אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שבוע נוסף בתאגיד
- פותח הנושא d1f2
- פורסם בתאריך
דיון בועדת הכלכלה: הרבה רעש על לא כלום
ועדת הכלכלה עורכת כעת דיון סוער ביוזמת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לדחייה ההקמה של תאגיד השידור הציבורי עד 2018. במהלך הדיון הוצאו על ידי מאבטחי הכנסת, תוך הפעלת כוח רב, שני עובדי רשות השידור שהתפרצו במחאה על פיטוריהם.
 
"אי אפשר ללכת בלי שיו"ר התאגיד ומנכ"ל התאגיד אינם חלק מההסכמות. הם גורמי המקצוע. הם האנשים האמונים למען השם", אמר כבל בפתיחת הדברים. מאוחר יותר התנצל כבל בפני העובדים שהוצאו החוצה תוך הפעלת כוח.
 
יו"ר התאגיד, גיל עומר, אמר כי "התאגיד נמצא בעשייה אינטנסיבית לקראת הקמת גוף תקשורת עצמאי פלורליטסי. אנחנו פועלים כמו סטארט-אפ, 20 שעות ביממה עובדים פה. התאגיד גייס עיתונאים, ולפי תפיסתנו צריך להקים אותו מוקדם ככל האפשר. אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שתטילו עלינו. אבל חייבים להיות קצרים. הדבר הכי גרוע לכלי תקשרת זה חוסר ודאות רגולטורי".
 
ח"כ יעקב פרי אמר כי "הודעת הדחייה היא לא דחייה אלא ביטול. שתקום הממשלה ותגיד שהיא רוצה לבטל. ראש הממשלה עובד ליליות כימים לפגוע באופן לא דמוקרטי והוא רוצה להביא לחורבן השידור הציבורי". גם ח״כ קארין אלהרר דחתה את הניסיון לדחייה לא התייעצות עם התאגיד.
 
מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר כי "אף אחד לא הולך לסגור את התאגיד, אף אחד לא מטיל ספק בכישרון ובמוטיבציה והיכולות של אנשי התאגיד. בסוף הם יקימו תאגיד לתפארת. אין חולק. השאלה היחידה היא שאלת המוכנות. יש פה יותר מדי עמימות. אפשר לתת הצהרות".
 
פילבר הוסיף כי "אני אמרתי לראש הממשלה שהנושא בעייתי כי הוא מחשיך את המסך ואני לא יכול להגיד לך כמנכ"ל המשרד האם יש אלטרנטיבה ראויה שלמה מוכנה. אני לא יכול היום להגיד לראש הממשלה בצורה מלאה ומוחלטת שהתאגיד הזה מוכן. יש מו״מ למצוא תאריך אמיתי שתהיה בו מוכנות".
 
ראש אגף תקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר כי "אנחנו רוצים שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר - מבחינתנו באוקטובר, כמו שחתמתנו בהסכם עם ההסתדרות ועם מנכ"ל משרד התקשורת. הגיע הזמן לשים את זה מאחורינו. כל דחייה תעלה הרבה יותר כסף".
 
לטענתו, "עשינו אומדן דחייה - כשאנחנו לוקחים בחשבון להחזיק את רשות השידור הקיימת ואחזקת התאגיד, כולל עלות של 220 הפקות ועלויות פרישה של עובדים נוספים - זה יגיע לתוספת של 550 מיליון שקל. אנחנו מנהלים תהליך מו"מ ודיאלוג עם משרד התקשורת ביחד עם התאגיד. המטרה שלנו שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר".
 
בימים האחרונים הופצו בתקשורת אמירות של מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, על כך שהתאגיד יכול לקום בצורה מיטבית רק בינואר 2018. "לא הסתרתי בשום מקום את עמדתי שהיה מאוד רצוי לפתוח את התאגיד בשנת 2018", אמר קובלנץ. "אמרתי את זה מהרגעים הראשונים. גם עכשיו אני אומר את זה ולא צריך להקליט אותי. אבל מה לעשות - לא קיבלתי את מבוקשי".
 
"קיבלתי תגובות ממשרד האוצר והתקשורת שצריך לקפוץ לתוך האש. בחודשים האחרונים נערכו לעמוד בחוק ולהקים את תאגיד השידור", הסביר. "אנחנו יכולים להתחיל ב-30 בספטמבר לשדר חדשות ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל. ברדיו זה יהיה באותה רמה, בטלוויזיה יהיו טיפה פחותים ובדיגיטל יהיו הרבה יותר טובים".
 
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר כי "כל מה שקורה בנוגע לתאגיד ולרשות השידור זה מורה נבוכים - איך לא עושים רפורמה?". על אף שניסנקורן היה חתום על כל רפורמת הסגירה-פתיחה, הוא טען כי "הממשלה ביטלה את הרפורמה שאני חתמתי עליה בזמן מלחמה כשאני ביטלתי את כל העיצומים במשק. התאגיד הוקם בצורה לא רצינית".
 
לדבריו, "הממשלה עשתה ועדה בצורה לחוצה שהעבירה חוק מזורז, ולכן חוק שנחקק בצורה לא נכונה מצריך עוד דחייה ועוד דחייה, כי צריך להיערך בצורה רצינית. אם אתה הורס משהו לפחות תבנה כמו שצריך. מנכ״ל התאגיד אמר בעצמו - בשביל להקים כמו שצריך אני צריך עד ינואר 2018. לחצו אותו בצורה לא עניינית. מנכ"ל התאגיד אמר לפני שבועיים שאין לו מה לשדר".
 
ניסנקורן הדגיש כי "יש פה 1,200 עובדים ואני אעשה את העבודה שלי גם אם יילכו נגדי כל אמצעי התקשורת וכל חברי הכנסת וכל הממשלה".
 
