שאלה קצת מביכה!

מסקנתך לצערי מוטעית

המוצא לא צריך לשחק תפקיד בשיבוץ לכל תפקיד שהוא (כמו בכל מדינה נאורה אחרת). מעבר לכך, נדמה לי שבאקדמיה ללשון ישנם כבר חברים בני עדות המזרח, אלא שהם למדו לבטא עברית "כהלכה" (מה שבהחלט עזר להם לטפס למעלה). דעתי היא שכפי שהצליחו ללמד "בני עדות מזרח" רבים לבטא עברית מנוונת, כך יכולים היו (ותיאורטית אפשר עדיין) ללמד את אנשי האקדמיה לבטא עברית מלאה (או לבחור כאלה שבחרו לבטא כך). בדיוק כפי שפעם היתה דרישה מקרייני הרדיו והטלוויזיה לבטא את האות ר באופן מתגלגל (רומני/ספרדי/ערבי) ולא באופן גרוני (גרמני/צרפתי). "כאן ראומה אלדר..." זוכרים?
 

learned hand

New member
הבעיה

היא שאף אחד לא יודע בוודאות איך ביטאו במקור את המילים בעברית, ונשארו לנו רק כמה מסורות שכולן חלקיות. לכן, לדבר על "לבטא עברית מלאה" זה קצת הטעיה. כוונתך היא לאמץ בארץ רק את ההגיה הספרדית. אתה ודאי אינך מציע לנו לדבר בארץ עברית תימנית (מדוע בעצם אינך רואה דווקא בה עברית מלאה?).
 
כפי שעניתי ל-Scarlight, אתה צודק

בכך שאיננו יודעים בוודאות כיצד ביטאו במקור של לפני 2000 שנה צלילים מסויימים בשפה העברית, וייתכן שאף יותר מכך (למשל את הטעמתן של המילים). אבל אינני מצפה לשחזר מה שאבד לפני 2000 שנה. דיינו בכך שלא נעלים בצורה אקטיבית (אך רשלנית ואולי אף עצלנית משהו) את אשר היה לנו לפני לא יותר מ-100 שנה, ואשר ייתכן שעדיין לא מאוחר מדי להצילו. זו תהיה בכייה לדורות. זה כמו ששפה מדהימה וכל כך חלק-בלתי-נפרד-מהתרבות-והמורשת-היהודית כמו היידיש תיעלם לבלי שוב. וגם טעית בנסיונך לנחש את כוונתי. אין כוונתי לאמץ רק את ההגיה הספרדית. לעניות דעתי (כבור ועם הארץ), אף לא "תפוצה" אחת שמרה על המבטא המקורי במלואו. אך אני חושד שאם תחבר את מה שנשמר בקרב כל התפוצות, תקבל תמונה שאם אינה נאמנה במאת האחוזים, לפחות היא תהא נאמנה דיה. אני גם חושד שבהיות השפה העברית הרבה יותר קרובה לאחיותיה הערביות מאשר לשפות האירופאיות, ישנו סיכוי רב יותר לאתר את המבטא הנכון בקרב יוצאי מדינות ערב. אני מציע להתחיל מפרק א' במוסף ו' של מילונו של אברהם אבן-שושן ולהתקדם משם... לאסוף קבוצה של אנשים המסוגלים לגשת למלאכת הקודש לא מעמדת של התנשאות ולא מעמדה של התגוננות, אלא מעמדה של רצון כן לדעת ולשמר את האמת.
 
שנלך רחוק יותר ?

אתה מצפה גם שיבטאו את האותיות גימ"ל (ולעתים עי"ן) כפי שבוטאו, כנראה, בתקופת המקרא, כמו האות غ הערבית ?
 

nevuer

New member
היו לנו גם עוד צלילים

למשל, עוד ששה עיצורים בנוסף ל-23 שבעברית המקראית (כולל שי"ן שמאלית). ולמה, למה ויתרנו על הניקוד הסופי??
 

יוֹסי

New member
אז מה פירוש "משתין בקיר"?

מופיע כמה פעמים בתנ"ך? האם "שתן" היא מילה מושאלת?
 

or99

New member
יש בעיה עם הפסקה הזאת.

וכבר כתבו על כך בהערות במהדורה אליה קישרתי.
 

nevuer

New member
אגב, מעניין שהתי"ו ב"משתין" במקורה

אינה שורשית. הפועל נגזר משורש ש-י-נ, שממנו גם "שיניהם" שבמקרא (זה הכתיב בישעיהו ל"ו, י"ב. הקרי הוא "מימי רגליהם"). זה שריד לבניין עתיק (הפתיל? לא יודע. כבר יותר מדי בשבילי) שנתפס כהפעיל של ש-ת-נ, ולכן הוא שרד. אם כן: שֶׁתֶן, שהיא מלשון חכמים ואיננה במקרא, בעצם גזורה משורש תנייני. אלה היו 20 שניות על
סתם, זה באמת מעניין.
 
אביונה

המילה מופיעה רק פעם אחת במקרא והכל השערות. יש קושרים אותה לפועל אבה (רצה, השתוקק).
 
../images/Emo207.gifאם באביונה עסקינן..

מה צורת הנקבה של אביון? אביונה? זה נשמע לי קצת עילג..
 

גנגי

New member
תלוי - יש

אשת האביון, בת האביון, אלמנת האביון או גרושת האביון. אביונות אחרות - קוראים להן פשוט "ענייה".
 
ואם היא "אביונה" בודדה?

כלומר היא לא נשואה/גרושה/אלמנה של אביון ואף אחד מהוריה איננו אביון? פשוט קוראים לה ענייה? אז אין דבר כזה אביונה?
 
מה הבעיה?

נקבה של אֶבְיוֹן תיקרא אֶבְיוֹנָה, ואילו התרגום העברי לאורגזמה כביכול הוא אֲבִיּוֹנָה (שימי לב להבדל בניקוד ובהגייה).
 
אני יודעת שיש הבדל.

בגלל זה שאלתי על אביונה בצורת הנקבה של אביון, ולא על אביונה=אורגזמה. פשוט לא ידעתי אם קיימת לאביון צורת נקבה בכלל. מסתבר שכן. החכמתי
תודה לכם.
 

or99

New member
לא מסתבר כלום.

הוא רק טען שאין בעיה של בלבול עם אֲבִיּוֹנָה. אני לא שמעתי אף פעם אביונה כנקבת האביון.
 
למעלה