מסכים עם שניכם בעיקרון
אבל קודם כל לגבי עניין הנקודה בזמן - זה דווקא נראה לי לא בעייתי בכלל.
זה קורה אחרי הפרק האחרון שראינו של החץ. אני לא רואה בזה שום דבר בעייתי.
 
לגבי הטוויסט של הסוף - כן היה מאוד צפוי שריפ האנטר לא קיבל אישור למשימה. מה שכן הפתיע אותי זה שהוא שיקר לגבי זה שהם אגדות והם למעשה אנשים שלא הייתה להם השפעה גדולה.
התגובות לעניין האגדות ועניין הלא אגדות היו קצת מטופשות לדעתי. אני יכול להבין שפאלמר רוצה להשאיר חותם גדול, זה לחלוטין מתאים לדמות שאנחנו מכירים. אבל רוב האנשים מבינים שהם לא יעשו משהו עצום בחיים שלהם. בטח ששני הפושעים לא אמורים להיות מודאגים מזה.
ומצד שני בהתחלה כשריפ אומר להם שהם אגדות שטיין אומר משהו כזה "בשביל להיות אגדות זה אומר שאנחנו מתים" כאילו אוי ואבוי זה אומר שאנחנו נמות... הוא אומר שהם יהיו אגדות בעוד 150 שנה. כמובן שכולם יהיו מתים בשלב הזה.
 
הפרק היה לחלוטין מואץ מאוד בעלילה שלו. מהר מאוד ביססו בערך מי זה ואנדל סאבאג', ריפ האנטר, מועצת מאסטרים הזמן (הם בטוחים שהם לא לורדים של זמן...
), ואז כל השמונה, אז כל אחד עם קצת מחשבות על העניין, אז הקפיצה בזמן, מישהו שנשלח לתפוס אותם, קרב באר, פרופסור, קרב עם הלוחם זמן, עוד קפיצה, גילוי על שקר...
באמת שהרכבת צוות כזה גדול וכל הסיבות ועומק לדמויות... יכלו בקלות לקחת 24 פרקים רק על הרכבת הצוות, ההכרות שלהם אחד עם השני והבנתם את הנסיבות (כמו שלקח לאוליבר איזה עונה עד שהוא הפך ל"חץ"). אבל זה לא הקטע של הסדרה אלא רצו לקפוץ ישר למסיבת הזמן ובאופן יחסי למהירות המטורפת עשו את זה לא נורא.
*מכל זה אגב, הכי לא אהבתי את זה ששטיין עילף את ג'קס וסחב אותו נגד רצונו על הספינה.
 
מה שממש כיף זה האקשן, הדינמיקה הקבוצתית וההומור.
כמה דברים: פעמיים התייחסו אל קרונוס (הלוחם זמן) ההוא בתור דמות ממלחמת הכוכבים. הנערים בהתחלה קראו לו דארת' ויידר ואז קפטן קולד קורא לו בובה פט
מיק רורי (היטוויב) הדמות שהכי פחות ציפיתי לה בסדרה, היה ממש מצחיק ומאוד אהבתי את הדינמיקה שלו עם שטיין.
ובעניין זה מיק לא מבין למה יש בטלוויזיה רק שידורים חוזרים
סצנות הקרב היו מעולות.
הסצנה בבאר הייתה מעולה.
ומשהו שממש אהבתי זה הגילוי שהפרופסור הוא בעצם הבן של הוקמן והוקגירל מגילגול קודם. זה מעניין גם האם נתקל בהמשך בעוד גילגולים קודמים שלהם?