חדשות הרדיו השבוע

אייל וולקוביץ

New member
מנהל
רדיו תל אביב משיק תוכנית חדשה:

מדובר בתוכנית "חשבון פשוט", בשיתוף העיתון "כלכליסט" ובהגשת העיתונאית נחמה דואק ותשודר בכל ערב אחרי סגירת המסחר בבורסה וזמן קצר לפני שאופירה אסייג ואיל ברקוביץ' עולים למגרש בשעה 18:00 עם תכנית הספורט.

מרדיו תל אביב נמסר כי "התכנית החדשה תסכם עבור המאזין את כותרות הכלכלה, תספק עצות חיסכון וניהול משק בית ותכלול פינות בנושאי נדל"ן, צרכנות, תיירות, רכב ולייף סטייל. במה רדיופונית מיוחדת תוקדש לעסקים קטנים ולאתגרים הייחודיים להם".

אבי משולם מנכ"ל רדיו תל אביב מסר: "רדיו תל אביב FM 102 ממשיך לעצב מחדש את רצועות הפריים טיים ברדיו. מעתה יוכלו המאזינים, במיוחד אלו במכונית, לקבל מנה גדושה של מוסיקה, עצות כספיות שימושיות עבור המשפחה ואת הכותרות הבלעדיות בספורט בזמן שהם חוזרים מהעבודה הביתה".

"חשבון פשוט" תשודר בימים א-ה בשעה 17:30 ברדיו תל אביב FM 102, רדיו דרום, רדיו גלי ישראל ורדיו קול רגע.

וואלה!
 

d1f2

Active member
הבוסטון הראלד מקים רדיו אינטרנטי

עיתון הבוסטון הראלד, אחד העיתוניים היומיים המוערכים בארה"ב, מקים רדיו אינטרנטי שישדר חדשות הישר מדסק החדשות שלהם החל מיום שני הבא, ה-5 באוגוסט.

הרדיו ישדר בכל יום 12 שעות של תוכן במהלכם המאזינים יוכלו להשתתף באמצעות שיחת טלפון, צ'אט, טוויטר ומענה על סקרים.

http://bostonherald.com/business/me...herald_internet_radio_to_get_boston_connected
 

d1f2

Active member
היעד של גל”צ: הגדלה של 10% בהכנסות מתשדירים

היעד של גלי צה”ל ל-2014 הוא להגדיל את ההכנסות מתשדירי חסויות ושירות ב–10%, כך שיהיו 22 מיליון שקל בשנה - כך אמר מפקד גל”צ, ירון דקל, בפגישה עם כתבים כלכליים בירושלים. תקציב גלי צה”ל הוא 40 מיליון שקל בשנה - מחציתו ממומנת מהכנסות מתשדירי חסות ושירות, והיתר מתקציב מערכת הביטחון.

לפי שבוע אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק גל”צ, הקובע כי התחנה תוכל לשדר תשדירי חסויות ושירות במשך ארבע דקות וחצי בכל שעה, בגל”צ ובגלגלצ. זהו עיגון המצב שהיה קיים עד כה. החוק התקבל ברוב של 76 ח”כים מול מתנגד אחד - ח”כ משה פייגלין ‏(הליכוד‏). “חקיקת החוק מסירה את העיסוק בהמשך קיום גל”צ כתחנה צבאית, כששר הביטחון, משה יעלון, והרמטכ”ל, בני גנץ, הביעו את מחויבותם לגל”צ”, הסביר דקל.

ב-8 השנים האחרונות האפשרות לשדר חסויות הוארכה שנה אחר שנה על ידי ועדת הכלכלה. תחנות הרדיו האיזוריות יכולות לשדר 9 דקות תשדירים בשעה, ואף להנהיג זאת בשיטת הממוצעים, כלומר במידה שבשעות האוף פריים ‏(שעות השפל בהאזנה‏) אין ביקוש לתשדירים או חסויות, הן יכולות להגדיל בשעות אחרות את המכסה. גל”צ מנועה מכך - לגביה כל שעה עומדת בפני עצמה. בשל כך, ניצול מכסת הדקות המקסימלי הוא בפועל בחלק קטן בלבד משעות היממה.

בעוד שגל”צ אינה יכולה לפי החוק לקיים שיתופי פעולה בעלי אופי של תוכן שיווקי, הרי שתחנות הרדיו האיזוריות יכולות ואף מקיימות פעילות ענפה בתחום זה - מה שיוצר הכנסה לא מבוטלת עבורן. דקל אומר כי “כתוצאה מהחוק, גל”צ בראשותי תוכל לשאוף להקטין את הנטל על מערכת הביטחון. המערכת עומדת בפני קיצוצים שלא יפסחו גם על גל”צ. אנו בעצם בתהליך ארוך טווח שיאפשר לה יותר חופש פעולה כלכלי”.

