המאה - אין לי הרבה מה לכתוב. אני לא שותפה להתלהבות שלכם (דילן). הוספתי הערות ביניים להודעות שכתבתם על פרק 2. חשבתי לחפש את מה שכתבתם על פרק 1, אבל בינתיים לא בוער לי.   בחצי שעה שנותרה לי אתמול כי כבר הייתי עייפה והתעצלתי לקום מהספה, התחלתי את סופר סטור. התאים לי משהו קליל וקצר יותר. חמוד. בינתיים אין התרשמות עמוקה יותר
שהתחילה בדיון שלם על הבחירות הקולינריות שלך.. פתחתי אז את ההודעות רק כדי לסמן שנקראו אבל לא קראתי. בכל מקרה, כרגע אני לא מספיק מרוכזת כדי לקרוא את השרשור, אבל זה יקרה.
ואני שמח שהתחלת. אני אוהב אותה. היא די בסגנון של המשרד ומחלקת גנים ונוף, רק שעדיף לא להשוות כי היא לא כל כך טובה, אבל עדיין היא צפיה מהנה.   למה לגבי התלהבות כתבת את דילן בסוגריים? אני לא מספיק התלהבתי? גם אני מתלהב. חוץ מזה יש לנו שם ריבים גדולים ואנחנו צריכים שתקחי צד (עדיף את שלי).
בא לי לקרוא להם סופר סטור   טוב לך?   הנה עוד כמה רווחים מיותרים   טוב, זהו הוצאתי את העצבים שלי על הבוקר. לא יודעת למה שמתי רווח. לא חושבת שנתתי לזה איזושהי מחשבה, וככה יצא.   לגבי המאה - גם אתה מתלהב אבל לא מטריד אותי בגיפים מעצבנים של דמויות עוד יותר מעצבנות (ג'וזי
). ולקחתי את הצד שלך. יש גבול לכמה אני יכולה לא להיות נחמדה לדיקטטור שלנו
זאת מיני-סדרה שהיא דרמה תקופתית, אבל עם אספקטים קומיים סאטיריים וגם תחושה מודרנית.   היא מהיוצר של הסרט The Favourite ובהחלט מרגישה ככה - גם מבחינה של הדרמה עם אספקטים קומיים וגם בהגכחה של חצר מלכותית.   העלילה היא על אשת אצולה אירופאית צעירה שמחותנת לקיסר הרוסי ובכך הופכת לקיסרית. (ובהמשך היא תהפוך לקיסרית הידועה Catherine the Great). מגלמים אותם באופן מעולה אל פאנינג וניקולאס הולט.   הסדרה באופן ברור עושה דרמטיזציה לאירועים אמיתיים ולא מכוונת להיות מדויקת היסטורית.