גם ברוטוס
Member
כן כן כן
{וכן סוף סוף הגעתי לכאן}
ידעתי שאני צודק לגבי הכת הזאת של אגת'ה.
ועכשיו אני גם חושד שהבחור שכביכול מתחיל איתה הוא בכלל לא צעיר כמו שהיא חושבת, אלא פשוט משתמש במיכשור+קסם כדי להעשות צעיר יותר.
עוד משהו: הכת הזאת נקראת NowNext, ושפרד דיבר (כלומר חשב) על משהו שנקרא Next Blood שהוא לא יודע מה זה, רק שיצורים קסומים מודאגים מזה. בקיצור לדעתי זה אותו דבר.
וזה מתקשר לכך שיש באמריקה אנשים כמו שפרד שיודעים על קסם.
 
אוף כל כך חבל לי שהם השאירו את שפרד מאחורה. הוא בטוח יכל לעזור להם עוד המון.
{במיוחד כשהם עכשיו שוב מסתבכים עם משהו קסום)(אולי הוא יופיע ויציל אותם)(חשבתי על כך שאולי הקסם שהם עשו יוביל אותו אליהם)
מאוד אהבתי את הפרק שלו. גם כי בכלל מעניין מאוד לראות נקודת מבט של מישהו ללא קסם. זה משהו שלא היה בכלל בספר הקודם (ומשהו שהיה לי חבל שלא היה אף פעם בספרי הארי פוטר{חוץ ממש ממש מעט עם הדודים}).
גם אהבתי את זה שהגישה שלו היא פשוט להיות כנה לחלוטין ופשוט סקרן.
לפחות זה די ברור שהוא איכשהו יחזור לסיפור. אני לא מאמין שהיו נותנים לו פרק אם הוא הולך להעלם לשאר הספר.
אני מניח שהוא יהיה בסוף עם פני וזה די צפוי. אבל אני אשמח לזה (בעיקר כי היא כל כך שבורת לב)
 
נכון שזה שהם יפרדו ואז יחזרו להיות יחד זה קלישאתי. וזה באמת יותר מעניין שזה מין מצב ביניים. אבל אני לא מסכים שמה שקורה זה שהם "מתגברים כשהם עדיין ביחד". הם לא באמת פותרים שום דבר. סיימון נעשה מולהב ומלא אדרנלין ומנשק את באז.
אבל שום דבר לא באמת משתנה. הוא עדיין חושב שאין לו מקום לצד באז. נכון שהוא יותר מוצא את מקומו כי הוא מבין שהוא עדיין לוחם. אבל לדעתי חייב להיות משהו יותר מזה.
בקיצר הם צריכים בעצם לדבר. וזה בכלל בכלל לא קורה.
 
אני די מרוצה מכמות הרומנטיקה. במיוחד אחרי שתחילת הספר גרמה לי לחשוב שנצטרך לחכות המון זמן לרומנטיקה, הנסיעה לארה"ב וההתרגשות גרמו לכך שהייתה יותר ממה שציפיתי.
ואני מניח שעוד יהיה מספיק בהמשך.
 
יש עדיין המון יציאות טובות של כולם.
אבל אחד הדברים שהכי שיעשעו אותי היה שבזמן המפגש האלים שלהם עם היצורים הקסומים כל אחד מהם תיאר את את המנהיג שלהם כחיה אחרת (רק פנלופה צדקה שהוא בואש)
וזה הוביל ליציאה של סיימון אחר כך "אה, בואש... זה הרבה יותר הגיוני מדביבון"
 
וזה גם מזכיר לי את זה שסיימון צחק על באז על כך שהוא מסריח. אבל עדיין סירב שלא להצמד אליו (Wild horses couldnt drag me)
 
