אני אוהבת את החשיבה העצמאית שלך
ובכלל מעודד אותי לראות שיש פה ושם בני נוער עם עניין בלשון, בזמן שהידע הלשוני של רוב בני הנוער שבהם יוצא לי להתקל מדי פעם היא מחפירה למדי, ומהתקשורת אני לומדת שהרמה והדרישות בבחינת הבגרות רק הולכות וקטנות... ולענייננו: אם למדתם על שורשים תנייניים, אולי גם למדתם שלתהליך היווצרותם שלושה שלבים: שורש מקורי (משולש) -> שם עצם מתווך -> שורש חדש (לרוב מרובע) שאחת המוספיות של שם העצם השתלבה בו. שני דברים שחשוב לזכור: 1. השורש של שם העצם המתווך הוא עדיין השורש המקורי ולא השורש התנייני. 2. כדי שיהיה שורש תנייני, אתה צריך להוכיח שהוא קיים, או במילים אחרות - שהוא בשימוש בשפה העברית. במקרה דנן: 1. "עשתון" הוא שם העצם המתווך שלך (אלא אם תמצא לי ש"ע אחר, שממנו גזרת את ע.ש.ת.נ.) ולכן לא ייתכן שהוא בעל שורש תנייני. 2. מצא לי מילים אחרות, שמות עצם או פעלים, שהשורש שלהם הוא |הדגשבהכרח ע.ש.ת.נ. (אם שוב מדובר במשקל שבו קל לראות ולהראות שה-נ' היא מוספית, זה לא נחשב). אני לא מכירה כאלה. כיוון שההשערה שלך נופלת בניתוח הזה, אני חוששת שבמקרה הזה הצדק לא איתך. כמו כן, כפי שענו לך, ע.ש.ת. הוא שורש חי וקיים, ואפילו שימושי למדי. אגב, לו לא היה קיים כזה שורש בעברית (כפי שניסית לטעון) הרי שמלכתחילה לא היה יכול להיות שורש ע.ש.ת.נ. שהוא תנייני, אלא זה היה פשוט שורש מרובע (לא כל שורש מרובע הוא בהכרח תנייני).