סיפורי פוגית
New member
גם אני מסכימה, גם מניסיוני כמטופלת הרגשתי כך.
"אישי בשישי"
- פותח הנושא נטעוסית
- פורסם בתאריך
סיפורי פוגית
New member
אני חייבת לציין שבתור מטופלת כן הרגשתי הבדל
כמטופלת יצא לי לעבור בין כל מיני מטפלים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים (כפסיכותרפיסטים) וראיתי הבדל מהותי בין הפסיכולוגים לעו"סים. הפסיכולוגים, להרגשתי, היו מרוחקים יותר, ועסקו הרבה יותר בעבר הרחוק שלי (ילדות מוקדמת), בעוד שעם העו"סים הרגשתי שהם קרובים אליי יותר מבחינה רגשית, מתעניינים יותר בנושאים שאני בוחרת להביא לטיפול ולא מנסים לכוון אותי לכיוון מסוים, והם גם שיתפו יותר מעולמם האישי, דבר שתרם לי מאוד. לעו"סים היתה נטייה לדבר יותר במהלך הטיפול, בעוד שהפסיכולוגים רוב הזמן שתקו.
כמטופלת יצא לי לעבור בין כל מיני מטפלים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים (כפסיכותרפיסטים) וראיתי הבדל מהותי בין הפסיכולוגים לעו"סים. הפסיכולוגים, להרגשתי, היו מרוחקים יותר, ועסקו הרבה יותר בעבר הרחוק שלי (ילדות מוקדמת), בעוד שעם העו"סים הרגשתי שהם קרובים אליי יותר מבחינה רגשית, מתעניינים יותר בנושאים שאני בוחרת להביא לטיפול ולא מנסים לכוון אותי לכיוון מסוים, והם גם שיתפו יותר מעולמם האישי, דבר שתרם לי מאוד. לעו"סים היתה נטייה לדבר יותר במהלך הטיפול, בעוד שהפסיכולוגים רוב הזמן שתקו.
טל קרויטורו
New member
אני חולקת על הטיעון שההכשרה בפסיכולוגיה
יסודית, מובנית ומעמיקה יותר מע"ס, כולל בכל הקשור לטיפול פרטני. אני מציעה לכל מי שחושב כך לגשת תאכלס לתוכניות הלימודים בע"ס תואר ראשון ושני ובפסיכולוגיה תואר ראשון ושני ולהתרשם לא רק מהדימוי אלא מהלימודים בפועל- מה הם כוללים (בעבר הבאתי לפורום את פירוט הקורסים להשוואה אפשר לעשות חיפוש על פי שם משתמש). מה שמבדיל אותי כמטפלת שמגיעה מע"ס היא שיחידת הניתוח הבסיסית שלי היא אדם-בתוך-סביבה , ולא אינטרה-פסיכית. אני מטפלת מתוך ראיה ביו-פסיכו-סוציאלית. לפעמים השינוי יהיה ברמת אדם, לפעמים ברמת הסביבה, לפעמים בממשק בין האדם לסביבה.
יסודית, מובנית ומעמיקה יותר מע"ס, כולל בכל הקשור לטיפול פרטני. אני מציעה לכל מי שחושב כך לגשת תאכלס לתוכניות הלימודים בע"ס תואר ראשון ושני ובפסיכולוגיה תואר ראשון ושני ולהתרשם לא רק מהדימוי אלא מהלימודים בפועל- מה הם כוללים (בעבר הבאתי לפורום את פירוט הקורסים להשוואה אפשר לעשות חיפוש על פי שם משתמש). מה שמבדיל אותי כמטפלת שמגיעה מע"ס היא שיחידת הניתוח הבסיסית שלי היא אדם-בתוך-סביבה , ולא אינטרה-פסיכית. אני מטפלת מתוך ראיה ביו-פסיכו-סוציאלית. לפעמים השינוי יהיה ברמת אדם, לפעמים ברמת הסביבה, לפעמים בממשק בין האדם לסביבה.
דר עומר לנס
New member
אני חולקת על הטיעון
טל שלום. אני לא רוצה להכנס לדיון פולמוסי. אך חשוב לי להגיב לדברייך. לי טוב עם זהותי כעו"ס שמלמד, עוסק ומדריך צוותים טיפוליים וסוציאלים המטפלים באוכלוסיות שונות. אני מרגיש היום שהדיון הזה איננו רלוונטי לגבי כי מצאתי את מקומי ואני חי איתו בנוח ובשלום. 6 שנים למדתי לצד פסיכולוגים קלינים ו-6 שנים לצד עו"סים. כיום אני פוגש הרבה מאוד עו"סים בתחנות שאני מדריך ובהכשרות והשתלמויות שאני מעביר. אני חושב שכדי שפרופסיה (אגב, כמו כל אדם) תוכל לגדול היא צריכהה להכיר ביחודיותה ובחולשותיה. לי אין ספק שעו"סים בעלי הכשרה הרבה הרבה פחות יסודית בפסיכותרפיה מפסיכולוגים קלינים. אין לי גם בעיה לומר זאת כי אני חש שיש ידע אחר שלימודי העו"ס מספקים- ידע רוחבי יותר. ומי שרוצה כמוני להשלים את הידע הקליני יכול בעבודה קשה, זמן, כסף והרבה מאמץ לרכוש ידע ומיומנויות אלו. בתור אדם שיושב בסגלי הוראה בב"א ובמ"א אין לי ספק שהאורינטציה בבתי הספר לעו"ס היא הרבה פחות דינמית (למעט בבר אילן שם נתקלתי ברוח שונה) ואפילו פגשתי עוינות והתנגדות מתוך בורות לידע זה. לכן אני חייב לציין שאני חולק עליך לגבי טענתך שהידע הניתן הנו דומה ליחדע שנתן למי שלומד פסיכולוגיה קלינית.
