אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
היכונו לחג הפועלים
- פותח הנושא d1f2
- פורסם בתאריך
עשרות עובדי הרשות קיבלו סירוב מהתאגיד
תאגיד השידור גייס עובדים רבים לשורותיו מחטיבת הרדיו של רשות השידור – ואולם, דווקא מחטיבת הטלוויזיה לא נרשמה תנועה גדולה של מעבר מערוץ 1 הישן לערוץ החדש שאמור לקום בסוף אפריל. הנתון הזה כנראה אינו צפוי להשתנות לאחר שלוואלה ברנז'ה נודע כי בשבועות האחרונים קיבלו עשרות כתבים מהערוץ הראשון תשובה שלילית מהתאגיד.
 
כתבים רבים מהרשות ניהלו בחודשים האחרונים משא ומתן ארוך ומייגע מול התאגיד במטרה להצטרף לחטיבת הטלוויזיה החדשה של "כאן בהקמה". ואולם, בזמן שעתידו של התאגיד עדיין אינו ברור - כשברקע הדיבורים הגוברים על אי-הקמתו, ודחיות חוזרות ונשנות מצד הממשלה בתאריך העלייה לשידור - התאגיד השאיר את הכתבים בהמתנה. זאת כאשר הם לא יודעים אם עתידם התעסוקתי יובטח לאחר שרשות השידור תיסגר. יש לציין כי עד כה גייס התאגיד לשורותיו מעט כתבי טלוויזיה, כאשר בפועל הוא אמור לגייס עשרות כתבים ל"כאן בהקמה".
 
עוד נודע כי אגודת העיתונאים בירושלים מתכוונת לערער על ההחלטה בפני התאגיד שלא לגייס את הכתבים, בטענה שמדובר ב"שיקולים לא עניינים והעדפת מקורבים". גורם באגודה אמר לוואלה ברנז'ה כי "התחושה היא שהם לא רוצים כתבים מערוץ 1 למרות שהכתבים שם מקצועיים ומיומנים. לתאגיד זה כנראה לא מתאים לקחת כתבים מנוסים".
 
ועדת הרפורמות של הכנסת אישרה בשבוע שעבר את התיקון לחוק תאגיד השידור הציבורי שקובע כי מועד עלייתו לאוויר יידחה לסוף חודש אפריל. מליאת הכנסת צפויה לאשר מחר (שני) את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית.
 
מהתאגיד נמסר בתגובה: "365 מעובדי רשות השידור כבר קיבלו תשובות חיוביות, יקלטו בתאגיד ומהווים 54% מכלל עובדי התאגיד. התאגיד נמצא במו"מ עם עוד עשרות עובדי הרשות הצפויים לחתום בקרוב. ברור שלא כל 1,600 עובדי רשות השידור יוכלו להיקלט בתאגיד, שהרי אם כך המחוקק לא היה מחליט על פירוק רשות השידור והקמת גוף חדש במקומה".
 
"הליכי הגיוס בתאגיד מנוהלים בהגינות, שיוויוניות ומקצועיות ואת התהליך מלווה השופט בדימוס עזרא קמא. תשובות נשלחות למועמדים רק לאחר שנבחנות כל האפשרויות לקליטתם לתפקידים מגוונים בתאגיד, הליך שלוקח זמן, זאת במטרה לקלוט כמה שיותר מעובדי הרשות, על פי חוק".
 
http://b.walla.co.il/item/3027687
תאגיד השידור גייס עובדים רבים לשורותיו מחטיבת הרדיו של רשות השידור – ואולם, דווקא מחטיבת הטלוויזיה לא נרשמה תנועה גדולה של מעבר מערוץ 1 הישן לערוץ החדש שאמור לקום בסוף אפריל. הנתון הזה כנראה אינו צפוי להשתנות לאחר שלוואלה ברנז'ה נודע כי בשבועות האחרונים קיבלו עשרות כתבים מהערוץ הראשון תשובה שלילית מהתאגיד.
 
