נתניהו נחוש לפגוע בשידור הציבורי: הורה להיערך לסגירת התאגיד
יו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד) שמוביל את הצעת החוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי כאן, אמנם מצהיר שוב ושוב כי הוא עושה זאת על דעת עצמו ולא בהנחיית ראש הממשלה, אך בפועל נתניהו עצמו ואנשיו מעורבים במאמצים לקידום סגירת התאגיד.
ל-TheMarker נודע כי בשבוע שעבר נפגש נתניהו עם המנהל המיוחד של רשות השידור ברי בר ציון. בפגישה הנחה נתניהו את בר ציון להיערך להמשך השידורים כרגיל ברשות השידור, בשל ביטול הקמת התאגיד לאחר אישור הצעת החוק של ביטן.
בפגישה לא נכחו גורמי מקצוע נוספים ברשות השידור, בהם כונס הנכסים הרשמי שאחראי על פירוק הרשות, דוד האן - שמינה את בר ציון. גם בכירי רשות השידור, בהם העורך הראשי שמעון אלקבץ, לא הוזמנו לפגישה. גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לא ידע על קיום הפגישה. מי שהוביל את הנושא ונכח בפגישה הוא יואב הורביץ, ראש לשכת ראש הממשלה.
הורביץ, מקורבו של נתניהו מזה שנים, היה חבר הוועד המנהל של רשות השידור לפני פירוקה, והיה בין התומכים הבולטים של ההנהלה שהודחה ברשות השידור, למרות הביקורת החריפה ומקרי הסיאוב שנתגלו בה. ההערכות הן שהוא הגורם המרכזי בסביבת נתניהו שדוחף לביטול תאגיד השידור הציבורי והותרת רשות השידור על כנה. בר ציון עצמו היה אמור להיות המינוי של נתניהו לנציבות שירות המדינה, אך המינוי הוטל לאור ביקורת עליו בשל תפקידים קודמים שמילא.
נתניהו מקדם בפועל את הצעת החוק של ביטן על אף שתאגיד השידור הציבורי כאן מכריז כי הוא ערוך לשידורים. בימים אלה עמלים בתאגיד על המסמך המפורט שבו יובהר למשרדי האוצר והתקשורת, בהתאם לחוק, כי התאגיד ערוך בצורה מלאה לשידורים.
החוק הנוכחי קובע כי הקמת התאגיד היא ב-30 באפריל 2017 אלא אם כן התאגיד מכריז כי הוא ערוך לשידורים מלאים כבר ב-1 בינואר 2017, אז ההחלטה תהיה בידי נתניהו ושר האוצר משה כחלון אם לאפשר את הקדמת המועד. בתאגיד כאמור עובדים בימים אלה על המסמך המלא. בין השאר בתאגיד עיבו את מחלקת הדיגיטל כדי לאפשר עלייה לאוויר עם תוכן חדשותי כבר בינואר.
סגירת רשות השידור והקמת התאגיד, לפי חישובי משרד האוצר, אמורה לחסוך לקופת המדינה יותר שני מיליארד שקל בעשר שנות פעילות. ביטן עצמו טוען לחיסכון כלכלי בביטול הקמת התאגיד, אך ההיערכות כי בפועל המהלך יביא להוצאה של מאות מיליוני שקלים מיותרים.
יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) מתכוון להציג בימים הקרובים לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר משה כחלון ניתוח כלכלי שלפיו החיסכון עקב אי הקמת התאגיד יגיע לכ-1.3 מיליארד שקל בשנים 2017-2018. עם פתיחת כנס החורף של הכנסת ב-31 באוקטובר יניח ביטן על שלחן הכנסת את הצעתו לביטול סגירת רשות השידור.
אתמול הצהיר ביטן בתוכנית מה בוער בגלי צה"ל כי יציג היום את התוכנית הכלכלית לביטול הקמת התאגיד, אך לא פירט מה תוכנה.
סימן השאלה הגדול הוא מה יעשו השותפים הקואליציוניים. שר החינוך נפתלי בנט כבר הצהיר כי "יזרום" עם נתניהו בביטול התאגיד, וזאת בניגוד להתחייבות קודמת שלו לשמירה על חופש הביטוי. כחלון טרם התבטא בנושא, אך אנשיו הבהירו כי אין כל עסקה וכי מבחינתם התאגיד מוקם בינואר כמתוכנן.
אתמול אמר יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן: "הניסיונות לבטל את הקמת התאגיד מונעים אך ורק ממאבקי שליטה. הניסיונות לבטל את הקמת התאגיד מונעים אך ורק ממאבקי שליטה לקבוע מי ינהל את השידור הציבורי ואיזה מינויים יעשו בו, אין כאן שום עניין לחסכון או התייעלות".
פולקמן הוסיף כי "עמדתי לא השתנתה, עד היום הוצאו כמיליארד שקל מכספי ציבור על פירוק רשות השידור והקמת התאגיד כאשר רשות השידור היא גוף מפורק, ובתאגיד יש כבר כ-300 עובדים. אסור שפוליטיקאים יהיו מעורבים ברמה כזו בעיצוב פניו של גוף שידור מרכזי בישראל".
http://www.themarker.com/advertising/1.3098896
יו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד) שמוביל את הצעת החוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי כאן, אמנם מצהיר שוב ושוב כי הוא עושה זאת על דעת עצמו ולא בהנחיית ראש הממשלה, אך בפועל נתניהו עצמו ואנשיו מעורבים במאמצים לקידום סגירת התאגיד.
