ראש הממשלה אינו מרפה מהתאגיד: בוחן דחייה נוספת בהקמתו
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עדיין נחוש למנוע את העלייה לאוויר של תאגיד השידור הציבורי כאן. נתניהו ואנשיו בוחנים בימים אלה הצעת חוק לדחייה נוספת בהקמת תאגיד השידור הציבורי - בכפוף להסכמות עם שר האוצר משה כחלון.
בשלב זה חילוקי הדעות בין נתניהו לכחלון עומדים בעינם. נתניהו מעוניין לסכל את ההקמה, והצהיר על כך שוב ושוב בגלוי. מנגד, מצדו של כחלון הצהירו אתמול באופן רשמי כי יסרב בתוקף לדחייה נוספת. נתניהו וכחלון עדיין לא דנו בנושא, והליכי הצעת החוק במשרד התקשורת עדיין לא התחילו.
נתניהו היה עסוק בשבועות האחרונים בחקירות נגדו ובמשברים בזירה הפוליטית והמדינית, ולא עסק בתאגיד. ההערכות הן כי כעת, לאחר שיושבו המשברים בקואליציה - סביב התקציב, עמונה וחוק ההסדרה - נתניהו ישוב לנסות להעביר חקיקה שתפגע בהקמת התאגיד.
לפי החוק, התאגיד אמור להתחיל את שידוריו ב-30 באפריל 2017 - ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל. זהו המועד האחרון לעלייה לאוויר של התאגיד, לאחר שינוי חקיקה נוסף, שישי במספר, שלפיו השרים לא יוכלו להקדים את ההקמה לינואר. בג"ץ סירב להתערב בנושא ואיפשר לנתניהו להעביר את החקיקה לדחיית ההקמה לאפריל.
מקורות פוליטיים אומרים כי נתניהו ואנשיו שבו לעסוק בענייני התאגיד בימים האחרונים, והם מקיימים דיונים בנושא במטרה לנסות למנוע את הקמתו. נתניהו הצהיר רשמית מעל במת הכנסת כי הוא מתכוון "לשקם את רשות השידור". בישיבות סגורות הוא טען כי התאגיד מורכב מאנשי שמאל, וכי הם נציגיו של מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס. גם כשהוצגו בפני נתניהו שמות עיתונאים מהתאגיד שמזוהים עם הימין, הוא טען כי הם מזוהים פוליטית עם שר החינוך נפתלי בנט וסיעת הבית היהודי.
לפי תצהיר של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר אף פעל כדי להשפיע על מינויים בתאגיד. לטענת כבל, פילבר העלה בפניו הצעה ל"דיל" שכלל הצעות שונות למינוי מנהל חטיבת החדשות של התאגיד. מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אישר את הדברים בפני מבקר המדינה. פילבר עצמו הכחיש את הטענות.
לאור החיכוך הקודם, בשלב זה שורר נתק מוחלט בין פילבר לבין ראשי התאגיד. מצד אחד, בתאגיד חשים כי בכך ניתן להם חופש פעולה. מצד שני, נראה כי מאחורי הקלעים יתגבש בקרוב מהלך פוליטי למניעת ההקמה של התאגיד.
סימן השאלה הגדול הוא אם נתניהו יוכל להמשיך להחזיק בתיק התקשורת ובסמכויות הקשורות לתאגיד ולרשות השידור. בשלב זה נידונות בבג"ץ עתירות של התנועה לאיכות השלטון וסיעת המחנה הציוני נגד כהונתו של נתניהו במשרד התקשורת. העילה להפסקת כהונתו, לפי העתירות, היא גם ריבוי התיקים שבידו - אך בעיקר סוגיית ניגוד העניינים בפעולתו של נתניהו בשוק התקשורת.
טענה זו התחזקה לאור חשיפת השיחות בין נתניהו לבין מוזס, שבהן נתניהו הציע לכאורה עסקה לקדם חקיקה נגד "ישראל היום" תמורת סיקורו באופן חיובי. סוגיה נוספת, כפי שנחשף ב–TheMarker, היא ניגודי העניינים של נתניהו בשוק הטלוויזיה, בעקבות קשריו ההדוקים עם איש העסקים ארנון מילצ'ן, המחזיק במניות בערוץ 10. לפי החשד העניק מילצ'ן טובות הנאה לנתניהו, ולפי גרסת נתניהו יש קשרי חברות בין הצדדים, אך נתניהו מעולם לא הצהיר על כך.
