הסדרה הזו מרגיזה, בדומה ל-Into the Night היא נראית כמו גימיק
כלומר, שמישהו בא לנטפליקס עם רעיון איך להפיק סדרה זולה בלי צילומי חוץ ולמכור אותה כסדרת מדע בדיוני מתוחכמת. ב-Into the Night אנחנו סגורים בתוך מטוס, וב-Snowpiercer אנחנו סגורים בתוך רכבת.   אני אוהב את הז'אנר הפוסט-אפוקליפטי, אני אוהב את הז'אנר הבלשי, אני גם אוהב רכבות, ובכל זאת הגימיק הזול מקשה מאוד להיכנס לתוך הסדרה הזו.   כמובן אי אפשר להתעלם מהמסר הפוליטי המגוחך של "מלחמת מעמדות" שמכניסים מהדקה הראשונה לסדרה. החלוקה הזו למעמדות לפי מחלקות ברכבת נראית אינפנטילית לחלוטין וחסרת כל היגיון פנימי.   הבעיה העיקרית בשני הפרקים הראשונים היא שיש הרבה בלגן ואין סיפור טוב או דמות מעניינת להזדהות איתם. למרות זמן המסך שמוקדש לו לייטון נשאר דמות מאוד שטוחה, וגם המשחק של השחקן שמגלם אותו לא מרשים במיוחד. תעלומת הרצח לפחות בינתיים לא מתרוממת.   יש גם דמיון מסוים בין הסדרה הזו לעונה הראשונה של Altered Carbon שגם היא מתמקדת בתעלומת רצח בדיסטופיה עתידנית, ולפחות בינתיים Altered Carbon הרבה יותר טובה.   ואם אתם מתעניינים בתעלומת רצח על רכבת, אז לכו לראות את הרימייק של רצח באוריינט אקספרס (וכמובן את המקור אם עוד לא ראיתם).