ענייני נחמדות וחגים זה לא אני אבל
אוז עונה 4 פרק 12
שהם, למקרה שמעניין אותך, אני מעתיקה כאן חלק ממה שכתבתי אחרי הצפייה בפרק:
קלר מחליט לקחת את האשמה על עצמו ושילינגר שכנראה התרכך מאוד לעת זקנה מחליט לקבל את זה.
מודה שהעיניים שלי נרטבו כשסיסטר פיט אמרה לכריס שאלוהים סוף סוף בחר בו.
וגם במשפט האחרון שכריס אמר - שהם יהיו ביחד בגן עדן וביחד אף אחד לא יסרב להם...
ככה בעצם הוא הרגיש מהרגע הראשון של עונה 3. שעם ביצ'ר הוא יכול לעשות הכל. והוא באמת הוכיח את זה.
[בהודעה הבאה יש רפרנס לקטע בפרק הראשון בעונה הרביעית]
למעשה קלר למד מהניסיון לא להתדיין עם ביצ'ר, אלא לשתק אותו בכוח ולפעול לבד.
ביצ'ר במקרים מסוימים חושב כמו ביץ' (אני משתמשת במילה הזאת כמילה גנרית לתיאור, כי זאת המילה שבה כריס השתמש שהקפיצה את טובי).
אין עם זה בעיה. גם אין לי בעיה עם זה שהוא לעולם לא יודה שהוא כזה.
אבל, כשהוא לא מודה אפילו בפני עצמו שהוא כזה, לא בהכרח הודאה מלאה, אלא גם הודאה חלקית (כזו שלעולם לא נאמר אותה בקול רם, אבל שכאשר יהיה קריטי לקחת אותה בחשבון בהתנהלותנו בחיים, אנחנו והתת-מודע שלנו ניקח אותה בחשבון), זה בקלות יכול לגרום לטרגדיות (בטח במקום כמו כלא, שבו ההישארות בחיים היא מאוד שברירית), שנובעות מחוסר הקשבה והתעלמות מהבנאדם היחיד שבאמת חשוב לו להגן עליך ולדאוג לאינטרסים שלך, כי טובי מצד אחד נוטה להתנהל כמו ביץ' (שוב, לגיטימי), ומצד שני כ"כ חשוב לו להוכיח שהוא לא ביץ' (בעיקר מול קלר? באופן כללי?), כך שהוא לא מוכן לשקול לא לפעול לפי הדעה הראשונית שלו, שהיא, כאמור, בלתי אפשרית לפעמים (ושוב, על זה אני לא מאשימה אותו, זה גם יחסית מובן מכיוון שעולם העבריינות יחסית זר לו).
ביצ'ר פשוט לא מספיק מאמין בכוחות שלו, ויש לו הרבה כאלה. הוא פשוט לא תמיד יודע מה לעשות איתם. לדעתי בסוף העונה השלישית הוא כבר הוכיח את עצמו, וזה הרגע שבו הוא היה יכול להירגע קצת, זה הרגע שבו הטירוף שלו הפך להיות מחיובי למסוכן (מסוכן כלפי עצמו). כריס לא הצליח לעצור את זה בתחילת העונה הרביעית, וטובי איבד את הבן שלו. כאשר גופתו של האנק נתגלתה, כריס לא יכול היה להרשות לעצמו שזה יקרה שוב, והציל את ביצ'ר בדרך היחידה שהוא היה יכול.
[כאן אני מעתיקה חלק מתגובה לעדי]
למה קישרתי את זה לביץ'? כי החשיבה הזאת של אני אעשה מעשה טוב כלפי שילינגר כדי שהוא ירצה להשלים איתי או אני אציע לשילינגר להרוג אותי בתמורה לכך שהוא יבטיח שהוא לא יפגע בילדים שלי היא חשיבה בעיקר לא ריאלית, וגם חשיבה כנועה מדי, קל וחומר בסיטואציות המדוברות, וכריס מנסה להגן עליו מהכניעות הזאת, ואני לא מבינה למה הוא לא נותן לו, בשביל שניהם.
אני אמרתי שביצ'ר מתנהג בחוסר היגיון הזה בגלל שהוא יותר מדי לא רוצה להודות שקלר עוזר לו. יש זמן ותזמון לכל דבר ושתי האפיזודות האלה לא היו הזמן המתאים למשחקים האלה של אני לא ביץ' / אני לא אקשיב לך.
שהעתקתי שוב את כל החפירה הזאת. זה הרי כבר ידוע שלא ממש מסכימים איתי כאן
לא נורא מקסימום ניר הרוויח עוד הודעה למונה