כתבים רבים מהרשות ניהלו בחודשים האחרונים משא ומתן ארוך ומייגע מול התאגיד במטרה להצטרף לחטיבת הטלוויזיה החדשה של "כאן בהקמה". ואולם, בזמן שעתידו של התאגיד עדיין אינו ברור - כשברקע הדיבורים הגוברים על אי-הקמתו, ודחיות חוזרות ונשנות מצד הממשלה בתאריך העלייה לשידור - התאגיד השאיר את הכתבים בהמתנה. זאת כאשר הם לא יודעים אם עתידם התעסוקתי יובטח לאחר שרשות השידור תיסגר. יש לציין כי עד כה גייס התאגיד לשורותיו מעט כתבי טלוויזיה, כאשר בפועל הוא אמור לגייס עשרות כתבים ל"כאן בהקמה".
 
עוד נודע כי אגודת העיתונאים בירושלים מתכוונת לערער על ההחלטה בפני התאגיד שלא לגייס את הכתבים, בטענה שמדובר ב"שיקולים לא עניינים והעדפת מקורבים". גורם באגודה אמר לוואלה ברנז'ה כי "התחושה היא שהם לא רוצים כתבים מערוץ 1 למרות שהכתבים שם מקצועיים ומיומנים. לתאגיד זה כנראה לא מתאים לקחת כתבים מנוסים".
 
ועדת הרפורמות של הכנסת אישרה בשבוע שעבר את התיקון לחוק תאגיד השידור הציבורי שקובע כי מועד עלייתו לאוויר יידחה לסוף חודש אפריל. מליאת הכנסת צפויה לאשר מחר (שני) את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית.
 
מהתאגיד נמסר בתגובה: "365 מעובדי רשות השידור כבר קיבלו תשובות חיוביות, יקלטו בתאגיד ומהווים 54% מכלל עובדי התאגיד. התאגיד נמצא במו"מ עם עוד עשרות עובדי הרשות הצפויים לחתום בקרוב. ברור שלא כל 1,600 עובדי רשות השידור יוכלו להיקלט בתאגיד, שהרי אם כך המחוקק לא היה מחליט על פירוק רשות השידור והקמת גוף חדש במקומה".
 
"הליכי הגיוס בתאגיד מנוהלים בהגינות, שיוויוניות ומקצועיות ואת התהליך מלווה השופט בדימוס עזרא קמא. תשובות נשלחות למועמדים רק לאחר שנבחנות כל האפשרויות לקליטתם לתפקידים מגוונים בתאגיד, הליך שלוקח זמן, זאת במטרה לקלוט כמה שיותר מעובדי הרשות, על פי חוק".
 
http://b.walla.co.il/item/3027687
'כאן' תקים בקרוב פלטפורמה לפודקאסטים
מתוך ראיון עם לי-אור אברבך, מנהל התוכן ברדיו:
"אכן התפתחה פה מודעות הולכת וגדלה לפודקאסטים ויש מעגל הולך וגדל של ישראלים שיודעים להעריך תוכן אודיו מחכים, מעמיק ואיכותי – מהארץ ומהעולם. בעינינו לעשות פודקאסטים, זו משימה נדרשת מרדיו ציבורי עדכני ולא יכולנו להקים גוף חדש בשנת 2016 מבלי להיות בזירה הזו. ממש בקרוב נקים פלטפורמת פודקאסטים משלנו ואת הפודקאסטים שנפיק יהיה אפשר לשמוע ולהוריד בכל הפורמטים והאפליקציות הטבעיות.
נעלה פודקאסטים בתחומי התרבות, המדע, ההיסטוריה, האקטואליה והרחבת הדעת בשפה שמהר מאוד יהיה אפשר לזהות שהיא השפה שלנו. ברור ששמנו לנו למטרה להגדיל ככל האפשר את כמות המאזינים למדיום הזה, שמאפשר למלא בתוכן רגעים נדירים בהם הקשב שלנו פנוי - בכל מקום בו אנחנו נמצאים."
 
