..
אלכסנדר פן - וידוי או "רחוב העצב החד סטרי" של אותו פן: "מי אמר שהדרך אינה נראית לי ? הדרך נראית לי בהחלט, כי את רחוקה וקרוב לי יותר הירח ועל קורקבן תופו הצהוב אתופף לך בשני אגרופי אהבתי את כל הכינויים הרחוביים כל-כך והרכים כל-כך "סודתי התמה, כעורתי היפה, מחמל מילתי, בלי ועם ה"יוד") ,שלא הספקתי לאומרם בהיותך סמוכה לעיני עד כדי אין-היותך עד כדי לראותך מסדקי עיני המצומצמות כמרוחק הסתערותו של המכחול על הבד"