שאלה טובה ../images/Emo8.gif
למרות שאני לא קוראת שירה באופן אינטנסיבי בחמש שנים האחרונות, אולי התשובות שלי לא יהיו מספיק רלוונטיות, תחליטו אתם : 1. גלותיות - חסרים לי הסימבולים המבוססים ששייכים לכולם, כל משורר משתמש באלה הזכורים לו מנוף ילדותו, וזה קצת מקשה ולא מחבר 2. חוסר הבהירות - לפעמים נראה לי שככל שהדברים תלושים יותר כך הם יותר מוערכים. יש כמה שירים של נתן זך למשל שממש לא הבנתי מהם כלום... דווקא השירים של יודית שחר שיצאו לאחרונה נדמה לי מדברים בשפה פשוטה על דברים ברורים. 3. הצליל - מי שיצא לו לקרוא שירה בשפה אחרת יודע בדיוק למה אני מתכוונת 4. הדכדוך - כמעט ולא זכורה לי שירה שמחה ואופטימית, מלאת אהבה כנה ללא סרקזם 5. השימוש במילים גסות - ואני לא מתכוונת לוויכוח שהיה לאחרונה על שיריה של יונה וולך אלא באופן כללי. השימוש במילים גסות לפעמים מנסה ליצור סוג של חספוס או של חיבור אבל לדעתי לרוב המטרה מתפספסת ובגדול, כי אין במילים האלה יותר שום התרסה או מרד כי הם כבר התרוקנו מתוכן מרב שימוש, וכל מה שהן משדרות לטעמי זו בוטות שאינה מחברת אלא להפך, נועלת את הקורא ומרחיקה אותו מהקריאה. ושוב, אני כמובן מתכוונת לשימוש שאינו במקומו, שלא יובן חלילה שאני נגד כל המילים הגסות באופן כללי, אני בעד השימוש במינון הנכון במקומות המתאימים. זהו בינתיים, צריכה לחשוב על עוד חמש....