ההערכות הן כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ידרוש מנתניהו לוותר על תיק התקשורת, וככל הנראה יעביר נתניהו את התיק לאחד השרים המקורבים אליו. כבר כיום חלק מסמכויות שוק התקשורת נמצאות בידיו של השר צחי הנגבי, לאור ניגודי העניינים של נתניהו בשל יחסי החברות שלו עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'.
גם העברת התיק להנגבי או לגורם אחר לא תמנע את הליכי החקיקה העשויים לפגוע בתאגיד. לא ברור כיצד ינהגו השותפים הקואליציוניים של נתניהו. כחלון אמנם מצהיר כי יתנגד לכל דחייה, אך בפועל נתן את ידו לדחייה לאפריל בעלות כוללת של כ–140 מיליון שקל - ללא כל נימוק הגיוני. גם בנט הצהיר בעבר כי הוא תומך בתאגיד, אך מאז שינה את עמדתו וסייע לראש הממשלה בנושא זה.
כל דחייה נוספת עלולה להביא לעלויות של עשרות מיליוני שקלים בחודש. האפשרות להמשיך להפעיל את רשות השידור במתכונת מצומצמת הוכחה כבלתי־אפשרית, בהתאם למסקנות הצוות שהקים נתניהו לבחינת הנושא. נציגי האוצר התעקשו כי עלויות ההפעלה של רשות השידור גבוהות משמעותית מאלה של התאגיד - שתקציבו יסתכם בכ–750 מיליון שקל בשנה.
מנגד, ברשות השידור נעשים בשבועות האחרונים מהלכים משמעותיים אחרים להורדת עלויות. שורת עובדים במשרות חלקיות שהועסקו עד כה כשכירים קיבלו הודעה כי עבודתם מופסקת, וכי מעתה ואילך הם יוכלו להמשיך לספק שירותים לרשות השידור כספקים חיצוניים.
ההערכות של עובדים ברשות השידור הן כי מטרת המהלך הזה, כמו מהלכים נוספים אחרים, היא לחסוך הוצאות ולהוכיח אפשרות לנהל את רשות השידור תוך יעילות כלכלית בדומה לזו של התאגיד. לאחר שרמת ההוצאות תרד, אולי תהיה לנתניהו לגיטימציה לטעון כי ניתן להמשיך להפעיל את הרשות וכי אין צורך בתאגיד.
אלא שמהלכים אלה גוררים מחאה חריפה ברשות השידור. כך למשל, עובדת רשות השידור גילי טלמון, שעבדה עד כה בתשלום, הביעה מחאה חריפה נגד מהלך זה בחשבון הפייסבוק שלה: "החליט מי שהחליט שם בהנהלה שעלי לשנות סטטוס ולהתחיל לעבוד עם חשבוניות כספקית - בלי תנאים, בלי מחויבות, בלי הכרה בחובות העבר. אלה פיטורים מהרגע להרגע".
ברשות השידור מסרו בתגובה: "הרשות פועלת באופן מתמשך להפחתת עלויות התפעול. רק בשנה האחרונה נחסכו כ–100 מיליון שקל יחסית לשנה שקדמה לה. במסגרת זו ותוך שיתוף פעולה עם משרד האוצר, צומצמה מצבת כוח האדם ברשות השידור בכשליש. במסגרת ההתייעלות האמורה, מוסדרות גם התקשרויות מול גורמים חיצוניים".
מטעם כונס הנכסים הרשמי, המנהל כיום את הרשות, הכחישו שהם נערכים להמשך פעילותה.
האיום המחודש על עתידו של התאגיד מגיע בזמן שהתאגיד נמצא בנקודה קריטית לעתידו. היום צפוי להיערך סבב הראיונות למשרת מנהל חטיבת החדשות של התאגיד. יותר מ-15 איש הגישו מועמדות לתפקיד.
התפקיד התפנה לאחר שמנהלת החטיבה, שלומית אברהם־גלוברזון, עזבה את תפקידה לאור חילוקי דעות בינה לבין קובלנץ. ברקע נשמעה גם ביקורת שהחטיבה לא הוקמה כראוי ועדיין אינה ערוכה לתחילת השידורים באפריל, בין השאר מפני שלא גייסה את כל העובדים הנחוצים ולא השלימה את הכנתם של לוחות השידורים.
חטיבת החדשות היא המחלקה המשמעותית ביותר בתאגיד השידור ואמורה להיות עצמאית לחלוטין. החטיבה, שכוללת גם את החדשות בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט, מתוקצבת ב-160 מיליון שקל בשנה - סכום גבוה משמעותית מתקציבן של כל אחת מחברות החדשות בטלוויזיה המסחרית, כ-90 מיליון שקל. ההערכות הן כי בניגוד למינוי הקודם של דמות ללא ניסיון ממשי בתחום הניהול של גוף חדשות או עריכה, הפעם ועדת האיתור בראשות קובלנץ תמנה דמות בעלת ניסיון משמעותי יותר. ההכרעה צפויה להתקבל בתוך כעשרה ימים.