דקל הוסיף עם זאת כי “ברגע שהתחלנו בתהליך, אני רוצה לשאוף להקטין את הנטל על מערכת הביטחון. חקיקת החוק תאפשר היערכות של התחנה להכנסות לטווח הארוך. הכסף שיגיע מתשדירי החסויות והשירות יצטרך להיות מופנה לגל”צ ולא למטרות אחרות”.

לדבריו, “כדי שהתחנה תוכל לעמוד על רגליה לחלוטין ותזכה לעצמאות כלכלית, יהיה צורך להרחיב את מספר דקות החסות”. עם זאת, דקל הכריז כי “בשלב זה אני לא רוצה להגדיל את מספר דקות החסות בשעה. קודם כל אני לומד ונערך למקסם את ההכנסות, כך שיהיו תשדירים בהיקף של 4.5 דקות בשעה ‏(לעומת כ–3.5 דקות לשעה כיום‏). יש עוד דברים שגל”צ יכולה לעשות כדי למקסם זאת”.

דקל מתכוון “למקסם את היכולות לשדר תשדירי שירות וחסות מתוך ידיעה שזה עלול לפגוע בחדוות ההאזנה של המאזין, שמעדיף תחנות ללא חסויות וללא תשדירים. במציאות הכלכלית הנוכחית, אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולצפות בתחנות כאילו אנו חיים בפלנטה אחרת. יש קיצוץ תקציב שחל גם על מערכת הביטחון וגל”צ, ולא תהיה ברירה אלא למקסם את 4.5 דקות התשדירים בשעה עד תומן כדי לשרוד כלכלית”.

מחלקת השיווק והמדיה של גל”צ כוללת שני אזרחים ושלושה חיילים, שעל כתפיהם מוטל גיוס של כ–20 מיליון שקל בשנה. רוב תשדירי השירות בגל”צ הם של מלכ”רים, עיריות, יחידות צבאיות, מוזיאונים, מכללות ועוד, באורך ממוצע של 30 שניות. תשדירי חסות למשל בחסות הבנקים הם באורך של עד 10 שניות, בלי יכולת להאדיר את המוצר, אלא מצוין רק שם נותן החסות והגדרת המוצר”.

הכנסות גל”צ ב–2012 היו 19.246 מיליון שקל, ונבעו מהכנסות מתשדירי שירות וחסות. בשנים האחרונות תשדירי החסות של גל”צ ‏(לעומת תשדירי השירות‏) היוו בממוצע כ–18% מכלל הכנסותיה מתשדירים ומחסויות. בחינת הכנסות גל”צ מחסויות בלבד ב–12 החודשים האחרונים, גם לאחר הגדלת מכסת הדקות לטובת פרסום, מעלה כי הן ירדו מהממוצע הרב־שנתי והגיעו ל–13% בלבד מסך ההכנסות. סך ההכנסות מחסויות של גל”צ ב–2012 היה כ–8% בלבד מסך ההכנסות מפרסום, בזמן שב–2012 סך פעילות הפרסום ברדיו בישראל היתה 227 מיליון שקל.

גל"צ מנצחת את רשת ב' בפריים טיים

מאחר שמדובר בתחנה בעלת פרישה ארצית, המשמעות היא שהנתח שגל”צ תופסת בשוק הפרסום ברדיו קטן, כששאר עוגת הפרסום המשמעותית - 90% - נחלקת בין רשות השידור לתחנות הרדיו האזוריות.

דקל הנהיג באחרונה רפורמה במבנה גל”צ, תוך איחוד מחלקות ויצירת לוח שידורים חדש. עם זאת, הוא מודע לכך ש”יש דברים שלוקים בחסר, כמו העובדה שאין תוכניות צרכנות. החיילים הם קהל שמתעניין בצרכנות ובכלכלה, ובלוח השידורים הבא ישתנה הממד של צרכנות וכלכלה. כלכלה אפשר להנגיש לציבור. אנו עומדים לעשות תוכניות בגובה העיניים בנושאי כלכלה ובנושא צרכנות”.

בחודש האחרון השלים דקל איחוד ארגוני של שמונה מחלקות בתחנה לשלוש: אקטואליה, תוכניות וגלגלצ. ב-18 החודשים האחרונים עזבו 25 איש מהתחנה - רובם פרילנסרים. חלקם לא יוחלפו. בגל”צ מועסקים כ–100 אזרחים עובדי צה”ל - לא כולם במשרה מלאה. שליש מהם טכנאים, וכן 180 חיילים, כולל אנשי קבע, ועוד 30 פרילנסרים ‏(לעומת 70 בעבר‏).

