חדש כי יש לי 2 דברים לציין

[limors2]

כן

ממש מדכא כל הקטע הזה, גם כי הוא חיזק את החשש שלי מהספר כשקראתי את העלילה שלו ("איך מתמודדים עם החיים שאחרי הניצחון כשאין קסם והאם האהבה תנצח בלה בלה בלה"). אני לא מאשימה את סיימון על זה שהוא מגיב ככה, אבל זה עצוב.

 

[didalf]

חחחחחח אוף כןן!! רק התחלתי לקרוא ואני צועקת על הספר לאלאלא למה?

ושסיימון אומר שהוא רוצה להפרד מבאז אני כזה "לאאאאאאאאאאאאאאאא"
דווקא אני שמחה שפני עצרה את זה. אני מניחה (או יותר נכון מקווה) שבאמריקה יהיו להם מספיק חוויות שיחזירו לסיימון את החיים ואז כשהוא ירגיש עצמו שוב הוא כבר לא ירצה להפרד מבאז.
&nbsp
ואני גם תהיתי למה פני לא מזכירה את החבר שלה

 

[didalf]

כןןןןן

דבר ראשון בבוקר וידאתי שהוא ירד לקינדל!

אבל מה אתם קוראים כ"כ מהרררר עוד לא התחלתי ואני לא אספיק בכלל עד חמישי!!
(או שאני אוותר על להכין אוכל ואקרא היום במקום?

)
בכל מקרה מחר בטוח לא.
&nbsp
תרגישי טוב

&nbsp
וואו פתאום להקליד מהר מרגיש סופר מהיר

 

[limors2]

אוכל זה מיותר!

איך שרדת בהקלדה איטית פה?

ניסיתי פעם או פעמיים כששכחתי לעבור לפיירפוקס והשתגעתי

&nbsp
תודה!

 

[didalf]

נכון

כלומר, אני פשוט אקנה אוכל ואבזבז כסף במקום להכין מראש

&nbsp
זה היה נוראי

אבל כמעט לא היה לי מה לכתוב השבוע אז זה לא מאד הורגש, וגם בשלב מסויים גיליתי שאם פותחים שרשור בעמוד נפרד אז עובד רגיל והבעיה רק בעמוד הראשי

נראה לי שבכלל הכרום שדרג את עצמו הכל עובד יותר מהר

 

[limors2]

כן, אני די בטוחה שזה בזכות שדרוג של הכרום

כי עכשיו בכל טעינה של לשונית חדשה, הלוגו של האתר שנפתח נטען באנימציה נחמדה. מזל שהם עשו לתפוז את העבודה

אני חושבת שהזכרנו את זה שאם פותחים שרשור בחלון נפרד (או אם הוא מקובל) הכל עובד כרגיל, אבל אף פעם לא טרחתי לעשות את זה

&nbsp
ולבזבז כסף על אוכל זה הכי כיף!

 

[didalf]

זה פחות כיף כשהמבחר סביב העבודה לא משהו

כלומר, יש מלא מסעדות, אבל דברים שנוח לקנות ולהביא למשרד יש מעט יחסית.
&nbsp
כן אני גם שמתי לב לאנימציה הנחמדה הזאת בטעינה.

 

[limors2]

אין משלוחים?

יש לנו בעבודה קפיטריה עם אוכל סביר יחסית, לפעמים אפילו ממש טעים, אבל אני כבר בקושי קונה משם כי גם כשאכלתי דברים קלילים האוכל תמיד גרם לי להרגיש כבדה

אני בד"כ מכינה סיר אורז/מג'דרה בתחילת השבוע ומביאה ממנו בכל יום, עם תוספת של משהו.

 

[didalf]

מממ לא יודעת

אבל אפשר ללכת לכל מסעדה ולהביא בלי לשלם לשליח. זה פשוט פחות נוח.
אני משתדלת להכין אוכל ולרוב יש לי מתחילת השבוע משישישבת, אבל יותר מיומיים מאותו דבר עושה לי ממש בחילה משומה ולא תמיד יש לי כוח להכין באמצע שבוע.

 

[limors2]

למזלי אין לי בעיה כזו

מאז שהתחלתי לאכול מסודר (כמה שנים) אני אוכלת בדיוק את אותה ארוחת בוקר כל יום בעבודה, וכמעט את אותה ארוחת צהריים

 

[didalf]

זה ממש מתסכל

אני מרגישה כמו ילדה מפונקת וגם זה אומר שאני צריכה להכין לבד אפילו אם נשאר מספיק משבת לכמה ימים. אבל זה ממש עושה לי רע.

 

[limors2]

נו, לפחות את מגוונת. גם טוב!