טל שלום. אני לא רוצה להכנס לדיון פולמוסי. אך חשוב לי להגיב לדברייך. לי טוב עם זהותי כעו"ס שמלמד, עוסק ומדריך צוותים טיפוליים וסוציאלים המטפלים באוכלוסיות שונות. אני מרגיש היום שהדיון הזה איננו רלוונטי לגבי כי מצאתי את מקומי ואני חי איתו בנוח ובשלום. 6 שנים למדתי לצד פסיכולוגים קלינים ו-6 שנים לצד עו"סים. כיום אני פוגש הרבה מאוד עו"סים בתחנות שאני מדריך ובהכשרות והשתלמויות שאני מעביר. אני חושב שכדי שפרופסיה (אגב, כמו כל אדם) תוכל לגדול היא צריכהה להכיר ביחודיותה ובחולשותיה. לי אין ספק שעו"סים בעלי הכשרה הרבה הרבה פחות יסודית בפסיכותרפיה מפסיכולוגים קלינים. אין לי גם בעיה לומר זאת כי אני חש שיש ידע אחר שלימודי העו"ס מספקים- ידע רוחבי יותר. ומי שרוצה כמוני להשלים את הידע הקליני יכול בעבודה קשה, זמן, כסף והרבה מאמץ לרכוש ידע ומיומנויות אלו. בתור אדם שיושב בסגלי הוראה בב"א ובמ"א אין לי ספק שהאורינטציה בבתי הספר לעו"ס היא הרבה פחות דינמית (למעט בבר אילן שם נתקלתי ברוח שונה) ואפילו פגשתי עוינות והתנגדות מתוך בורות לידע זה. לכן אני חייב לציין שאני חולק עליך לגבי טענתך שהידע הניתן הנו דומה ליחדע שנתן למי שלומד פסיכולוגיה קלינית.
טל קרויטורו
New member
לי לעומתך אין ספק שזה לא נכון שעו"סים הם
בעלי הכשרה פחות יסודית בטיפול פרטני מפסיכולוגים קליניים, וזה מסתמך על הכרותי עם שפע עו"סים קליניים ופסיכולוגים קליניים בכנסים, ימי עיון, הכשרות, קולגות וכד'. אני מציעה שבמקום שנסתמך על תחושה אישית ונסיון אישי שכן שלי שונים בתכלית השינוי משלך, נפנה חזרה לידע מבוסס ראיות ולסילבוסים ולתוכניות הלימודים שמכשירות עו"סים ופסיכולוגים. אני מצרפת קישור שמפרט את הקורסים של תואר ראשון ושני בע"ס קלינית ותואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית ואשמח אם תוכל להצביע בפני היכן נלמד אותו ידע עלום שחסר לעובדים סוציאלים. נ.ב. אין קשר הכרחי או 1:1 בין אורינטציה דינמית לפסיכותרפיה, יש אורינטציות שונות בפסיכותרפיה, פחות ידע דינמי ויותר ידע באורינטציות טיפוליות אחרות איננו חסרון בעיני אלא יתרון. ולקישורים - תואר ראשון בע"ס http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1090&MessageId=149953505 תואר שני בע"ס http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1090&MessageId=149954253 תואר ראשון בפסיכולוגיה http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1090&MessageId=149953614 תואר שני בפסיכולוגיה http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1090&MessageId=149953894 ממש אודה לך אם תוכל לרפרף על רשימת הקורסים ולהצביע על הפערים שאתה רואה לטובת הפסיכולוגים, אני עברתי על רשימת הקורסים מספר פעמים וכל פעם ראיתי פערים לטובת העובדים הסוציאלים.
בעלי הכשרה פחות יסודית בטיפול פרטני מפסיכולוגים קליניים, וזה מסתמך על הכרותי עם שפע עו"סים קליניים ופסיכולוגים קליניים בכנסים, ימי עיון, הכשרות, קולגות וכד'. אני מציעה שבמקום שנסתמך על תחושה אישית ונסיון אישי שכן שלי שונים בתכלית השינוי משלך, נפנה חזרה לידע מבוסס ראיות ולסילבוסים ולתוכניות הלימודים שמכשירות עו"סים ופסיכולוגים. אני מצרפת קישור שמפרט את הקורסים של תואר ראשון ושני בע"ס קלינית ותואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית ואשמח אם תוכל להצביע בפני היכן נלמד אותו ידע עלום שחסר לעובדים סוציאלים. נ.ב. אין קשר הכרחי או 1:1 בין אורינטציה דינמית לפסיכותרפיה, יש אורינטציות שונות בפסיכותרפיה, פחות ידע דינמי ויותר ידע באורינטציות טיפוליות אחרות איננו חסרון בעיני אלא יתרון. ולקישורים - תואר ראשון בע"ס http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1090&MessageId=149953505 תואר שני בע"ס http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1090&MessageId=149954253 תואר ראשון בפסיכולוגיה http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1090&MessageId=149953614 תואר שני בפסיכולוגיה http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1090&MessageId=149953894 ממש אודה לך אם תוכל לרפרף על רשימת הקורסים ולהצביע על הפערים שאתה רואה לטובת הפסיכולוגים, אני עברתי על רשימת הקורסים מספר פעמים וכל פעם ראיתי פערים לטובת העובדים הסוציאלים.