למרות ההתייעלות והקיצוצים, בפריים טיים של הרדיו בתוכניות הבוקר בין 7:00 ל-12:00 בבוקר, גל”צ מנצחת את רשת ב’. דקל מתגאה בנתוני סקר TGI ‏(לינואר־ יוני 2013‏), שלפיהם גלגלצ היא תחנת הרדיו המואזנת בישראל, עם 26% האזנה, וגל”צ עם 20% האזנה. גל”צ היא תחנת הרדיו השלישי המואזנת ביותר אחרי גלגלצ ורשת ב’. לדבריו, “אנו יעילים יותר, רזים יותר, נמרצים יותר ומואזנים יותר מרשת ב’”. גם יומני החדשות של התחנה הצבאית עברו באחרונה שינוי, והם מוגשים כעת בסגנון קצבי, עם מוסיקה. “לדעתי זה תפס”, סבור דקל.

http://www.themarker.com/advertising/1.2084281
 

d1f2

Active member
השר ארדן החל בתהליך מינוי מועצת הרשות השנייה

שר התקשורת גלעד ארדן החל בהליך התייעצות לאיתור מועמדים לאיוש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

ארדן יחל בימים הקרובים את תהליך ההתייעצות לגיבוש רשימת המועמדים למועצת הרשות השנייה. כהונת המועצה הנוכחית תסתיים בינואר 2014, ובהתאם לחוק הרשות השנייה פונה שר התקשורת לגופים שונים ולמוסדות ציבור, כדי שהללו ימליצו על מועמדים לאיוש הרכב המועצה הבאה.

מועצת הרשות השנייה מונה כ-15 חברים, וכהונתה קצובה ל-4 שנים. בתום הליך ההתייעצות ולאחר גיבוש רשימת המועמדים יובאו חברי המועצה לאישור הוועדה לבדיקת מינויים (ועדת ברנר) ולאישור הממשלה.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000866928
 

d1f2

Active member
שפ"מ מאיימת: נפסיק למכור פרסומות לקול ישראל

חברת שפ"מ, שמוכרת את הפרסומות בתחנות הרדיו של קול ישראל, הודיעה לרשות השידור כי תפסיק את ההתקשרות עמה בתחילת 2014. מנגד, גורמים ברשות השידור אומרים כי ההודעה של ש"פמ היא איום בלבד ונובעת מהכוונה של הרשות ליטול מידיה של שפ"מ את הפרסום ברשת ד' המשדרת בערבית.

במכתב ששיגר יו"ר שפ"מ אברהם פרחי למנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם הוא טען כי חלה ירידה של 5%-10% בהיקף הפרסום בכלל אמצעי המדיה, וצפויה להתרחש ירידה נוספת. "בכל הנוגע לרשות השידור הרי שהמצב אף חמור יותר", כתב פרחי. "לצערי הרב, המתרחש ברשות והפרסומים השליליים בתקשורת מקשים מאוד על שיווק הפרסום". פרחי גם הזכיר את הירידה בשיעורי האזנה לתחנות קול ישראל בסקר TGI האחרון.

פרחי טען כי למרות המצב הקשה, שפ"מ הצליחה להציג "גידול זעיר" בהיקף הפרסום בשעת החודשים האחרונים, אך טען כי ההסכמים הכלכליים בין הרשות לבין שפ"מ מעמידים בספק את יכולת הרווחיות של החברה, ולכן הודיע על הפסקת הפעילות.

ואולם הסיבה המרכזית להודעה פסקת הפעילות, כפי שגם מופיע במכתב של פרחי, היא ההחלטה של רשות השידור להעביר לידיעה את שיווק הפרסום ברשת ד' המשדרת בערבית – בדומה למהלך מוצלח שנעשה ברשת מורשת. פרחי טען במכתבו כי שפ"מ הצליחה להגדיל ב-150% את היקף הפרסום ברשת ד', והודיע כי נטילת הפרסום ברשת "מהווה מכה אנושה" לשפ"מ. אם הרשות תשאיר את הפרסום ברשת ד' בידיה של שפ"מ, כתב פרחי, תשקול שפ"מ שוב את עמדתה בנוגע לביטול ההתקשרות.

ואולם גורמים ברשות השידור אומרים כי מכתבו של פרחי הוא איום סרק, שכן תקציבי הפרסום ברדיו רשמו גידול ומגיעים לכ-10 מיליון שקל בחודש בתקופה האחרונה. לדבריהם, ההנהלה כלל עוד לא החליטה בנוגע להעברת הפרסום ברשת ד' לידיה, ושפ"מ מנסים כעת ליצור לחץ על הרשות באמצעות המכתב על הפסקת ההתקשרות.

