אני חושבת שקשה לי מאוד עם
להכיל דמות שעושה מעשים מחרידים ומפחידים כל כך כמו שהם עשו, עם תכונות חיוביות.
כמובן שדמויות כזאת יכולה להיות מצחיקה ומרתקת לצפיה.
אבל את הצדדים ה"מעוררי חיבה" אם לקרוא לזה ככה, כמו סקסיות או רגישות, זה אני כבר לא יכולה לישב ביחד עם פסיכופטיות.
 
אני כן זוכרת נגיד במעורפל את הדאגה של סיריל לאחיו המוגבל ויתכן שראיתי בזה משהו יפה... אבל לא חושבת שזה גרם לי לאהוב אותו.
פסיכופאטיות זה משהו שמוציא אותך מכלל בני האנוש שאני יכולה להבין או לצפות את מעשיהם... אז גם אם ברגעים מסויימים הפסיכופאט מצטייר כרגיש ואוהב כלפי מישהו, אני מפחדת שברגע הבא הוא עלול לפגוע בו... כי הוא לא צפוי מבחינה זאת, ואהבה אצלו לא בהכרח תביא לאותן התנהגויות של אדם נורמטיבי שאוהב.
האהבה שלו היא אהבה שאני לא יכולה לבטוח בה, גם כשהיא כנה.