מתי הפודקאסט הראשון יהיה מוכן?
"כבר שמעתם טפטופים של פודקאסטים שהפקנו כמו "חיות כיס" של הדסק הכלכלי בראשותו של שאול אמסטרדמסקי, שלא הצליח להתאפק והזדרז להפיץ אותו בהצלחה בטוויטר. ממש עוד מעט כבר תעלה הפלטפורמה במתכונתו הראשונית והיא תלך ותשתפר עם הזמן. ממש, ממש עוד מעט."
 
לגבי רדיו רק"ע, אותו הוא מנהל, אמר:
"לרקע אכן יש קהל נאמן מבוגר יחסית, אולם בניגוד למה שנהוג לחשוב, יש לו גם מאזינים רבים צעירים יותר. אנחנו רוצים לשמר אותם ולהביא מהם עוד. נשדר אקטואליה, בידור, מוזיקה ובידור בקצב ישראלי, בשפה הרוסית. זאת מתוך הבנה שיש דבר כזה סדר יום "ישראלי-רוסי" ואין צורך לבחור בין שתי התרבויות – זה נהדר לחיות בשתיהן."
 
http://comingsoon.ipbc.org.il/post/?pid=2172
מתוך ראיון עם לי-אור אברבך, מנהל התוכן ברדיו:
"אכן התפתחה פה מודעות הולכת וגדלה לפודקאסטים ויש מעגל הולך וגדל של ישראלים שיודעים להעריך תוכן אודיו מחכים, מעמיק ואיכותי – מהארץ ומהעולם. בעינינו לעשות פודקאסטים, זו משימה נדרשת מרדיו ציבורי עדכני ולא יכולנו להקים גוף חדש בשנת 2016 מבלי להיות בזירה הזו. ממש בקרוב נקים פלטפורמת פודקאסטים משלנו ואת הפודקאסטים שנפיק יהיה אפשר לשמוע ולהוריד בכל הפורמטים והאפליקציות הטבעיות.
נעלה פודקאסטים בתחומי התרבות, המדע, ההיסטוריה, האקטואליה והרחבת הדעת בשפה שמהר מאוד יהיה אפשר לזהות שהיא השפה שלנו. ברור ששמנו לנו למטרה להגדיל ככל האפשר את כמות המאזינים למדיום הזה, שמאפשר למלא בתוכן רגעים נדירים בהם הקשב שלנו פנוי - בכל מקום בו אנחנו נמצאים."
 
מתי הפודקאסט הראשון יהיה מוכן?
"כבר שמעתם טפטופים של פודקאסטים שהפקנו כמו "חיות כיס" של הדסק הכלכלי בראשותו של שאול אמסטרדמסקי, שלא הצליח להתאפק והזדרז להפיץ אותו בהצלחה בטוויטר. ממש עוד מעט כבר תעלה הפלטפורמה במתכונתו הראשונית והיא תלך ותשתפר עם הזמן. ממש, ממש עוד מעט."
 
לגבי רדיו רק"ע, אותו הוא מנהל, אמר:
"לרקע אכן יש קהל נאמן מבוגר יחסית, אולם בניגוד למה שנהוג לחשוב, יש לו גם מאזינים רבים צעירים יותר. אנחנו רוצים לשמר אותם ולהביא מהם עוד. נשדר אקטואליה, בידור, מוזיקה ובידור בקצב ישראלי, בשפה הרוסית. זאת מתוך הבנה שיש דבר כזה סדר יום "ישראלי-רוסי" ואין צורך לבחור בין שתי התרבויות – זה נהדר לחיות בשתיהן."
 
http://comingsoon.ipbc.org.il/post/?pid=2172
הכנסת אישרה: תאגיד השידור יחל לפעול רק בסוף אפריל
מליאת הכנסת אישרה הבוקר (ג') את התיקון לחוק השידור הציבורי הישראלי המאפשר לקבוע ל-30 באפריל את מועד תחילת השידורים של תאגיד השידור הציבורי. 32 ח"כים תמכו בתיקון, לעומת 17 ח"כים שהתנגדו.
 