חטיבת החדשות מנוהלת כיום באופן זמני על ידי אלעד טנא, המשמש סמנכ"ל הדיגיטל. בינתיים גייס התאגיד עורך למהדורה המרכזית - עילי לוין, ששימש עד כה עורך משנה של חדשות 2 ועורך "בוקר טוב ישראל" בגלי צה"ל.
בשלב זה נערכים דיונים רבים סביב אפיון המהדורה המרכזית של התאגיד. שלושה פורמטים נבחנים, וככל הנראה בשנה הראשונה יחולו בה שינויים משמעותיים. כך למשל, ייתכן כי היא תתחיל בחצי שעה בלבד, ולצדה מגזין חדשותי נוסף המבוסס על חדשות חוץ.
הגורם שמעורב כיום - יש שאומרים יתר על המידה - בבניית חטיבת החדשות של התאגיד הוא שילה דה־בר, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות" וסמנכ"ל התוכן של חדשות 10. דה־בר אמנם מועסק כיועץ לענייני דיגיטל, אך נוכח בדיונים השונים בתאגיד לגבי כל פעילות החטיבה. בתאגיד אומרים כי לדה־בר אין כל סמכויות ניהוליות, והוא משמש יועץ בלבד.
האפשרות שתאגיד השידור יקום וישדר באופן מיטבי כבר ב–30 באפריל היא נמוכה. התאגיד עדיין לא ערוך לשידורים מלאים. אחת הסיבות לכך היא שיותר ממחצית כוח האדם של התאגיד - כ-450 עובדים - אמור להגיע מרשות השידור ביום שבו הוא יתחיל לשדר. רוב העובדים האלה מועסקים כיום ברשות, שאינה משחררת אותם להתחיל לעבוד בתאגיד.
בתוך כך, אתמול הודיע התאגיד על גיוסה של מגישת "סדר יום" קרן נויבך לתאגיד. נויבך תגיש תוכנית רדיו דומה.
http://www.themarker.com/advertising/1.3738175
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עדיין נחוש למנוע את העלייה לאוויר של תאגיד השידור הציבורי כאן. נתניהו ואנשיו בוחנים בימים אלה הצעת חוק לדחייה נוספת בהקמת תאגיד השידור הציבורי - בכפוף להסכמות עם שר האוצר משה כחלון.
בשלב זה חילוקי הדעות בין נתניהו לכחלון עומדים בעינם. נתניהו מעוניין לסכל את ההקמה, והצהיר על כך שוב ושוב בגלוי. מנגד, מצדו של כחלון הצהירו אתמול באופן רשמי כי יסרב בתוקף לדחייה נוספת. נתניהו וכחלון עדיין לא דנו בנושא, והליכי הצעת החוק במשרד התקשורת עדיין לא התחילו.
נתניהו היה עסוק בשבועות האחרונים בחקירות נגדו ובמשברים בזירה הפוליטית והמדינית, ולא עסק בתאגיד. ההערכות הן כי כעת, לאחר שיושבו המשברים בקואליציה - סביב התקציב, עמונה וחוק ההסדרה - נתניהו ישוב לנסות להעביר חקיקה שתפגע בהקמת התאגיד.
לפי החוק, התאגיד אמור להתחיל את שידוריו ב-30 באפריל 2017 - ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל. זהו המועד האחרון לעלייה לאוויר של התאגיד, לאחר שינוי חקיקה נוסף, שישי במספר, שלפיו השרים לא יוכלו להקדים את ההקמה לינואר. בג"ץ סירב להתערב בנושא ואיפשר לנתניהו להעביר את החקיקה לדחיית ההקמה לאפריל.
מקורות פוליטיים אומרים כי נתניהו ואנשיו שבו לעסוק בענייני התאגיד בימים האחרונים, והם מקיימים דיונים בנושא במטרה לנסות למנוע את הקמתו. נתניהו הצהיר רשמית מעל במת הכנסת כי הוא מתכוון "לשקם את רשות השידור". בישיבות סגורות הוא טען כי התאגיד מורכב מאנשי שמאל, וכי הם נציגיו של מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס. גם כשהוצגו בפני נתניהו שמות עיתונאים מהתאגיד שמזוהים עם הימין, הוא טען כי הם מזוהים פוליטית עם שר החינוך נפתלי בנט וסיעת הבית היהודי.
