קרב הממזרים - הפרק הגדול, פרק 9 עונה 6

[דיוגנס מסינופה]

קרב הממזרים - הפרק הגדול, פרק 9 עונה 6

כי 69 וממזרים בהחלט הולך ביחד.

הבמה שלכם!

 

[AlonPe]

איך להסביר את זה?....

אם גברברי ווסטרוז היו מקפידים על "שישים ותשע",
לא היו ממזרים בשבע הממלכות!

סתם,
מתחרפן מסקרנות,
אבל כנראה שלא אגיע לזה הערב

 

[Rodrik Harlaw]

פרק 9

היו חלקים מעולים, אבל D&D לא שכחו מי הם ודאגו לשלב גם קטעים מאוד מטופשים, כשאחד מהם ממש סותר אירוע מפרק קודם.


מירין.
למה המאסטרים היו כאלה זחוחים? אם זה בגלל שהם לא ידעו שיש לדאני שליטה על הדרקונים (או לכל הפחות רק על דרוגון) הייתי מצפה מהכותבים לשלב את האינפורמציה הזו במשא ומתן ("אין לך שליטה על הדרקונים שלך. אנחנו קובעים את התנאים בלה בלה בלה"). ללא זה, הרציונל שלהם חסר. מצד שני, אם הם לא הבינו מה הפוטנציאל של הדרקונים הם יריבים טפשים מדי ולא כאלו שאנחנו צריכים להתלהב מכך שדאני מתגברת עליהם. אולי בגלל זה לא הרגשתי כלום בסצינה הזו.

נראה שבלי ששמנו לב דאני למדה לזמן את דרוגון בכח המחשבה בלי שהיא תהיה בסכנה מיידית. מוזר. גם זה ש-2 הדרקונים הנוספים פתאום ידעו להגיע בזמן ובמקום הנכון לא הרגיש אורגני.

בני ההרפיה הרגו פשוטי עם מחוץ לחומות העיר? מה היה להם לעשות שם כשאפקטיבית יש מצור על העיר? וואלה, לא הצלחתי לזהות מה האטרקציה שמשכה אותם לשם. אין שם כלום חוץ מעמודים ולא נראה שפשוטי העם לבושים למסע כדי לברוח מהעיר. מזל שדאני הוסיפה לשורותיה את החלאסאר; אחרת, מי היה מטפל בכל העשרות הבודדות של בני ההרפיה. ההסתערות הכי אוברקיל בהיסטוריה של הטלוויזיה.

הסצינה עם תיאון ויארה הייתה מוזרה גם כן. יותר קבוצת תמיכה של ילדים לאבות מחורבנים מאשר משא ומתן סביר. טיריון מעלה את הבעייתיות בהענקת עצמאות לבני הברזל ואחרי עשר שניות שהוקדשו לכך זה טואטא הלאה בגלל ההבדל בין "בקשה" ל"דרישה", כאילו שזה לא יעורר בעיות בממלכה כאשר דאני תכבוש אותה. בכלל לא מובן איך טיריון נותן לדאני להתפשר כל-כך מהר - יש לה את אופציית יורון, ולכן היא בעמדת מיקוח עדיפה.

עוד דבר מטופש - יארה מתפלאת מכך שהמלכה הפוטנציאלית של הממלכה השכנה לא מעוניינת שבני הברזל ימשיכו עם הפיראטיות. מי יודע, אולי כשאריה תגלה את היבשת ממערב לווסטרוז דאני תתיר לבני הברזל לבזוז אותה.


מחוץ לוינטרפל.
הסצינות הראשונות היו מעולות: המשא ומתן לפני הקרב כדי לעשות היכרות בין ראמזי לג'ון וכדי להוסיף משקל לכל הסצינות האחרות ביניהם; מועצת הקרב והאבחנה של סאנסה מההיכרות הארוכה עם ראמזי וחוסר הידע שלה בתורת הקרב שמוביל לכך שהיא לא יכולה לתרגם את האבחנה לטקטיקה שבה ראמזי יבחר; השאלות הקיומיות שצצות כאשר הקמה לתחייה היא אופציה בסצינה בין ג'ון למליסנדרה; פאק, אפילו הסצינה בין דאבוס לטורמונד הרגישה במקום - היא נתנה תובנה לליבותיהם של הלוחמים לפני הקרב.

