אנג'ל- סיכום עד פרק 2X14
סיכום עונה 1- איכשהו זכרתי שהעונה הראשונה הרבה יותר מהנה מהפעם הזאת שראיתי אותה. כאילו זכרתי שהיא לא הייתה מהחלקים הטובים של אנג'ל, אבל הפעם היה לי ממש קשה לצלוח אותה. דווקא אני אישית לא היה לי בעיה עם גור או דברים מגעילים (נגיד הפרק של הבחור שמתפרק לחתיכות), אבל פשוט הבנתי כמה כל הקונספט של "נבל השבוע" לא כייף לי ואני הרבה יותר רוצה עלילה מתמשכת. זה בסדר אם מדי פעם עושים רק של פילר (כי גם צריכים למלא 22 פרקים), אבל לפחות שיחזרו מדי פעם לעלילה הגדולה, ולעונה 1 של אנג'ל לא ממש הייתה אחת כזאת.
בנוסף, הפעם ידעתי מראש לא להיקשר לדויל כי ידעתי שהוא ימות אז כל הפרקים הראשונים קצת הרגשתי שאני מבזבזת את האנרגיה בלנסות להיקשר לדמות שאין טעם לעשות את זה (טכנית זה גם מה שקרה בצפייה הראשונה, אבל בגלל שאז לא ידעתי שדויל ימות אז הבנתי שזה היה חסר טעם רק לאחר המעשה ובאמת התחברתי ואהבתי אותו בפרקים שהוא היה, וגם שישפתי קצת אותו ואת קורדי).
חוץ מפרקי הקרוסים שהיו לרוב מעניינים, בעיקר כי היו בהם דמויות מבאפי (הפרק עם ספייק, הפרק עם באפי וכמובן הפרק המדהים של פיית' שהוא עדיין הכי טוב בעיני של העונה ה-1). היו ממש קמצוץ של פרקים שחיבבתי מבחינת הקייס השבועי.
הפרק שדויל הולך למסיבת רווקים של אשתו לשעבר, רק כי זה ממש מצחיק, הפרק שמגלים בסופו שהילד שהיה בדיבוק של שד הוא פסיכופט בלי נשמה, והפרק שאנג'ל נקלע לקרבות של השדים. כמעט כל שאר הפרקים העונה הזאת היו כ"כ meh בעיני. והקטעים היחידים שנהנתי מהם אלו הקטעים של הדינמיקה של הקבוצה (הסקוביז של אנג'ל?). ווסלי דמות ממש נחמדה בסדרה הזאת, בצפיה ראשונה היה לי מאוד מוזר שהוסיפו אותו דווקא, כי מבחינתי הוא היה לגמרי מיותר בבאפי, אבל בסדרה הזאת הוא הרבה הרבה יותר אהיב.
משהו ספציפי שאני ממש אוהבת באנג'ל שבאופן כללי זה מרגיש שהמוסר יותר אפור מאשר בבאפי. נראה לי ציינתי במיוחד את שלושת הפרקים האלה שאהבתי כי התמה הזאת מתבטאת בהם. בפרק עם דויל שהולך למסיבת רווקים של אשתו לשעבר אז מדברים על זה שיש שדים שומרי שלום (דויל בעצמו חצי שד ולא מסוכן), הקטע עם הילד שהוא בעצמו פסיכופט ממשיך לערער את הקו הזה שבין זה שרוע שייך רק לשדים, והפרק ששדים נאלצים להילחם אחד בשני מראה שגם שדים יכולים להיות קורבנות.
הקו הזה ממשיך עם הדמות של לורן בעונה השניה, השד של הקריוקי הוא שד טוב (ובכלל כל הקונספט של הקריוקי הזה שהוא יכול לקרוא את העתיד של האנשים ששרים מעולה (וגם תורם סצצנות מעולות שבהם אנג'ל נאלץ לשיר
)).
