שלום רב! סיפור פיטורין מורכב...
ובכן, חבר שלי, עבד במשרה חלקית בחברה שנותנת שירותים לחוסים.
הוא עבד בימי חמישי ושישי.
לאחר שהתבצעו בחברה חילופי גברי, הוחלט לצמצם בהוצאות וחברי פוטר.
אלא ש.... כעת. התגלו כל התחלואים, שאדם אחד יכל "לצבור" תוך עשר שנים...
משהו בסדר גודל שלא ייאמן ממש, אבל השאלה היא, מה אומר החוק לגבי אלה?
1. חברי פוטר, לאחר שלא נערך שימוע בגין הסיבה לפיטוריו. האם זה תקין?
2. חברי עבד כעשור. בשלב מסוים, הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו. כדי שיוכל
למשוך את שכרו חרף זאת, הוא בקש לקבל תלושי שכר ע"ש בנו. באופן שכזה,
בנו משך את הכסף מחשבונו והעביר לאביו. אבל....
א. למן אותו רגע, הופסק רצף העבודה של חברי, ובנו "החל לצבור" זכויות כעובד חדש.
ב. לאחר שהעיקול הוסר, חברי "שב" לקבל את שכרו על שמו, ושוב, הופסק רצף
הזכויות של בנו והוא החל לצבור את זכויותיו מחדש. באופן זה, חברי איבד פעמיים
רצף מצטבר של זכויות.
וכאן עולות למעשה שתי שאלות:
א-1. האם קיימת "תרופה" להשבת זכויות רציפות ומתמשכות במקרה כזה?
א-2 האם התנהלות כזו מצד המעביד מתיישבת בכלל עם חוקי העבודה בארץ?
ומה היה קורה, אילו קרתה לעובד תאונה כלשהי בתקופה בה בנו היה רשום כעובד?
האם יכל לקבל פיצויים כלשהם בעקבות התאונה? הלוא הוא לא "עבד" במוסד
מבחינה רשמית.... אז נכון. למזלו, לא קרתה שום תאונה, אבל...
3. כאשר העובד ביקש לקבל את הפיצויים, השיב לו המעביד, שבעצם, הוא לא חסך
עבורו לפיצויים ו/או לפנסיה, מכיוון שהעובד ביקש לקבל תוספת לשכרו. לאור זאת,
הם סיכמו ביניהם מעין סיכום שבע"פ, שהגדלת השכר תבוא ע"ח החיסכון לפנסיה
ולפוצויים.
המצחיק הוא, שאת הטיעון הזה כתב ב"כ המעביד במכתב רשמי, כך שניתן
להוכיח, שנטען טיעון שכזה.
האם זה בכלל חוקי? האם כל עובד יכול לבוא למעביד ולבקש העלאה בשכרו, ע"ח החיסכון הפנסיוני? הלוא כל עובד עשוי להתפתות לכך... האם אין חוק שאוסר זאת
מלכתחילה?
4. וכדי להוסיף חטא על פשע, המעביד הוציא תלושי שכר, כאילו שחברי עבד בשבתות.
באופן שכזה, הוא עבד כביכול מספר שעות נמוך יותר, אלא ששכרו נותר בעינו, בשל
תעריף השבת.
אלא שבעקבות הצהרה זו, חברי עבד למעשה פחות שעות "על הנייר", מאשר עבד
בפועל. וכך, שוב הצליח המעביד "לעבוד על המערכת". הוא קיבל X שעות
עבודה שבועיות מהעובד, אבל העובד צבר זכויות על סך של שעות קטן מ-X בזכות
ה"תרגיל" הזה.
וכאן נשאלת השאלה, האם חוקי הדבר, לסלף יומן עבודה?
אדגיש, כי לגבי שאלה זו, הדבר ניתן להוכחה: עובדים במוסד ידעו בדיוק באילו ימים
עבד חברי, כך שהמעביד לא יוכל לבסס את טענתו, שיומן העבודה מעיד במדויק על
סידור העבודה של חברי. נהפוך הוא. טיעון שכזה מצד המעביד לא יחזיק מים.
אז כן. ברור לי, שיש כאן רצף לא ייאמן של שגיאות שעשה חברי. אבל דווקא בשל
כך, חברי שוקל להגיש תביעה כנגד המעסיק.
לטענתו, אם (ולאחר) שיצליח להוכיח, שהמעסיק פגע בו לאורך זמן ברצף כזה של אירועים ובצורה כה בוטה, כל שופט יתרשם מכך, שהמעביד בעצם חרג באופן שיטתי ומתמשך באופן התנהלותו כלפי העובד.
שאלותיי כאן הן:
* האם יש לחברי עילה לתבוע תביעה שכזו ומה ההתייחסות שבחוק לכל סעיף
שהוזכר כאן?
** האם יש לחברי סיכוי לזכות בתביעתו, מנקודת המבט של התנהלות רציפה שכזו
מצד המעביד?
