אני כן
שונאת אנשים, אבל בגלל שלא הכרתי אותם זה היה נחמד כי לא נאלצתי לדבר עם אף אחד. הייתה איזו אחת שניסתה לדבר איתי, האמת שהיא לא הייתה נוראית אבל אחרי 5 ד' שיחה מיציתי אותה אז ככה בעדינות קראתי לבוסית שלי ואמרתי לה שהיא חייבת לשמוע את הסיפור הזה שההיא סיפרה לי כי גם לה קרה משהו דומה ואז היא התחילה לדבר עם הבוסית ואני כזה "טוב אני הולכת לראות אם הם צריכים עזרה במטבח" וברחתי משם
למרות שבגלל שאני מאוד אוהבת חגים אני נוטה להיות טיפה יותר חברותית מבדר"כ. במיוחד אם זה חגים אמריקאים עם המשפחה של השותפה שלי. האמת שאיתם זה מרגיש כבר כמו חגים עם המשפחה שלי כי הם מתייחסים אליי כחלק מהמשפחה כבר אז זה ממש כיף.   לגבי המאה אני האמת עושה צפייה ראשונה בלייב אז יש פרסומות, ואז בכל הפסקת פרסומות אני כותבת לי בנקודות מה היה בכל חלק עד היציאה לפרסומות. נקודות כאלה שאני רוצה להתייחס אליהן אח"כ בסיכום. ואז כשמסתיים הפרק אני עוברת על הנקודות ואז צופה בו שוב בפעם השניה בצורה חלקה, בלי פרסומות ובלי עצירות ואז בסוף מוסיפה לי כמה הערות אם היו לי תובנות חדשות. ואם אני לא מבינה משהו אני הולכת לטמבלר/טוויטר, בעיקר כדי לגנוב גיפים שאוכל בעתיד להתעלל במילי איתם, להם תמיד יש תיאוריות מופרכות והאנשים שם הרבה יותר אובססיביים ממני והם ליטרלי עוצרים על כל פריים (frame, לא Prime) כדי לדלות פרטים רנדומליים על צבע הנעלים של הדמויות וכאלה. אז הם משלימים לי את התמונה. ואז בצפייה שלישית אני כותבת יחד עם הפרק אחרי התובנות שלי וגניבת הרעיונות של אנשים בטוויטר
  ותודה, אני גם מקווה שאהנה. בינתיים רק כואב לי כל הגוף מאירגון שלו ואפילו לא התחלנו להעביר דברים