ניתוח לשיר
לדעתי מדובר בשיר שבן/בת שרים לאב שאיבדו, אני חושבת שמדובר בבן סורר שמביע חרטה על זלא הלך בדרך אביו בחייו וזה בא לו בחלומות , הוא ניסה לתקן משהו בחלום ולא הצליח הוא ניסה להעביר מסר או לבדוק מסר והחלום ברח לו. שוב, כמו מקיץ אל חלום מתחמק מן האור מגשש בין כתליו החזון ערפילי כשוב, כמו מקיץ אל חלום מתחמק מן האור מגשש בין כתליו החזון ערפילי כחלב כשל חולם מאוכזב המכווץ אישוניו בית א- "שוב מקיץ אל החלום מתחמק מן האור" - המשורר מתעקש להמשיך לחלום הוא מסרב להתעורר הוא מנסה לשוב את החלון. "ערפילי כשוב" - מחזיר אותי חזרה . מגשש בין כתליי החזון" – החלום לא ברור למשורר והוא מנסה לברר על מה חלם ומנסה לחזור לחלום ולא להתעורר. "ערפילי כחלב,,,,,,מהכווץ אישוניו" - המשורר מדמה לנו כאילו החלום פג מעיניו והותיר לו מסך לבן בעיניים (האור שהעיר אותו כנראה) והוא כמו חולם מאוכזב שלא זכה לגלות בחלומו או להבינו. אל תבכה, אני בוכה בשבילך אל תפנה, אני אצעד בשבילך עד כלות, רגלי בחולי עד אפול וגופי שבור למרגלות הנהר העכור המשורר מנסה לנחם ולהרגיע את מי שכנראה איבד ועליו חלם (ניתן לגלות זאת בבית האחרון) , הוא מבטיח את חייו עבור המבכה ,הוא מוכן לתת את חייו עבור האובדן, מדובר באדם יקר ביותר. אלתפנה אני אצעד בשבילך – אני אלך בדרכך בדרך שהלכת אני אשלים את מה שהתחלת ולא סיימת. שוב בהמייה רחוקה כמו עוד מוות בזוי הנסתר בסמטה שממול מנותק ואסור כטאבו על כתפי אם אותי תבקש לדעתי – המשורר חולם על מישהו שמת, בעיניו המוות היה בזוי ומיותר "כטאבו על כפתיי" הוא מרגיש אשם וזה גורם לו לחלום על המוות שמחכה לו כנראה בפינה חשוכה. "בסמטה שממול" – הוא מתאר צרות כסמטה, העולם שלו שממולו צר מאד עקב האובדן. "טאבו על כתפיי" – האשמה רובצת עליו. אל תבכה, אני בוכה בשבילך... אל הרוח, אל המים, אל האש – לא משנה אם חם לו קר לו או רטוב , המשורר מוכן למות בכל דרך. כמו תפוח שרחק מן העץ – הוא מבכה את אחד מהוריו ( אליך" – לשון זכר כנראה לאביו) התפוח לא נופל רחוק מהעץ זה ביטוי לקשר דם הורי, והמשורר השתמש בו כדי להמחיש לנו שמדובר באביו שרחוק ממנו, ואין למשורר עוד מה לרשת מהאב כי הוא התפוח נפל רחוק מהעץ. יכול להיות רמז לבן שסרר והתחרט לאחר מות אביו שלא הלך בדרכו. אל הדרך, עד אליך - גם אם הדרך תהייה ארוכה אני אגיע אליך (יכול להיות שמדובר בחיקוי דרך האב או ברצון למות והלפגש עם אביו המנוח) עד לאופק, כבת דמותך שהאיצה בי כדופק – עד לאופק- לעולם הוא לא יגיע לאביו המנוח, כמו שלעולם לא מגיעים אל האופק. אל תפנה, אל תבכה, אל תכבה