לא יודעת לגבי בורות, לא למדתי בארץ, וגם
איני יכולה להעיד עד כמה האוריינטציה היא דינמית או לא בבתי הספר בארץ, אך מי אמר שאוריינטציה פחות דינמית היא פחות טובה ? אולי הפסיכולוגים צריכים להשלים את מה שהעוס"ים לומדים בהכשרתם ...?
סיימתי ב"א בהצטיינות בפסיכולוגיה ובכל זאת בחרתי עבודה סוציאלית קלינית על פני פסיכולוגיה קלינית - ולמדתי במקום שבו זה בפירוש קליני עם אוריינטציה דינמית חזקה) בדיוק בגלל רוחב היריעה של ההתייחסות השונה . בעיני עבודה סוציאלית -קלינית כאשר תהיה - היא תמיד רחבת היקף יותר, מעוגנת יותר במציאות הסביבתית של הפונה ולכן יעילה יותר. תמיד כשיש פולמוסים בעניין, אני נזכרת בשני דברים קצרים , כמעט סלוגנים, אנקדוטיים בעיקרם אך לדעתי משקפים היטב את המעבר שלי מפסיכו' לעס": 1- יש ספר נהדר שכותרתו
איני יכולה להעיד עד כמה האוריינטציה היא דינמית או לא בבתי הספר בארץ, אך מי אמר שאוריינטציה פחות דינמית היא פחות טובה ? אולי הפסיכולוגים צריכים להשלים את מה שהעוס"ים לומדים בהכשרתם ...?
One hundred years of psychotherapy and the world hasn~t gotten any better
(בגוגל מצאתי כותרת קצת שונה -100 שנות פסיכותרפיה והעולם גרוע יותר - אולי שינו את הכותרת אולי זכרוני בוגד בי, אבל הרעיון ברור). 2- ציטוט מפי מרגרט מיד: A small group of thoughtful people could change the world. Indeed, it's the only thing that ever has.
וזה אולי ההבדל בaspiration של שתי הדיסיפלינות ? אני חושבת שעובדים סוציאליםם אכן משנים עולם. וישנו גם המרכיב של הפרסטיז'ה וגם המרכיב הכלכלי - שאי אפשר להתעלם מהם- אל מי יזרמו המטופלים. נכחתי בהרצאה נהדרת של הפסיכואנליטיקאית אריקה פרום בניו יורק לפני שנים - שסיפרה כיצד טיפול פסיכואנליטי מתכווץ ממינימום של 7 שנים לשנה וחצי אם עושים את זה תוך ...היפנוזה. אז מישהו בקהל שאל אותה מדוע, אם כך, לא משתמשים כל הפסיכואנליטיקאים בהיפנוזה כחלק מסל הכלים שלהם והיא ענתה ... "כי מישהו צריך לפרנס אותם". זה כמובן עורר דיון ער והיא עמדה על שלה. לא הבאתי אנקדוטה זאת כדי לומר דבר על הפרנסה של הפסיכולוגים, אלא כי אני חושבת שבאופן מהותי העבודה הסוציאלית שואפת להשתמש בכלים וללמד את המטופל ו/או לעזור לו למצוא את כליו-הוא מחדש בצורה שהיא הרבה יותר מעשית ומעוגנת במציאות חייו (מאשר בפסיכולוגיה) כך שגם ההפנמה וגם היישום הרבה יותר נגישים לו .סיפורי פוגית
New member
היי פניה
אני רואה בחתימה שלך שאת גם מטפלת בעזרת דמיון מודרך. את יכולה לספר על זה קצת? איפה למדת? כמה זמן? אני רציתי ללמוד דמיון מודרך, אך טבעתי בים של קורסים ותוכניות לימוד שונים. אני כבר שנים משתמשת בדמיון מודרך עם עצמי ובקבוצות טיפוליות שאני מנחה, ורציתי ללמוד את זה בצורה יותר מסודרת.
אני רואה בחתימה שלך שאת גם מטפלת בעזרת דמיון מודרך. את יכולה לספר על זה קצת? איפה למדת? כמה זמן? אני רציתי ללמוד דמיון מודרך, אך טבעתי בים של קורסים ותוכניות לימוד שונים. אני כבר שנים משתמשת בדמיון מודרך עם עצמי ובקבוצות טיפוליות שאני מנחה, ורציתי ללמוד את זה בצורה יותר מסודרת.
סיפורי פוגית
New member
אוקיי, סורי....