יו״ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן אמר בדיון כי ״אין פה הגינות לא כלפי התאגיד ובטח לא כלפי העובדים. המשך השיח הזה משדר בעיקר בלבול וככל שנתעכב יותר עם תחילת השידורים - כך אנו מגדילים את העוול. גם אם יהיו חבלי לידה אין הגיון בעיכוב שיגרום נזק וחוסר ודאות לכולם. התחלת שידורי התאגיד הוא דבר אפשרי וישים ולא יגזול כספי ציבור שלא ראוי שיבוזבזו".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3016629
ועדת הכלכלה עורכת כעת דיון סוער ביוזמת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לדחייה ההקמה של תאגיד השידור הציבורי עד 2018. במהלך הדיון הוצאו על ידי מאבטחי הכנסת, תוך הפעלת כוח רב, שני עובדי רשות השידור שהתפרצו במחאה על פיטוריהם.
 
"אי אפשר ללכת בלי שיו"ר התאגיד ומנכ"ל התאגיד אינם חלק מההסכמות. הם גורמי המקצוע. הם האנשים האמונים למען השם", אמר כבל בפתיחת הדברים. מאוחר יותר התנצל כבל בפני העובדים שהוצאו החוצה תוך הפעלת כוח.
 
יו"ר התאגיד, גיל עומר, אמר כי "התאגיד נמצא בעשייה אינטנסיבית לקראת הקמת גוף תקשורת עצמאי פלורליטסי. אנחנו פועלים כמו סטארט-אפ, 20 שעות ביממה עובדים פה. התאגיד גייס עיתונאים, ולפי תפיסתנו צריך להקים אותו מוקדם ככל האפשר. אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שתטילו עלינו. אבל חייבים להיות קצרים. הדבר הכי גרוע לכלי תקשרת זה חוסר ודאות רגולטורי".
 
ח"כ יעקב פרי אמר כי "הודעת הדחייה היא לא דחייה אלא ביטול. שתקום הממשלה ותגיד שהיא רוצה לבטל. ראש הממשלה עובד ליליות כימים לפגוע באופן לא דמוקרטי והוא רוצה להביא לחורבן השידור הציבורי". גם ח״כ קארין אלהרר דחתה את הניסיון לדחייה לא התייעצות עם התאגיד.
 
מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר כי "אף אחד לא הולך לסגור את התאגיד, אף אחד לא מטיל ספק בכישרון ובמוטיבציה והיכולות של אנשי התאגיד. בסוף הם יקימו תאגיד לתפארת. אין חולק. השאלה היחידה היא שאלת המוכנות. יש פה יותר מדי עמימות. אפשר לתת הצהרות".
 
פילבר הוסיף כי "אני אמרתי לראש הממשלה שהנושא בעייתי כי הוא מחשיך את המסך ואני לא יכול להגיד לך כמנכ"ל המשרד האם יש אלטרנטיבה ראויה שלמה מוכנה. אני לא יכול היום להגיד לראש הממשלה בצורה מלאה ומוחלטת שהתאגיד הזה מוכן. יש מו״מ למצוא תאריך אמיתי שתהיה בו מוכנות".
 
ראש אגף תקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר כי "אנחנו רוצים שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר - מבחינתנו באוקטובר, כמו שחתמתנו בהסכם עם ההסתדרות ועם מנכ"ל משרד התקשורת. הגיע הזמן לשים את זה מאחורינו. כל דחייה תעלה הרבה יותר כסף".
 
לטענתו, "עשינו אומדן דחייה - כשאנחנו לוקחים בחשבון להחזיק את רשות השידור הקיימת ואחזקת התאגיד, כולל עלות של 220 הפקות ועלויות פרישה של עובדים נוספים - זה יגיע לתוספת של 550 מיליון שקל. אנחנו מנהלים תהליך מו"מ ודיאלוג עם משרד התקשורת ביחד עם התאגיד. המטרה שלנו שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר".
 
בימים האחרונים הופצו בתקשורת אמירות של מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, על כך שהתאגיד יכול לקום בצורה מיטבית רק בינואר 2018. "לא הסתרתי בשום מקום את עמדתי שהיה מאוד רצוי לפתוח את התאגיד בשנת 2018", אמר קובלנץ. "אמרתי את זה מהרגעים הראשונים. גם עכשיו אני אומר את זה ולא צריך להקליט אותי. אבל מה לעשות - לא קיבלתי את מבוקשי".
 
"קיבלתי תגובות ממשרד האוצר והתקשורת שצריך לקפוץ לתוך האש. בחודשים האחרונים נערכו לעמוד בחוק ולהקים את תאגיד השידור", הסביר. "אנחנו יכולים להתחיל ב-30 בספטמבר לשדר חדשות ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל. ברדיו זה יהיה באותה רמה, בטלוויזיה יהיו טיפה פחותים ובדיגיטל יהיו הרבה יותר טובים".
 
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר כי "כל מה שקורה בנוגע לתאגיד ולרשות השידור זה מורה נבוכים - איך לא עושים רפורמה?". על אף שניסנקורן היה חתום על כל רפורמת הסגירה-פתיחה, הוא טען כי "הממשלה ביטלה את הרפורמה שאני חתמתי עליה בזמן מלחמה כשאני ביטלתי את כל העיצומים במשק. התאגיד הוקם בצורה לא רצינית".
 
לדבריו, "הממשלה עשתה ועדה בצורה לחוצה שהעבירה חוק מזורז, ולכן חוק שנחקק בצורה לא נכונה מצריך עוד דחייה ועוד דחייה, כי צריך להיערך בצורה רצינית. אם אתה הורס משהו לפחות תבנה כמו שצריך. מנכ״ל התאגיד אמר בעצמו - בשביל להקים כמו שצריך אני צריך עד ינואר 2018. לחצו אותו בצורה לא עניינית. מנכ"ל התאגיד אמר לפני שבועיים שאין לו מה לשדר".
 
ניסנקורן הדגיש כי "יש פה 1,200 עובדים ואני אעשה את העבודה שלי גם אם יילכו נגדי כל אמצעי התקשורת וכל חברי הכנסת וכל הממשלה".
 