המשמעות היא שהתאגיד ימשיך לפעול במצב הקמה, במקביל להמשך פעילות רשות השידור. לפי הערכות האוצר, העלות הנוספת של כל חודש פעילות של רשות השידור במקביל למנגנון ההקמה של התאגיד היא 40 מיליון שקל. כלומר, עלות הדחייה של ההקמה היא כ-160 מיליון שקל.
 
לאחר דיון שנמשך שעות ארוכות ולאחר סיכומי ראש האופוזיציה יצחק הרצוג ויו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, נערכו הצבעות על הסתייגויות האופוזיציה שנדחו כולן והתיקון לחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית.
 
הדיון בחוק ארך 13 שעות בשל פיליבסטר שערכה האופוזיציה.
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3194474
מליאת הכנסת אישרה הבוקר (ג') את התיקון לחוק השידור הציבורי הישראלי המאפשר לקבוע ל-30 באפריל את מועד תחילת השידורים של תאגיד השידור הציבורי. 32 ח"כים תמכו בתיקון, לעומת 17 ח"כים שהתנגדו.
 
המשמעות היא שהתאגיד ימשיך לפעול במצב הקמה, במקביל להמשך פעילות רשות השידור. לפי הערכות האוצר, העלות הנוספת של כל חודש פעילות של רשות השידור במקביל למנגנון ההקמה של התאגיד היא 40 מיליון שקל. כלומר, עלות הדחייה של ההקמה היא כ-160 מיליון שקל.
 
לאחר דיון שנמשך שעות ארוכות ולאחר סיכומי ראש האופוזיציה יצחק הרצוג ויו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, נערכו הצבעות על הסתייגויות האופוזיציה שנדחו כולן והתיקון לחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית.
 
הדיון בחוק ארך 13 שעות בשל פיליבסטר שערכה האופוזיציה.
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3194474
האוצר עצר את הטבות הפרישה לעובדי רשות השידור
 
 
משרד האוצר החליט להפסיק להעניק לעובדי רשות השידור שמעוניינים לפרוש את תנאי הפרישה שאמורים היו לקבל במסגרת הליכי הסגירה של רשות השידור. הסיבה לכך היא, לפי האוצר, מפני ש"אין כל ודאות שהרשות אכן תיסגר". אחד העובדים שביקש לפרוש אך האוצר סירב להעניק לו את תנאי הפרישה הוא עורך חדשות החוץ, אורן נהרי, שעבר בשבוע שעבר לאתר וואלה.
 
בקרב עובדי רשות השידור יש זעם על המהלך. מיקי קליין, יו"ר ועד עיתונות הפקה של ערוץ 1, מסר כי "האוצר לוקה בהתנהגות בריונית, ב'כליאת' עובדים מתוכננים לפרישה והחזקתם כבני ערובה במטרה לסייע להקמת התאגיד בהכבדה מיותרת על קופת רשות השידור. זהו תרגיל מבית מדרשו של האוצר לייצר הוצאות מיותרות לרשות השידור באמצעות שימור כח אדם מיועד לפרישה ובכך לא לאפשר הוצאת עובדים שכבר תוכננו לפרוש".
 
עם סיום הליכי החקיקה לסגירת רשות השידור ב-2014, נחתמו הסכמים עם ארגוני העובדים, ההסתדרות ואגודות העיתונאים, לגבי תנאי הפרישה של עובדי רשות השידור. לפי הסכמי הפרישה, כל עובד זכאי להטבות בגובה של כ-700 אלף שקל נוספים מעבר לדמי הפיצויים והפנסיה המגיעים לו במסגרת החוק.
 
מאז אישור החוק פרשו כבר מאות עובדים בהליכי פרישה מרצון וזכו לאותם תנאים. ואולם בחודשים האחרונים עצר האוצר את כל תשלומי הפיצויים המוגדלים לעובדי רשות השידור המבקשים לפרוש. עובדים רבים ברשות השידור שביקשו לפרוש נתקלו בסירוב מצד האוצר להעניק להם את הפיצויים המוגדלים.
 