הסצינה שאחריהן, לעומת זאת, הייתה מטופשת מדי ובסתירה לפרק 9 בעונה הקודמת: כשסטאניס נתקע בשלג זה היה במרחק גדול מוינטרפל ובגלל זה הוא הרגיש חסר אונים והקריב את שירין. המחנה של ג'ון, לעומת זאת, נמצא ממש בסמוך לוינטרפל. איך דאבוס, שאינו רכוב על סוס, מצליח לגמוע את המרחק הזה ולחזור? איך נותר משהו מהמדורה אחרי כל כך הרבה זמן? איך המדורה לא נקברה בשלגים שירדו מאז? איך זה שהקישוט שהוא מצא במדורה לא נשרף? איך הוא מגיע בדיוק למדורה הזו (הרי, במחנה הקופא של סטאניס אמורות היו להיות הרבה יותר ממדורה בודדת)?

אומנם התוכנית של ראמזי בוימה בצורה נפלאה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שאחרי 6 עונות וחזרה לחיים לא נראה שג'ון עשה איזושהי התקדמות. אני יודע שהוליווד אוהבת את הגיבורים שלה רגשנים ולא מחושבים, אבל בלתי-אפשרי להסכים עם ההצגה ההירואית של המעשים שלו. אולי זה בסדר שהוא מוכן להרוג את עצמו, אבל יש לו אחריות לאנשיו לפני שיש לו אחריות לריקון החי ובטח לפני ריקון המת. כל-כך הרבה מאנשיו מתו לחינם בגלל ההסתערות שלו ואני די בטוח שבסדרה לא יתייחסו לזה. גם לאחר שהמומנטום בקרב השתנה הוא פשוט רץ, ללא דאגה, ישירות לחומות וינטרפל, המאוישות בקשתים. יכול להיות שכשהוא אמר למליסנדרה לא להחזיר אותו לחיים הוא השתמש בפסיכולוגיה הפוכה?

בקרב עצמו היו הרבה חלקים מהנים לצפייה, אבל מעט מדי אמינות. איך, לעזאזל, ג'ון נכנס ראשון לדבוקה (ועוד רגלית) ומצליח לסיים את הקרב בלי שריטת ראש חץ אחת? מאז שהוא חזר לחיים הוא פועל מחוץ לגבולות הסטטיסטיקה?

סיום הקרב היה צפוי. מסתבר שאצבעון הצליח להכניס את כל הצבא לטלפורטר שלו. אני מהמר שלא יטרחו לספר לנו בפרקים הבאים איך הם חצו את חפיר קיילין או באיזו דרך אחרת הם הגיעו.

 

[לא רוצים]

הם חנו במחנה של סטניס

אמרו את זה בפרק הקודם

 

[Rodrik Harlaw]

שקלתי את האופציה

שהם נמצאים באותו מחנה לפני שכתבתי את ההודעה, אבל גם זה הביא לסתירה: אם הם נמצאים במחנה של סטאניס, זה אומר שהוא היה קרוב מאוד לוינטרפל, ולכן לא הייתה סיבה להקריב את שירין.

 

[winner999]

הזוי לחלוטין

הקרב היה הזוי לחלוטין, להתחיל מזה שבקרב של סטאניס הכל היה מכוסה בשלג שבאורח פלא נעלם עז הקרב הזה...
חשבתי שסנו יודע לפקד על כוחות - לפחות הוא היה מפקד משמר הלילה..., מסתבר כנראה שרמזי היה חכם ממנו וגרם לו לשכוח הכל ולחשוב רק על אחיו...
הטבח שבא בהמשך נראה גם הוא הזוי ולא אמין.
העיקר שבסוף סנסה זרקה את רמזי לכלבים

מעניין מה עוד מתכננים לנו לפרק האחרון...

 

[CallMeCavanaugh]

בשבוע האחרון

שמעתי לא מעט אנשים אומרים שהעונה עד כה הייתה גרועה אבל מקווים שפרק 9 יפצה על זה. אז לא - מבחינה עלילתית הפרק הוא המשך ישיר של העונה - גרוע.
&nbsp
מבחינת רמת האקשן הוא באמת היה נהדר, למרות שלא ברמה של הארדהום לדעתי.

