים להאזנה דרך מקלט הרדיו, אלא רק דרך אמצעי המדיה הדיגיטליים, דוגמת מחשבים ניידים ונייחים, טלפונים חכמים, מכשירי טאבלט וכו’. כלומר, מדובר בהאזנה וולונטרית בה המאזין בוחר בעצמו לאילו מהתכניות הוא מעונין להקשיב, ללא תלות בשעת השידור המקורית של התכניות הנמדדות.
נתוני הרייטינג מלמדים כי הציבור הישראלי בוחר בהמוניו בתכניתו של סג”ל, שעלתה לאוויר באפריל 2016 וזוכה לרצועת שידור של ארבע שעות שבועיות. ממוצע ההאזנה החודשי לסג”ל גבוה למשל פי 9 מזה של יעל דן, המשדרת גם היא ארבע שעות בשבוע, וב-700 אחוז מרינו צרור (שתי שעות שידור שבועיות) ואילנה דיין (שעה בשבוע).
סג”ל מנצח בנוקאאוט גם את הדמות המזוהה ביותר עם גלי צה”ל – רזי ברקאי. החשיפה לתכניתו של סג”ל כמעט כפולה מהתכנית ‘מה בוער’ בהנחיית ברקאי. הנתונים מרשימים אף יותר אם לוקחים בחשבון כי זמן השידור של ברקאי – שמונה שעות שבועיות – כפול מזה של סג”ל.
תכניתו של סג”ל מנצחת את תכניות האקטואליה המתחרות לא רק בנפרד, אלא גם במצטבר. ממוצע ההאזנות לתכניותיהם של ברקאי, דן, צרור ודיין, הזוכות ביחד ל-15 שעות שידור שבועיות, עומד על כ-124 אלף בחודש. לעומתם, מושך סג”ל לבדו קרוב ל-136 אלף מאזינים בחודש. כלומר, סג”ל אמנם מקבל כרבע מזמן האוויר הכולל של מתחריו, אך למרות זאת זוכה לפופולאריות גבוהה יותר מארבעתם ביחד.
במקום השני מבין תכניות האקטואליה ניצבת ‘דקל-סגל’, בהנחיית ירון דקל ועמית סגל, המשודרת שעתיים בשבוע. ‘המילה האחרונה’ בהנחיית עירית לינור, הזוכה לארבע שעות שידור שבועיות, זוכה לחשיפה ממוצעת של קרוב ל-47 אלף מאזינים בחודש – מעל ליעל דן וצרור, מעט פחות מברקאי.
בגלי צה”ל ניסו כאמור במשך תקופה ארוכה להסתיר את הנתונים המחמיאים לסג”ל. ב-10 בספטמבר פנינו לראשונה לגל”צ בבקשה לקבל לידינו את הנתונים, ובתחילה נאמר לנו כי קיימת “תקלה” במערכת המדידה הדיגיטלית. התקלה אמנם טופלה אך בתחנה העבירו לידינו רשימה חלקית וחסרה המתייחסת אך ורק לנתוני חודש אוגוסט ואינה כוללת פירוט של שיעור החשיפה לכל אחת מהתכניות – מרכיב עיקרי בתחום מדידת הרייטינג. יצוין כי גם בטבלה המקורית שהועברה לנו סג”ל ניצב בראש, אך כאמור הטבלה לא כללה נתוני האזנה ולכן לא ראינו לנכון לפרסמהּ.
בתגובה לפנייתנו, נמסר בזמנו מגל”צ כי “אנחנו לא מוציאים את הנתונים האלה בשלב זה”. לא הסתפקנו בתשובה זו וב-13 בספטמבר פנינו לממונה על חופש המידע במשרד הביטחון בבקשה לקבל פירוט מלא של שיעור ההאזנה לכל תכנית ותכנית בגלי צה”ל.