הרקע לעצירה הוא ההליכים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון "לשקם את רשות השידור", כפי שהצהיר בכנסת. במשרד האוצר מבהירים כי תנאי הפרישה שהוסדרו ניתנו לאור ייחודיות המהלך של סגירת הרשות, וכי אכן מאוגוסט 2014 ועד אוקטובר 2016 אושרו תנאי הפרישה לעובדי הרשות שביקשו לפרוש על בסיס ההנחה שהרשות אכן תיסגר ותאגיד השידור הציבורי "כאן" יחל לפעול.
 
"בימים אלו, כאשר עתידו של החוק לוט בערפל, וכלל אין וודאות בכך שרשות השידור אכן תיסגר, אין באפשרות אגף הממונה על השכר לאשר תנאי פרישה, המיועדים להשתלם לעובדים כתוצאה מסגירת הרשות, לעובדים שפורשים ללא קשר לסגירת הרשות, ומעוניינים לפרוש מסיבותיהם האישיות", נמסר מהאוצר. "לפיכך, עד להתבהרות התמונה סביב עתידה של רשות השידור, אגף הממונה על השכר אינו מאשר לרשות לשלם לעובדים את תנאי הפרישה".
 
למרות זאת, באוצר מבהירים כי עובדים המועסקים על פי ההסכמים הקיבוציים שמעוניינים לפרוש יוכלו לקבל תנאים משופרים כחלק מתכנית הפרישה הרוחבית שהובילה נציבות שירות המדינה. במקביל, אם רשות השידור אכן תיסגר, עובד שיפרוש על פי הכללים הללו יהיה זכאי לתנאי הפרישה שנקבעו בעבר בהסכמי הסגירה של רשות השידור.
 
הבוקר (ג') אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון השישי לחוק תאגיד השידור הציבורי שמונע אפשרות להקדים את הקמת התאגיד. המשמעות היא שכרגע התאגיד אמור לעלות לאוויר ב-30 באפריל. העלות של דחיית ההקמה לא ברורה. במשרד האוצר דיווחו כי עלות הדחייה של ארבעה חודשים בהקמה תגיע ל-140 מיליון שקל, ואילו במשרד התקשורת מבהירים כי העלות היא 40 מיליון שקל בלבד.
 
בכל מקרה, נתניהו עצמו הבהיר כי מדובר רק ב"קניית זמן", וכי בסופו של דבר הוא מעוניין להגיע להסדר נרחב יותר עם שר האוצר משה כחלון בנוגע לעתיד רשות השידור והתאגיד.
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3195261
 
 
משרד האוצר החליט להפסיק להעניק לעובדי רשות השידור שמעוניינים לפרוש את תנאי הפרישה שאמורים היו לקבל במסגרת הליכי הסגירה של רשות השידור. הסיבה לכך היא, לפי האוצר, מפני ש"אין כל ודאות שהרשות אכן תיסגר". אחד העובדים שביקש לפרוש אך האוצר סירב להעניק לו את תנאי הפרישה הוא עורך חדשות החוץ, אורן נהרי, שעבר בשבוע שעבר לאתר וואלה.
 
בקרב עובדי רשות השידור יש זעם על המהלך. מיקי קליין, יו"ר ועד עיתונות הפקה של ערוץ 1, מסר כי "האוצר לוקה בהתנהגות בריונית, ב'כליאת' עובדים מתוכננים לפרישה והחזקתם כבני ערובה במטרה לסייע להקמת התאגיד בהכבדה מיותרת על קופת רשות השידור. זהו תרגיל מבית מדרשו של האוצר לייצר הוצאות מיותרות לרשות השידור באמצעות שימור כח אדם מיועד לפרישה ובכך לא לאפשר הוצאת עובדים שכבר תוכננו לפרוש".
 
עם סיום הליכי החקיקה לסגירת רשות השידור ב-2014, נחתמו הסכמים עם ארגוני העובדים, ההסתדרות ואגודות העיתונאים, לגבי תנאי הפרישה של עובדי רשות השידור. לפי הסכמי הפרישה, כל עובד זכאי להטבות בגובה של כ-700 אלף שקל נוספים מעבר לדמי הפיצויים והפנסיה המגיעים לו במסגרת החוק.
 