יו״ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן אמר בדיון כי ״אין פה הגינות לא כלפי התאגיד ובטח לא כלפי העובדים. המשך השיח הזה משדר בעיקר בלבול וככל שנתעכב יותר עם תחילת השידורים - כך אנו מגדילים את העוול. גם אם יהיו חבלי לידה אין הגיון בעיכוב שיגרום נזק וחוסר ודאות לכולם. התחלת שידורי התאגיד הוא דבר אפשרי וישים ולא יגזול כספי ציבור שלא ראוי שיבוזבזו".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3016629
התאגיד מוטרד מחוקיות אתר השידור ברוממה
ברקע לדיון בוועדת הכלכלה היום (א') אחר-הצהריים, כדי לדון בסוגיית דחיית תחילת השידורים של תאגיד השידור הציבורי ל-2018, ואחרי שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא בפתח ישיבת הממשלה היום, נמשכים חילופי ההאשמות בין אנשי רשות השידור הוותיקים לבין אנשי התאגיד.
 
אחד מהנושאים שעומדים על הפרק כידוע הוא מעבר התאגיד לירושלים והאפשרות שהוא יחל לשדר כבר בחודשים הקרובים מרוממה, שם פועלת רשות השידור.
 
ממסמכים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי על פניו אנטנת השידור ברוממה פועלת למעשה ללא היתר כבר שנים ארוכות, ומבלי שהיא מנוטרת - כך שלא ניתן לבדוק עד כמה פעילותה מסוכנת לסביבה ולתושבים.
 
בפרוטוקול של ישיבה שעסקה ברישוי אתרי רשות השידור מופיעים דבריו של עודד בירגר, המשנה למנכ"ל רשות השידור, שמהם עולה כי האתר ברוממה (ואתרים אחרים שכבר נסגרו או הועברו לידי בזק) פועל לפחות נכון לזמן הישיבה, מאי 2016, ללא היתר, והוא מבקש לבדוק האם ניתן לקבל היתר זמני לפעילותו עד לתחילת שידורי התאגיד.
 
כזכור, בעבר הושגה הסכמה כי התאגיד יחל את פעילותו באולפנים במודיעין, אך נגד ההחלטה הוגש בג"ץ של עיריית ירושלים, שאליו הצטרפה גם אגודת העיתונאים בבירה, ובית המשפט הורה למדינה לנמק מדוע השידורים לא יתחילו מרוממה.
 
גורמים בתאגיד הדגישו היום כי יש לקחת בחשבון את הבעיות החוקיות ברוממה במסגרת הדיונים המשפטיים הנערכים בימים אלה ובהתייחס לאופציה שהועלתה כי שידוריו יתחילו מרוממה.
 
מרשות השידור לא נמסרה תגובה לדברים עד לפרסום הידיעה.
 
"יחס מבזה"
 
מנגד, במכתב ששיגרה היום אגודת העיתונאים בירושלים לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת, מפורטות שורה קשה של ההאשמות ותלונות על מה שמתרחש בתאגיד השידור החדש, וביניהן "עבירות על כללי מינהל תקין", "מינוי בכירים על בסיס נפוטיזם וקשרים משפחתיים", "מנויים לא מקצועיים" "חוזי העסקה לא חוקיים" ועוד.
 
עוד מוחים אנשי אגודת העיתונאים על "פגיעה במעמדם ויחס מבזה לעובדי רשות השידור". במכתב נאמר כי "עובדים ברשות השידור התלוננו בימים האחרונים כי התאגיד מפעיל לחץ ואיומים במטרה להחתימם לעבודה בתאגיד, זאת על אף שהם החלו משא-ומתן בתום-לב. הנהלת התאגיד משתהה בתשובות לשאלות העובדים, ולאחר תום 21 יום מקבל העובד הודעה כי תוקף ההצעה והחוזה פגו".
 
מבדיקה שערך "גלובס" בנושא עם מספר עובדים מרשות השידור, עולה כי אכן עובדים שקיבלו הצעה לעבור לתאגיד השידור החדש מרגישים כי המשא-ומתן עמם מנוהל בצורה לא הוגנת. "אתה מקבל הצעה שחלק מהסעיפים בה נראים לך, ולגבי אחרים יש לך השגות, וחלק מהנתונים בה בכלל לא רלוונטיים, כמו שעות עבודה לא מתאימות וכו'", מספר אחד העובדים. "העליתי את ההשגות שלי, ובמשך תקופה ארוכה אף אחד לא חזר אליי. כשהם חוזרים, פרק הזמן של ה-21 יום כבר עומד לפוג, ואתה נמצא לכאורה בעמדת נחיתות במשא-ומתן".
 
בתאגיד מסרו בתגובה לדברים כי אף על-פי שהחוק קובע כי ניתן לראות במי שלא השיב להצעה שהוגשה לו כמי שסירב לה, הם אינם פועלים כך כלפי עובדים שהשיבו להצעה והחלו במשא-ומתן לגביה, גם אם חלפו 21 יום.
 
לגבי יתר ההאשמות במסמך ששיגרה היום אגדות העיתונאים בירושלים, הסתפקו בתאגיד בתגובה כללית: "תאגיד השידור הישראלי ממשיך להיערך באופן מואץ לתחילת שידורים ב-30 בספטמבר ומגייס עובדים על בסיס קריטריונים מקצועיים והתאמה בלבד. התאגיד הוקם נוכח כשלי רשות השידור ופועל על-פי חוק. בניגוד לנהלים ולנורמות שהושרשו בעבר בשידור הציבורי, התהליכים בתאגיד מקצועיים, ואת הליך הגיוס מלווה יו"ר ועדת האיתור, השופט בדימוס עזרא קמא, המפקח על הקליטה והמיונים, שאף ציין לשבח את התנהלות התאגיד תוך הדגשת השוויוניות והמקצועיות הרבה בהן נערכים הראיונות. בכוונתנו לייצר שידור ציבורי אחר לעם ישראל - בלתי תלוי, איכותי ומקצועי - וכך נעשה".
 