בגל”צ לא בחלו באמצעים כדי למנוע את פרסום הנתונים – כולל עבירה על חוק חופש המידע (סעיף 7), הקובע כי רשות ציבורית מחויבת בתוך 60 ימים להשיב לבקשת חופש מידע. למרות ההוראה המפורשת, בגל”צ בחרו שלא להגיב לפנייתנו – גם בתום החודשיים הקבועים בחוק. רק לאחר שנמסר לגל”צ כי בכוונתנו להגיש עתירה נגד התחנה בבית הדין לעניינים מנהליים (בית המשפט המחוזי), הודיעה המחלקה לחופש המידע בדובר צה”ל כי הנתונים יימסרו. בסופו של דבר, הנתונים נשלחו בתחילת ינואר – כארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה וכמעט כפול מתקופת הזמן שמתיר החוק.
ההתנהלות של גלי צה”ל מעלה לא מעט תהיות והשגות. גל”צ אינו סתם עוד גוף ציבורי שמחויב לנהוג על פי חוק – משימה בה כשלו בתחנה – אלא גוף תקשורת מרכזי שערך השקיפות אמור להיות נר לרגליו. התחנה הצבאית אף מתהדרת בשיבוצה בלוח השידורים של התכנית ‘יהיה בסדר’, המשודרת ארבע שעות בשבוע ושתכליתה “להתייצב לצד האזרח הקטן מול משרדי ממשלה, עיריות, גופים ציבוריים ותאגידים פרטיים רבי עוצמה”.
במקום לשמש דוגמה, וליישם הלכה למעשה את הערכים להם מטיפים בתחנה, גל”צ בחרו לנקוט בטקטיקות הסתרה ארכאיות, והכל כדי שאזרחי ישראל לא ייחשפו לנתונים המצביעים על ניצחון מוחץ של סג”ל על פני יריביו.
https://mida.org.il/2018/01/10/נתוני-ההאזנה-של-גלצ-נחשפים-אראל-סגל-פו/
תכנית הרדיו של אראל סג”ל בגלי צה”ל היא המואזנת ביותר מבין תכניות האקטואליה בתחנה, בפער ניכר מהמתחרות: כך מלמדים נתוני הרייטינג של משדרי גל”צ במדיה הדיגיטלית, הנחשפים כאן לראשונה. לפי הנתונים, המתייחסים לחודשים ינואר-אוגוסט 2017, התכנית של סג”ל נחשפה למעל למיליון מאזינים – המהווים כמעט רבע מכלל מאזיני תכניות גל”צ באינטרנט ובאפליקציה של התחנה הצבאית.
הנתונים הועברו ל’מידה’ בעקבות בקשת חופש מידע ולאחר שבגלי צה”ל סירבו בתחילה למסור את הנתונים – וזאת בניגוד לחוק חופש המידע. רק בעקבות איום מוחשי בעתירה לבית המשפט הואילו בגל”צ לחשוף את נתוני ההאזנה.
הנתונים אינם מתייחסים להאזנה דרך מקלט הרדיו, אלא רק דרך אמצעי המדיה הדיגיטליים, דוגמת מחשבים ניידים ונייחים, טלפונים חכמים, מכשירי טאבלט וכו’. כלומר, מדובר בהאזנה וולונטרית בה המאזין בוחר בעצמו לאילו מהתכניות הוא מעונין להקשיב, ללא תלות בשעת השידור המקורית של התכניות הנמדדות.
נתוני הרייטינג מלמדים כי הציבור הישראלי בוחר בהמוניו בתכניתו של סג”ל, שעלתה לאוויר באפריל 2016 וזוכה לרצועת שידור של ארבע שעות שבועיות. ממוצע ההאזנה החודשי לסג”ל גבוה למשל פי 9 מזה של יעל דן, המשדרת גם היא ארבע שעות בשבוע, וב-700 אחוז מרינו צרור (שתי שעות שידור שבועיות) ואילנה דיין (שעה בשבוע).
סג”ל מנצח בנוקאאוט גם את הדמות המזוהה ביותר עם גלי צה”ל – רזי ברקאי. החשיפה לתכניתו של סג”ל כמעט כפולה מהתכנית ‘מה בוער’ בהנחיית ברקאי. הנתונים מרשימים אף יותר אם לוקחים בחשבון כי זמן השידור של ברקאי – שמונה שעות שבועיות – כפול מזה של סג”ל.