מאז אישור החוק פרשו כבר מאות עובדים בהליכי פרישה מרצון וזכו לאותם תנאים. ואולם בחודשים האחרונים עצר האוצר את כל תשלומי הפיצויים המוגדלים לעובדי רשות השידור המבקשים לפרוש. עובדים רבים ברשות השידור שביקשו לפרוש נתקלו בסירוב מצד האוצר להעניק להם את הפיצויים המוגדלים.
 
הרקע לעצירה הוא ההליכים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון "לשקם את רשות השידור", כפי שהצהיר בכנסת. במשרד האוצר מבהירים כי תנאי הפרישה שהוסדרו ניתנו לאור ייחודיות המהלך של סגירת הרשות, וכי אכן מאוגוסט 2014 ועד אוקטובר 2016 אושרו תנאי הפרישה לעובדי הרשות שביקשו לפרוש על בסיס ההנחה שהרשות אכן תיסגר ותאגיד השידור הציבורי "כאן" יחל לפעול.
 
"בימים אלו, כאשר עתידו של החוק לוט בערפל, וכלל אין וודאות בכך שרשות השידור אכן תיסגר, אין באפשרות אגף הממונה על השכר לאשר תנאי פרישה, המיועדים להשתלם לעובדים כתוצאה מסגירת הרשות, לעובדים שפורשים ללא קשר לסגירת הרשות, ומעוניינים לפרוש מסיבותיהם האישיות", נמסר מהאוצר. "לפיכך, עד להתבהרות התמונה סביב עתידה של רשות השידור, אגף הממונה על השכר אינו מאשר לרשות לשלם לעובדים את תנאי הפרישה".
 
למרות זאת, באוצר מבהירים כי עובדים המועסקים על פי ההסכמים הקיבוציים שמעוניינים לפרוש יוכלו לקבל תנאים משופרים כחלק מתכנית הפרישה הרוחבית שהובילה נציבות שירות המדינה. במקביל, אם רשות השידור אכן תיסגר, עובד שיפרוש על פי הכללים הללו יהיה זכאי לתנאי הפרישה שנקבעו בעבר בהסכמי הסגירה של רשות השידור.
 
הבוקר (ג') אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון השישי לחוק תאגיד השידור הציבורי שמונע אפשרות להקדים את הקמת התאגיד. המשמעות היא שכרגע התאגיד אמור לעלות לאוויר ב-30 באפריל. העלות של דחיית ההקמה לא ברורה. במשרד האוצר דיווחו כי עלות הדחייה של ארבעה חודשים בהקמה תגיע ל-140 מיליון שקל, ואילו במשרד התקשורת מבהירים כי העלות היא 40 מיליון שקל בלבד.
 
בכל מקרה, נתניהו עצמו הבהיר כי מדובר רק ב"קניית זמן", וכי בסופו של דבר הוא מעוניין להגיע להסדר נרחב יותר עם שר האוצר משה כחלון בנוגע לעתיד רשות השידור והתאגיד.
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3195261
שפ"מ לא מוותרת: עתרה נגד מכרז הפרסום בתאגיד 'כאן'
אברהם פרחי, בעליה של חברת שפ"מ - שירותי פרסום מאוחדים שניהלה את זיכיון הפרסום של רשות השידור ב-2 העשורים האחרונים לא מוותר בקלות. לאחר שהתמודד יחד עם עוד 3 גופים על זיכיון הפרסום של תאגיד השידור החדש כאן והפסיד, הגיש הבוקר (יום ב') פרחי עתירה מנהלית נגד ההליך המכרזי של התאגיד בטענה שהזוכה, חברת טרגט ספירט, אינה יכולה לטפל בכל היקף פעילות הפרסום, בכל הפלטפורמות השונות מסיבות של ניגוד אינטרסים.
 