לפי תצהיר של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר אף פעל כדי להשפיע על מינויים בתאגיד. לטענת כבל, פילבר העלה בפניו הצעה ל"דיל" שכלל הצעות שונות למינוי מנהל חטיבת החדשות של התאגיד. מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אישר את הדברים בפני מבקר המדינה. פילבר עצמו הכחיש את הטענות.
לאור החיכוך הקודם, בשלב זה שורר נתק מוחלט בין פילבר לבין ראשי התאגיד. מצד אחד, בתאגיד חשים כי בכך ניתן להם חופש פעולה. מצד שני, נראה כי מאחורי הקלעים יתגבש בקרוב מהלך פוליטי למניעת ההקמה של התאגיד.
סימן השאלה הגדול הוא אם נתניהו יוכל להמשיך להחזיק בתיק התקשורת ובסמכויות הקשורות לתאגיד ולרשות השידור. בשלב זה נידונות בבג"ץ עתירות של התנועה לאיכות השלטון וסיעת המחנה הציוני נגד כהונתו של נתניהו במשרד התקשורת. העילה להפסקת כהונתו, לפי העתירות, היא גם ריבוי התיקים שבידו - אך בעיקר סוגיית ניגוד העניינים בפעולתו של נתניהו בשוק התקשורת.
טענה זו התחזקה לאור חשיפת השיחות בין נתניהו לבין מוזס, שבהן נתניהו הציע לכאורה עסקה לקדם חקיקה נגד "ישראל היום" תמורת סיקורו באופן חיובי. סוגיה נוספת, כפי שנחשף ב–TheMarker, היא ניגודי העניינים של נתניהו בשוק הטלוויזיה, בעקבות קשריו ההדוקים עם איש העסקים ארנון מילצ'ן, המחזיק במניות בערוץ 10. לפי החשד העניק מילצ'ן טובות הנאה לנתניהו, ולפי גרסת נתניהו יש קשרי חברות בין הצדדים, אך נתניהו מעולם לא הצהיר על כך.
ההערכות הן כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ידרוש מנתניהו לוותר על תיק התקשורת, וככל הנראה יעביר נתניהו את התיק לאחד השרים המקורבים אליו. כבר כיום חלק מסמכויות שוק התקשורת נמצאות בידיו של השר צחי הנגבי, לאור ניגודי העניינים של נתניהו בשל יחסי החברות שלו עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'.
גם העברת התיק להנגבי או לגורם אחר לא תמנע את הליכי החקיקה העשויים לפגוע בתאגיד. לא ברור כיצד ינהגו השותפים הקואליציוניים של נתניהו. כחלון אמנם מצהיר כי יתנגד לכל דחייה, אך בפועל נתן את ידו לדחייה לאפריל בעלות כוללת של כ–140 מיליון שקל - ללא כל נימוק הגיוני. גם בנט הצהיר בעבר כי הוא תומך בתאגיד, אך מאז שינה את עמדתו וסייע לראש הממשלה בנושא זה.
כל דחייה נוספת עלולה להביא לעלויות של עשרות מיליוני שקלים בחודש. האפשרות להמשיך להפעיל את רשות השידור במתכונת מצומצמת הוכחה כבלתי־אפשרית, בהתאם למסקנות הצוות שהקים נתניהו לבחינת הנושא. נציגי האוצר התעקשו כי עלויות ההפעלה של רשות השידור גבוהות משמעותית מאלה של התאגיד - שתקציבו יסתכם בכ–750 מיליון שקל בשנה.
מנגד, ברשות השידור נעשים בשבועות האחרונים מהלכים משמעותיים אחרים להורדת עלויות. שורת עובדים במשרות חלקיות שהועסקו עד כה כשכירים קיבלו הודעה כי עבודתם מופסקת, וכי מעתה ואילך הם יוכלו להמשיך לספק שירותים לרשות השידור כספקים חיצוניים.
ההערכות של עובדים ברשות השידור הן כי מטרת המהלך הזה, כמו מהלכים נוספים אחרים, היא לחסוך הוצאות ולהוכיח אפשרות לנהל את רשות השידור תוך יעילות כלכלית בדומה לזו של התאגיד. לאחר שרמת ההוצאות תרד, אולי תהיה לנתניהו לגיטימציה לטעון כי ניתן להמשיך להפעיל את הרשות וכי אין צורך בתאגיד.
