קשבנו מיקי גורדוס הלך לעולמו בגיל 73
קשב "קול ישראל" ורשות השידור מיכאל (מיקי) גורדוס, מי שסיקר לאורך השנים אירועים עולמיים היסטוריים וזכה בכינוי "קשבנו", הלך אמש (ג') לעולמו בגיל 73. הוא נפטר בביתו שביהוד בו התגורר בשנה האחרונה, אחרי חודשים בהם התמודד עם מחלת הסוכרת. הוא הותיר אחריו אישה, שלוש בנות ושני נכדים.
ממצאיו והקלטותיו של גורדוס היוו פעמים רבות הוכחות ראשוניות להתרחשותם של אירועים בטחוניים ומדיניים רבי חשיבות. בין היתר היה הראשון לדווח ב-1976 על חטיפת מטוס אייר פראנס במרחב האווירי היווני, שהובילה ל"מבצע יונתן", על פלישת צבא עיראק לכווית ב-1990 (מה שגרר את פרוץ מלחמת המפרץ) ועוד. ב-2011, במסגרת כתבה שפורסמה בביטאון חיל האוויר, צוין כי נהג לעדכן בממצאיו גם גורמי מודיעין רשמיים.
"היה אדם ידען, שבמשך שנים ארוכות חיבר אותנו לחלקים רבים של העולם - טרום עידן האינטרנט", ספד לו היום ראש הממשלה בינימין נתניהו עם היוודע דבר פטירתו. גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא מילות פרידה: "היה שלום, קשבנו המיתולוגי, היית באמת ובתמים האזניים של המדינה".
גורדוס, יליד תל אביב ששלט בשש שפות (עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, רוסית ופולנית), החל לעבוד ב"קול ישראל" ב-1968. מתוקף תפקידו כקשב האזין לתחנות רדיו וטלוויזיה מרחבי העולם, וכן לשידורי לוויינים ומכשירי קשר של מטוסים בנתיבי התעופה בעולם.
בין היתר היה הראשון שדיווח ב-68' על פשיטת צה"ל על נמל התעופה הבינלאומי של ביירות ("מבצע תשורה"), והקליט את פקח הטיסה זועק "יש אש גדולה בנמל התעופה של ביירות, יש אש גדולה בנמל"; ב-1970 חשף כי הרוסים פתחו ברכבת אווירית למצרים; בספטמבר 1970 קלט שידורים מניסיון חטיפת מטוס אל על מאמסטרדם לניו יורק ובמהלך מלחמת יום הכיפורים העביר מידע ששודר בטלוויזיה המצרית אודות טייסים ישראלים שצנחו בשטחיה - מידע שבסופו של דבר הביא לכך שטייסים אלו, שנחשבו לנעדרים או הרוגים, זוהו כשבויים חיים.
עוד תרם, באמצעות כישורי הקשבות הייחודים שלו, לחילוץ נשיא קפריסין המודח, הארכיבישוף מקאריוס השלישי (שלימים ציין כי חייו ניצלו בזכותו); בראשית 2010 דיווח בהרחבה על רעידת האדמה בהאיטי. ב-2014 סיים את קשריו עם רשות השידור.
(וואינט)
קשב "קול ישראל" ורשות השידור מיכאל (מיקי) גורדוס, מי שסיקר לאורך השנים אירועים עולמיים היסטוריים וזכה בכינוי "קשבנו", הלך אמש (ג') לעולמו בגיל 73. הוא נפטר בביתו שביהוד בו התגורר בשנה האחרונה, אחרי חודשים בהם התמודד עם מחלת הסוכרת. הוא הותיר אחריו אישה, שלוש בנות ושני נכדים.
ממצאיו והקלטותיו של גורדוס היוו פעמים רבות הוכחות ראשוניות להתרחשותם של אירועים בטחוניים ומדיניים רבי חשיבות. בין היתר היה הראשון לדווח ב-1976 על חטיפת מטוס אייר פראנס במרחב האווירי היווני, שהובילה ל"מבצע יונתן", על פלישת צבא עיראק לכווית ב-1990 (מה שגרר את פרוץ מלחמת המפרץ) ועוד. ב-2011, במסגרת כתבה שפורסמה בביטאון חיל האוויר, צוין כי נהג לעדכן בממצאיו גם גורמי מודיעין רשמיים.
"היה אדם ידען, שבמשך שנים ארוכות חיבר אותנו לחלקים רבים של העולם - טרום עידן האינטרנט", ספד לו היום ראש הממשלה בינימין נתניהו עם היוודע דבר פטירתו. גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא מילות פרידה: "היה שלום, קשבנו המיתולוגי, היית באמת ובתמים האזניים של המדינה".
גורדוס, יליד תל אביב ששלט בשש שפות (עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, רוסית ופולנית), החל לעבוד ב"קול ישראל" ב-1968. מתוקף תפקידו כקשב האזין לתחנות רדיו וטלוויזיה מרחבי העולם, וכן לשידורי לוויינים ומכשירי קשר של מטוסים בנתיבי התעופה בעולם.
בין היתר היה הראשון שדיווח ב-68' על פשיטת צה"ל על נמל התעופה הבינלאומי של ביירות ("מבצע תשורה"), והקליט את פקח הטיסה זועק "יש אש גדולה בנמל התעופה של ביירות, יש אש גדולה בנמל"; ב-1970 חשף כי הרוסים פתחו ברכבת אווירית למצרים; בספטמבר 1970 קלט שידורים מניסיון חטיפת מטוס אל על מאמסטרדם לניו יורק ובמהלך מלחמת יום הכיפורים העביר מידע ששודר בטלוויזיה המצרית אודות טייסים ישראלים שצנחו בשטחיה - מידע שבסופו של דבר הביא לכך שטייסים אלו, שנחשבו לנעדרים או הרוגים, זוהו כשבויים חיים.
עוד תרם, באמצעות כישורי הקשבות הייחודים שלו, לחילוץ נשיא קפריסין המודח, הארכיבישוף מקאריוס השלישי (שלימים ציין כי חייו ניצלו בזכותו); בראשית 2010 דיווח בהרחבה על רעידת האדמה בהאיטי. ב-2014 סיים את קשריו עם רשות השידור.
(וואינט)