לטענת פרחי, הבעיה נעוצה בכך שחברת טרגט מרקט, חברת האם של הקבוצה הזוכה במכרז עוסקת בקד"מ והפקת אירועים, ומשכך מנהלת מגעים מסחריים עם מפרסמים ולקוחות רבים - מצב שיכול להוביל לניגוד עניינים.
 
מכרז הפרסום של התאגיד הוא למשך שנתיים עם אפשרות להארכה של עד 3 שנים נוספות, ובמסגרתו יטופל כל מערך המכירות של אמצעי הפרסום של התאגיד: פרסום ברדיו, תשדירי שירות וחסויות בטלוויזיה. החברות הנוספות שהתמודדו במכרז הן קבוצת בני מנשה מבעלי ארומה מיוזיק ואיירובוט.
 
אורי נצר שעומד בראש הקבוצה הזוכה במכרז שימש בעבר כמנכ"ל חברת שילוט החוצות רפיד, למשך עשור בין 2003 ל-2013. בנוסף שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק ומכירות בעיתון TheMarker.
 
אברהם פרחי אישר לאייס כי הגיש הבוקר עתירה לבית המשפט.
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/460693
אברהם פרחי, בעליה של חברת שפ"מ - שירותי פרסום מאוחדים שניהלה את זיכיון הפרסום של רשות השידור ב-2 העשורים האחרונים לא מוותר בקלות. לאחר שהתמודד יחד עם עוד 3 גופים על זיכיון הפרסום של תאגיד השידור החדש כאן והפסיד, הגיש הבוקר (יום ב') פרחי עתירה מנהלית נגד ההליך המכרזי של התאגיד בטענה שהזוכה, חברת טרגט ספירט, אינה יכולה לטפל בכל היקף פעילות הפרסום, בכל הפלטפורמות השונות מסיבות של ניגוד אינטרסים.
 
לטענת פרחי, הבעיה נעוצה בכך שחברת טרגט מרקט, חברת האם של הקבוצה הזוכה במכרז עוסקת בקד"מ והפקת אירועים, ומשכך מנהלת מגעים מסחריים עם מפרסמים ולקוחות רבים - מצב שיכול להוביל לניגוד עניינים.
 
מכרז הפרסום של התאגיד הוא למשך שנתיים עם אפשרות להארכה של עד 3 שנים נוספות, ובמסגרתו יטופל כל מערך המכירות של אמצעי הפרסום של התאגיד: פרסום ברדיו, תשדירי שירות וחסויות בטלוויזיה. החברות הנוספות שהתמודדו במכרז הן קבוצת בני מנשה מבעלי ארומה מיוזיק ואיירובוט.
 
אורי נצר שעומד בראש הקבוצה הזוכה במכרז שימש בעבר כמנכ"ל חברת שילוט החוצות רפיד, למשך עשור בין 2003 ל-2013. בנוסף שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק ומכירות בעיתון TheMarker.
 
אברהם פרחי אישר לאייס כי הגיש הבוקר עתירה לבית המשפט.
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/460693
עתירה נוספת לבג"ץ: בטל התיקון שמונע שידורי התאגיד בינואר
אחרי שהמדינה השיבה ביום שלישי לעתירות שהוגשו בעניין תחילת שידורי תאגיד השידור במהלך חודש ינואר, היום הגיבו לכך שני הארגונים שהגישו את העתירות.
 
בתגובה לכך הגישה היום (ה') קבוצת העותרים הראשונה - יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, עו"ד אלדד יניב ועמותת "הצלחה" – עתירה נוספת. העותרים, המיוצגים בידי עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן, מבקשים מבג"ץ להורות על ביטול התיקון, "מאחר שהוא פוגע בחופש העיתונות ובחופש העיסוק ונחקק לתכלית בלתי ראויה". תכלית זאת, לטענתם, היא סיכול ההליך המשפטי שבו החלו העותרים עם עתירתם המקורית, שדרשה מהמדינה לאפשר לתאגיד להתחיל לשדר ב-1 בינואר.
 