 

[כריכרכה2]

נראה שסאנסה הפכה לשילוב של רמזי ואצבעון

ממש רגע לפני הכותרות כשסאנסה עוזבת את רמזי והכלבים שלו אפשר לראות על הפנים שלה חיוך קטנטן מה שמשקף את דבריו שהוא אכן ימשיך לחיות בתוכה.
&nbsp
גם במהלך הקרב בעצם האסטרטגיה של רמזי הייתה לנצל את העדיפות המספרית שלו ולהקריב את חיל החלוץ לקשתים שלו, ואז כשפתאום מגיעים אבירי הבקעה הוא מסתכל על סאנסה ומבין שהיא עשתה בדיוק כמוהו, היא הקריבה את ג'ון והפראים כדי להחליש את רמזי ורק אז הביאה את הכוחות הרעננים של הבקעה כדי לגמור את כולם.
&nbsp
כמובן שהכל היה טיפשי, עצם העובדה שהיא ביקשה מאצבעון לסייע אבל לא סיפרה על כך לג'ון ולא ביקשה ממנו להמתין היא טיפשית. ואם בדיוק במקרה הכוחות של אצבעון הגיעו בעיצומו של הקרב אז זה צירוף מקרים לא אמין. ואם הם לא הגיעו במקרה וסאנסה איכשהו החזיקה את הכוחות של אצבעון ליד שדה הקרב מבלי שג'ון ידע על כך ואז הכניסה אותם לפעולה ברגע המכריע אז זה גם לא אמין וגם פשוט טיפשי, אף מצביא לא עושה דבר כזה.
&nbsp
ועל ההתנהלות האימפולסיבית של ג'ון אין צורך להרחיב.

 

[חרדון מחאה]

יפה לא חשבתי ככה על סאנסה

והקטע שחיל הפרשים של ראמזי רץ מעבר לג'ון ולא שוקל אפילו לערוף את הראש למנהיג של האויב שלהם.

אמין.

 

[Berethor]

למקרה שלא שמת לב, ג'ון לא בדיוק היה לבד ברגע הזה, גם לו היו

פרשים בצבא, שהסתערו על הפרשים של האויב. זה שג'ון איבד את הסוס בתחילת הקרב היה לטובה, ככה הפרשים שלו הצליחו לסגור את הפער ברגע האחרון(אחרי ההסתערות הלא מחושבת בלשון המעטה של ג'ון). אם לג'ון לא היו פרשים אז הוא היה גומר כמו סטאניס, והסצנה שגו'ן רואה פרשים מסתערים לעברו והמצב נראה אבוד אבל הוא בכל זאת שולף את החרב כדי להמשיך להילחם בגבורה זאת סצנה שדומה לסצנה עם סטאניס, רק שבמקרה של ג'ון זה הסתיים בצורה טובה יותר, וג'ון בעצם סיים את מה שסטאניס התחיל.

 

[הלדיל]

לגבי ב',

רוז בולטון מבצע מהלך דומה בספרים. מקריב חיילים של בתים אחרים ושומר על החיילים שלו מכל משמר. סאנסה, כנראה, החליטה ליישם את התובנות שלה על ג'ון - והיא מסתכלת קדימה על הקרב ביניהם על וינטרפל - ולכן היא נתנה לו לספוג את רוב הנזק. סביר להניח שאחרי שג'ון יירגע, הוא יצטרך לנהל שיחה ארוכה עם סאנסה לגבי האינטרסים המשותפים שלהם.

 

[אילן די]

סנסה נהגה בחוכמה שלא סיפרה לג'ון

סנסה ביקשה מג'ון להמתין אבל ג'ון סירב.. אם היא היתה חושפת את ההצטרפות של צבא הבקעה זה היה הופך לחלק מהתכנית וזה היה מגיע לראמזי. ראמזי לא טיפש, אם הוא היה יודע שהסד"כ שנמצא מולו גדול בהרבה, הוא לא היה מוותר על עמדת ההגנה על ווינטרפל אלא מסתגר שם, ממתין לחורף ונותן לצרים לקפוא. סביר להניח שאז היו מתים הרבה יותר אנשים ורמזי כנראה היה מנצח.
סנסה ביססה את עצמה כמנהיגה ערמומית וקרת רוח לעומת ג'ון ששוב הראה שהוא אימפולסיבי ונכנע לרגשותיו בקלות. אחרי הפרק הזה אין ספק מי צריך להיות מנהיג הצפון.

 

[כריכרכה2]

מי אמר שזה היה מגיע לרמזי?