דר עומר לנס
New member
לא יודעת לגבי בורות, לא למדתי בארץ- תשובה
טל ופניה שלום. אני חש שהדיון הופך להיות יותר ויותר ויכוח (אני מתכוון בעיקר להתכתבות ביני ובין טל) שבמסגרתו כל צד מנסה לשכנע בטעוניו, קצת כמו ויכוח פוליטי. לכן אענה עוד פעם אחד למה שכל אחת ממכן כתבה ובזה אסיים, כי ברור לי שכל צד בטוח בעמדתו ואין לי עניין להתנצח. טל, כמרצה בשלוש אוניברסטאות ושלוש מכללות מי כמוני יודע שקיים פער לעיתים תהומי בין מה שכתוב בסילבוס לבין מה שנלמד בפועל. השאלה הנה לא מה כתוב שילמד אלא מה בסוף היום נלמד. לדעתי מרבית העו"ס מסיימי תואר שני לא מכירים למשל את המאמר "אבל ומלנכוליה", או את המאמר "על נרקסיזם" של פרויד. זה לא ימנע מהם לומר שהם יודעים טוב מהו תהליך האבל ומהו נרקסיזם. כנ"ל לגבי המאמר של בטי ג'וסף- "טרנספרס- הסטואציה הטוטלית וההנחה של בוגרי המ"א שהם יודעים טוב מהו טרנספרנס". לפני שבוע סימתי להעביר השתלמות בת חצי שנה בתחנה בירושלים. אחת העובדות אמרה לי ואני מצטט: "אני מסימת השנה תואר שני עו"ס ב......(אחת האוניברסטאות) ולא למדתי שם את הדברים הכה חשובים שלמדנו יחד כאן, ולא הבנתי את הנושאים.... כמו שהבנתי אותם כאן... לפני 3 חודשים סימתי להעביר השתלמות בתחנה בעפולה, אמרה לי עובדת בדיוק את אותו משפט רק לגבי אוניברסיטה אחרת. יש ידע בסיסי שחסר ופחות נלמד בתארים בעו"ס (אני כותב זאת כהכללה). כמה פעמים כשאמרתי במסגרת כלשהי של עו"ס שאני אלמד על פרויד, או ויניקוט שמעתי אמירה בסגנון: "אבל כבר למדנו פרויד, ויניקוט..." אני למדתי בערך 5 פעמים ויניקוט ותמיד כשיציעו לי ללמוד אותו אשמח כי תמיד אפשר ללמוד, מעוד זווית ועוד התבוננות. הדרכתי לפני שנה את הצוות במכון רקאנטי- מכון לשיקום נפגעי ראש שבו מרבית המטפלים הנם פסיכולוגים שיקומיים. יצאתי בחוית התפעלות- איזה יופי הם ניגשים לעבודה טיפולית, באיזה יסודיות ועומק הם מגיבים למטופל. אני אחרון שבא לעשות אידאליזציה לפרופסיה כזו או אחרת- לא עו"ס ולא פסיכולוגיה קלינית. כל אחת בעלת היתרונות והחסרונות שלה. לטעמי, אצלנו חסר ידע בסיסי. וכאן אני עובר לענות לדבריך פניה- אני לא טוען שהידע האנליטי הוא אקסקלוסיבי או האמת הצרופה. לי כמטופל וכמטפל ידע זה היה מאוד תורם, לזולתי ידע וגישה אחרת יעזור. אבל אני טוען שהבסיס לפסיכותרפיה- שהנה טיפול בעזרת קשר אנושי, הנו הידע האנליטי הבסיסי. פרויד היה ראשון במערב שניסח את ההבנה הבסיסית שקשר אנושי יוצר שינוי נפשי. אני מזכיר לכן שרצו לתלות אותו על דבריו ותפסו את עבודתו כמעשה כשפים. היום אנחנו יודעים זאת גם על בסיס מדעי. אגב פניה, הוא גם הראשון יחד עם שרקו שנתן לגיטמציה לעבודה עם היפנוזה. לפניו זה נחשב טאבו ולא מדעי. .ללא עבודתו אף אסכולה אחרת לא היתה מתקימת ומתאפשרת... לכן, לעניות דעתי, כל מי שעוסק בפסיכותרפיה צריך להכיר ידע זה, ואחר כך להפליג למחוזות ידע המשכי כגון גישה קוגנטיבית או אחרת. אין פשוט יותר מלהביא משפטי מחץ כנגד פסיכואנליזה, אפשר לקרוא את ג'פרי מיסון- "בגנות הפסיכואנליזה", למשל. בעיני זה לשפוך את התינוק עם המים. את לא חיבת לעבוד מתוך גישה זו, אבל את חיבת מוסרית (לדעתי) להכיר את היסודות שלה. אריקה פרום הכירה ידע זה מלפני ומלפנים ולכן יכלה לומר את מה שאמרה. זה מזכיר לי את הבדיחה על היהודי שנתקע על אי בודד וכמשצאו אותו התברר שהוא בנה שני בתי כנסת. אחד בשבילו והשני הנו בית כנסת שרגלו לא תדרוך בו.... המוסר השכל שלי הנו שמדובר בידע בסיסי וחשוב מאין כמוהו לכל מי שעוסק בטיפול נפשי. אחרי שלומדים אותו כבסיס אפשר ללכת לנתיבים שונים. המון הצלחה לשתיכן, ותודה שארחתן אותי בפורום עומר