עוד נודע היום כי בתאגיד החליטו לשכור את חברת הלובינג פוליסי של בוריס קרסני כדי שתייצג אותם במסדרונות הממשלה. פוליסי היא חברת הלובינג הגדולה בישראל, והיא מייצגת גופים רבים, חלקם גופי תקשורת.
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001141654
ברקע לדיון בוועדת הכלכלה היום (א') אחר-הצהריים, כדי לדון בסוגיית דחיית תחילת השידורים של תאגיד השידור הציבורי ל-2018, ואחרי שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא בפתח ישיבת הממשלה היום, נמשכים חילופי ההאשמות בין אנשי רשות השידור הוותיקים לבין אנשי התאגיד.
 
אחד מהנושאים שעומדים על הפרק כידוע הוא מעבר התאגיד לירושלים והאפשרות שהוא יחל לשדר כבר בחודשים הקרובים מרוממה, שם פועלת רשות השידור.
 
ממסמכים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי על פניו אנטנת השידור ברוממה פועלת למעשה ללא היתר כבר שנים ארוכות, ומבלי שהיא מנוטרת - כך שלא ניתן לבדוק עד כמה פעילותה מסוכנת לסביבה ולתושבים.
 
בפרוטוקול של ישיבה שעסקה ברישוי אתרי רשות השידור מופיעים דבריו של עודד בירגר, המשנה למנכ"ל רשות השידור, שמהם עולה כי האתר ברוממה (ואתרים אחרים שכבר נסגרו או הועברו לידי בזק) פועל לפחות נכון לזמן הישיבה, מאי 2016, ללא היתר, והוא מבקש לבדוק האם ניתן לקבל היתר זמני לפעילותו עד לתחילת שידורי התאגיד.
 
כזכור, בעבר הושגה הסכמה כי התאגיד יחל את פעילותו באולפנים במודיעין, אך נגד ההחלטה הוגש בג"ץ של עיריית ירושלים, שאליו הצטרפה גם אגודת העיתונאים בבירה, ובית המשפט הורה למדינה לנמק מדוע השידורים לא יתחילו מרוממה.
 
גורמים בתאגיד הדגישו היום כי יש לקחת בחשבון את הבעיות החוקיות ברוממה במסגרת הדיונים המשפטיים הנערכים בימים אלה ובהתייחס לאופציה שהועלתה כי שידוריו יתחילו מרוממה.
 
מרשות השידור לא נמסרה תגובה לדברים עד לפרסום הידיעה.
 
"יחס מבזה"
 
מנגד, במכתב ששיגרה היום אגודת העיתונאים בירושלים לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת, מפורטות שורה קשה של ההאשמות ותלונות על מה שמתרחש בתאגיד השידור החדש, וביניהן "עבירות על כללי מינהל תקין", "מינוי בכירים על בסיס נפוטיזם וקשרים משפחתיים", "מנויים לא מקצועיים" "חוזי העסקה לא חוקיים" ועוד.
 
עוד מוחים אנשי אגודת העיתונאים על "פגיעה במעמדם ויחס מבזה לעובדי רשות השידור". במכתב נאמר כי "עובדים ברשות השידור התלוננו בימים האחרונים כי התאגיד מפעיל לחץ ואיומים במטרה להחתימם לעבודה בתאגיד, זאת על אף שהם החלו משא-ומתן בתום-לב. הנהלת התאגיד משתהה בתשובות לשאלות העובדים, ולאחר תום 21 יום מקבל העובד הודעה כי תוקף ההצעה והחוזה פגו".
 
מבדיקה שערך "גלובס" בנושא עם מספר עובדים מרשות השידור, עולה כי אכן עובדים שקיבלו הצעה לעבור לתאגיד השידור החדש מרגישים כי המשא-ומתן עמם מנוהל בצורה לא הוגנת. "אתה מקבל הצעה שחלק מהסעיפים בה נראים לך, ולגבי אחרים יש לך השגות, וחלק מהנתונים בה בכלל לא רלוונטיים, כמו שעות עבודה לא מתאימות וכו'", מספר אחד העובדים. "העליתי את ההשגות שלי, ובמשך תקופה ארוכה אף אחד לא חזר אליי. כשהם חוזרים, פרק הזמן של ה-21 יום כבר עומד לפוג, ואתה נמצא לכאורה בעמדת נחיתות במשא-ומתן".
 
בתאגיד מסרו בתגובה לדברים כי אף על-פי שהחוק קובע כי ניתן לראות במי שלא השיב להצעה שהוגשה לו כמי שסירב לה, הם אינם פועלים כך כלפי עובדים שהשיבו להצעה והחלו במשא-ומתן לגביה, גם אם חלפו 21 יום.
 
לגבי יתר ההאשמות במסמך ששיגרה היום אגדות העיתונאים בירושלים, הסתפקו בתאגיד בתגובה כללית: "תאגיד השידור הישראלי ממשיך להיערך באופן מואץ לתחילת שידורים ב-30 בספטמבר ומגייס עובדים על בסיס קריטריונים מקצועיים והתאמה בלבד. התאגיד הוקם נוכח כשלי רשות השידור ופועל על-פי חוק. בניגוד לנהלים ולנורמות שהושרשו בעבר בשידור הציבורי, התהליכים בתאגיד מקצועיים, ואת הליך הגיוס מלווה יו"ר ועדת האיתור, השופט בדימוס עזרא קמא, המפקח על הקליטה והמיונים, שאף ציין לשבח את התנהלות התאגיד תוך הדגשת השוויוניות והמקצועיות הרבה בהן נערכים הראיונות. בכוונתנו לייצר שידור ציבורי אחר לעם ישראל - בלתי תלוי, איכותי ומקצועי - וכך נעשה".
 
עוד נודע היום כי בתאגיד החליטו לשכור את חברת הלובינג פוליסי של בוריס קרסני כדי שתייצג אותם במסדרונות הממשלה. פוליסי היא חברת הלובינג הגדולה בישראל, והיא מייצגת גופים רבים, חלקם גופי תקשורת.
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001141654
מסתמנת פשרה: דחיית מועד התחילה בחצי שנה
מסתמנת פריצת דרך במשבר השידור הציבורי: השר לביטחון פנים גלעד ארדן, מי שהוביל את המהפכה ברשות השידור, גיבש הצעת פשרה לפיה תאגיד השידור הציבורי יעלה לשידור לאחר דחייה של חצי שנה בלבד, כלומר באפריל 2017, ולא לאחר דחייה של שנה וחצי - שעליה סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו וההסתדרות.
 