ל-TheMarker נודע כי בשבוע שעבר נפגש נתניהו עם המנהל המיוחד של רשות השידור ברי בר ציון. בפגישה הנחה נתניהו את בר ציון להיערך להמשך השידורים כרגיל ברשות השידור, בשל ביטול הקמת התאגיד לאחר אישור הצעת החוק של ביטן.
בפגישה לא נכחו גורמי מקצוע נוספים ברשות השידור, בהם כונס הנכסים הרשמי שאחראי על פירוק הרשות, דוד האן - שמינה את בר ציון. גם בכירי רשות השידור, בהם העורך הראשי שמעון אלקבץ, לא הוזמנו לפגישה. גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לא ידע על קיום הפגישה. מי שהוביל את הנושא ונכח בפגישה הוא יואב הורביץ, ראש לשכת ראש הממשלה.
הורביץ, מקורבו של נתניהו מזה שנים, היה חבר הוועד המנהל של רשות השידור לפני פירוקה, והיה בין התומכים הבולטים של ההנהלה שהודחה ברשות השידור, למרות הביקורת החריפה ומקרי הסיאוב שנתגלו בה. ההערכות הן שהוא הגורם המרכזי בסביבת נתניהו שדוחף לביטול תאגיד השידור הציבורי והותרת רשות השידור על כנה. בר ציון עצמו היה אמור להיות המינוי של נתניהו לנציבות שירות המדינה, אך המינוי הוטל לאור ביקורת עליו בשל תפקידים קודמים שמילא.
נתניהו מקדם בפועל את הצעת החוק של ביטן על אף שתאגיד השידור הציבורי כאן מכריז כי הוא ערוך לשידורים. בימים אלה עמלים בתאגיד על המסמך המפורט שבו יובהר למשרדי האוצר והתקשורת, בהתאם לחוק, כי התאגיד ערוך בצורה מלאה לשידורים.
החוק הנוכחי קובע כי הקמת התאגיד היא ב-30 באפריל 2017 אלא אם כן התאגיד מכריז כי הוא ערוך לשידורים מלאים כבר ב-1 בינואר 2017, אז ההחלטה תהיה בידי נתניהו ושר האוצר משה כחלון אם לאפשר את הקדמת המועד. בתאגיד כאמור עובדים בימים אלה על המסמך המלא. בין השאר בתאגיד עיבו את מחלקת הדיגיטל כדי לאפשר עלייה לאוויר עם תוכן חדשותי כבר בינואר.
סגירת רשות השידור והקמת התאגיד, לפי חישובי משרד האוצר, אמורה לחסוך לקופת המדינה יותר שני מיליארד שקל בעשר שנות פעילות. ביטן עצמו טוען לחיסכון כלכלי בביטול הקמת התאגיד, אך ההיערכות כי בפועל המהלך יביא להוצאה של מאות מיליוני שקלים מיותרים.
יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) מתכוון להציג בימים הקרובים לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר משה כחלון ניתוח כלכלי שלפיו החיסכון עקב אי הקמת התאגיד יגיע לכ-1.3 מיליארד שקל בשנים 2017-2018. עם פתיחת כנס החורף של הכנסת ב-31 באוקטובר יניח ביטן על שלחן הכנסת את הצעתו לביטול סגירת רשות השידור.
אתמול הצהיר ביטן בתוכנית מה בוער בגלי צה"ל כי יציג היום את התוכנית הכלכלית לביטול הקמת התאגיד, אך לא פירט מה תוכנה.
סימן השאלה הגדול הוא מה יעשו השותפים הקואליציוניים. שר החינוך נפתלי בנט כבר הצהיר כי "יזרום" עם נתניהו בביטול התאגיד, וזאת בניגוד להתחייבות קודמת שלו לשמירה על חופש הביטוי. כחלון טרם התבטא בנושא, אך אנשיו הבהירו כי אין כל עסקה וכי מבחינתם התאגיד מוקם בינואר כמתוכנן.
אתמול אמר יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן: "הניסיונות לבטל את הקמת התאגיד מונעים אך ורק ממאבקי שליטה. הניסיונות לבטל את הקמת התאגיד מונעים אך ורק ממאבקי שליטה לקבוע מי ינהל את השידור הציבורי ואיזה מינויים יעשו בו, אין כאן שום עניין לחסכון או התייעלות".
פולקמן הוסיף כי "עמדתי לא השתנתה, עד היום הוצאו כמיליארד שקל מכספי ציבור על פירוק רשות השידור והקמת התאגיד כאשר רשות השידור היא גוף מפורק, ובתאגיד יש כבר כ-300 עובדים. אסור שפוליטיקאים יהיו מעורבים ברמה כזו בעיצוב פניו של גוף שידור מרכזי בישראל".
http://www.themarker.com/advertising/1.3098896