טל ופניה שלום. אני חש שהדיון הופך להיות יותר ויותר ויכוח (אני מתכוון בעיקר להתכתבות ביני ובין טל) שבמסגרתו כל צד מנסה לשכנע בטעוניו, קצת כמו ויכוח פוליטי. לכן אענה עוד פעם אחד למה שכל אחת ממכן כתבה ובזה אסיים, כי ברור לי שכל צד בטוח בעמדתו ואין לי עניין להתנצח. טל, כמרצה בשלוש אוניברסטאות ושלוש מכללות מי כמוני יודע שקיים פער לעיתים תהומי בין מה שכתוב בסילבוס לבין מה שנלמד בפועל. השאלה הנה לא מה כתוב שילמד אלא מה בסוף היום נלמד. לדעתי מרבית העו"ס מסיימי תואר שני לא מכירים למשל את המאמר "אבל ומלנכוליה", או את המאמר "על נרקסיזם" של פרויד. זה לא ימנע מהם לומר שהם יודעים טוב מהו תהליך האבל ומהו נרקסיזם. כנ"ל לגבי המאמר של בטי ג'וסף- "טרנספרס- הסטואציה הטוטלית וההנחה של בוגרי המ"א שהם יודעים טוב מהו טרנספרנס". לפני שבוע סימתי להעביר השתלמות בת חצי שנה בתחנה בירושלים. אחת העובדות אמרה לי ואני מצטט: "אני מסימת השנה תואר שני עו"ס ב......(אחת האוניברסטאות) ולא למדתי שם את הדברים הכה חשובים שלמדנו יחד כאן, ולא הבנתי את הנושאים.... כמו שהבנתי אותם כאן... לפני 3 חודשים סימתי להעביר השתלמות בתחנה בעפולה, אמרה לי עובדת בדיוק את אותו משפט רק לגבי אוניברסיטה אחרת. יש ידע בסיסי שחסר ופחות נלמד בתארים בעו"ס (אני כותב זאת כהכללה). כמה פעמים כשאמרתי במסגרת כלשהי של עו"ס שאני אלמד על פרויד, או ויניקוט שמעתי אמירה בסגנון: "אבל כבר למדנו פרויד, ויניקוט..." אני למדתי בערך 5 פעמים ויניקוט ותמיד כשיציעו לי ללמוד אותו אשמח כי תמיד אפשר ללמוד, מעוד זווית ועוד התבוננות. הדרכתי לפני שנה את הצוות במכון רקאנטי- מכון לשיקום נפגעי ראש שבו מרבית המטפלים הנם פסיכולוגים שיקומיים. יצאתי בחוית התפעלות- איזה יופי הם ניגשים לעבודה טיפולית, באיזה יסודיות ועומק הם מגיבים למטופל. אני אחרון שבא לעשות אידאליזציה לפרופסיה כזו או אחרת- לא עו"ס ולא פסיכולוגיה קלינית. כל אחת בעלת היתרונות והחסרונות שלה. לטעמי, אצלנו חסר ידע בסיסי. וכאן אני עובר לענות לדבריך פניה- אני לא טוען שהידע האנליטי הוא אקסקלוסיבי או האמת הצרופה. לי כמטופל וכמטפל ידע זה היה מאוד תורם, לזולתי ידע וגישה אחרת יעזור. אבל אני טוען שהבסיס לפסיכותרפיה- שהנה טיפול בעזרת קשר אנושי, הנו הידע האנליטי הבסיסי. פרויד היה ראשון במערב שניסח את ההבנה הבסיסית שקשר אנושי יוצר שינוי נפשי. אני מזכיר לכן שרצו לתלות אותו על דבריו ותפסו את עבודתו כמעשה כשפים. היום אנחנו יודעים זאת גם על בסיס מדעי. אגב פניה, הוא גם הראשון יחד עם שרקו שנתן לגיטמציה לעבודה עם היפנוזה. לפניו זה נחשב טאבו ולא מדעי. .ללא עבודתו אף אסכולה אחרת לא היתה מתקימת ומתאפשרת... לכן, לעניות דעתי, כל מי שעוסק בפסיכותרפיה צריך להכיר ידע זה, ואחר כך להפליג למחוזות ידע המשכי כגון גישה קוגנטיבית או אחרת. אין פשוט יותר מלהביא משפטי מחץ כנגד פסיכואנליזה, אפשר לקרוא את ג'פרי מיסון- "בגנות הפסיכואנליזה", למשל. בעיני זה לשפוך את התינוק עם המים. את לא חיבת לעבוד מתוך גישה זו, אבל את חיבת מוסרית (לדעתי) להכיר את היסודות שלה. אריקה פרום הכירה ידע זה מלפני ומלפנים ולכן יכלה לומר את מה שאמרה. זה מזכיר לי את הבדיחה על היהודי שנתקע על אי בודד וכמשצאו אותו התברר שהוא בנה שני בתי כנסת. אחד בשבילו והשני הנו בית כנסת שרגלו לא תדרוך בו.... המוסר השכל שלי הנו שמדובר בידע בסיסי וחשוב מאין כמוהו לכל מי שעוסק בטיפול נפשי. אחרי שלומדים אותו כבסיס אפשר ללכת לנתיבים שונים. המון הצלחה לשתיכן, ותודה שארחתן אותי בפורום עומר
חג שמח , עומר. מה שכתבת בתשובתך אליי - נכון.