בימים האחרונים תיווך ארדן בין כל הצדדים הקשורים למשבר: ראש הממשלה, שר האוצר משה כחלון, יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל וראשי תאגיד השידור הציבורי החדש. אתמול בשעות הלילה נעשו מאמצים להביא להסכמה בין הצדדים, וזאת לקראת הישיבה שתיערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, ובה ידונו במתווה.
 
ההצעה שגיבש ארדן מקנה לתאגיד חצי שנה של דחייה בהתחלת השידורים, אבל גם נותנת לו פתח לעלות במועד מוקדם יותר. לפי הצעת ארדן, אם דירקטוריון התאגיד יחליט כי הוא מוכן לשידור לפני המועד החדש, אפריל 2017, הוא יודיע מראש על התחלת שידוריו מבעוד מועד ואז תיסגר רשות השידור הקיימת. התאריך הסביר לתחילת שידורי התאגיד מסתמן בשלב הזה כינואר 2017.
 
בשבוע שעבר הטילו נתניהו וההסתדרות פצצה כשהודיעו על דחייה של שנה וחצי בהתחלת שידורי התאגיד, כשבמקביל רשות השידור הקיימת תמשיך לפעול. המהלך, שלפי רוב הגורמים בשוק התקשורת בעצם היה קובר את התאגיד, עורר ביקורות קשות נגד ראש הממשלה. שר האוצר מיהר להודיע כי משרדו לא יממן את העלויות הכרוכות בהפעלת שני הגופים, ואילו השר ארדן, שהוביל את החוק להקמת התאגיד וסגירת רשות השידור, הודיע גם הוא על התנגדותו ואמר שינסה לשכנע את ראש הממשלה לשנות את ההחלטה.
 
נתניהו התחיל להבין כי צפויים לו קשיים בשינויי החקיקה שמחייבים את הקפאת התאגיד עד 2018, ובימים האחרונים נטה לקבל את הצעת הפשרה שגיבש ארדן. עם זאת, נכון לאמש הצדדים עדיין לא נתנו אור ירוק סופי למהלך, ולכן עלולים להיות שינויים של הרגע האחרון בישיבת ועדת הכלכלה, שנקבעה לצהריים.
 
גם הצעתו של ארדן מחייבת תיקוני חקיקה בכנסת מאחר שהתאגיד אמור להתחיל את שידוריו, לפי חוק, באוקטובר הקרוב. כמו קודמתה, הפשרה החדשה תהיה כרוכה בתוספת תקציבית משמעותית, וזאת לאחר שרק בשבוע שעבר צוטט שר האוצר ב"ידיעות אחרונות", כשהוא אומר: "לא אאפשר שום דחייה" בסגירת רשות השידור ותחילת שידורי התאגיד - כדי לא לבזבז כספי ציבור.
 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4832309,00.html
מסתמנת פריצת דרך במשבר השידור הציבורי: השר לביטחון פנים גלעד ארדן, מי שהוביל את המהפכה ברשות השידור, גיבש הצעת פשרה לפיה תאגיד השידור הציבורי יעלה לשידור לאחר דחייה של חצי שנה בלבד, כלומר באפריל 2017, ולא לאחר דחייה של שנה וחצי - שעליה סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו וההסתדרות.
 
בימים האחרונים תיווך ארדן בין כל הצדדים הקשורים למשבר: ראש הממשלה, שר האוצר משה כחלון, יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל וראשי תאגיד השידור הציבורי החדש. אתמול בשעות הלילה נעשו מאמצים להביא להסכמה בין הצדדים, וזאת לקראת הישיבה שתיערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, ובה ידונו במתווה.
 
ההצעה שגיבש ארדן מקנה לתאגיד חצי שנה של דחייה בהתחלת השידורים, אבל גם נותנת לו פתח לעלות במועד מוקדם יותר. לפי הצעת ארדן, אם דירקטוריון התאגיד יחליט כי הוא מוכן לשידור לפני המועד החדש, אפריל 2017, הוא יודיע מראש על התחלת שידוריו מבעוד מועד ואז תיסגר רשות השידור הקיימת. התאריך הסביר לתחילת שידורי התאגיד מסתמן בשלב הזה כינואר 2017.
 
בשבוע שעבר הטילו נתניהו וההסתדרות פצצה כשהודיעו על דחייה של שנה וחצי בהתחלת שידורי התאגיד, כשבמקביל רשות השידור הקיימת תמשיך לפעול. המהלך, שלפי רוב הגורמים בשוק התקשורת בעצם היה קובר את התאגיד, עורר ביקורות קשות נגד ראש הממשלה. שר האוצר מיהר להודיע כי משרדו לא יממן את העלויות הכרוכות בהפעלת שני הגופים, ואילו השר ארדן, שהוביל את החוק להקמת התאגיד וסגירת רשות השידור, הודיע גם הוא על התנגדותו ואמר שינסה לשכנע את ראש הממשלה לשנות את ההחלטה.
 
נתניהו התחיל להבין כי צפויים לו קשיים בשינויי החקיקה שמחייבים את הקפאת התאגיד עד 2018, ובימים האחרונים נטה לקבל את הצעת הפשרה שגיבש ארדן. עם זאת, נכון לאמש הצדדים עדיין לא נתנו אור ירוק סופי למהלך, ולכן עלולים להיות שינויים של הרגע האחרון בישיבת ועדת הכלכלה, שנקבעה לצהריים.
 
גם הצעתו של ארדן מחייבת תיקוני חקיקה בכנסת מאחר שהתאגיד אמור להתחיל את שידוריו, לפי חוק, באוקטובר הקרוב. כמו קודמתה, הפשרה החדשה תהיה כרוכה בתוספת תקציבית משמעותית, וזאת לאחר שרק בשבוע שעבר צוטט שר האוצר ב"ידיעות אחרונות", כשהוא אומר: "לא אאפשר שום דחייה" בסגירת רשות השידור ותחילת שידורי התאגיד - כדי לא לבזבז כספי ציבור.
 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4832309,00.html
ישראל היום: התאגיד יעלה לאוויר באפריל 2017
בתום ימים של טלטלה בשוק התקשורת, ודיון סוער במיוחד בוועדת הכלכלה, אימץ אמש רה"מ בנימין נתניהו הצעת פשרה בנושא מועד העלייה של תאגיד השידור הישראלי.
 