ואיך בכלל צבא גדול יכול להגיע לווינטרפל בלי שרמזי יידע מזה? ברור שזה מופרך.

 

[אילן די]

איך רמזי ידע את הסד״כ הנוכחי?

ברור שזה היה מגיע אליו.

 

[CallMeCavanaugh]

תצפיתנים

ראמזי תיצפת על הצבא של ג'ון וידע להעריך את גודלו. התצפיתנים שלו גם ראו צבא עצום צועד במשך תקופה ארוכה מחפיר קיילין לכיוון ווינטרפל אבל פשוט שכחו לעדכן אותו.

 

[חרדון מחאה]

אוקי, זה יהיה נקווה קצר (פוסט תלונות)

הפרק התחיל בדאני, ונאומי מוטיבציה מטיריון שעד לפני שבועיים לא ידע דבר וחצי דבר על הפוליטיקה במזח העבדים.

זה המשיך בקפיצה של דאני על האוכף הדמיוני של דרקונה החביב, ואני כל הזמן חושבת או שיש לה מגנט בוזז' (ולדרקון המאולף צ'יפ ממש גדול בדיוק באחד הקשקשים האסטרטגים) או שבדרך נס היא למדה טכניקה לרחף בזמן שכוח הכבידה פועל בדיוק לכיוון הנפילה שלה . ככה שארד מתיאורית השדה המגנטי.

זה המשיך בדיאלוג "זה שאני פמניסטית ולאחי אין ז', לא אומר שאני לא יכולה להיות לסבית" וכמובן הסתיים בזה שקיבלנו סירוס תהומי של כל מסורות האל הטבוע, שבהתחשב בזה שעוסקות ברצח, ביזה ואונס אולי השד לא נורא כל כך.

ובל נשכח את הסצינות מיש מש הנפלאות של החאלאסר של דני שהחליטו להלחם בכל מיני אדונים מרושעים שממש אבל ממש מהווים בעיה לדרך חייהם כאנסים , בוזזים ומוכרי עבדים של אנשי הכבשים (אהא כן , אופס שכחנו. עכשיו יש לנו דרקון).

זה המשיך בסצינת אני דאבוס וכשמי גיליתי שמליס' רצחה את שירין אבל כמו תמיד אני לא אעשה כלום בנוגע לזה רק אשב ואבהה או אומר משפט על כמה סטאניס היה מלך מדהים והדליק אותי כל לילה מחדש עם נאומי המוטיבציה שלו. אהא כן , הזכרתי שאני מאוד נאמן אז גם כשהבן שלי עלה באש זה בסדר?

ואחר כך השיחה עם הבחורצ'יק הג'ינג'י החופשי (שאישית אני מתה עליו וממש חייבים להדגיש כמה הוא זר וטיפשון בכל פעם מחדש מה שלא נכון-אעלק תנועת מלחציים מהצדדים) שבסופה התחשק לי להשלים את דאבוס רק במשפט הזה:
"אז מה אתה עושה כל לילה לפני הקרב?"
(.... אני אתן לראש שלכם להשלים את התשובה שקפצה לי לראש לפני שהוא ענה- יותר הגיוני מהולך והולך מחוץ למחנה ומחרבן מפחד)

טוב והגענו לקרב.
ראינו ראש של זאב ואת סאנסה שומרת על עשתונותיה - ומה אז?
סאנסה באחת מהסצינות האהובות של "אמרתי לך, אני תמיד אומרת אבל אין לי משהו ממשי להוסיף" וכמובן שסלחתי לה על הכל בסוף הפרק, ובכל זאת.

אחר כך סצינת בולטון , "אני כל כך סאדיסט שאני אתן לריקון- הסיכוי הממשי הבטוח להישאר בחיים לברוח לי מהיד" משחרר את ריקון לרוץ לחופשי.
מטופש ? כן , רוץ ריקון רוץ. עדיף שלא תביט לאחור כי אף אחד לא מצפה שהוא הולך לירות בך חץ.

אוקי ,וכמו שלג ירוץ אחריו בדרמה, וכמובן כיאה לסדרה בולטון יפגע בו כשהוא יהיה מרחק של שני קילומטרים ממנו - הישר בלב . והאהאהא , אני כה רשע.
איכשהו שלג שכח שהגופה של אח שלו על הרצפה וזועם רץ בשם כל צבאו (הצולע יש לציין) להחטיף לו מכות. אפילו הכניסו לריקון עוד כמה מכות בדרך.