אין בינינו ויכול לגבי דברים אלה. גם איני מנסה לשכנע אף אחד בדעותיי. שרטטתי את דעותיי בלבד. לא אמרתי מעולם שפרויד אינו חשוב (וכן, אני מכירה את ההסטוריה של ההיפנוזה ככלי טיפולי
ופרויד זנח את ההיפנוזה... ואם דיברתי על דמיון מודרך, אז נזכיר גם את פרויד וגם את יונג...), רק שהשיטה הדינמית אינה היחידה היעילה ושלדעתי יש כבר שיטות נוספות שמתאימות יותר ויעילות יותר לטיפול באוכלוסיות ימינו. אני מסכימה איתך לגמרי לגבי "מוסר ההשכל" שלך. מעניינת אותי דעתך לגבי המשך לימודים אחרי תואר שני קליני - בית ספר לפסיכותריה? דוקטוראט? מקווה שאתה עדיין כאן איתנו. חג עצמאות שמח!
אין בינינו ויכול לגבי דברים אלה. גם איני מנסה לשכנע אף אחד בדעותיי. שרטטתי את דעותיי בלבד. לא אמרתי מעולם שפרויד אינו חשוב (וכן, אני מכירה את ההסטוריה של ההיפנוזה ככלי טיפולי
מעניין
איך שאלה על מהות העבודה הסוציאלית הופכת כל כך מהר לכיוון של "למי יש יותר גדול" (וסליחה על הביטוי לא מצאתי אחר) אפשר רגע לשים בצד את ההכשרה? את בתי הספר לפסיכותרפיה? את ההשוואות ולשאול את עצמינו מה קרה לנו בדרך שבחרנו בע"ס אבל פנינו לפסיכולוגה/פסיכואנליזה/EMDR/CBT וכו' בתשובתך ד"ר לנס היה משהו קצת מעציב כשענית שאינך יודע מה ההבדל בינך לבין פסיכולוג, ברור לי שאתה חי בשלום עם זהותך המקצועית ועם הדרך הארוכה ולצידה השגיך הרבים. מישהו דיבר פעם על צדק חברתי?
איך שאלה על מהות העבודה הסוציאלית הופכת כל כך מהר לכיוון של "למי יש יותר גדול" (וסליחה על הביטוי לא מצאתי אחר) אפשר רגע לשים בצד את ההכשרה? את בתי הספר לפסיכותרפיה? את ההשוואות ולשאול את עצמינו מה קרה לנו בדרך שבחרנו בע"ס אבל פנינו לפסיכולוגה/פסיכואנליזה/EMDR/CBT וכו' בתשובתך ד"ר לנס היה משהו קצת מעציב כשענית שאינך יודע מה ההבדל בינך לבין פסיכולוג, ברור לי שאתה חי בשלום עם זהותך המקצועית ועם הדרך הארוכה ולצידה השגיך הרבים. מישהו דיבר פעם על צדק חברתי?
טל קרויטורו
New member
אינני רואה סתירה בין עו"ס לEMDR - נהפוך הוא
כך מה שקרה בדרך זה שהמתקצענו ורכשנו אמצעים יעילים יותר לסיוע. אינני רואה כל סתירה בין סיוע לבין קידום צדק, נהפוך הוא. אני רואה קשר הדוק בין צדק לבין פרופסיות שמתמקדות באדם-בתוך-סביבה.
כך מה שקרה בדרך זה שהמתקצענו ורכשנו אמצעים יעילים יותר לסיוע. אינני רואה כל סתירה בין סיוע לבין קידום צדק, נהפוך הוא. אני רואה קשר הדוק בין צדק לבין פרופסיות שמתמקדות באדם-בתוך-סביבה.
../images/Emo6.gif דווקא אהבתי איך "שמת" את זה...אך
איני חושבת שהשאלה היא "של מי יותר גדול". השאלה היא באמת מהותית. האם פסיכולוגים ועו"סים עושים אותו הדבר כשהם בקליניקה אחד על אחד? לדעתי זה לא אותו דבר, הדגשים שונים מאוד. ועל זה הדיון, עם התרחבויות לכאן ולשם. וכן, בבסיס העבודה הסוציאלית, העבודה שלנו משנה עולם, אני רוצה להאמין שבכיוון הצדק החברתי, אפילו אם זה מתבטא בקטן בעבודת העצמה של המטופל אחד על אחד. חשבי על כך - זה בעצם בכלל לא קטן....
איני חושבת שהשאלה היא "של מי יותר גדול". השאלה היא באמת מהותית. האם פסיכולוגים ועו"סים עושים אותו הדבר כשהם בקליניקה אחד על אחד? לדעתי זה לא אותו דבר, הדגשים שונים מאוד. ועל זה הדיון, עם התרחבויות לכאן ולשם. וכן, בבסיס העבודה הסוציאלית, העבודה שלנו משנה עולם, אני רוצה להאמין שבכיוון הצדק החברתי, אפילו אם זה מתבטא בקטן בעבודת העצמה של המטופל אחד על אחד. חשבי על כך - זה בעצם בכלל לא קטן....
דר עומר לנס
New member
חג שמח , עומר. מה שכתבת בתשובתך אליי - נכון.