בתודה מראש ובברכת שנה טובה,
משה
ובכן, חבר שלי, עבד במשרה חלקית בחברה שנותנת שירותים לחוסים.
הוא עבד בימי חמישי ושישי.
לאחר שהתבצעו בחברה חילופי גברי, הוחלט לצמצם בהוצאות וחברי פוטר.
אלא ש.... כעת. התגלו כל התחלואים, שאדם אחד יכל "לצבור" תוך עשר שנים...
משהו בסדר גודל שלא ייאמן ממש, אבל השאלה היא, מה אומר החוק לגבי אלה?
1. חברי פוטר, לאחר שלא נערך שימוע בגין הסיבה לפיטוריו. האם זה תקין?
2. חברי עבד כעשור. בשלב מסוים, הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו. כדי שיוכל
למשוך את שכרו חרף זאת, הוא בקש לקבל תלושי שכר ע"ש בנו. באופן שכזה,
בנו משך את הכסף מחשבונו והעביר לאביו. אבל....
א. למן אותו רגע, הופסק רצף העבודה של חברי, ובנו "החל לצבור" זכויות כעובד חדש.
ב. לאחר שהעיקול הוסר, חברי "שב" לקבל את שכרו על שמו, ושוב, הופסק רצף
הזכויות של בנו והוא החל לצבור את זכויותיו מחדש. באופן זה, חברי איבד פעמיים
רצף מצטבר של זכויות.
וכאן עולות למעשה שתי שאלות:
א-1. האם קיימת "תרופה" להשבת זכויות רציפות ומתמשכות במקרה כזה?
א-2 האם התנהלות כזו מצד המעביד מתיישבת בכלל עם חוקי העבודה בארץ?
ומה היה קורה, אילו קרתה לעובד תאונה כלשהי בתקופה בה בנו היה רשום כעובד?
האם יכל לקבל פיצויים כלשהם בעקבות התאונה? הלוא הוא לא "עבד" במוסד
מבחינה רשמית.... אז נכון. למזלו, לא קרתה שום תאונה, אבל...
3. כאשר העובד ביקש לקבל את הפיצויים, השיב לו המעביד, שבעצם, הוא לא חסך
עבורו לפיצויים ו/או לפנסיה, מכיוון שהעובד ביקש לקבל תוספת לשכרו. לאור זאת,
הם סיכמו ביניהם מעין סיכום שבע"פ, שהגדלת השכר תבוא ע"ח החיסכון לפנסיה
ולפוצויים.
המצחיק הוא, שאת הטיעון הזה כתב ב"כ המעביד במכתב רשמי, כך שניתן
להוכיח, שנטען טיעון שכזה.
האם זה בכלל חוקי? האם כל עובד יכול לבוא למעביד ולבקש העלאה בשכרו, ע"ח החיסכון הפנסיוני? הלוא כל עובד עשוי להתפתות לכך... האם אין חוק שאוסר זאת
מלכתחילה?
4. וכדי להוסיף חטא על פשע, המעביד הוציא תלושי שכר, כאילו שחברי עבד בשבתות.
באופן שכזה, הוא עבד כביכול מספר שעות נמוך יותר, אלא ששכרו נותר בעינו, בשל
תעריף השבת.
אלא שבעקבות הצהרה זו, חברי עבד למעשה פחות שעות "על הנייר", מאשר עבד
בפועל. וכך, שוב הצליח המעביד "לעבוד על המערכת". הוא קיבל X שעות
עבודה שבועיות מהעובד, אבל העובד צבר זכויות על סך של שעות קטן מ-X בזכות
ה"תרגיל" הזה.
וכאן נשאלת השאלה, האם חוקי הדבר, לסלף יומן עבודה?
אדגיש, כי לגבי שאלה זו, הדבר ניתן להוכחה: עובדים במוסד ידעו בדיוק באילו ימים
עבד חברי, כך שהמעביד לא יוכל לבסס את טענתו, שיומן העבודה מעיד במדויק על
סידור העבודה של חברי. נהפוך הוא. טיעון שכזה מצד המעביד לא יחזיק מים.
אז כן. ברור לי, שיש כאן רצף לא ייאמן של שגיאות שעשה חברי. אבל דווקא בשל
כך, חברי שוקל להגיש תביעה כנגד המעסיק.
לטענתו, אם (ולאחר) שיצליח להוכיח, שהמעסיק פגע בו לאורך זמן ברצף כזה של אירועים ובצורה כה בוטה, כל שופט יתרשם מכך, שהמעביד בעצם חרג באופן שיטתי ומתמשך באופן התנהלותו כלפי העובד.
שאלותיי כאן הן:
* האם יש לחברי עילה לתבוע תביעה שכזו ומה ההתייחסות שבחוק לכל סעיף
שהוזכר כאן?
** האם יש לחברי סיכוי לזכות בתביעתו, מנקודת המבט של התנהלות רציפה שכזו
מצד המעביד?
בתודה מראש ובברכת שנה טובה,
משה