"לאבד עשתונות"

ora1m13

New member
"לאבד עשתונות"

אתמול ב"לונדון וקירשינבאום" העלו את הסוגיה: מהיכן לקוח הביטוי שבנושא???
 

or99

New member
מתהילים:

"אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ, יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו" (תהילים קמו, ג-ד)
 
אבל מה הפירוש למילה "עשתונות"?

היי זה הטריד אותי פתאום והגעתי אליכם דרך חיפוש בגוגל :) אבדו לו עשתונותיו, בסדר. אבל מה זה עשתונות? אני משתגעת.
 
האם זה הפירוש- מחשבות, הגיגים

והרהורים? איבד את מחשבותיו והרהוריו? כי עשתונות בעברית (מסתבר הרגע מבדיקה באגרון) זה מחשבות והרהורים. כלומר- איבד את עשתונותיו, משמע איבד את מחשבותיו? יצא מפוקוס עד כדי חוסר מחשבה?
 

ora1m13

New member
תודה. ואם אפשר...

שאלות משלי: 1. מאיזה שורש לקוחה המילה? 2. מהן נגזרותיה?
 

Scarlight

New member
תשובות

1. ע-שׁ-ת. 2. צורת היחיד היא עֶשְׁתּוֹן, אבל כמעט תמיד השתמשו בצורת הרבים.
 

L a C a t

New member
רגע רגע...

אולי אני לא דר' ללשון, וגם לא חבר האקדמיה... אני בסה"כ תלמיד בכיתה יוד, ואפילו עוד לא עשיתי בגרות בלשון. אבל אני חושב שמותר לי להתנגד. אני לא בטוח שאתה צודק.... לאחרונה למדנו על "שורשים תניינים/משניים", ושם למדנו יש שורשים בעלי "ניתוח כפול", כמו: תִּפְקְדוּ = 1. תִּפְקֵד, מהשם תִּפְקוּד. 2. תִּסְפְּרוּ או תִּתְּנּוּ פקודות, עתיד של פָּקַד. לכן, אני חושב שהשורש הנכון של המילה עשתונות הוא: מקורי: (כפי שאמרת) ע-ש-ת - גזרת השלמים. תנייני: ע-ש-ת-נ - גזרת המרובעים. וזאת כי נ' היא בד"כ אות "מוספית" לשורש מקורי, וכך הוא הופך למרובע. אני צודק? חֲנֻכָּה שָׂמֵחַ!! דניאל
 

Scarlight

New member
מובן שמותר לך להתנגד

אך האם שמעת אי פעם על השורש ע-שׁ-ת-נ? מדוע אתה קובע שהמילה נגזרה ממנו?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מה שמזכיר לי

בילדות קראתי בספר משפט בסגנון "אחר-כך התעשתה ואמרה..." והייתי בטוחה שזו טעות הדפסה, וצ"ל התעטשה ואמרה...
 

407

New member
גם המילה "עַשְׁתּוּת":

"לַפִּיד בּוּז, לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן, לְמוֹעֲדֵי רָגֶל" (איוב יב, ה). משמעות המילה היא כוונה או מחשבה ויש הגוזרים אותה מ"עֶשֶׁת" (=מטיל, גוש) + -וּת.
 

Scarlight

New member
יש עוד כמה מילים ופעלים

ציינתי רק את הדוגמה שהייתי בטוח שיכיר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני אוהבת את החשיבה העצמאית שלך

ובכלל מעודד אותי לראות שיש פה ושם בני נוער עם עניין בלשון, בזמן שהידע הלשוני של רוב בני הנוער שבהם יוצא לי להתקל מדי פעם היא מחפירה למדי, ומהתקשורת אני לומדת שהרמה והדרישות בבחינת הבגרות רק הולכות וקטנות... ולענייננו: אם למדתם על שורשים תנייניים, אולי גם למדתם שלתהליך היווצרותם שלושה שלבים: שורש מקורי (משולש) -> שם עצם מתווך -> שורש חדש (לרוב מרובע) שאחת המוספיות של שם העצם השתלבה בו. שני דברים שחשוב לזכור: 1. השורש של שם העצם המתווך הוא עדיין השורש המקורי ולא השורש התנייני. 2. כדי שיהיה שורש תנייני, אתה צריך להוכיח שהוא קיים, או במילים אחרות - שהוא בשימוש בשפה העברית. במקרה דנן: 1. "עשתון" הוא שם העצם המתווך שלך (אלא אם תמצא לי ש"ע אחר, שממנו גזרת את ע.ש.ת.נ.) ולכן לא ייתכן שהוא בעל שורש תנייני. 2. מצא לי מילים אחרות, שמות עצם או פעלים, שהשורש שלהם הוא |הדגשבהכרח ע.ש.ת.נ. (אם שוב מדובר במשקל שבו קל לראות ולהראות שה-נ' היא מוספית, זה לא נחשב). אני לא מכירה כאלה. כיוון שההשערה שלך נופלת בניתוח הזה, אני חוששת שבמקרה הזה הצדק לא איתך. כמו כן, כפי שענו לך, ע.ש.ת. הוא שורש חי וקיים, ואפילו שימושי למדי. אגב, לו לא היה קיים כזה שורש בעברית (כפי שניסית לטעון) הרי שמלכתחילה לא היה יכול להיות שורש ע.ש.ת.נ. שהוא תנייני, אלא זה היה פשוט שורש מרובע (לא כל שורש מרובע הוא בהכרח תנייני).
 

L a C a t

New member
טוב, נו

ניצחתם. אבל רק הפעם. יום יבוא ואנצח במשהו אחר P: לגבי לשון, כן, אני אוהב מאוד את המקצוע הזה, ובעיקר את כל ההתעסקות בגזרות. אחרת, כלל לא הייתי נכנס לפורום זה... שבת שלום!!
 

r o r o r o

New member
חג הבורים

למשיבה הנכבדה ולחברי הפורום בכלל, אני - ולדעתי אינני לבד - בור מוחלט בנושאי דקדוק, ועם זאת חובב נלהב של השפה העברית ושל הפורום הזה. אם לא קשה לכם, כאשר אתם מזכירים מונחים סתומים (לי לפחות) כמו "פועל תנייני" או "משפט שמני", אולי תוכלו להסביר בשתי מילים מהם. הכי חשוב, כאשר אתם מביאים כללים והסברים (כמו בתשובה שמעלי), יעזור מאד אם תוכלו לתת דוגמה שתסבר את האוזן. אני משער שלרוב בכירי הפורום זה נראה כמו טירחה מיותרת, אבל כמו שאמר חכם סיני עתיק, דוגמה טובה שווה אלף הסברים. תודה מראש בשם כל הבורים!
 
למעלה