פניה שלום. לשאלתך, בה"ס לפסיכותרפיה הנו מסגרת ללימודים קלינים. 7 בתי הספר המוכרים ע"י האיגוד לפסיכותרפיה (חיפה-עו"ס, חיפה-פסיכולוגיה, גהה, תל אביב-בה"ס לרפואה, בר אילן-עו"ס, אנחנו-מכון מגיד-האוניברסיטה העברית, בה"ס של המכון הפסיכואנליטי) הנם בתי ספר דינמים לחלוטין. יש עוד בתי ספר שונים ומגוונים. אני לא הייתי הולך לבית ספר שהוא לא אחד משבעת אלו. לעומת זאת דוקטורט הנה תוכנית לימודים מחקרית שמטרתה יצירת תשתית של איש מחקר וממוקדת בלמידה של כלי מחקר תוך התנסות במחקר. ללימודי דוקטורט כמעט תמיד אין קשר במהות לעבודה קלינית. כלומר שאלו שני כיוונים התפתחותים שונים. בהצלחה. עומר
פניה שלום. לשאלתך, בה"ס לפסיכותרפיה הנו מסגרת ללימודים קלינים. 7 בתי הספר המוכרים ע"י האיגוד לפסיכותרפיה (חיפה-עו"ס, חיפה-פסיכולוגיה, גהה, תל אביב-בה"ס לרפואה, בר אילן-עו"ס, אנחנו-מכון מגיד-האוניברסיטה העברית, בה"ס של המכון הפסיכואנליטי) הנם בתי ספר דינמים לחלוטין. יש עוד בתי ספר שונים ומגוונים. אני לא הייתי הולך לבית ספר שהוא לא אחד משבעת אלו. לעומת זאת דוקטורט הנה תוכנית לימודים מחקרית שמטרתה יצירת תשתית של איש מחקר וממוקדת בלמידה של כלי מחקר תוך התנסות במחקר. ללימודי דוקטורט כמעט תמיד אין קשר במהות לעבודה קלינית. כלומר שאלו שני כיוונים התפתחותים שונים. בהצלחה. עומר
טל קרויטורו
New member
בהקשר זה הייתי רוצה להזכיר שיש עוד שיטות
בעולם מכירים בשפע שיטות פסיכותרפיה, חלקן פותחו במחצית השניה של המאה העשרים, וחלקן מלוות לא רק בכתבים תיאורטיים אלא בשפע מחקרים שווידאו את האפקטיביות שלהן. אנא אל תקחו כברירת מחדל את הפסיכותרפיה הדינמית - יש שיטות טובות ומצוינות לפסיכותרפיות אחרות. אנא שקלו בחיוב ללמוד במקומות שונים ומגוונים. אני למשל לא הייתי הולכת לבית ספר דינמי, הלכתי ללמוד פסיכותרפיה בשיטה אחרת - וזה היה הדבר הטוב ביותר שעשיתי מעודי עבורי ועבור מטופליי - לשמוע אדם שהיה 15 שנים בטיפול דינמי עם 3-4 מטפלים שונים עם תועלת זעומה והיה על סף איבוד התקווה נשמע הרבה יותר מאושש אחרי מספר *שבועות* בטיפול רלוונטי - מעטים הדברים המספקים יותר. בנוגע לשני סוגי התפתחות שונים - הקהל מעריך ד"ר יותר ממי שאינם ד"ר, ולעומת זאת אינו יודע להעריך את ההבדלים בין תוכניות הפסיכותרפיה השונות. אם את רוצה יותר יוקרה בעיני הציבור - ד"ר, אם את רוצה לעבוד עם קופות חולים - בית ספר לפסיכותרפיה. לדעתי עבור מטופלייך ומבחינת פרנסה עדיף ללמוד פסיכותרפיה שאיננה דינמית (לוגותרפיה, EMDR, CBT, SE) ואם יש רצון בהפניות אז להשתלב במכון.
בעולם מכירים בשפע שיטות פסיכותרפיה, חלקן פותחו במחצית השניה של המאה העשרים, וחלקן מלוות לא רק בכתבים תיאורטיים אלא בשפע מחקרים שווידאו את האפקטיביות שלהן. אנא אל תקחו כברירת מחדל את הפסיכותרפיה הדינמית - יש שיטות טובות ומצוינות לפסיכותרפיות אחרות. אנא שקלו בחיוב ללמוד במקומות שונים ומגוונים. אני למשל לא הייתי הולכת לבית ספר דינמי, הלכתי ללמוד פסיכותרפיה בשיטה אחרת - וזה היה הדבר הטוב ביותר שעשיתי מעודי עבורי ועבור מטופליי - לשמוע אדם שהיה 15 שנים בטיפול דינמי עם 3-4 מטפלים שונים עם תועלת זעומה והיה על סף איבוד התקווה נשמע הרבה יותר מאושש אחרי מספר *שבועות* בטיפול רלוונטי - מעטים הדברים המספקים יותר. בנוגע לשני סוגי התפתחות שונים - הקהל מעריך ד"ר יותר ממי שאינם ד"ר, ולעומת זאת אינו יודע להעריך את ההבדלים בין תוכניות הפסיכותרפיה השונות. אם את רוצה יותר יוקרה בעיני הציבור - ד"ר, אם את רוצה לעבוד עם קופות חולים - בית ספר לפסיכותרפיה. לדעתי עבור מטופלייך ומבחינת פרנסה עדיף ללמוד פסיכותרפיה שאיננה דינמית (לוגותרפיה, EMDR, CBT, SE) ואם יש רצון בהפניות אז להשתלב במכון.