במסגרת הפשרה שהושגה בתיאום עם שר האוצר משה כחלון, התאגיד יחליף את רשות השידור בעוד שמונה חודשים, חצי שנה אחרי המועד המתוכנן. נתניהו אימץ את הצעת הפשרה, מאחר שהתנגדות כחלון היתה מונעת את ההעברה במליאת הכנסת של הדחייה שבה היה מעוניין, דחייה בת שנה וחצי.
 
בתוך כך, נשקלת האפשרות להעניק לתאגיד לשדר שידורי פיילוט, וזאת על מנת לבחון את המוכנות של ערוצי הטלוויזיה והרדיו החדשים למלא את זמן האוויר שניתן להם בתוכן מלא ובאופן רציף. עדיין לא נקבע באיזה אופן יתקיימו שידורי הפיילוט, ואם יתקיימו יהיה בד בבד עם שידורי רשות השידור הקיימים.
 
ישראל היום
בתום ימים של טלטלה בשוק התקשורת, ודיון סוער במיוחד בוועדת הכלכלה, אימץ אמש רה"מ בנימין נתניהו הצעת פשרה בנושא מועד העלייה של תאגיד השידור הישראלי.
 
במסגרת הפשרה שהושגה בתיאום עם שר האוצר משה כחלון, התאגיד יחליף את רשות השידור בעוד שמונה חודשים, חצי שנה אחרי המועד המתוכנן. נתניהו אימץ את הצעת הפשרה, מאחר שהתנגדות כחלון היתה מונעת את ההעברה במליאת הכנסת של הדחייה שבה היה מעוניין, דחייה בת שנה וחצי.
 
בתוך כך, נשקלת האפשרות להעניק לתאגיד לשדר שידורי פיילוט, וזאת על מנת לבחון את המוכנות של ערוצי הטלוויזיה והרדיו החדשים למלא את זמן האוויר שניתן להם בתוכן מלא ובאופן רציף. עדיין לא נקבע באיזה אופן יתקיימו שידורי הפיילוט, ואם יתקיימו יהיה בד בבד עם שידורי רשות השידור הקיימים.
 
ישראל היום
ינואר 2018 ירד מהפרק
שני המחנות במחלוקת למתי יידחה התאגיד הם:
פילבר, ניסנקורן וכבל - אפריל 2017
התאגיד והאוצר - ינואר 2017
וכחלון? מחכים
 
https://twitter.com/nati_tucker/status/757488611235336192
שני המחנות במחלוקת למתי יידחה התאגיד הם:
פילבר, ניסנקורן וכבל - אפריל 2017
התאגיד והאוצר - ינואר 2017
וכחלון? מחכים
 
https://twitter.com/nati_tucker/status/757488611235336192
משרד התקשורת: המועד נדחה ל 30.4; החל מ1.1 אפשר לשדר
משרד התקשורת: בפגישה בין רה"מ ושר האוצר סוכם כי תאריך פתיחת התאגיד יידחה ל- 30.4.2017. החל מ-1.1.2017 יוכלו השרים להקדים את יום התחילה
 
https://twitter.com/nati_tucker/status/757507965423329280
משרד התקשורת: בפגישה בין רה"מ ושר האוצר סוכם כי תאריך פתיחת התאגיד יידחה ל- 30.4.2017. החל מ-1.1.2017 יוכלו השרים להקדים את יום התחילה
 
https://twitter.com/nati_tucker/status/757507965423329280
עלות המהלך: 250 מיליון שקלים
עלות הדחייה של 7 חודשים בהפעלת התאגיד היא כ-250 מיליון שקל. זו עלות השכר של מערכות 3 העיתונים הכלכליים בישראל. יחד. במשך 3 שנים.
 
https://twitter.com/nati_tucker/status/757515956306477056
עלות הדחייה של 7 חודשים בהפעלת התאגיד היא כ-250 מיליון שקל. זו עלות השכר של מערכות 3 העיתונים הכלכליים בישראל. יחד. במשך 3 שנים.
 
https://twitter.com/nati_tucker/status/757515956306477056
אורלי אלקלעי וזאב שניידר מקול ישראל מצטרפים לתאגיד
על רקע ההתנהלות סביב עיכוב מועד פיתחתו מספטמבר השנה, והביקורת על דרכי גיוסי העובדים, ממשיך תאגיד השידור הציבורי בגיוסים. היום (יום ג') הצטרפו אליו 2 כתבים נוספים מקול ישראל - אורלי אלקלעי וזאב שניידר.
 
אורלי אלקלעי תשמש ככתבת בתאגיד. כיום היא כתבת הפלילים של רשת ב' בצפון מזה 23 שנים. תחומי הסיקור שלה כוללים את התחום הפלילי והמוניציפאלי - מנתניה בשרון ועד חיפה, אזור הגליל המערבי, עמק יזרעאל, תענכים, והמגזר הערבי באזור ואדי ערה. היא סיקרה בין היתר את אירועי אוקטובר 2000, מלחמת לבנון השנייה, אסון הכרמל, חשיפת פרשת הרב יעקב דויטש, סיקור רצח הנערה תאיר ראדה ומשפט רומן זדורוב, חשיפת פרשיית השוטרים הנוקמים. ב-4 החודשים האחרונים היא משמשת גם ככתבת לענייני תחבורה ותעופה בתחנה.
 
זאב שניידר יהיה עורך ברשת ב' של תאגיד השידור. שניידר משמש כיום ככתב הרווחה והחברה של רשת ב' ושימש עורך 'השעה הבינלאומית', יומן החוץ של רשת ב' בהגשת ערן סיקורל. כמו כן, ערך את 'סדר יום' בהגשת רן בנימיני. שניידר שימש גם ככתב העבודה וההסתדרות של רשת ב' וערך יומני חדשות.
 