בין שפ"מ לרשות השידור יש היסטוריה ארוכה של סכסוכים ותביעות. לפני שנה וחצי חודש החוזה בין הצדדים, זאת לאחר שהרשות החלה בהליכים ליציאה למכרז חדש למכירת הפרסומות, או למכירת כל הפרסום ברדיו בצורה עצמאית. הרשות גם הגישה תביעה על יותר מ-100 מיליון שקל נגד שפ"מ, והנושא נמצא כיום בבוררות. התביעה הוגשה בין השאר לאחר דו"ח מבקר המדינה שגילה כי שפ"מ העניקה הנחות מפליגות ללקוחות.

לא נמסרה תגובת שפ"מ ורשת השידור.

http://www.themarker.com/advertising/1.2085809
 

d1f2

Active member
אין בושה: עובדי רשות השידור דורשים העלאה בשכר

עובדי רשות השידור דורשים מהנהלת רשות השידור באופן מיידי העלאה בשכרם, זאת לאור הקפאת הרפורמה על ידי שרי הממשלה. מדובר בהעלאה שאושרה במסגרת עדכוני שחיקת השכר לעובדי המגזר הציבורי במשק לפני כחמש שנים אשר לא הוחלו על עובדי הרשות בגלל הדיונים לקראת הסכם הרפורמה. כעת, עם הקפאתה, דורשים העובדים להחיל את ההסכמים באופן מיידי.

במכתב ששלחו למנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ואשר הגיע לידי וואלה! ברנז'ה דורשים העובדים את ההטבות הבאות: מענק חד פעמי של 2,000 ש"ח, תוספת שכר של 5% ולאחריה תוספת שכר נוספת של 7.25%, תוספת שכר לאמהות של בין 300 ל-500 ש"ח בחודש, והפשרת דרגות ותקנים שהוקפאו ויציאה למכרזים לאיוש משרות.

"ישבנו למו"מ ארוך ומייגע שבו מעבר לזמן הרב שהלך לריק הושקעו בו גם כספים רבים על יועצים מקצועיים, כלכלנים ועורכי דין", מצוין במכתב העובדים. "בסופו של המו"מ נחתם הסכם הרפורמה במרץ 2009 ועד לימים האחרונים עוד המתנו ליישומו. במצב הקיים בו אין רפורמה, אנו מבקשים באופן מיידי את הזכויות המגיעות לנו על פי חוק". באחד מוועדי העובדים סיפרו הבוקר לוואלה! ברנז'ה כי בימים האחרונים מתקיים סבב פגישות מרתוני בין נציגי הוועדים השונים לבין הנהלת רשות השידור באשר להעלאות השכר. מדובר בכלל עובדי השידור, לרבות טכנאים, עיתונאים, אנשי הגביה, הטלוויזיה והרדיו.

תגובת הנהלת רשות השידור: "לאחר שהתפרסם שהרפורמה ברשות מוקפאת, לעת עתה קיבלה הנהלת הרשות בימים האחרונים דרישות רבות מהוועדים על דרגות מעוכבות ותוספות שכר במשק שלא קיבלו במהלך המו"מ על הרפורמה ועד לחתימתה".

עוד נמסר כי "מנכ"ל הרשות, יוני בן מנחם ועוזרו האמון מטעמו על הקשר עם הוועדים עורכים סדרת פגישות עם הוועדים השונים בניסיון למפות את הדרישות ולטפל בהם".

http://b.walla.co.il/?w=//2665937
 

d1f2

Active member
יהיה בסדר: ראיון עם אסף ליברמן

התכנית "יהיה בסדר" המשודרת בימים שני עד רביעי בגלי צה"ל, עוסקת בנפתולי הביורוקרטיה הישראלית. אביב לביא ואסף ליברמן מסייעים לאזרחים תמימים לפלס את דרכם בנבכי משרדי הממשלה, חברות הביטוח, תאגידי התקשורת ועוד מיני פקידויות. זו אחת מתכניות הרדיו הטובות ביותר שמציעה כיום התקשורת הישראלית.

הנושאים שבהם עוסקת "יהיה בסדר" נראים, לפחות במבט ראשון, כמתכון אולטימטיבי לשעמומון מוחלט, אבל מי שיאזין לתכנית ייווכח מיד שלא כך הוא. איכשהו, ומסיבות שאינן ברורות די צורכן, "יהיה בסדר" מצליחה להיות תכנית רדיו מרתקת. הדיכוטומיה הקלישאתית שבין ה"חשוב" וה"מעניין" מתמוטטת כאן, משום ש"יהיה בסדר" מצליחה להיות חשובה ומעניינת בו-זמנית, ומה שמפליא אף יותר הוא שליברמן ולביא מצליחים לעשות זאת כאילו ללא מאמץ כלל.