וכל עוד האוכל משבת נאכל, אין בעיה

 

[גם ברוטוס]

כן, כן, גם אני מוסר "תרגישי טוב" לליאורה

אבל זה ממניע מרושע יותר כדי שתפסיק להתקדם כל כך מהר ולגרום לי למות מקנאה
&nbsp
אני כל כך אשמח אם אני אקום מחר בבוקר חולה ברמה כזאת שאני בברור לא יכול ללכת לעבודה (אבל יחד עם זה לא חולה ברמה כזאת שאני לא מצליח להתרכז בקריאה, גם זה לפעמים קורה)
&nbsp
אני בנתיים הגעתי ל7%
&nbsp
האמת שאולי זה בעצם עדיף כי במידה מסויימת אפילו זה מרגיש לי מהר מידי. אני כבר מרגיש שאני אסיים את הספר מהר נורא ואני רוצה להתענג עליו הרבה זמן.

 

[limors2]

אז תתחלה!

תמיד סבלתי(?) מ'בליעת ספרים', כבר מגיל קטן. אם אני ממש רוצה לקרוא משהו אני אפסיד שעות שינה בשבילו, אקרא בתחבורה ציבורית, אקרא בהליכה, אקרא בהפסקות עבבודה/שעות מתות, הכל כדי לסיים כמה שיותר מהר. אני לא אוהבת למרוח את הקריאה לאורך זמן, זה מנתק אותי מהעלילה.

 

[didalf]

חחחח מה אפילו אני הגעתי כבר ל17%

 

[גם ברוטוס]

אז גם את מניאקית

חשבתי שאין לך זמן בכלל.
אני עכשיו ב12% ובמצב לא טוב מבחינת כמות הזמן שנותרה לי לישון הלילה ביחס לכמות העבודה שיש לי מחר.

 

[didalf]

22% לילה טוב

מחר אין לי זמן בכלל אז תוכל לעקוף אותי.

 

[גם ברוטוס]

ואגב, את יכולה גם לכתוב את מחשבותייך

 

[limors2]

פרק 34 (כולל)- 50%

דאגתי שיהיה שונה ומבאס, מלא באנשים שבורים, וזה אכן שונה ומלא באנשים שבורים אבל זה לא מבאס. אני לא יודעת אם זה מוצלח כמו הספר הראשון, אבל זה כן גורם לי לרצות לשבת ולקרוא ברצף ומבחינתי זו הצלחה.
&nbsp
בהתחלה לא הבנתי את הפואנטה בעלילה של אגת'ה, אבל עכשיו אני חושדת שהכת ההיא שהיא נגררה אליה הם קבוצה של אנשים שמודעים לקסם ושהם ינסו לשאוב אותו מתוכה איכשהו. זה אומר שהאחרים יתחברו מחדש לנורמלי ההוא (שיהיה עם פֶּני בסוף?) וילכו להציל אותה, ואולי איכשהו כל הסיפור הזה יציב בפני סימון את האפשרות לקבל בחזרה קסם? אבל הוא יוותר. אולי רק יפטר מהכנפיים שלו.
&nbsp
לגבי סיימון ובאז- מה שהכי הדאיג אותי לקראת הספר היה שהסופרת תפריד בניהם בשביל קלישאת ה"אנחנו נפרדים למרות שאנחנו אוהבים כי אנחנו לא מסתדרים אבל בסוף נחזור להיות ביחד", ועדיין יש לי חשש קל שזה יקרה, אבל בנתיים מסתמן שהם פשוט במשבר והם מתגברים עליו לאט לאט. ואני ממש בעד זה

 

[didalf]

וואי

השורה הראשונה

&nbsp
ואני אמרתי לניק שהוא הלך רחוק מידי עם התיאוריות שלו לגבי זה שהם יודעים על אגת'ה ורוצים לקחת לה את הקסם או משהו אבל יש מצב שאתם דווקא צודקים.
&nbsp
אני גם שמחה כמוך שבינתיים הם לא נפרדים רק כדי לחזור בסוף אלא מתגברים כשהם עדיין ביחד (או יותר נכון קצת עסוקים מידי בסכנות חיים). אני גם חששתי שזה ילך לקלישאה הזאת שאמרת ובניגוד להרבה קלישאות רומנטיות אחרות שהעלינו בשאלון החודשי את זאת אני שונאת.
אוף מסכן באז כמה צרות הוא מוכה וחבול ומסריח ורעב ואיבד את כל הדברים שלו כולל הצעיף של אמא שלו. אפשר רק שסיימון יחבק אותו קצת?
אני שמחה שפה ושם הם עדיין מתנשקים מידי פעם. אבל מצד שני יש בזה משהו מתסכל כשסיימון מלא באנדרלין פתאום הוא מנשק את באז, אבל אח"כ כשבאז מנסה הוא שוב מרחיק אותו, ובאז המסכן לוקח כל מה שסיימון נותן לו.
אמנם העלילה הקוסמית מעניינת למדי אבל אני צריכה יותר רומנטיקה!!!!