תכניתו של סג”ל מנצחת את תכניות האקטואליה המתחרות לא רק בנפרד, אלא גם במצטבר. ממוצע ההאזנות לתכניותיהם של ברקאי, דן, צרור ודיין, הזוכות ביחד ל-15 שעות שידור שבועיות, עומד על כ-124 אלף בחודש. לעומתם, מושך סג”ל לבדו קרוב ל-136 אלף מאזינים בחודש. כלומר, סג”ל אמנם מקבל כרבע מזמן האוויר הכולל של מתחריו, אך למרות זאת זוכה לפופולאריות גבוהה יותר מארבעתם ביחד.
במקום השני מבין תכניות האקטואליה ניצבת ‘דקל-סגל’, בהנחיית ירון דקל ועמית סגל, המשודרת שעתיים בשבוע. ‘המילה האחרונה’ בהנחיית עירית לינור, הזוכה לארבע שעות שידור שבועיות, זוכה לחשיפה ממוצעת של קרוב ל-47 אלף מאזינים בחודש – מעל ליעל דן וצרור, מעט פחות מברקאי.
בגלי צה”ל ניסו כאמור במשך תקופה ארוכה להסתיר את הנתונים המחמיאים לסג”ל. ב-10 בספטמבר פנינו לראשונה לגל”צ בבקשה לקבל לידינו את הנתונים, ובתחילה נאמר לנו כי קיימת “תקלה” במערכת המדידה הדיגיטלית. התקלה אמנם טופלה אך בתחנה העבירו לידינו רשימה חלקית וחסרה המתייחסת אך ורק לנתוני חודש אוגוסט ואינה כוללת פירוט של שיעור החשיפה לכל אחת מהתכניות – מרכיב עיקרי בתחום מדידת הרייטינג. יצוין כי גם בטבלה המקורית שהועברה לנו סג”ל ניצב בראש, אך כאמור הטבלה לא כללה נתוני האזנה ולכן לא ראינו לנכון לפרסמהּ.
בתגובה לפנייתנו, נמסר בזמנו מגל”צ כי “אנחנו לא מוציאים את הנתונים האלה בשלב זה”. לא הסתפקנו בתשובה זו וב-13 בספטמבר פנינו לממונה על חופש המידע במשרד הביטחון בבקשה לקבל פירוט מלא של שיעור ההאזנה לכל תכנית ותכנית בגלי צה”ל.
בגל”צ לא בחלו באמצעים כדי למנוע את פרסום הנתונים – כולל עבירה על חוק חופש המידע (סעיף 7), הקובע כי רשות ציבורית מחויבת בתוך 60 ימים להשיב לבקשת חופש מידע. למרות ההוראה המפורשת, בגל”צ בחרו שלא להגיב לפנייתנו – גם בתום החודשיים הקבועים בחוק. רק לאחר שנמסר לגל”צ כי בכוונתנו להגיש עתירה נגד התחנה בבית הדין לעניינים מנהליים (בית המשפט המחוזי), הודיעה המחלקה לחופש המידע בדובר צה”ל כי הנתונים יימסרו. בסופו של דבר, הנתונים נשלחו בתחילת ינואר – כארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה וכמעט כפול מתקופת הזמן שמתיר החוק.
ההתנהלות של גלי צה”ל מעלה לא מעט תהיות והשגות. גל”צ אינו סתם עוד גוף ציבורי שמחויב לנהוג על פי חוק – משימה בה כשלו בתחנה – אלא גוף תקשורת מרכזי שערך השקיפות אמור להיות נר לרגליו. התחנה הצבאית אף מתהדרת בשיבוצה בלוח השידורים של התכנית ‘יהיה בסדר’, המשודרת ארבע שעות בשבוע ושתכליתה “להתייצב לצד האזרח הקטן מול משרדי ממשלה, עיריות, גופים ציבוריים ותאגידים פרטיים רבי עוצמה”.
במקום לשמש דוגמה, וליישם הלכה למעשה את הערכים להם מטיפים בתחנה, גל”צ בחרו לנקוט בטקטיקות הסתרה ארכאיות, והכל כדי שאזרחי ישראל לא ייחשפו לנתונים המצביעים על ניצחון מוחץ של סג”ל על פני יריביו.
https://mida.org.il/2018/01/10/נתוני-ההאזנה-של-גלצ-נחשפים-אראל-סגל-פו/