אבל כל זה לא חזק מספיק כמו העלילה של העונה השניה שזכרתי אותה בקווים כלליים, אבל עכשיו כשאני רואה שוב אני זכרת כמה היא מצויינת. ההבדל העיקרי הוא שיש אשכרה ארק יפה ומעניין לדמות של אנג'ל, בתור אחת שלא התחברה אליו עד עונה 2, מאוד אהבתי את העלילה שלו. בעקרון עד הנקודה הזאת- אנג'ל היה בין שני קיצוניות- או אנג'ל הטוב עם הנשמה, או אנג'לוס הסדיסט והרשע לגמרי. אבל פה אנחנו פוגשים אנג'ל אחר, יותר אפור עם מוסר מעורפל שזה תמיד דבר שיותר מעניין אותי. אנג'ל בהחלט הופך ליותר אפל בעונה הזאת. אחד הקטעים שזכרתי מהעונה השניה זו הסצנה המעולה שהוא סוגר על האנשים במסיבה של העו"דים את דרו ודרלה בידיעה שהם יאכלו אותם. עכשיו קראתי מה כתבת על הפרק הזה לונה, שלא אהבת את זה כי את מרגישה שזה כאילו הציגו את אנג'ל כ-"רע", ואני לא ממש רואה את זה כך. כמו שאמרתי, זה בהחלט הציג אותו כיותר אפל ומורכב אבל זה בדיוק מה שהפך אותו לכ"כ מעניין העונה הזאת! זה לא שאני לא יכולה להבין למה הוא עשה את זה, אני לגמרי ומבינה ואף יכולה להצדיק. אבל בכל זאת אי אפשר להכחיש שככל שזה נוגע לגיבורי על וכאלה, הכלל הוא בד"כ שלא נותנים לבני אדם למות (אפילו באפי לא יכולה לתת לבני אדם למות, אפילו כשזה הדבר הכי נכון לעשות). חוץ מזה שהוא מסתגר שוב בתוך עצמו, מנתק קשר עם החברים שלו כדי שהוא יוכל להתרכז במשימה שלו לנקום ב- w&h.
אני גם מאוד אוהבת איך שבנו את המצב שהוא הגיע אליו. כבר בעונה ראשונה קשה לו מאוד להתחבר עם אנשים, המילה brooding, פחות או יותר הפכה להיות שם שני שלו, וגם כשהוא כן מצליח ליצור קשר ולפחות להיות ידיד של האנשים שהוא עובד איתם, אבל הוא יודע שהוא לא יכול ליצור קשרים רומנטיים בגלל הקללה ולאורך זמן, הייאוש הזה בהחלט משהו שיכול לתסכל ואני מבינה למה הוא יגיד לעצמו- "למה אני בכלל עושה מה שאני עושה"? גם לא מעט פעמים עוד בעונה הראשונה הוא אמר כמה פעמים שיש בו חלק עם רצון , גם כשהוא עם נשמה, לעשות דברים רעים שהוא צריך למנוע מעצמו בכוח.
אז ברור שעם הזמן המטלה הזאת של להיות גיבור מכבידה עליו, ויוצא שהוא מנסה למצוא סיבה לעשות את זה. אני מאוד יכולה להזדהות עם הרצון שלו. בפרק הראשון של עונה 2- רואים אותו כולו מבסוט אחרי שמצאו את הנבואה שאם הוא יעשה מספיק טוב הוא יהיה בן אדם. הוא ממש מתייחס בפרק הזה למעשי הגבורה כאילו זאת רשימה שצריך למלא (עם הלוח שהם רושמים עליו הכל), ובסוף הפרק מבין שזה לא צריך להיות מהסיבה הזאת.