לאור זאת עולות שתי שאלות עיקריות: ראשית, מדוע זה עובד כל כך טוב במקרה של "יהיה בסדר"? ושנית, מדוע תכניות שכאלה נדירות כל כך? אם לנסח את השאלה במונחים שגורים – מהו בעצם סוד הקסם של "יהיה בסדר"?

ברור לחלוטין כי לפחות חלק משמעותי מסוד הצלחתה של התכנית נעוץ בכימיה בין שני מגישיה. ניכר בלביא וליברמן שהם באמת נהנים זה מחברתו של זה, והשיחות ביניהם הן יותר מעוד סמול-טוק מאולץ שנועד להעביר את הזמן ולמלא את החללים שבין האייטמים. גורם נוסף המסייע להצלחתה של התכנית הוא חוש ההומור של המגישים, והגישה הקלילה (מצד אחד) אך הבלתי-מתפשרת והרצינית (מצד שני) שבה ניגשים השניים לטפל בנושאים שעל הפרק.

כדי להעמיק חקר באותו קסם, נפגשתי עם אסף ליברמן לריאיון.

"מישהו אמר לי פעם: 'אני נורא אוהב את התוכנית שלכם ואת השיחות שלכם, אבל כל האנשים שמדברים על הצרות שלהם בין לבין זה נורא מפריע'", אומר לי ליברמן, ומוסיף מיד: "אבל זאת לא תוכנית בידור. זאת תוכנית עיתונאית. אנחנו משתדלים לגשת לתחלואי החברה הישראלית באופן הכי נעים שאפשר, ולנשוך כשאפשר. יש המון מודעות עצמית בתוכנית הזאת, אני חושב".

בראיון איתכם שערכו לא מזמן ב"גלובס" הזכרת את איכות הדיבור של המרואיינים בתוכנית.

"אמרתי שהופתעתי מהיכולת של אזרחי ישראל לספר סיפור ברדיו. אנחנו מתעסקים באנשים שלא היית מצפה שיכולת ורבּלית בעברית תהיה הצד החזק שלהם – לפעמים אלה אנשים קשישים או עולים חדשים, שצריכים לספר את הסיפור שלהם, אבל בדרך כלל הם עושים את זה מצוין".

אתם מסננים מרואיינים שאינם מסוגלים להתנסח היטב?

"לא, אני אף פעם לא מפיל מרואיין בגלל יכולת הדיבור שלו. בכל תכניות האקטואליה זה חלק מהתחקיר על המרואיין, ועל זה קם ונופל ראיון. אצלנו זה לא קיים. אם אדם לא יכול לדבר טוב, אנחנו נכיר את המקרה פי שניים יותר טוב ממה שאנחנו מכירים בדרך כלל כדי שנוכל לדובב אותו. אז אני חושב שסוד ההצלחה של התוכנית זה שאנשים מדברים על דברים שאשכרה אכפת להם מהם. הם מדברים מהקישקעס, על דברים שבאמת בוערים בהם, וזה הופך אותם אוטומטית למרואיינים טובים יותר ואת התוכנית למעניינת יותר".

אתם מצליחים להתעצבן באמת?

"אני לא מתעצבן על בסיס יומי. אבל יש סיפורים שאתה לוקח איתך הביתה אחר כך. אנחנו לא מאבדים את עשתונותינו ודופקים על השולחן. אבל כאשר אתה רואה אדם שעובר מסכת ייסורים... למשל חברת הביטוח 'כלל', שהולכת ומבססת את מעמדה – אני צריך להיזהר כאן בלשוני – כחברה שפשוט מתעמרת בלקוחותיה, שהם לעתים קרובות האנשים הכי חלשים בחברה, זקנים, חולי אלצהיימר, וחברת 'כלל' עושה הכל כדי להוציא אותם כשירים לחלוטין. אז כשזה קורה בשידור חי ואתה מקבל איזו תגובה לקונית שאומרת 'לא מצאנו כי האיש ראוי לקבל קיצבה', זה באמת מרתיח את הדם".

אבל למה בעצם אכפת ל"כלל" אם תעשה עליהם אייטם שלילי?

"'כלל' זאת לא דוגמה מובהקת כי אין מוביליות כל כך גדולה בין חברות הביטוח, אבל במקרה של 'סלקום' נניח, כשכל כך קל לעבור לחברת סלולר אחרת, וכשיש עליהם כל כך הרבה אייטמים שליליים ברדיו – למה שלא תעבור לחברה אחרת? אז הם נענים די במהירות וביעילות".