טל קרויטורו
New member
הי עומר,
אני לא מאמינה בגישה הדינמית, לא מטפלת בגישה הדינמית, לא הייתי מעונינת להיות מטופלת בגישה הדינמית, וכמו רבים אחרים עוזרת לעיתים תכופות לאנשים בטראומת אבל בלי להכיר את המאמר 'אבל ומלנכוליה'. כשאני פוגשת אנשים בקושי מתפקדים לאחר אבל שלפני שהגיעו אלי היו מס' חודשים בטיפול אצל פסיכולוג והפסיכולוג אפילו לא בדק איתם את נושא האכילה והשינה ווידא איתם שהם חזרו לאכול ולישון באופן מוסדר - מדוע למען השם להכיר באופן היפותטי את 'אבל ומלנכוליה' הופך את האדם למטפל טוב יותר באבל מקורס בסיסי של התמודדות בזמן משבר שנלמד בתואר הראשון בע"ס? אני עדין חולקת על דעתך וסבורה שלעזור לאדם אבל להסדיר תפקודי חיים בסיסיים (כמו שעו"סים עושים על ימין ועל שמאל) חשוב יותר ממאמר תיאורטי שכתב פרויד גם אם נניח שפסיכולוגים לומדים וזוכרים אותו. אני לא מקבלת את ההשוואה של טיפול דינמי = עומק, לוודא עם אדם שהוא חזר לאכול באופן מוסדר ולקשר אותו למקורות תמיכה בסביבתו = שטחיות. מהרגע שלא מוכנים לקבל את ההשוואה של עומק=דינמי ודינמי=עומק (ואני איני מאמינה בכך ולא ממליצה לאחרים להאמין בכך) אפשר לראות מדוע אני סבורה כמו שכתבה פניה שבשביל טיפול רלוונטי בבני אדם פסיכולוגים מטפלים צריכים להשלים את הידע שלומדים העו"סים ולא ההפך.
אני לא מאמינה בגישה הדינמית, לא מטפלת בגישה הדינמית, לא הייתי מעונינת להיות מטופלת בגישה הדינמית, וכמו רבים אחרים עוזרת לעיתים תכופות לאנשים בטראומת אבל בלי להכיר את המאמר 'אבל ומלנכוליה'. כשאני פוגשת אנשים בקושי מתפקדים לאחר אבל שלפני שהגיעו אלי היו מס' חודשים בטיפול אצל פסיכולוג והפסיכולוג אפילו לא בדק איתם את נושא האכילה והשינה ווידא איתם שהם חזרו לאכול ולישון באופן מוסדר - מדוע למען השם להכיר באופן היפותטי את 'אבל ומלנכוליה' הופך את האדם למטפל טוב יותר באבל מקורס בסיסי של התמודדות בזמן משבר שנלמד בתואר הראשון בע"ס? אני עדין חולקת על דעתך וסבורה שלעזור לאדם אבל להסדיר תפקודי חיים בסיסיים (כמו שעו"סים עושים על ימין ועל שמאל) חשוב יותר ממאמר תיאורטי שכתב פרויד גם אם נניח שפסיכולוגים לומדים וזוכרים אותו. אני לא מקבלת את ההשוואה של טיפול דינמי = עומק, לוודא עם אדם שהוא חזר לאכול באופן מוסדר ולקשר אותו למקורות תמיכה בסביבתו = שטחיות. מהרגע שלא מוכנים לקבל את ההשוואה של עומק=דינמי ודינמי=עומק (ואני איני מאמינה בכך ולא ממליצה לאחרים להאמין בכך) אפשר לראות מדוע אני סבורה כמו שכתבה פניה שבשביל טיפול רלוונטי בבני אדם פסיכולוגים מטפלים צריכים להשלים את הידע שלומדים העו"סים ולא ההפך.
טיפול זוגי ומשפחתי
שמעתי שמועה שכדי להעניק טיפול זוגי- אין צורך בתעודה רשמית וכדי להעניק טיפול משפחתי- יש צורך בהסמכה. האם זה נכון? כעוסי"ם אנחנו מטפלים (כבר לאחר תואר ראשון) במסגרת עבודתנו המגוונת בזוגות ובמשפחות. מה משמעותם, אם כן, של לימודי טיפול משפחתי מבחינת האתיקה והחוק? (מלבד הלמידה וההתמקצעות האישית)
שמעתי שמועה שכדי להעניק טיפול זוגי- אין צורך בתעודה רשמית וכדי להעניק טיפול משפחתי- יש צורך בהסמכה. האם זה נכון? כעוסי"ם אנחנו מטפלים (כבר לאחר תואר ראשון) במסגרת עבודתנו המגוונת בזוגות ובמשפחות. מה משמעותם, אם כן, של לימודי טיפול משפחתי מבחינת האתיקה והחוק? (מלבד הלמידה וההתמקצעות האישית)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.