מנהל רשת ב' בתאגיד, עומר בן-רובי, מסר כי הוא "שמח על ההצטרפות של אורלי וזאב, שניים מהכוחות העיתונאיים הטובים של רשת ב'. בקרוב נפרסם שמות נוספים ומצוינים של עובדים מרשות השידור שבחרו להצטרף לתאגיד".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/433364
על רקע ההתנהלות סביב עיכוב מועד פיתחתו מספטמבר השנה, והביקורת על דרכי גיוסי העובדים, ממשיך תאגיד השידור הציבורי בגיוסים. היום (יום ג') הצטרפו אליו 2 כתבים נוספים מקול ישראל - אורלי אלקלעי וזאב שניידר.
 
אורלי אלקלעי תשמש ככתבת בתאגיד. כיום היא כתבת הפלילים של רשת ב' בצפון מזה 23 שנים. תחומי הסיקור שלה כוללים את התחום הפלילי והמוניציפאלי - מנתניה בשרון ועד חיפה, אזור הגליל המערבי, עמק יזרעאל, תענכים, והמגזר הערבי באזור ואדי ערה. היא סיקרה בין היתר את אירועי אוקטובר 2000, מלחמת לבנון השנייה, אסון הכרמל, חשיפת פרשת הרב יעקב דויטש, סיקור רצח הנערה תאיר ראדה ומשפט רומן זדורוב, חשיפת פרשיית השוטרים הנוקמים. ב-4 החודשים האחרונים היא משמשת גם ככתבת לענייני תחבורה ותעופה בתחנה.
 
זאב שניידר יהיה עורך ברשת ב' של תאגיד השידור. שניידר משמש כיום ככתב הרווחה והחברה של רשת ב' ושימש עורך 'השעה הבינלאומית', יומן החוץ של רשת ב' בהגשת ערן סיקורל. כמו כן, ערך את 'סדר יום' בהגשת רן בנימיני. שניידר שימש גם ככתב העבודה וההסתדרות של רשת ב' וערך יומני חדשות.
 
מנהל רשת ב' בתאגיד, עומר בן-רובי, מסר כי הוא "שמח על ההצטרפות של אורלי וזאב, שניים מהכוחות העיתונאיים הטובים של רשת ב'. בקרוב נפרסם שמות נוספים ומצוינים של עובדים מרשות השידור שבחרו להצטרף לתאגיד".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/433364
עיריית ירושלים פעולת לקידום חקיקה שתחייב את התאגיד לשדר מי-ם
בעיריית ירושלם מתכוונים לקדם תיקון לחוק תאגיד השידור הציבורי, שלפיו יחויב התאגיד לשדר מיומו הראשון מירושלים, ובכך לסכל את האפשרות לשדר ממודיעין עד להקמת מבנה הקבע ב-2018. בשלב זה, תזכיר החוק שהופץ היום לא כולל התייחסות לנושא.
 
נושא המעבר הזמני של התאגיד למודיעין נידון בבג"צ בימים אלה. הנושא גם עלה בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, שם אמר כי יתעקש על כך שהתאגיד יתחיל לשדר מיומו הראשון מירושלים.
 
בפועל, בתאגיד הבהירו כי שידורי קול ישראל יתחילו אכן ביום הראשון מירושלים - ממתחם הלני המלכה של רשות השידור בעיר. אבל בכל הקשור לשידורי הטלוויזיה, הכוונה היא לשכור את מתחם ערוץ 9 במודיעין, וזאת משום שמבנה הקבע בירושלים – שככל הנראה יהיה ברחוב כנפי נשים בעיר - טרם מוכן לאכלוס, והתאגיד מעוניין לעמוד בהוראה של יום התחילה - 30 באפריל לכל המאוחר.
 
אלא שכרגע, תזכיר החוק שהפיץ היום משרד התקשורת מתייחס רק לפינוי מתחם שרונה בתל אביב ב-1 בינואר, אבל לא לשאלה האם השידורים יהיו מירושלים. בעירייה יוזמים תיקון לחוק ויקדמו סעיף שלפיו "עד לתחילת שידורי התאגיד מאולפני הקבע בירושלים ימשיכו שידורי הטלוויזיה והרדיו של התאגיד לפעול ממתחם רוממה בירושלים או ממתחם מתאים אחר בעיר ירושלים".
 
בעקבות צו על תנאי שהוציא בג"צ, מחר אמור התאגיד להשיב לשאלה מדוע לא ישתמש במתקני רוממה של רשות השידור בתקופת הביניים או במתק הלני המלכה. מנכ"ל עיריית ירושלים, עו"ד אמנון מרחב, אמר כי "ציפיתי אחרי צו הביניים של בג"צ לטלפון ממנכ"ל התאגיד שיגיד מה עוד חסר להם על מנת שנסייע - אבל במקום זה הם בחרו לנקוט בתרגילי התחמקות".
 
סגן ראש העיר ירושלים, עופר ברקוביץ, התייחס לעובדה שירושלים לא מוזכרת בתזכיר, ואמר כי "למרות ההתחייבויות וההצהרות הרבות, ולמרות שאחת הסיבות המרכזיות בגינן רה"מ הודיע על דחיית תאריך השידור הייתה מיקום השידורים בכל הערוצים של התאגיד בירושלים, הנושא לא מופיע בתזכיר החוק שהופץ. לצערנו עושה רושם ששוב ירושלים תישאר עם הבטחות ודיבורים ובלי קיום ומעשים מצד ממשלת ישראל. זוהי תעודת עניות ואנחנו ניאבק במציאות הזו".
 
הבעיה המרכזית של התאגיד בשידור ממתחם רוממה בירושלים הוא האיסור שהטילו על כך משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, וזאת במסגרת ההסכם של סגירת רשות השידור שהעביר את המתחם לרשות מקרקעי ישראל לבניית מבני מגורים ושיווקים. בנוסף, קיימת שאלה לגבי חוקיות אנטנות השידור במקום, לאחר שהתברר כי אין היתר בנייה והיתר מהמשרד להגנת הסביבה לשדר מהמקום. בתאגיד סבורים כי אינם יכולים לשדר ממתקן שאינו חוקי.
 