אולי גם יותר קל לחברות הסלולר לפתור את הבעיות שאתם מעלים.

"נכון. כי כשאתה שואל את משרד החינוך למה אין הסעה לילדים לבית הספר, אולי יותר קשה לפתור את הבעיה במהירות, ולחברת סלולר קל יותר להחזיר 500 שקלים שנגבו באופן לא תקין".

מה אתה בעצם יודע על המאזינים שלכם?

"אני יודע שלרוב הם נוהגים. או, בחלק מהמקרים, שהם אנשים שלא נוהגים בכלל – כלומר אנשים מבוגרים שיושבים בבית ושומעים המון רדיו. כשאתה משדר ברדיו ברור לך שאתה לא הדבר שהכי מעניין את המאזינים שלך, ושברוב המקרים הם עסוקים במשהו אחר".

והפייסבוק. אתם משתמשים בו כדי להביא אייטמים, נכון? מה אתה יודע על המאזינים שלכם מהתגובות בפייסבוק?

"זה נושא שנמצא עוד בפיתוח. מגיעים אייטמים טובים מפייסבוק, אבל פייסבוק הוא גם מין אשליה. קיבלנו בערך 4,500 לייקים עד כה, אבל אתה לא באמת יודע כמה מאזינים מייצגים 4,500 לייקים. מגיעות הרבה תגובות טובות מפייסבוק, והרבה לייקים, ואתה משלה את עצמך שזה אומר משהו. אנחנו מתרגשים מזה, כי זה כאילו אומר שמישהו שמע את התוכנית. אני יודע שאנחנו צריכים להיות שם, ברשתות החברתיות, אז אנחנו שם. אבל רוב הסיפורים עדיין מגיעים דרך המייל.


מדי יום מגיעות לתיבת הדואר האלקטרוני של התוכנית, מספר ליברמן, כמאה פניות לטיפול. כיצד מתמודדים עם כמות כזו של חומרים? "אנחנו קוראים את כל הפניות, שזה לא מובן מאליו. אבל אנחנו לא חוזרים לכל מי שפונה אלינו", מתאר ליברמן את עבודת המערכת, "אנחנו לא יכולים לחזור לכולם. לכן גם יש לפעמים המון זעם כלפינו, שיוצא בעיקר בפייסבוק, מצד אנשים שמתייחסים אלינו כאל גוף שאמור לתת שירות לאזרח. אומרים לנו 'אתם, שאתם מבקרים אחרים, דווקא אתם לא חוזרים אלינו?', אבל באמת, אנחנו עובדים עם מערכת של שלושה חיילים, שעובדים יומם ולילה, ואנחנו לא יכולים לחזור לכולם. אנחנו חוזרים למקרים המעניינים ביותר".

"מעניינים" מבחינת רייטינג?

"ממש לא. אנחנו עוסקים במקרים שנדמה לנו שצריכים לעניין אותך כאזרח, שנוגעים לכמה שיותר אנשים. ויש גם את האייטמים של סוף התוכנית. האייטם שעשינו עם בני בשן למשל, שסלקום חייבו אותו 900 שקלים על שיחות לטג'יקיסטן. התקשרנו לכל מיני מספרים בטגי'קיסטן ושאלנו אותם 'הלו, דו יו נו בני בשן פרום איזראל?' והיה מאוד מצחיק. אבל שמונים אחוז מהתוכנית זה נושאים רציניים וחשובים באמת".

למה יש כל כך מעט תוכניות כמו "יהיה בסדר"? ומדוע בטלוויזיה אין בכלל תוכניות מהסוג הזה?

"אורלי וגיא ניסו לעשות את 'המשמר האזרחי' בטלוויזיה. נראה שהפורמט לא הסתדר, והיום הם ממשיכים את הפעילות החברתית שלהם בתוכנית הבוקר של ערוץ 10, אם כי באופן שונה. הם עושים טוק שואו מאוד אזרחי ועם אג'נדה, אבל זה שונה מ'יהיה בסדר'. מאחר שאני לא איש טלוויזיה, אני לא באמת יודע. אני יכול לומר למה ברדיו לא עושים דברים כאלה - מאותה סיבה שברדיו פותחים תוכניות בוקר עם הנושא המדיני, גם כשאין שום דבר חשוב שקורה בתחום הזה. קוראים לזה קיבעון. אני זוכר ביקור של נתניהו באיטליה, שהלך לפגוש את ברלוסקוני בזמן שבארץ היתה שביתת סטודנטים. מהדורות החדשות נפתחו בסיקור של נחיתת ראש הממשלה באיטליה, ורק בסוף המהדורה הגיעו לשביתת הסטודנטים. למה? כי נושאים חברתיים עדיין נתפסים כנושאי נישה, אפילו אחרי המחאה החברתית והמהפכה של 'דה מרקר'. זאת תפיסה מיושנת שאומרת שכל מה שהוא לא ג'ון קרי הוא נישה".