אוי ולפני כן כשסיימון יוצא במתקפה מוקדמת נגד היצורים ומוכיח שהוא עדיין סופר באד-אס.
I'll be damnd and drawn and fucking quarted before I watch some devil-eyed goat feel up my boyfriend right in front of me
ידעתי שאני צודק לגבי הכת הזאת של אגת'ה.
ועכשיו אני גם חושד שהבחור שכביכול מתחיל איתה הוא בכלל לא צעיר כמו שהיא חושבת, אלא פשוט משתמש במיכשור+קסם כדי להעשות צעיר יותר.
עוד משהו: הכת הזאת נקראת NowNext, ושפרד דיבר (כלומר חשב) על משהו שנקרא Next Blood שהוא לא יודע מה זה, רק שיצורים קסומים מודאגים מזה. בקיצור לדעתי זה אותו דבר.
וזה מתקשר לכך שיש באמריקה אנשים כמו שפרד שיודעים על קסם.
 
אוף כל כך חבל לי שהם השאירו את שפרד מאחורה. הוא בטוח יכל לעזור להם עוד המון.
{במיוחד כשהם עכשיו שוב מסתבכים עם משהו קסום)(אולי הוא יופיע ויציל אותם)(חשבתי על כך שאולי הקסם שהם עשו יוביל אותו אליהם)
מאוד אהבתי את הפרק שלו. גם כי בכלל מעניין מאוד לראות נקודת מבט של מישהו ללא קסם. זה משהו שלא היה בכלל בספר הקודם (ומשהו שהיה לי חבל שלא היה אף פעם בספרי הארי פוטר{חוץ ממש ממש מעט עם הדודים}).
גם אהבתי את זה שהגישה שלו היא פשוט להיות כנה לחלוטין ופשוט סקרן.
לפחות זה די ברור שהוא איכשהו יחזור לסיפור. אני לא מאמין שהיו נותנים לו פרק אם הוא הולך להעלם לשאר הספר.
אני מניח שהוא יהיה בסוף עם פני וזה די צפוי. אבל אני אשמח לזה (בעיקר כי היא כל כך שבורת לב)
 
נכון שזה שהם יפרדו ואז יחזרו להיות יחד זה קלישאתי. וזה באמת יותר מעניין שזה מין מצב ביניים. אבל אני לא מסכים שמה שקורה זה שהם "מתגברים כשהם עדיין ביחד". הם לא באמת פותרים שום דבר. סיימון נעשה מולהב ומלא אדרנלין ומנשק את באז.
אבל שום דבר לא באמת משתנה. הוא עדיין חושב שאין לו מקום לצד באז. נכון שהוא יותר מוצא את מקומו כי הוא מבין שהוא עדיין לוחם. אבל לדעתי חייב להיות משהו יותר מזה.
בקיצר הם צריכים בעצם לדבר. וזה בכלל בכלל לא קורה.
 
אני די מרוצה מכמות הרומנטיקה. במיוחד אחרי שתחילת הספר גרמה לי לחשוב שנצטרך לחכות המון זמן לרומנטיקה, הנסיעה לארה"ב וההתרגשות גרמו לכך שהייתה יותר ממה שציפיתי.
ואני מניח שעוד יהיה מספיק בהמשך.
 
יש עדיין המון יציאות טובות של כולם.
אבל אחד הדברים שהכי שיעשעו אותי היה שבזמן המפגש האלים שלהם עם היצורים הקסומים כל אחד מהם תיאר את את המנהיג שלהם כחיה אחרת (רק פנלופה צדקה שהוא בואש)
וזה הוביל ליציאה של סיימון אחר כך "אה, בואש... זה הרבה יותר הגיוני מדביבון"
 
וזה גם מזכיר לי את זה שסיימון צחק על באז על כך שהוא מסריח. אבל עדיין סירב שלא להצמד אליו (Wild horses couldnt drag me)
 
אוי ולפני כן כשסיימון יוצא במתקפה מוקדמת נגד היצורים ומוכיח שהוא עדיין סופר באד-אס.
I'll be damnd and drawn and fucking quarted before I watch some devil-eyed goat feel up my boyfriend right in front of me