בתאגיד מסרבים לשדר גם ממתחם רוממה, משום שלטענתם קיימים ליקויי בטיחות וחסרים אישורי בנייה והתאמות מבניות בהתאם לתקנות של המשרד לביטחון פנים בנושאי כיבוי אש, וכן משום שהתשתית אינה תואמת את הטכנולוגיה החדשה עליה יתבסס התאגיד ואינה תואמת את צרכי התאגיד לטכנולוגיה מתקדמת.
 
מתאגיד השידור הציבורי נמסר: "קול ישראל ברדיו ישדר מירושלים. נושא שידורי הטלוויזיה נדון בימים אלה בבג"צ, והתאגיד יפעל על פי ההחלטות שיתקבלו. בהיעדר תשתית מתאימה לשידור מירושלים החל מיום התחילה, קבע היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעתו, כי ניתן לפתוח את שידורי הטלוויזיה באופן זמני מהאולפנים הקיימים במודיעין. בנוסף, קיים הסכם הבנות לגבי מבנה בבנייה בירושלים שישמש את התאגיד החל מ-2018 באופן קבוע".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3019224
בעיריית ירושלם מתכוונים לקדם תיקון לחוק תאגיד השידור הציבורי, שלפיו יחויב התאגיד לשדר מיומו הראשון מירושלים, ובכך לסכל את האפשרות לשדר ממודיעין עד להקמת מבנה הקבע ב-2018. בשלב זה, תזכיר החוק שהופץ היום לא כולל התייחסות לנושא.
 
נושא המעבר הזמני של התאגיד למודיעין נידון בבג"צ בימים אלה. הנושא גם עלה בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, שם אמר כי יתעקש על כך שהתאגיד יתחיל לשדר מיומו הראשון מירושלים.
 
בפועל, בתאגיד הבהירו כי שידורי קול ישראל יתחילו אכן ביום הראשון מירושלים - ממתחם הלני המלכה של רשות השידור בעיר. אבל בכל הקשור לשידורי הטלוויזיה, הכוונה היא לשכור את מתחם ערוץ 9 במודיעין, וזאת משום שמבנה הקבע בירושלים – שככל הנראה יהיה ברחוב כנפי נשים בעיר - טרם מוכן לאכלוס, והתאגיד מעוניין לעמוד בהוראה של יום התחילה - 30 באפריל לכל המאוחר.
 
אלא שכרגע, תזכיר החוק שהפיץ היום משרד התקשורת מתייחס רק לפינוי מתחם שרונה בתל אביב ב-1 בינואר, אבל לא לשאלה האם השידורים יהיו מירושלים. בעירייה יוזמים תיקון לחוק ויקדמו סעיף שלפיו "עד לתחילת שידורי התאגיד מאולפני הקבע בירושלים ימשיכו שידורי הטלוויזיה והרדיו של התאגיד לפעול ממתחם רוממה בירושלים או ממתחם מתאים אחר בעיר ירושלים".
 
בעקבות צו על תנאי שהוציא בג"צ, מחר אמור התאגיד להשיב לשאלה מדוע לא ישתמש במתקני רוממה של רשות השידור בתקופת הביניים או במתק הלני המלכה. מנכ"ל עיריית ירושלים, עו"ד אמנון מרחב, אמר כי "ציפיתי אחרי צו הביניים של בג"צ לטלפון ממנכ"ל התאגיד שיגיד מה עוד חסר להם על מנת שנסייע - אבל במקום זה הם בחרו לנקוט בתרגילי התחמקות".
 
סגן ראש העיר ירושלים, עופר ברקוביץ, התייחס לעובדה שירושלים לא מוזכרת בתזכיר, ואמר כי "למרות ההתחייבויות וההצהרות הרבות, ולמרות שאחת הסיבות המרכזיות בגינן רה"מ הודיע על דחיית תאריך השידור הייתה מיקום השידורים בכל הערוצים של התאגיד בירושלים, הנושא לא מופיע בתזכיר החוק שהופץ. לצערנו עושה רושם ששוב ירושלים תישאר עם הבטחות ודיבורים ובלי קיום ומעשים מצד ממשלת ישראל. זוהי תעודת עניות ואנחנו ניאבק במציאות הזו".
 
הבעיה המרכזית של התאגיד בשידור ממתחם רוממה בירושלים הוא האיסור שהטילו על כך משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, וזאת במסגרת ההסכם של סגירת רשות השידור שהעביר את המתחם לרשות מקרקעי ישראל לבניית מבני מגורים ושיווקים. בנוסף, קיימת שאלה לגבי חוקיות אנטנות השידור במקום, לאחר שהתברר כי אין היתר בנייה והיתר מהמשרד להגנת הסביבה לשדר מהמקום. בתאגיד סבורים כי אינם יכולים לשדר ממתקן שאינו חוקי.
 
בתאגיד מסרבים לשדר גם ממתחם רוממה, משום שלטענתם קיימים ליקויי בטיחות וחסרים אישורי בנייה והתאמות מבניות בהתאם לתקנות של המשרד לביטחון פנים בנושאי כיבוי אש, וכן משום שהתשתית אינה תואמת את הטכנולוגיה החדשה עליה יתבסס התאגיד ואינה תואמת את צרכי התאגיד לטכנולוגיה מתקדמת.
 
מתאגיד השידור הציבורי נמסר: "קול ישראל ברדיו ישדר מירושלים. נושא שידורי הטלוויזיה נדון בימים אלה בבג"צ, והתאגיד יפעל על פי ההחלטות שיתקבלו. בהיעדר תשתית מתאימה לשידור מירושלים החל מיום התחילה, קבע היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעתו, כי ניתן לפתוח את שידורי הטלוויזיה באופן זמני מהאולפנים הקיימים במודיעין. בנוסף, קיים הסכם הבנות לגבי מבנה בבנייה בירושלים שישמש את התאגיד החל מ-2018 באופן קבוע".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3019224
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.