אתה חושב שתוכנית כזאת היתה יכולה להיות משודרת ברדיו מסחרי?

"אני לא בטוח שלתוכנית ברדיו המסחרי יש את המחויבות הציבורית שיש לתחנת רדיו כמו גלי צה"ל, ולכן הם אולי לא מעוניינים להקצות את המשאבים הנחוצים עבור תוכנית כזאת".

אבל גם לכם אין כוח אדם גדול...

"לנו בכל זאת היקצו צוות של שני מגישים ושלושה חיילים, ואני חושב שאפילו זה יותר מהמשאבים שיש ברדיו המסחרי. אבל אני לא באמת יודע. עובדה היא שאין כרגע משהו כזה ברדיו מסחרי".

גם בטלוויזיה אין. ואצלכם זה עובד יותר טוב אפילו מבחינת האפקט הרגשי על הצופה בהשוואה לכתבות תחקיר חדשותיות בטלוויזיה.

"אצלנו אנחנו מדברים עם האנשים עצמם, אנחנו לא גוזרים מהם סינקים, אלא נותנים להם לדבר. יש גם משהו במדיום הרדיופוני שמאפשר משהו שהטלוויזיה לא מאפשרת. הכל נורא מיידי ברדיו. אז אם אני רוצה להפתיע מישהו כדי לקבל ממנו תגובה בשידור, הרבה יותר קל לי. בטלוויזיה זה פחות עובד. מה תראה על המסך כשהבן אדם לא עונה? ברדיו כל מה שיש לי זה שיחת הטלפון. אני לא צריך לספק עוד אלמנטים מיותרים, כי כל מה שצריך זה את הסיפור של האדם והפתרון שלו. לא צריך את התמונה".


ליברמן, כפי
 

d1f2

Active member
המשך

ליברמן, כפי שהוא מעיד על עצמו שוב במהלך השיחה, אינו "איש טלוויזיה". אם היו מציעים לו לעבור מדיום, "הייתי צריך שמישהו יבוא ולשכנע אותי שהפורמט הזה יכול לעבוד בטלוויזיה", הוא אומר. העיתונות הכלכלית, העוסקת בחתכי רוחב של נושאים חברתיים, היא סיפור אחר. "זאת אותה מהפכה", לדבריו, "כאשר אני מדבר על ילד נכה שלא יכול להשיג הסעה לבית הספר, אני מתייחס לזה בתור משל, ואני מקווה שגם המאזינים שלנו מבינים את זה, שצריך להקצות יותר תקציבים ויותר משאבים לנושאים האלה.

"אנחנו רוצים להתעסק בתופעות שקורות בחברה, לא סתם במישהו עם בעיה מעניינת. אנחנו רוצים שהמאזין יגיד, 'גם אני מתעסק באותם דברים'. אנחנו רוצים לעסוק בנושאים מהחיים. בחינוך, בריאות, פנסיה. התוכנית הזאת עוסקת בחרדות של האנשים שחיים כאן. בגלל זה אני רוצה שכשאתה מגיע לסוּפּר ומחנה את האוטו, אתה תחכה עד שהאייטם ייגמר ולא תצא מהאוטו מיד. זאת המחמאה הכי גדולה בשבילנו".

זה חלק מהעניין שאתם מצליחים ליצור, שיש אצלכם שורה תחתונה, שאתם מספרים סיפורים עם התחלה, אמצע וסוף.

"תמיד יהיה סוף. תמיד. אנחנו באים לפתור בעיות, והמאזין יודע שבסוף אנחנו נעשה איזו פעולה אקטיבית כדי לפתור את הבעיה".

איך אתה מעריך את אחוזי ההצלחה שלכם?

"יש הרבה סיפורים שנפתרים עוד לפני שעלינו לשידור, כי החברה לא רוצה לצאת רע בתכנית, אז היא פותרת את הבעיה מיידית. במקרים אחרים החברה לא רוצה לפתור את הבעיה, ואז זה יהיה במעקב".

תמיד יהיה מעקב?

"כן. לפעמים אנחנו עושים מעקב בדִילֵיי של שנתיים. שוב, יש לנו צוות קטן מאוד, אז היכולת שלנו לחזור לכל המקרים היא בעייתית, אבל לפעמים אנחנו חוזרים גם למקרים שלא פתרנו ומנסים לראות אם בכל זאת אפשר לתקן את הבעיה בצורה אחרת".

