דיוני סדרות לסוף השבוע

[1Shir]

ולגבי מה שכתבת אני לא יודעת - בארה"ב הכול בגדול ופסטיבל אבל

תכלס גם שם אחוז גדול מהאנשים הוא כמוך (וכמוני, כן? לא מתעניינת בפוליטיקה. גם לא ארצית)

 

[1Shir]

מכירים את זה, שיש במהלך היום משהו שמזכיר לכם משהו שחלמתם שעד

לאותו הרגע לא זכרתם שחלמתם אותו? אז כשנכנסתי לפורום פתאום נזכרתי שחלמתי שיש שרשור המלצות על סדרות דוקו שמציגות עוולות, והאמת שאני לא לגמרי בטוחה אם זה היה חלום או שיש דבר כזה באיזה פורום אחר בתפוז?... כנראה חלום

אולי חלמתי את זה בגלל הסמויה שהיא מאוד "חברתית" יחסית, רוב החלומות שלי בכלל היו על זה שאני נמצאת במוסד כלשהו של צעירים עבריינים, כורתת בריתות וזוממת מזימות... מעניין באמת למה

(ואגב בחלק מהחלום ירד גשם סוער בחוץ, ולא מובן לי איך אני חולמת דבר כזה כשאני ישנה בלי שום אמצעי קירור ועם שמיכת פוך עליי/ליידי, במזה"א הנוכחי...)

 

[Lion_Heart]

אז...חלמת חלום מוזר?

ואין שום דבר רע בשמיכת פוך בכל מזג אוויר

 

[1Shir]

דווקא לא כזה מוזר אבל כן חלום

שמחה שאתה תומך בי על שמיכת

פוך בכל מזה"א זה פשוט בגלל שאין לי כוח להחליף שמיכות

 

[נמרוד2016]

נרקוס

החלטתי לנסות אותה, חסרות לי סדרות לצפייה, בעיקר בגלל שאני רוצה לצפות ללא המתנה לעונות חדשות שעולות, אז אני איתה כרגע, פרק ראשון.
אני לא בטוח שהיא הטעם שלי, אבל נראה בהמשך, מה החוות דעת שלכם עליה?

 

[LeRanch]

אני לא התחברתי

צפיתי עד אמצע העונה הראשונה עד שהגעתי למסקנה שהיא לא מעניינת יותר מדי.

 

[נמרוד2016]

גם לטעמי היא די תפלה

הספק גדול בעניינה

 

[Lhuna1]

כנ"ל. כל מי שאני מכירה ממש עף עליה. אני לא.

 

[snier 1991]

אני עדיין צופה בה אז זה אומר משהו

אבל היא לא מדהימה, נחמדה.
יש בה רגעים טובים יותר וטובים פחות, בגדול זה סדרת מאפיה/ברוני סמים די טיפוסית שלא מחדשת שום דבר עם שימוש נהדר בחומרים אמיתיים מחד ועריכה מוצלחת מאד ומנגד דמויות ראשיות (לא פבלו, השוטרים) מחורבנות וויס אובר הגרוע ביותר שראיתי בחיי.

 

[נמרוד2016]

מהתגובות האלו..

לא כדאי להסתבך עם פאבלו אסקובר

 

[snirf]

לא צפיתי. אבל אם אתה מחפש סדרת פשע טובה אז...

ממליץ על-ממלכת החיות וPOWER
שתיהן מעולות ומשתבחות מעונה לעונה

 

[Lhuna1]

"היום בעוד שנה" עם אסי עזר בקשת

(מכיל ספוילרים)

טוב מרוב שעמום וקצת סקרנות יוצא לי מידי פעם לצפות בזה וזה בגדול הולך ככה:
&nbsp
מראים סיפור + ראיון עם אסי של משתתף שצולם לפני שנה. למשתתף יש מטרה שהוא רוצה להשיג בעוד שנה מאותו זמן. נגיד מתמודדת שמנה שרוצה להוריד 50 קילו.
אז מכינים כתבה מצולמת וראיון, לרוב "מרגש" כמיטב מסורת הריאליטי בימינו, ובסוף הראיון הבטחה נחושה עם ניצוץ בעיניים של המתמודד בפני הקהל לעשות הכל בשביל לחזור לאולפן שנה אח"כ כשהמטרה הושגה.
אכן מרגש ומשכנע.
ואז אסי עובר לחלק השני של האולפן, בו מצולם "היום" ומכריז שאינו יכול כבר לחכות לפגוש מעבר לדלת את המשתתפ/ת.
גם אנחנו כבר לא יכולים לחכות! מרגש כבר אמרנו? לפני רגע ראינו אותה שמנה ונחושה - תיכף נראה אותה בג'ינס שכל כך רצתה להכנס אליו!
ואז נפתחת הדלת והמשתתפת....
אוי...
עדיין שמנה.
זה כאילו תוכנית שמלמדת איך ליצור ציפיות שווא ואז לאכזב בגדול

פה ושם יש כאלה שמשיגים את המטרה שלהם פחות או יותר - בעיקר כאלו שהיתה להם מטרה קלה (עולה חדשה שרצתה ללמוד עברית חחחח)
צריך אולי לתת להם קרדיט שזה יוצא אמיתי ואמין כשאנשים לא מצליחים לעמוד במטרות שלהם כי ככה זה באמת בחיים. אבל זה כאילו ההיפך ממה שרצינו לראות, כאילו מה כיף בלראות אנשים מציבים לעצמם מטרה ואז נכשלים בה? זה יש לנו בחיים לא?
&nbsp