ואז מגיע כל הקטע שהם מחזירים את דרלה. כאדם, ויש לה נשמה, ובגלל שהוא הכיר אותה כ"כ הרבה זמן ואולי בנוסף לרגשות אשמה על זה שהוא הרג אותה, אני חושבת שהיה כ"כ חשוב לו לנסות להציל אותה כי הוא הרגיש שאם הוא יצליח לעשות את זה זה כאילו יתן משמעות לכל מה שהוא עושה. וזה מה שהוא מנסה לעשות כל הזמן- למצוא את המשמעות והסיבה של למה בכלל להיות גיבור. הוא כבר עזב את העניין הנבואה, אז עכשיו דרלה סיפקה לו את האפשרות הזאת של משמעות. אבל אז זה לא הצליח, ויותר מזה, w&h הביאו את דרו שתהפוך אותה לערפדה שוב וזה כאילו מבחינת אנג'ל זה היה הקש ששבר את גב הגמל, זה כאילו הוא ניסה בכוח למצוא משמעות והם לקחו לו את זה, אז כמו שדרלה אמרה בפרק שהוא שרף אותה ואת דרו (בעוד סצנה ממש חזקה)- זה לא אנג'לוס, אבל זה גם לא אנג'ל (בטח לא האנג'ל שראינו בסדרה באפי), זה משהו אחר. והוא בעונה הזאת הולך על קו אפור כזה, שלא הייתי מגדירה בהכרח טוב או רע, אבל מבחינתי בטח ובטח יותר מעניין מכל גירסה קודמת של אנג'ל שראינו.
עוד כמה מילים על w&h ועל לינזי- שוב גם פה לפי ההודעות של לונה (עד הפרק הזה לפחות) ראיתי שלא אוהבת אותם בכלל. אני בדיוק ההפיך. קודם כל אני אוטומטית יותר אוהבת שיש עלילה עונתית וסוג של big bad שצריך להילחם נגדו שזה כבר שיפור עצום מבחינתי על עונה 1. בנוסף העובדה שהרעים הם בעצם אנשים ולא שדים ממשיכה את כל הקו של המוסר האפור שיש בסדרה הזאת (נכון הם משתמשים לפעמים בשדים, אבל בעצם מי שמחליט לעשות את הדברים הרעים הם בני אדם). אני גם מתה על הקונספט של חברת עו"ד בתור החבר'ה הרעים, מבחינה מטאפורית. זה מצחיק שמדי פעם הם מגניבים בדיחות אמיתיות על עו"דים, כמו שהם מנסים על כל דבר להוציא הוצאה מוכרת , כמו על ההחזרה של דרלה.
ועכשיו לינזי- אז... יש לי טיפה קראש עליו
. אני היחידה? בסדר, אני מוכנה להיות היחידה עם קראש עליו. אני מרגישה שהוא לא רע בתוכו, אלא בן אדם עם סיפור חיים מאוד קשה והרבה דדי אישיוז שאם מישהו היה לוקח עליו חסות ומכוון למקום הנכון, הוא היה יכול לעבור צד.
דיי התעצבנתי מהיחס של אנג'ל אליו בפרק לפני אחרון בעונה 1. לינזי בא אליו עם נקיפות מצפון כי הוא יודע שw&h הולכים לפגוע בילדים וממש בא אל אנג'ל עם עלה של זית, מוכן לבגוד בחברה, ואנג'ל ממש מתייחס אליו מגעיל. משתף איתו פעולה אבל במינימום של המינימום. כאילו, הוא לא בן אדם עם נשמה שאולי זקוק להצלה? למה אנג'ל לא רואה את זה? בדיוק לפני שני פרקים הוא נלחם על הנשמה של פיית', שסבבה והכל, אבל אי אפשר להגיד שהיה מגיע לה שילחמו עליה יותר, ואחר כך הוא גם נלחם בשביל דרלה, אבל הוא לא מנסה בכלל עם לינזי וזה מבאס אותי רצח. אני דיי מבינה את לינזי שחזר למקום של הרעים אחרי זה.
אז בעצם בנתיים אני אוהבת את כל האלמנטים של העונה ה-2- ארק עלילתי, פיתוח ממש מעניין של דמות שלא כ"כ אהבתי עד עכשיו. הרבה שאלות של מוסר אפור שאני ממש ממש אוהבת (לפחות באלמנט הזה אני חושבת שאנג'ל הסדרה מתעלה על באפי). אה, וגם הצירוף של גאן לעלילה ממש ממשש תורם. הוא חמודי.
טוב אז חפרתי. אבל אתם ביקשתם