בסופו של דבר אתה יותר מסופק מהצלחת התוכנית, או יותר מתוסכל מכך שיש כל כך הרבה בעיות?

"אני בהחלט מסופק. אני גם יודע מה הכוח שלי. היום מגיעים אלינו עם פניות אנשים שאומרים 'רציתי לפנות אליכם עם איזו בעיה אז אמרתי ל'הוט' שאני אתקשר אליכם והם נבהלו ופתרו אותה'. אם היינו עושים תוכנית שבסופה אנחנו לא פותרים שום דבר, זה היה בעינינו כישלון כפול – גם מבחינת הכישלון בפתרון הבעיה וגם מבחינת הכישלון הרדיופוני".

המתח בין הטיפול בבעיות פרטיות לבין הרצון להצביע על כשלים מבניים, נמצא כל העת ברקע העבודה על התוכנית. "מבחינת מטרת התוכנית. אנחנו לא עוסקים ב'הצפת הנושא', אנחנו רוצים לפתור בעיות, וזאת המטרה שלנו, להזיז משהו ברמת המציאות, גם אם זה רק ברמת המיקרו", אומר ליברמן, "ובכל זאת, תמיד מסתכלים גם על המאקרו, על הקשר בין המקרה הפרטי לבין החשיבות של הסיפור הנקודתי לכלל הציבור".

רוב המקרים נפתרים?

"אני חושב שכן. אנחנו גם מראש ניגשים לדברים שאנחנו חושבים שיש סיכוי לשנות. אם מישהו יפנה אלינו כי לפיד רוצה לקצץ את קצבאות הילדים – זה לא משהו שנוכל לשנות, וזה גם לא המנדט שלנו. אנחנו גם לא תוכנית של ראש בקיר. יש גבול לכמה אפשר לעסוק בנושאים שאנחנו לא יכולים להשפיע עליהם. זאת לא המטרה שלנו".

"ברור שאנחנו בתחנת רדיו ציבורית ולכן טבעי שתהיה לנו מחויבות לאזרחים שאין ל'רדיו 99', ל'ידיעות אחרונות' או לערוץ 10, אבל אני לא מוכן שיתייחסו אלינו כאל אחד ממוסדות הרווחה של ישראל", מוסיף ליברמן, "זו תוכנית רדיו ואין לנו יומרה לפתור את כל הבעיות הפרטניות של אזרחי ישראל. יש לי תוכנית שמנסה להגיד משהו, עם אג'נדה חברתית וסביבתית. שיאיר לפיד יחשוב איך לפתור בסופו של דבר את כל הבעיות".

אתה לא דואג שלא תישאר לך עבודה מתישהו? שלא יהיו יותר בעיות לעסוק בהן?

"בחייך, ראית את חוק ההסדרים?".

http://www.the7eye.org.il/73561
 

olli3

New member
מנהל
באיזה רדיו דרום? שניהם?

יודע משהו מעבר למה שמופיע בכתבה?
 
משתתף בצערה של שני נחשוני

שכנפיה מקוצצות כל הזמן, וחבל. יש מספיק אקטואליה ברשתות מתחרות, ותכנית המוזיקה הקלילה שלה היא האופציה החביבה עלי נכון להיום בשעות אחה"צ. חבל.
 

radiofm123

New member
ב88FM כל הזמן יש מוזיקה מעולה

1.חוץ מהשעות 20:00 עד 22:00 ששם זה כבר לזקנים ממש
וזה כיף להאזין בשעות הללו אבל לא כמו בשעות אלטרנטיבות רגילות

2. התוכנית כנראה תיהיה ברדיו דרום 101.5
בגלל שיש מבזק חצי שעה ב17:30 וברדיו דרום 95.8 עוד לא ברור
יכול להיות שזה באופן כללי בשתי הרשתות הדרומיות
 
חבל שרדיו תל אביב לא ממש מוצא את עצמו

השינויים התכופים מדי בהנהלת הרדיו בשנים האחרונות עושים את שלהם, כשכל מנהל שמגיע לוקח את התחנה לכיוון שלו והתוצאה היא שבסופו של יום התחנה מאבדת כיוון. לא ברור לי מה קהל היעד של התחנה או מה הסגנון שהיא רוצה לשדר. חבל.
 

chepia

New member
צודק בהחלט

התחנה עברה כל כך הרבה שינויים שגם הקומץ מאזינים שהיו לה ברחו כבר לתחנות אחרות.
אני אישית מזמן הפסקתי להאזין לה ..
 

אייל וולקוביץ

New member
מנהל
חדשות הרדיו השבוע


הנה ריכוז ידיעות הרדיו מהשבוע האחרון,
תודה לd1f2 על הסיוע וסופש מעולה לכולם.
 
למעלה