לא הבנתי מה אמרת בסוף המשפט
אבל כן אהבתי שהיא מציינת שזה reprise. יכול להיות שאני שמתי לב יותר כי אהבתי את השירים המקוריים שהבאתי הרבה יותר מאשר את השיר של הפחדים (סורי, עניין של טעם). וכן-
Who's The New Guy אדיר!!! במיוחד עם כל האמירות מטא ואז ההסבר של האמירות מטא- אני מתה על זה!
 
בקשר לעלילה של הפרק, אז לא היה לי כוח לפרט אתמול, אבל בעקרון אני מתה על העונה הזאת. נכון היו דברים קצת בעייתים (אני לא סגורה מה אני חושבת על הכלי העלילתי של לעבור זמן קדימה, מצד שני, זה טוב כי לא היה לי כוח לראות עלילה של יותר מפרק של הת'ר בהריון).
אבל אני סולחת על כל הדברים שאני לא יודעת מה אני חושבת עליהם (האמת קצת הציק לי שפתאום הפכו את ולנסיה לבי בלי לעשות מזה עניין, קראתי באינטרנט שהיו כאלה שחשבו שחבל שלא עשו reprise ל-Getting Bi) אבל אני באמת סולחת על כל הדברים הקטנים כי אני מתה מתה מתה על העונה הזאת פשוט. כרגע זו הסדרה היחידה (כי שיימלס הסתיימה) שאני ממש עוקבת אחריה מפרק לפרק ומחכה כל שבוע שיצא פרק חדש.
בעיני העונה הזאת עושה מה ששמעתי אנשים שאומרים על שתי העונות הראשונות. כלומר, כל הזמן דיברו על כך שהסדרה עושה Decontamination לטרופ של החברה המשוגעת, אבל לא באמת הרגשתי את זה. הרגשתי שהם פשוט שיחקו את הטרופ כרגיל, חוץ מפה ושם קריצות לכך שזה טרופ והכל. אבל אלו היו קריצות ולא המהות. לפחות כך הרגשתי.
אני חושבת שהדבר שהכי מפריע לי שפשוט לא הצלחתי להבין למה רבקה כ"כ מאוהבת בג'וש (וחלילה להם לחזור. הזוג הכי unshipable בהיסטוריה של הטלוויזיה. סתם. בטח יש כאלה שיותר, אבל ממש שנאתי כל רגע שהם היו ביחד). ג'וש תמיד הצטייר לי כילד קטן ודבילי שלא יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו, ורוצה רק מה שהוא לא יכול לקבל. למעשה הם אולי טובים אחד לשני בזה שהוא דפוק ברמה גבוהה לשלה (אבל לא כמוה בכל זאת). ובלי קשר שהוא בכלל לא נראה טוב בעיני, אבל זה עניין של טעם.
במקביל היה את גרג שהיה מאוהב בה והרבה יותר שווה, שפשוט לא היה היגיון בזה שלקח לה כ"כ הרבה זמן ללכת על גרג. כאילו אם כל הקטע שלה היה שהיא מופנמת ופוחדת להתאהב, מיילא, אבל היא הרי לא עצרה את עצמה בג'וש, אז למה היא לא רצתה את גרג שהיה הרבה יותר חמוד וקל להתאהב בו? זה בעיקר הציק לי. זה ממש הרגיש כמו הטרופ של הבחורה שמאוהבת בבחור שלא טוב בשבילה, בזמן שיש אחד אחר שמאוהב בה. (גם כל השיר של "Settle For Me" - הייתי כזה- רציני? איך גרג הוא התפשרות על ג'וש? אני עדיין אוהבת את השיר הזה
)
טוב כמו שאתה רואה אני עמוק בסדרה אז אשמח באמת לדבר עליה יותר בפורום (חבל שעדי לא רואה
).
אבל בעונה הזאת אהבתי כמה שזה נהיה ריאליסטי ופתאום מגלים את השיגעון האמיתי שלה (ראליסטי במידה, כי מישהו כזאת באמת הייתה מרחיקה מעליה את כל החברים שלה וגם נת'ניאל סביר להניח היה בורח במציאות ממישהי כזו, אבל אני אקח מה שאני יכולה לקבל).
הפרקים שהיא מאבדת את זה לגמרי ורבה עם החברים שלה ומנסה להתאבד היו אותנטיים בטירוף.
עוד דבר שמשדרג לי את העונה הזאת זה נת'ניאל. זה לא שאני מתה עליו (גרג עדיין עדיף) אבל אני יכולה להבין למה היא נמשכת אליו- הוא חתיך, והוא חמוד, והוא גם מאוהב בה, וכשאני מסתכלת מהעיניים שלה אני רואה מישהו שקל להתאהב בו. לא הצלחתי למצוא שום דבר כזה אצל ג'וש. ולכן אני פשוט הרבה יותר מזדהה עם הסיפור כי אני מבינה את המשיכה שלה, ואת הפחד שלה מצד שני (אני בכלל מבסוטה שנתנו לה את ההבחנה של אשיות גבולית כי זו בעיה מאוד קשה לאנשים להתמודד איתה, ובאמת בד"כ לא נותנים לזה שם, אלא רק מראים דמות מטורפת (אני מסתכלת עליך קאסידי, משיימלס
).
 
אולי כתוצאה מכך אני שמה לב שאני אוהבת יותר שירים העונה הזאת מבעונות קודמות.
בעונות הקודמות אהבתי בעיקר את כל השירים של גרג + השיר של אמא שלה + השיר שצוחק על המסורת היהודית (תזכרו שסבלנו).
אבל זהו בערך. בעונה הזאת לא שאני מתחברת לכל שיר. אבל ראיתי בצורה אובססיבית את שני החלקים של Who's The New Guy בימים האחרונים.
אבל אין ספק שבעיני השיר הכי טוב של העונה (בנתיים) לפחות זה Horny Angry Tango
וואי. חרשתי על זה כל כך ברמה שאני מכירה את השיר הזה הזה ברמת המילים.