במקביל, השיבו העותרים לתגובת המדינה לעתירה המקורית, ובעניין זה הם טוענים כי "התיקון לחוק איננו יכול לרפא בדיעבד, באופן רטרואקטיבי, את אי-החוקיות שבהתנהלות שרי התקשורת והאוצר, וזאת בהתאם לפסיקתו רבת-השנים של בית המשפט העליון".
 
גם מגישי העתירה השנייה, ארגון העיתונאים של ההסתדרות, השיבו היום לתגובת המדינה. גם בארגון, אותו מייצגים עורכי הדין מורן סבוראי ואמיר בשה, טוענים כי שינוי החוק שבוצע ביום שלישי האחרון לא יכול לפטור את המדינה מלנמק את העובדה שלתאגיד לא ניתן אישור להתחיל לשדר ב-1 בינואר, למרות הצהרת המוכנות שלו.
 
"במצב בו אין מנמקים את אי-האישור לעלות וגם אין מנמקים את הצורך בתיקון החוק (התיקון היה נטול דברי הסבר), הרי שנוצרת (או עלולה להיווצר) עננה עכורה מעל התאגיד, שגם פוגעת בחופש העיתונאי של כלי השידור ושל עיתונאיו וגם מייצרת אי-ודאות לעיתונאים שפוגעת בביטחונם התעסוקתי כלפי עתיד", נכתב בתגובה.
 
עוד טוענים בארגון כי במצב שנוצר, ולנוכח התנהלות המדינה בנושא, ראוי שהוצאות המשפט ישולמו לארגון על-ידי אוצר המדינה.
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001170546
אחרי שהמדינה השיבה ביום שלישי לעתירות שהוגשו בעניין תחילת שידורי תאגיד השידור במהלך חודש ינואר, היום הגיבו לכך שני הארגונים שהגישו את העתירות.
 
בתגובה לכך הגישה היום (ה') קבוצת העותרים הראשונה - יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, עו"ד אלדד יניב ועמותת "הצלחה" – עתירה נוספת. העותרים, המיוצגים בידי עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן, מבקשים מבג"ץ להורות על ביטול התיקון, "מאחר שהוא פוגע בחופש העיתונות ובחופש העיסוק ונחקק לתכלית בלתי ראויה". תכלית זאת, לטענתם, היא סיכול ההליך המשפטי שבו החלו העותרים עם עתירתם המקורית, שדרשה מהמדינה לאפשר לתאגיד להתחיל לשדר ב-1 בינואר.
 
במקביל, השיבו העותרים לתגובת המדינה לעתירה המקורית, ובעניין זה הם טוענים כי "התיקון לחוק איננו יכול לרפא בדיעבד, באופן רטרואקטיבי, את אי-החוקיות שבהתנהלות שרי התקשורת והאוצר, וזאת בהתאם לפסיקתו רבת-השנים של בית המשפט העליון".
 
גם מגישי העתירה השנייה, ארגון העיתונאים של ההסתדרות, השיבו היום לתגובת המדינה. גם בארגון, אותו מייצגים עורכי הדין מורן סבוראי ואמיר בשה, טוענים כי שינוי החוק שבוצע ביום שלישי האחרון לא יכול לפטור את המדינה מלנמק את העובדה שלתאגיד לא ניתן אישור להתחיל לשדר ב-1 בינואר, למרות הצהרת המוכנות שלו.
 
"במצב בו אין מנמקים את אי-האישור לעלות וגם אין מנמקים את הצורך בתיקון החוק (התיקון היה נטול דברי הסבר), הרי שנוצרת (או עלולה להיווצר) עננה עכורה מעל התאגיד, שגם פוגעת בחופש העיתונאי של כלי השידור ושל עיתונאיו וגם מייצרת אי-ודאות לעיתונאים שפוגעת בביטחונם התעסוקתי כלפי עתיד", נכתב בתגובה.
 
עוד טוענים בארגון כי במצב שנוצר, ולנוכח התנהלות המדינה בנושא, ראוי שהוצאות המשפט ישולמו לארגון על-ידי אוצר המדינה.
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001170546
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.