אגב מה יהיה עם להרוג את כל הסטארקים? יש לי תחושה שאובדנות לא ממומשת רצה להם במשפחה.

אוקי - הגענו לקרב, הבנו שבולטון הוא כלבה פחדנית , ולמרות זאת חוץ מלהרוג את החיילים שלו לפעמים משחק לו הגורל ויש לו תוכניות טובות.
הגענו למצור וגילינו שנקודת התורפה של כל תוכנית טובה היא ענקים-
מסתבר שגם כשהם מנוקבים מחיצים כמו קיפוד יש להם יכולת אחיזה בחיים מצוינת, הם יכולים להמשיך עם חץ בטחול , בעין , במפרק, ברגל ורצוי שלא נזכיר איברים אינטימיים ולהרוג כל מה שזז (אם כי בהתחשב בכוחם האדיר אני תמהה איך לא פרצו את המעגל שעצר אותם).

משם המשכנו לסצינת נמחצים ביחד בכור ההיתוך , כל הצבא של החופשיים נמחץ למעגל מעיק ומסריח של דם וחניתות ארוכות (למה לעזאזל הם לא חשבו לתקוע להם משהו ברגל- מגן לא יעזור לך וגם לא חנית אם אתה לא עומד על שניים) ואז הגיע החלק הכי מרגיז בפרק-

תנועת מצלמה עצבנית , בדומה לפרויקט המחשבה מבלייר שאמור להבהיר לנו כמה הם נלחצו. אחרי חמש דקות ויכולת מופלגת שלי לשלוט בבני מעי (שרצו לקפוץ ולרקד על הריצפה הוכחה שגם סחרחורת ובחילה קורות בלי להיות בחודש ראשון להיריון) זה הסתיים בכמובן! לא ציפיתי לזה

צבא חדש ורענן מגיע.

אוקי הסצינה עם שלג לרמזי מכות היתה טובה, אני מודה. מעבירה את כל הזעם ורגשות השנאה הכלואים שהצטברו בו אבל למה לעזאזל הוא לא הרג אותו?.

ואז הייתה סאנסה, מודה גם החלק הזה היה צפוי (באמת, לא ציפינו שהכלבים המורעבים יסתפקו בפחות מנתח בולטון עסיסי -מידה כנגד מידה)

וכאן...
הדיאלוג היה נחמד, ההפתעה לא וסה"כ הפרק הסתיים בתחושה ש...
לא ברור מה קורה פה.

אגב, שמישהו יסביר לי מה האינטרס של החופשיים להילחם לצד שלג.
בכלל מה האינטרס של האנשים שם להילחם.

מממ היינו מאה אלף איש , עכשיו אחרי רצח עם וטיהור אתני של פסיכים משבעת הממלכות ופסיכים כחולים מתים שהרגו את כל הנשים והילדים שלנו מאוד הגיוני שנצא למלחמת קודש בשביל תת אציל שאנחנו לא מכירים.

על הדרך בולטון , המלכה , הדרורים הדתיים ודני גם עוקבים אחרי ההגיון הזה.
זה נראה כאילו כל כך משעמם להם שאין להם אינטרנט ומחשב שדרך הבידור היחידה שלהם הפכה להיות מלחמה . בחיי.

 

[דיוגנס מסינופה]

בגדול מי שנלחמים לצד ג'ון

עושים את זה כי הוא היחיד שמתייחס ברצינות לאיום של האחרים ומתכוון לאסוף נגדם צבא.

אה, והוא קם מהמתים. אם בעינייך מישהו שמת וקם לתחיה לא הופך אותו למישהו שחייבים לציית לו, כנראה שמישהי שלא נשרפת גם לא ראויה אוטומטית להיות המנהיגה העליונה, נכון? אז זהו, שמיליון דותראקים לא טועים, או משהו כזה.

 

[Uri04]

אישית, אם מישהו שאני מכיר יחזור מהמתים

אני פאקינג אשמור מרחק

 

[חרדון מחאה]

הי. אני הייתי מזמן בורחת משם למירין

או לכל מדינה שרחוקה מספיק מהאחרים וגברת לא נשרפת גם יחד

 

[אילן די]

מליון דותראקים?

היה היה איזה יהודי אחד שקם לתחיה, תבדקי כמה מצייתים לתורתו היום.