 

[רוחמה כהן]

אניִ חושבת שהתוכנית מבריקה

לפני שהתמכרתי כל כולי לאנטומיה של גריי. ורק בזה כרגע אני צופה. צפיתי גם בטילויוויזיה, ובתוכנית הזו מחיתי דמעה או שניים. היו סיפורים מאוד מרגשים על דברים שאנשים מתמדדים איתם בחיים. מה שיפה בתוכנית שההפקה לא מתערבת בכלל. ככה זה לפחות נראה. המתמודדים מכינים תוכנית עבודה, מה לעשות. מתי לעשות וכולי. וההפקה בעצם מתעדת את השינוי או שלא.
אסי מתגלה כמנחה מבריק. הוא בלי רותם, זה עולם אחר. הרבה יותר רציני, יודע לדבר עם אנשים. וכל היופי הוא שלא תמיד אנשים מצליחים לעמוד במטרה שהם שמו לעצמם. לומדים הרבה על שאפתנות ורצון ועד כמה האדם באמת מוכן לשנות את חייו להגשים מטרה.

 

[twisted nerve1]

לגיון עד פרק 1X6

טוב זאת סדרה מוזררררררררה. כאילו ידעתי שהיא תהיה מוזרה אבל לא ידעתי שעד כדי כך. האמת שדווקא אהבתי את כל הדברים המוזרים אבל בפרק 6 זה התחיל כבר להיות טו מאץ'.
עדי זה מוזר לי שאת אוהבת אותה, לא הייתי מנחשת שזה הטעם שלך. אמנם הבנתי שזה מבוסס על קומיקס ויש דיבורים על אנשים עם כוחות אבל זאת ממש לא סדרת קומיקס רגילה. היא חלק מהיקום הקולנועי של מארוול? גם אם כן לא נראה שהם יותר מדי רוצים לקשר את זה לדברים אחרים. אני אמשיך לראות בנתיים. דוקא הייתי מאוד בעניין עד שבפרק 6 הם עשו את הדבר הזה שכאילו מחקו לכל הדמויות את הזיכרון והם לא זוכרים כלום ממה שהיה עד עכשיו והם בבית משוגעים שוב חושבים שהיה להם עבר אחר. ואני שונאת שעושים את זה! אני מניחה שזה לא דבר שיחזיק ליותר מפרק אחד. אבל עד אז הפרקים ממש עפו לי ובפרק הזה כל הזמן הסתכלתי מתי זה נגמר, כי אני שונאת שעושים את הדבר הזה.
&nbsp
+ אוברי פלאזה

 

[didalf]

או סופסוף

כן זאת סדרה מאד מאד מאד מוזרה

ופרק 6 הכי מוזר בעונה הראשונה ויחסית פחות אהבתי אותו. הכי אהבתי את פרק 7.
אני גם מופתעת שאני כ"כ אוהבת אותה אבל ממש נהניתי. היא גם כ"כ יפיפיה ויזואלית וגם העלילה הייתה ממש מרתקת בעיניי, ולאדעת, לא היה לי כ"כ מבלבל להבחין מה מציאות ומה לא.
&nbsp
חלק מהיקום של מארוול בטח לא כי הם מוטנטים האקסמן עדיין לא שייכים לMCU. אבל הסדרה גם לא חלק מהיקום של הסרטים של האקסמן.
והם לא באמת בבית משוגעים בפרק 6 לני לכדה את המוח שלהם שם הם עדיין בבית הילדות של דיוויד.
&nbsp
וכן אוברי פלזה מעולה ומקריפה בטירוף.

 

[twisted nerve1]

סיימתי את העונה הראשונה

הבנתי שהם לא באמת בבית משוגעים וזו הדמיה או משהו כזה, אבל זה דבר כזה שהרבה סדרות פנטזיה עושות שפתאום יש איזה פרק או כישוף שכל הדמויות חושבות שמה שקרה לא קרה או משהו כזה ואני שונאת את זה. מזל שזה היה רק לפרק אחד ואז כולם חזרו לזכור מה היה
היא באמת יפה ויזואלית מאוד. אהבתי מאוד את החצי הראשון של העונה, במיוחד כשהם טיילו בזיכרונות של דייוויד, יש לי פינה חמה לסיפורים כאלה שמתרחשים בתוך זכרונות או דמיון ואת זה ממש אהבתי, אבל אז בעצם כשגילו שיש לדייויד את הטפיל הזה (שהיא לני וכל מיני אחרים) לא אהבתי את זה בכלל. פרק 7 עבר לי סבבה. אבל פרק 8 ביאס אותי. לא יודעת כל הקטע הזה שמשהו רע כאילו חי בתוכו הרגיש לי מפגר ולא מעניין.
סורי רציתי לאהוב את זה, אבל לא נראה לי שאני חוזרת לעונה השניה בקרוב (אלא אם כן תגידו לי שהיא לא תעסוק בניסיון להביס את לני או איכשלוקוראים ליצור הזה.