אלא שמהלכים אלה גוררים מחאה חריפה ברשות השידור. כך למשל, עובדת רשות השידור גילי טלמון, שעבדה עד כה בתשלום, הביעה מחאה חריפה נגד מהלך זה בחשבון הפייסבוק שלה: "החליט מי שהחליט שם בהנהלה שעלי לשנות סטטוס ולהתחיל לעבוד עם חשבוניות כספקית - בלי תנאים, בלי מחויבות, בלי הכרה בחובות העבר. אלה פיטורים מהרגע להרגע".
ברשות השידור מסרו בתגובה: "הרשות פועלת באופן מתמשך להפחתת עלויות התפעול. רק בשנה האחרונה נחסכו כ–100 מיליון שקל יחסית לשנה שקדמה לה. במסגרת זו ותוך שיתוף פעולה עם משרד האוצר, צומצמה מצבת כוח האדם ברשות השידור בכשליש. במסגרת ההתייעלות האמורה, מוסדרות גם התקשרויות מול גורמים חיצוניים".
מטעם כונס הנכסים הרשמי, המנהל כיום את הרשות, הכחישו שהם נערכים להמשך פעילותה.
האיום המחודש על עתידו של התאגיד מגיע בזמן שהתאגיד נמצא בנקודה קריטית לעתידו. היום צפוי להיערך סבב הראיונות למשרת מנהל חטיבת החדשות של התאגיד. יותר מ-15 איש הגישו מועמדות לתפקיד.
התפקיד התפנה לאחר שמנהלת החטיבה, שלומית אברהם־גלוברזון, עזבה את תפקידה לאור חילוקי דעות בינה לבין קובלנץ. ברקע נשמעה גם ביקורת שהחטיבה לא הוקמה כראוי ועדיין אינה ערוכה לתחילת השידורים באפריל, בין השאר מפני שלא גייסה את כל העובדים הנחוצים ולא השלימה את הכנתם של לוחות השידורים.
חטיבת החדשות היא המחלקה המשמעותית ביותר בתאגיד השידור ואמורה להיות עצמאית לחלוטין. החטיבה, שכוללת גם את החדשות בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט, מתוקצבת ב-160 מיליון שקל בשנה - סכום גבוה משמעותית מתקציבן של כל אחת מחברות החדשות בטלוויזיה המסחרית, כ-90 מיליון שקל. ההערכות הן כי בניגוד למינוי הקודם של דמות ללא ניסיון ממשי בתחום הניהול של גוף חדשות או עריכה, הפעם ועדת האיתור בראשות קובלנץ תמנה דמות בעלת ניסיון משמעותי יותר. ההכרעה צפויה להתקבל בתוך כעשרה ימים.
חטיבת החדשות מנוהלת כיום באופן זמני על ידי אלעד טנא, המשמש סמנכ"ל הדיגיטל. בינתיים גייס התאגיד עורך למהדורה המרכזית - עילי לוין, ששימש עד כה עורך משנה של חדשות 2 ועורך "בוקר טוב ישראל" בגלי צה"ל.
בשלב זה נערכים דיונים רבים סביב אפיון המהדורה המרכזית של התאגיד. שלושה פורמטים נבחנים, וככל הנראה בשנה הראשונה יחולו בה שינויים משמעותיים. כך למשל, ייתכן כי היא תתחיל בחצי שעה בלבד, ולצדה מגזין חדשותי נוסף המבוסס על חדשות חוץ.
הגורם שמעורב כיום - יש שאומרים יתר על המידה - בבניית חטיבת החדשות של התאגיד הוא שילה דה־בר, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות" וסמנכ"ל התוכן של חדשות 10. דה־בר אמנם מועסק כיועץ לענייני דיגיטל, אך נוכח בדיונים השונים בתאגיד לגבי כל פעילות החטיבה. בתאגיד אומרים כי לדה־בר אין כל סמכויות ניהוליות, והוא משמש יועץ בלבד.
האפשרות שתאגיד השידור יקום וישדר באופן מיטבי כבר ב–30 באפריל היא נמוכה. התאגיד עדיין לא ערוך לשידורים מלאים. אחת הסיבות לכך היא שיותר ממחצית כוח האדם של התאגיד - כ-450 עובדים - אמור להגיע מרשות השידור ביום שבו הוא יתחיל לשדר. רוב העובדים האלה מועסקים כיום ברשות, שאינה משחררת אותם להתחיל לעבוד בתאגיד.
בתוך כך, אתמול הודיע התאגיד על גיוסה של מגישת "סדר יום" קרן נויבך לתאגיד. נויבך תגיש תוכנית רדיו דומה.
http://www.themarker.com/advertising/1.3738175